צריך להעריך את בני גנץ וגדי איזנקוט מסיבה אחת: הם נרתמים בכל הכוח לטובת שחרור החטופים, לא עושים בעניין הזה שיקולי רווח והפסד, לא נשענים על ממצאי סקרים לכאן ולכאן, ומעמידים את המשקל הביטחוני שלהם מול זה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מול הטיעונים האסטרטגיים לכאורה של נתניהו סביב ציר פילדלפי, המונעים למעשה עסקת חטופים, גנץ ואיזנקוט מעמידים בפני הציבור את הנתונים המקצועיים כדי לשכנע שצה"ל, שעליו הם פיקדו בזה אחר זה, יכול לעמוד בכל המשימות גם אם נשלם מחירים כבדים.
או במלים אחרות: גם אם נפסיק את המלחמה וניסוג זמנית לאחור, לטובת שחרורם של הבנות והבנים שעדיין נותרו בחיים.
זוהי בעצם החשיבות העיקרית של מסיבת העיתונאים שהשניים ערכו אתמול (שלישי), ואם הצליחו לשכנע עוד כמה אנשים שלא צריך לחשוש מההפחדות של נתניהו ולהוציא גם אותם לרחובות, הם עשו את שלהם.
"תהיה זהיר כשאתה מנופף עם איום קיומי", הטיח גנץ בנתניהו בשיאם של הדברים שנשא אתמול. "איום קיומי זה לא ציר פילדלפי. ציר הרשע של איראן זה האיום הקיומי". גנץ הזהיר גם מקריסה של כל מרכיבי החוסן של מדינת ישראל. איזנקוט הוסיף, ובצדק, ש"זוהי נקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיה של המדינה".
שתי מסיבות העיתונאים – של נתניהו (שלשום) וגנץ את איזנקוט (אתמול) – מדגימות היטב את התהום הזו ומעמיקים אותה. שני המחנות המקוטבים עומדים זה מול זה באמצע המלחמה הנוראית בדרום ובצפון.
שתי מסיבות העיתונאים – של נתניהו (שלשום) וגנץ את איזנקוט (אתמול) – מדגימים היטב את התהום הזו ומעמיקים אותה. שני המחנות המקוטבים עומדים זה מול זה באמצע המלחמה הנוראית בדרום ובצפון
מצד אחד ראש הממשלה, מצד שני מערכת הביטחון כולה, שאתמול הצטרפו אליה גם שני הרמטכ"לים לשעבר והביאו איתם גם לא מעט מידע על הדרכים שבהם התנהלו העניינים בקבינט המלחמה, ועל המנגנון שבו התקבלו ההחלטות כאשר הם היו בפנים.
נתניהו כבר לא מסתיר את המהלך שלו. הוא מרחיב את הקרע בינו ובין כל האחרים, ומערער עוד יותר את הלגיטימציה של זרועות הביטחון. זה הקמפיין הפוליטי והאסטרטגי שלו שהחל כבר ב-7 באוקטובר: הם נכשלו והכשילו אותי.
במסיבת העיתונאים ביום שני, נתניהו ערער על הקונספציה ועל השיקולים שלהם, והביא סיפורים – חלקם מומצאים – על התפיסות הנכונות והאזהרות המדויקות שלו. אתמול הוא כבר הפך את גנץ ואיזנקוט נטל על המדינה, על הצבא ועל הצלחת המלחמה.
במסיבת העיתונאים ביום שני, נתניהו ערער על הקונספציה ועל השיקולים שלהם, והביא סיפורים – חלקם מומצאים – על התפיסות הנכונות והאזהרות המדויקות שלו. אתמול הוא כבר הפך את גנץ ואיזנקוט נטל על המדינה
"מאז שהם פרשו מהממשלה", הגיב נתניהו, "ישראל חיסלה את רמטכ"ל חמאס ואת רמטכ"ל חזבאללה, תקפה את החות'ים, כבשה את ציר פילדלפי וביצעה התקפת מנע נגד חזבאללה. מי שלא תורם לניצחון ולהשבת חטופינו – מוטב שלא יפריע".
גנץ ואיזנקוט הגיבו על התגובה, כמובן. זה כבר הופך לחשבון דמים בוטה שאין לו סוף וניתוחים צבאיים טקטיים, שספק אם הציבור מבין בהם.
