קל להתגאות בחיילינו הגיבורים אבל קשה להביט למציאות הגזענית בעיניים ● החות'ים מונעים מילדי תימן להתחסן נגד פוליו ● מצרים ואתיופיה על מסלול התנגשות ברקע המחלוקת על המים ● מיליוני שיעים עלו לרגל לעיראק ● והשבוע ב־1990: הריבונות העיראקית על כווית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת
בימים הראשונים שאחרי ה-7 לאוקטובר, כאשר גודל המחדל והזוועות החלו לנחות עלינו – זעקנו להבאת החטופים הביתה, ועכשיו. כבר אז, היו שקמו והתעקשו לשאול: "מה יותר חשוב – ניצחון במלחמה או החזרת החטופים", והיה גם מכון מכובד שהתעקש לערוך סקר עם השאלה הזאת בדיוק.
ברור לכל, כי בעצם השאלה הזו מצוי הפסול, כי אלו לא שני דברים הנוגדים זה את זה אלא דווקא המשלימים אחד את השני – לא יהיה ניצחון ללא החזרת החטופים.
הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
גיבור-העל של אנשים רבים בארץ הפך לדמות הרעה בסרט והם לא מצליחים להשתחרר מהערצתם אליו. הם כנראה זקוקים לגיבור-על חדש כדי לשחרר את תלותם בקודם.
בילדותנו, רובנו הערצנו גיבורי-על ודמויות על-אנושיות. כשהתבגרנו, הבנו שאינם קיימים במציאות. ואף על פי כן, אנחנו עדיין נהנים לצפות בסרטים אלה, להזדהות עם גיבורי-העל, ולשנוא את הדמויות הרעות.
ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.
מלוכנים פשיסטים רוצים קיסר לסגוד לו.
אבל,
יש מושחתים פשיסטים שרוצים קלפטוקרטיה של גזל הקופה הציבורית ואיפשור העבריינות.
יש פונדמנטליסטים פשיסטים שרוצים שליטה לשם השתלטות על שטחים וכיבוש וטרנספר בשם האל היהודי.
יש אידיאולוגים פשיסטים שרוצים הפיכה ממסדית לשם שליטה ניאו יהודית קפיטליסטית ביריונית.
יש כת משתמשים בפשיזם להשתמטות וסחטנות ובטלנות ובורות.
יש שונאי האחר הפשיסטים שרק רוצים לנקום בקבוצות זהות ופוליטיקה ודתות אחרות.
ויש סתם אספסוף פשיסטי שמוצא בפופוליזם הכוחני מפלט מאי וודאות וקשיי יומיום ופחדים ביטחוניים ואחרים.
(גיבורי על זה נחמד. כרגע אין אפילו מנהיגות).
עצוב וכואב, אבל זו המציאות!
עוד "עיסקה" מופקרת תביא לרציחתם של עוד אזרחים, ולנפילתם של עוד חיילים!
ציטוטים מהעיתונות:
"שלום של אמיצים" היתה סיסמת ההונאה האהובה על יאסר ערפאת שהביאה ליותר מ-1500 "קורבנות שלום".
ב־2011 אחרי לחץ ציבורי כבד ומאורגן, הוחלט לבצע את עסקת שליט: חייל חטוף אחד עבור 1,027 רוצחים, כולל סינוואר, מתכנן שואת שמחת תורה.
כפוי הטובה נועם שליט, אביו של גלעד שליט:
לא ידוע לי שאחד המשוחררים בעיסקת בני, רצח את ברוך מזרחי.
לא אנחנו הרכבנו את רשימת הרוצחים ששוחררו".
"קורבנות השלום" הם נרצחי הפיגועים שבאו בעקבות הסכמי אוסלו.
מאות ממשוחררי עסקת ג'יבריל היוו את עמוד השדרה של המנהיגות של האינתיפדה,
ראש השב"כ לשעבר:
"שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי שהוביל לאינתיפאדה הראשונה. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל".
הרוח הגבית שנתנה ההתנתקות לטרור הפכה לסופת הוריקן קטלנית ששיאה היה במבצע צוק איתן.
תוך חודש מההתנתקות חזר צה"ל לרצועה עקב ירי בלתי פוסק על שדרות. תוך חצי שנה מההתנתקות התחילו לנחות גראדים באשקלון ותוך עשרה חודשים מההתנתקות חטפו את גלעד שליט משטח ישראל, וכתגובה פתח צה"ל במבצע "גשמי קיץ". בהמשך היה מבצע "אלוני בשן", ואחריו מבצע "פרי סחוט" ואחריו במבצע "ענני סתיו".
המסקנה הבלתי נמנעת ממחדל ההתנתקות היא ש
אין כל דרך למנוע את ההחמרה במצב הביטחוני של מדינת ישראל אלא באמצעות שליטה בשטח.
כישלון אמ"ן במתן התרעה על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נתפס ככישלון הגדול ביותר בתולדות קהילת המודיעין בישראל שעיצב את ההערכות המודיעינית למניעת הפתעה אסטראטגית בעתיד.
ההערכה של אמ"ן, שכונתה "הקונספציה", התבססה על ידיעות ברמה גבוהה שסופקו על ידי מקורות מודיעין שונים.
יש עוד הרבה…
האם באמת העיסקה לשיחרור החטופים תביא לשלום אזורי ועולמי?
עם כל הכאב האיום, וההשתתפות בצערם ובסיבלם הבלתי נתפסים של משפחות החטופים, האם העיסקה תועיל למשפחות החיילים שיפלו או האזרחים שיירצחו בעתיד הקרוב בגלל כניעתנו לאויבינו?
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
אני טוענת שיש טעות בקביעת סיבת המוות מנזקי עישון.
לרוב נוטים ליחס את התמותה מנזקי עישון לסיגריות.
לא בהכרח אדם שמת מנזקי עישון , מת מעשון סיגריות חמרות שנקבע כך לרוב.
גם באם האדם נהג לעשן מפני שמת.
לא בהכרח הסיגריא הרגה אותו באם גר באזור המפרץ למשל…
יש התכנות שאם ימפו את המתים מנזקי עישוןויבודדו את אלה שגרים באזורים מזהמים במיוחד, או עובדים באזורים מזהמים מיוחד, ימצאו הגיון לקבוע כשליש ממתים מנזקי עישון מתו מעשן שאינו עשן סיגריות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם