מחזה מוזר נגלה בימים האחרונים לעיני המטיילים שהגיעו לאזור נחל רבה, אחד מארבעת יובליו של הירקון. בלב השטח הטבעי המשתרע בין ראש העין לאורנית, ממזרח לקו הירוק, מונח מקבץ של קברים ריקים וחלקות קבר חפורות למחצה. קברים יש אבל בית עלמין אין – וגם לא סימון או שילוט שיספק הסבר.
המראה הלא שיגרתי הזה הוא תוצאה של מאבק המתחולל כבר כמה שנים על גורלה של תוכנית בנייה עצומת ממדים שעתידה לשנות את פני האזור. מדובר בתוכנית "שער השומרון" – אזור תעשייה שעתיד להיבנות משני צידיו של כביש 5 (חוצה שומרון), על שטח שגודלו כמעט כגודלה של גבעתיים (2,700 דונם).
התוכנית, שממוקמת ממזרח לקו הירוק, מקודמת על ידי המנהל האזרחי וההתנחלויות באזור – המועצה האזורית שומרון, אלקנה ואורנית.
להקמת אזור תעשייה בקנה מידה כזה בשטחים – על קרקעות שחלקן היו שייכות בעבר לשני כפרים פלסטינים – יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת – וגם סביבתיות
להקמת אזור תעשייה בקנה מידה כזה בשטחים – על קרקעות שחלקן היו שייכות בעבר לשני כפרים פלסטיניים – יהיו השלכות פוליטיות מרחיקות לכת, וגם השלכות סביבתיות: מדובר במרחב של גבעות רכות ואפיקי נחלים, בראשם נחל רבה שבהמשך חוצה את ראש העין, עם מגוון מסחרר של צמחים ובעלי חיים. בין השאר חיים באזור תנים, דורבנים, צבועים ולהקות צבאים המדלגים על הגבעות.
בתמונה הרחבה יותר מדובר במסדרון אקולוגי חיוני המאפשר לבעלי החיים רצף תנועה בין חלקי הארץ. "פיתוח של אלפי דונמים טבעיים במרחב הזה הוא בעל השלכות הרסניות ובלתי הפיכות על אזור המרכז", נכתב בנייר העמדה של החברה להגנת הטבע. "לתפיסתנו, זאת התוכנית הפוגענית ביותר המקודמת כיום באזור המרכז".
לתוכנית הזו לא היה סיכוי לקבל אישור במוסדות התכנון ממערב לקו הירוק. תוכנית המתאר הארצית תמ"א 35 מגבילה את הפיתוח בשטחי טבע פתוחים ומסדרונות אקולוגיים, כולל אזור נחל רבה, אבל הסמכות של התמ"א נעצרת בקו הירוק.
מכיוון שהשטח ממוקם מחוץ לקו הירוק, התוכנית נידונה במועצת התכנון העליונה, שם לארגוני הסביבה ושמירת הטבע אין ייצוג והיכולת שלהם לפקח על התוכניות ולבלום אותן מוגבלת מאוד. "המועצה שפועלת בשטחים היא כמו דרבי", אמר פעם מתכנן ותיק, "יש לה חוקים משלה".
בימים אלה גורל התוכנית מתקרב להכרעה. במהלך הקיץ הוגשו לוועדה מאות התנגדויות, כולל של העיריות הסמוכות ראש העין וכפר קאסם ושל רשות הטבע והגנים
"התכנית הזו גרועה מאוד", אמר בעבר לזמן ישראל גורם ממשלתי בכיר בתחום שמירת הטבע, "אבל אם היא הייתה מקודמת בתוך מוסדות התכנון הרגילים יש סיכוי שהיינו יכולים לעצור אותה. בשטחים יש כללים אחרים".
בימים אלה גורל התוכנית מתקרב להכרעה. במהלך הקיץ הוגשו לוועדה מאות התנגדויות, כולל של העיריות הסמוכות ראש העין וכפר קאסם ושל רשות הטבע והגנים, ובקרוב צפויה להינתן החלטה.
בנוסף לאזור תעשייה, מתוכנן להיבנות גם בית עלמין שיקלוט את מתיהן של ההתנחלויות בסביבה. על אף שבית העלמין הוא חלק מהשטח של אזור התעשייה, התוכנית להקמתו הוגשה בשעתו בנפרד ואושרה על ידי מועצת התכנון העליונה. רק לאחר שאושרה הדבר נודע לארגוני ופעילי סביבה, כולל קבוצה של שומרי טבע מסורים מראש העין והתחילה התארגנות למאבק נגד מימוש התוכנית.
במסגרת המאבק הגישה תנועת "אקלים 1" – קבוצה פוליטית־סביבתית הנאבקת למען צדק אקלימי בין הירדן לים – עתירה בדרישה לבטל את התוכנית באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ויוסי וולפסון. "התוכנית הזו מלכתחילה אושרה מתחת לרדאר", אומר עו"ד וולפסון, "בגלל שלגופי שמירת הטבע אין נציגים במועצת התכנון העליונה והם מתקשים לעקוב אחרי מה שקורה שם".
בתשובה לבקשה להוצאת צו זמני, כתבה השופטת ברק־ארז כי היא מוצאת לנכון להיעתר לבקשה, אבל הציבה תנאי: "יש מקום להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת עירבון בסכום של 60 אלף שקל עד ל־18 בספטמבר"
בחודש יוני בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, והעותרים הגישו ערעור לעליון. הדיון בערעור יתקיים עד סוף השנה, ובינתיים העותרים ביקשו מהשופטת דפנה ברק־ארז להוציא צו מניעה זמני שיאסור על חברה קדישא להתחיל בביצוע העבודות כל עוד הערעור תלוי ועומד.