"ציר פילדלפי ומעבר רפיח נכבשו בזמן שגנץ ואיזנקוט היו בממשלה ובדחיפתם, בניגוד לנתניהו שרצה להתעסק רק עם ארבעה גדודים שספק אם היו קיימים", הגיבו במחנה הממלכתי. "מאז שגנץ ואיזנקוט עזבו, חזר טרור מכוניות התופת, נרצחו 12 ילדים במג'דל שאמס, ירד דירוג האשראי וחטופינו נרצחים בשבי".
בשורה התחתונה: שר ביטחון, שלושה רמטכ"לים (שניים בדימוס), שורה של אוגדונרים ומח"טים אומרים שציר פילדלפי הוא בעיה טקטית ולא קיומית, ואפשר לכבוש אותו שוב.
בשורה התחתונה: שר ביטחון, שלושה רמטכ"לים (שניים בדימוס), שורה של אוגדונרים ומח"טים אומרים שציר פילדלפי הוא בעיה טקטית ולא קיומית, ואפשר לכבוש אותו שוב
נתניהו עצמו לא ייחס לציר הזה חשיבות, כאשר עבר בין שרי קבינט המלחמה (כפי שסיפר אתמול איזנקוט) והחתים אותם אחד אחרי השני על תמיכה במתווה ביידן. כולם תמכו – יואב גלנט, רון דרמר, אריה דרעי וכמובן גנץ ואיזנקוט.
את ציר פילדלפי המציא נתניהו לרגל מפגש "ההזדמנות האחרונה" שנערך בדוחה לפני שלושה שבועות.
ביום חמישי האחרון ביצע נתניהו מחטף לגלנט וחישק את פילדלפי בשמונה קולות של חברי הקבינט, ביניהם ישראל כ"ץ, אלי כהן, מירי רגב ואבי דיכטר. נתניהו, שיודע כי לפחות ממחצית הציבור תומך בעסקת החטופים, מכר להם במיטב כישרונו התקשורתי והרטורי את החשיבות הגדולה של הציר ("נכס אסטרטגי מדיני").
נתניהו הסיר את המסכה מעל פניו. העסקה לשחרור החטופים כנראה מתה, הנשיא ג'ו ביידן לוקח צעד לאחור. גנץ ואיזנקוט ניסו להפיח אתמול בעסקה רוח חיים, יחד עם עשרות האלפים שהפגינו ברחבי המדינה. הלוואי שיצליחו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגובה לדורון שכותב שהשמאל משקר…
א. יצאנו מלבנון ונכנסנו אליה ב2006, כנל בעזה כמה פעמים. אז אתה המשקר כאן.
ב. ויותר חשוב – גם כשלא יצאנו מלבנון ונשארנו בה חטפנו, גם כשהיינו בעזה היו כבר קסאמים. ועכשיו אנחנו בגדה המערבית (שאתה קורה יו"ש) ויש משם טרור רב, ככה לפחות צווח המחנה הימני. בסופו של דבר איאפשר רק כוח, חייבים להפעיל כוח וגם לבנות על האפשרות לשותפות.
ג. במקרה שלנו הברירות ממש חדות – מצד אחד המשך הפקרת החטופים למות, המשך הפקרת הצפון, המשך שחיקת צהל. מצד שני אפשרות לברית אזורית שתחליש בהדרגה את חמאס וחיזבאללה ותעשה עוד הרבה דברים טובים וקודם כל החזרת החטופים, וגם החזרת החיים בצפון.
"אפשר לכבוש אותו שוב"?! את השקר השמאלני מהנדס התודעה בדבר ציר פילדלפי, כבר שמענו, כשהבטיחו לנו שלא יירו עלינו מעזה ומלבנון, כשנסוגונו משם, כי מיד נחזור ונחסל אותם! עובדה שעשרים שנה לא חזרנו לחסלם למרות שירו עלינו! המיעוט השמאלני הנוכל חוזר על שקריו, אך הימניים כבר מנוסים, ולא נופלים בפח השמאלני תומך מטרות החמאס הנאצי!
אתמול הגיעו חדשות מעולות מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לגבי חיסולו הפוליטי הקרב של ראש ארגון המחבלים ורוצח החטופים ביבים שקרניהו. צו המעצר נגדו יוצא מאוד בקרוב ואז גם יחלו הליכי ההסגרה לרקום עור וגידים. על מיליוני אזרחים בישראל לצאת לרחובות כדי שכוחות זרים ישתכנעו להציל את ישראל, לשלוף אותו מכאן ולהסגיר אותו בטיסה ישירה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בדיוק כפי שנעשה עם סלובודאן מילושביץ' ועם מנואל נורייגה. איש איש לכלאו, איש איש למותו בכלא זר, הרחק ממדינתו שבאזרחיה בגד.