אדם אחד עומד – לא עם האצבע בסכר, אלא עוצר בכל גופו את מערבולת הרוע, האכזריות והאדישות של שרי הממשלה הכי כושלת שהייתה פה מעולם.

שר הביטחון יואב גלנט, שמנסה בכל כוחו למנוע מחבורה של משיחיים, בפיקודו של מגלומן היסטרי וחסר עכבות, מלהביא לחיסולה של מדינת ישראל.

כמעט שנה אחרי טבח השבעה באוקטובר, והאיש שאמר כי הוא רוצה להיזכר כמי שהגן ושמר על ישראל, גורר אותנו להתרסקות מוחלטת. והיחיד ששוכב מתחת לאלונקה בממשלת הדמים הזו הוא יואב גלנט.

כמעט שנה אחרי טבח השבעה באוקטובר, האיש שאמר כי הוא רוצה להיזכר כמי שהגן ושמר על ישראל, גורר אותנו להתרסקות מוחלטת. והיחיד ששוכב מתחת לאלונקה בממשלת הדמים הזו הוא גלנט

כאחד שהיה בצוות החווה המצומצם של אריאל שרון, אלוף במיל, לאחר עשרות שנים בשרות צה"ל, הוא יודע דבר או שניים על ביטחון, והוא היחיד בממשלה הזו שמבין מהי ערבות הדדית. מהי האחריות של מצביא לחייליו. מה פרושו של המשפט שאמר דוד בן גוריון:

"תדע כל אם עברייה כי הפקידה את גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכך".

ערבות הדדית שמובנה התאדה בממשלה הזו, אשר רבים מחבריה לא יודעים שרות צבאי מהו, לחימה מהי ויעדי לחימה מה הם.

ממשלה שאימצה את הדרך של ירי, ועוד הפגזה, ועוד מוות, ומתעלמת מהבסיס הערכי המוסרי של תורת הלחימה. על פי קרל פון קלאוזביץ, בספרו "על המלחמה", הוא כתב:

"המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בתוספת אמצעים אחרים".

בממשלה הזו יעד מדיני כמוהו כמילה גסה. שר הביטחון גלנט חוזר ומתריע בקבינט המלחמה, כשלצידו כל הצמרת הצבאית והביטחונית – הרמטכ"ל וראש השב"כ וראש המוסד – כי יש להביא לעסקה לשחרור חטופים.

גלנט מבהיר שיעדיה הצבאיים של המלחמה, כפי שהממשלה הצהירה עליהם, מומשו (ריסוק יכולתו הצבאית והשלטונית של החמאס). ראש הממשלה מתעלם מכך במכוון וממשיך להקריב את ילדינו על מזבח צרכיו האישיים. ניתן לומר כי "משהו רקוב בממלכת דנמרק" (מתוך המחזה המלט של שיקספיר על הריקבון שפושה במערכות המדינה).

בממשלה הזו יעד מדיני כמוהו כמילה גסה. שר הביטחון גלנט חוזר ומתריע בקבינט המלחמה, כשלצידו כל הצמרת הצבאית והביטחונית – הרמטכ"ל וראש השב"כ וראש המוסד – כי יש להביא לעסקה לשחרור חטופים

רק השבוע נחשפנו למידת הניתוק והאכזריות של הדרג המדיני בכתבה של רונן ברגמן בידיעות אחרונות, בה הוא חשף כיצד לאחר שכבר הועברו הדרישות של בנימין נתניהו, ואלה התקבלו ע"י חמאס – העלה בצלאל סמוטריץ' דרישה לשינויים בתנאי ההסכם.

ברגמן גם הביא את עדותה של עינב צנגאוקר, אימו של מתן שנחטף לעזה, עדות שמסרה בוועדת החקירה האזרחית לטבח ה-7.10, לפיה ראש המוסד דדי ברנע אמר לה שנתניהו מחבל במו"מ מטעמים פוליטיים. ברנע עצמו הכחיש את הדברים אך אחרים בצוות המו"מ התבטאו ברוח דומה.

כתבה של רונן ברגמן

על פניו, חוסר האמון העמוק ששורר בזירת מנהלי המו"מ לעסקת החטופים (העובדה שנתניהו צוטט כאומר שאין לו אמון בצוות המו"מ, ולאחר הפרסום לא הוציא הכחשה) מגדיל עוד יותר את מצוקתן של המשפחות. אלה שעולמן חרב עליהן בשבעה באוקטובר ומאז הן מצויות במערבולת של אי ודאות, ההופכת לצונמי מדי כמה ימים כשמגיעות הידיעות על עוד חטוף שנרצח בשבי.

מה גודל הניתוק והחיים ביקום מקביל? די היה לראות את תמונתו של הרודן במסעדה בקיסריה עם בני משפחתו, כשכל האזור מגודר ביריעות שחורות, בשעה שהידיעות על רציחתם של שישה חטופים בעזה כבר נקלטו בלשכתו, כדי להבין את עומק הניתוק והאטימות.

ובשעה הזו, כשמי שאמור להיות אבי האומה מפורר וכותש שוב ושוב את האפשרות להיחלץ ממעגל המלחמה, וכל זאת כדי למנוע בראש וראשונה המשך קיום סדיר של משפטו – אנחנו צריכים להבין שזה עלינו.

זה עלינו להמשיך לצאת לרחובות לזעוק ולהתנגד. להתנגד להמשך הלחימה, להתנגד להכפשה של ראשי הצבא ומערכת הביטחון, ולדרוש הקמת ועדת חקירה ממלכתית.

כמו שהזכיר גלנט בקבינט כשהטיח בראש הממשלה כי עבור שבוי אחד, גלעד שליט – שילמנו ב-1027 מחבלים.

רק השבוע נחשפנו למידת הניתוק והאכזריות של הדרג המדיני בכתבה של רונן ברגמן, בה חשף כיצד לאחר שכבר הועברו דרישות נתניהו, ואלה התקבלו ע"י חמאס – העלה סמוטריץ' דרישה לשינויים בתנאים

ושלא יבהילו אותנו עם ציר פילדלפי, עוד אמרת פלקט חלולה, שגם הצבא מודיע שיוכל להתמודד עם ההחלטה לצאת ממנו. אם לא נצליח להתמודד עם זה – את המחיר ישלמו הבנות והבנים של כל אחד מאתנו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.