מה שקרה מכאן הוא סאגה שיכולה לפרנס שיעור או שניים בכל פקולטה למשפטים. בתשובה לבקשה להוצאת צו זמני, כתבה השופטת ברק־ארז כי היא מוצאת לנכון להיעתר לבקשה, אבל הציבה תנאי: "יש מקום להתנות את מתן הסעד הזמני בהפקדת עירבון בסכום של 60 אלף שקל בקופת בית המשפט המחוזי, וזאת עד ליום 18 בספטמבר 2024".
מבחינת העותרים, המשמעות של המשפט הזה הייתה ברורה: יש להם זמן להפקיד את הפיקדון עד 18 בספטמבר – ורק אם לא יעשו זאת צו המניעה יפוג וחברה קדישא תוכל להסתער על השטח ולהתחיל בהקמת בית העלמין.
רק שבחברה קדישא פירשו את הפסיקה אחרת. לפי הפרשנות שלהם, כל עוד העותרים לא מפקידים את הכסף – מותר להתחיל בעבודות.
חברי "אקלים 1" ועורכי דינם הריחו צרות ופנו שוב לשופטת ברק־ארז בבקשה שתבהיר את כוונתה. בתשובה היא כתבה משפט סתום למדי: "החלטתי מדברת בעד עצמה – הסעד הזמני מותנה בהפקדת עירבון"
חברי "אקלים 1" ועורכי דינם הריחו צרות ופנו שוב לשופטת ברק־ארז בבקשה שתבהיר את כוונתה. בתשובה היא כתבה משפט סתום למדי: "החלטתי מדברת בעד עצמה. כאמור בה – הסעד הזמני מותנה בהפקדת עירבון. לא ראיתי ליתן הוראות נוספות".
המחלוקת, ניחשתם נכון, נותרה בעינה: העותרים סברו שבכך שהשופטת כותבת "החלטתי מדברת בעד עצמה" היא מאשררת את האיסור על חברה קדישא לעלות על הקרקע. בחברה קדישא סברו ההיפך, וראו בהבהרה הלא ברורה של כבוד השופטת אור ירוק לצאת לדרך.
וזה מה שהם עשו. יצאו לשטח להקים בית העלמין – והתחילו מהקברים עצמם. "זה ניסיון ברור לקבוע עובדות בשטח", אומר פעיל סביבה המלווה את המאבק, "זה ברור כשמש שהם התכוונו למהר ולקבור אנשים מתוך ידיעה שברגע שיהיה קבור שם מישהו הוויכוח ייגמר כי זו פגיעה בכבוד המת".
"זו התנהלות קלאסית בנוסח גוש אמונים", אומר עו"ד וולפסון. "מייד לאחר שנדחתה העתירה הם התחילו להתקדם ולעבוד בשטח – והמשיכו לעבוד גם אחרי שהגשנו את הערעור למרות שהייתה בקשה לצו ביניים ושהם קיבלו 10 ימים לענות לו.
"זה ניצול לרעה של הליכי משפט. בכל מקום שאני מכיר, כשיש צו הריסה לבית ויודעים שיש בקשה לעצור את זה מחכים עד שבית המשפט מקבל החלטה"
"זה ניצול לרעה של הליכי משפט. בכל מקום שאני מכיר, כשיש צו הריסה לבית ויודעים שיש בקשה לעצור את זה מחכים עד שבית המשפט מקבל החלטה. אף אחד לא מנצל את זה שניתן לו זמן להגיב כדי לקבוע עובדות בשטח.
"אין שם שום דבר וכבר שמים קברים. הם התכוונו לקבור שם אנשים כשאין במקום שום תשתיות? לפי ההיגיון שלי קודם עושים דרך גישה, מחברים תשתיות של מים וכל מה שצריך, לחפור את הבורות של הקברים זה הדבר האחרון שאתה עושה".
בחברה קדישא מכחישים את הטענות לחלוטין, טוענים שכבר ארגנו דרך גישה ושהדחיפות בהכנת הקברים נבעה מכך שבתי העלמין בסביבה עולים על גדותיהם ומשוועים למקומות קבורה חדשים. רק שזה לא יקרה בקרוב: כדי לבלום את הדחפורים העותרים מיהרו להפקיד בקופת בית המשפט 60 אלף שקל, העבודות נעצרו – והקברים העתידיים נותרו גלמודים בשטח.
מחברה קדישא תל אביב נמסר בתגובה: "חברה קדישא מפתחת את בית העלמין נחל רבה לטובת נפטרי המועצות והיישובים בשומרון שתחת טיפולה. בית העלמין אושר בכל ועדות התכנון הרלוונטיות ועומד בכל הדרישות החוקיות והתכנוניות, לרבות הדרישות המחמירות ביותר של הגנת הסביבה והנוף.
"בית העלמין אושר בכל ועדות התכנון הרלוונטיות ועומד בכל הדרישות החוקיות והתכנוניות, לרבות הדרישות המחמירות ביותר של הגנת הסביבה והנוף"
"צר לנו שגורמים בעלי אינטרס עושים הכול כדי לפגוע בנפטרי האזור, כולל חללי טרור וחללי צה"ל מהם יימנע מקום קבורה. מדובר בגורמים חסרי אחריות שלאחר שהגישו מספר עתירות שנדחו, בחרו להגיש עתירה נוספת שאין בה כל טענה חדשה ונועדה למשיכת זמן תוך פגיעה קשה בנפטרים ובמשפחותיהם.
"חברה קדישא כיבדה כמובן את הצו השיפוטי ונמנעת מכל עבודה בשטח מרגע כניסת הצו לתוקפו. חברה קדישא תמשיך לשרת את הנפטרים ומשפחותיהם במסירות ובמקצועיות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם