המחשבה הראשונה שעלתה בי כשראיתי את חבורת הצבאים היפהפיים שפסעו במרחק כמה עשרות מטרים מאיתנו, היא קלישאה מושלמת: הם לא יודעים מה מחכה להם.

הרי עכשיו הכל כל כך שליו כאן, בגבעות שממזרח לראש העין בואך אורנית; שליו וירוק ופורח אחרי חורף נדיב, שקשה מאוד לדמיין שכל זה עומד להיעלם מתחת ל-2,700 דונם של בטון, האנגרים, מרכזים לוגיסטיים ומשאיות. או בקיצור: אזור תעשייה.

חיות בר וטבע בנחל רבה, בשטח המתוכנן להפוך לאזור התעשייה "שער שומרון"

יחד עם הנוף ייעלמו כנראה גם עשרות הצבאים שמתגוררים כאן – חבורת הרווקים הזכרים על גבעה אחת והנקבות על הרכס ממול. הניסיון מלמד שלאחד הרחובות באזור התעשייה החדש יקראו 'רחוב הצבי'.

אזור התעשייה הזה, "שער השומרון" – שמקודם בימים אלה במרץ על ידי המועצה האזורית שומרון, היישובים אורנית ואלקנה והמנהל האזרחי – מקפל בתוכו את הקשר הבעייתי בין סביבה ופוליטיקה, ונראה כאילו לקח את הרע מכל העולמות.

אזור התעשייה הזה, "שער השומרון" – שמקודם בימים אלה במרץ – מקפל בתוכו את הקשר הבעייתי בין סביבה ופוליטיקה, ונראה כאילו לקח את הרע מכל העולמות

מהצד של הטבע – מדובר בשטח עצום שהוא לא רק ביתם של שלל בעלי חיים (חוץ מהצבאים יש כאן גם חזירי בר, תנים, שועלים, צבועים, ארנבות ועופות דורסים נדירים שמגיעים לחפש שלל) ומגוון צמחים, אלא גם במסדרון אקולוגי בעל חשיבות עליונה.

חיות בר וטבע בנחל רבה, בשטח המתוכנן להפוך לאזור התעשייה "שער שומרון"

משה פרלמוטר, איש החברה להגנת הטבע למוד המאבקים, מסביר שבנייה על האזור הזה תהיה המחסום האחרון שיקטע את המסדרון האקולוגי שמאפשר לבעלי חיים לנוע בין טריטוריות שונות בארץ. אם לשאול דימוי מימי קורונה, עבור רבים מבעלי החיים קיטוע של מסדרון אקולוגי משול לניתוק מכונת ההנשמה. בלעדיו הם לא מסוגלים לשרוד.

לא רק מגוון ביולוגי ומסדרון אקולוגי יש כאן: האזור הזה יושב על גדת נחל רבה, זה שחוצה בהמשך את ראש העין ומהווה את אחד ממקורות הירקון. יש שאלות כבדות-משקל לגבי סכנת החלחול לאקוויפר של שפכים מזוהמים מהמפעלים שיקומו כאן.

האזור הזה יושב על גדת נחל רבה, זה שחוצה בהמשך את ראש העין ומהווה את אחד ממקורות הירקון. יש שאלות כבדות-משקל לגבי סכנת החלחול לאקוויפר של שפכים מזוהמים מהמפעלים שיקומו כאן

בשטח יש גם בארות עתיקות – משפחה בדואית שמתגוררת פה עדיין מושכת מהן מים בדליים. הכול יימחק.

בארות עתיקים באזור נחל רבה, שם מתוכנן לקום אזור התעשייה החדש "שער השומרון" (צילום: דניאל לייזרוביץ')

צריך לומר: גם רמת אביב, נתניה ומודיעין היו פעם מרחבי טבע פתוחים לפני שכוסו בבטון ואספלט. עבור מי שאוהב לטייל וחש קירבה רגשית לטבע, המחשבה על דחפורים שמסתערים על גבעה ירוקה כדי להפוך אותה למחסן תמיד מכאיבה; השאלה שצריכה להישאל היא האם זה באמת חיוני. וכשהדברים מתרחשים מעבר לקו הירוק, באזור הדמדומים שמנוהל על ידי שלטונות הצבא, סימני השאלה רק מתחדדים.

כי בשטחים שממזרח לקו הירוק, מה לעשות, הכול (גם) פוליטי; נכון שגם רבים מראשי הרשויות המקומיות בתוך תחומי הקו הירוק מפגינים אדישות כלפי האינטרס הסביבתי ומגלים תכונות אימפריאליסטיות כשמדובר בבנייה שמכניסה ארנונה, אבל בשטחים קשה מאוד לעשות את ההפרדה.

כבר כיום לפלסטינים כמעט אין גישה למובלעת הטבע שכלואה בין הקו הירוק לגדר ההפרדה. הקמת אזור תעשייה גדול תקבע אותו סופית כהמשך טבעי של ישראל הריבונית, שטח שלא נתון למשא ומתן ולא פתוח לדיון בכל הסכם עתידי.

לפלסטינים כמעט אין גישה למובלעת הטבע שכלואה בין הקו הירוק לגדר ההפרדה. הקמת אזור תעשייה גדול תקבע אותו סופית כהמשך טבעי של ישראל הריבונית, שטח שלא נתון למשא ומתן ולא פתוח לדיון בכל הסכם עתידי

המחצבה באזור נחל רבה, שם מתוכנן לקום אזור התעשייה החדש "שער השומרון" (צילום: יוסי ארן)

האזור המדובר משתרע משני צדיו של כביש 5, לא רחוק מכביש 6, ובמרחק נגיעה מראש העין וכפר קאסם שבתחומי ישראל.

קל לראות את חברות הענק שוכרות שם שטחים נרחבים ומשנעות אלפי משאיות עם נהגים שספק אם בכלל ישימו לב שחצו את הקו הירוק. בשמאלנית מדוברת קוראים לזה 'לנרמל את הכיבוש', וכשהנרמול מצליח, דרישות כמו החזרת השטח במסגרת הסכם ממוסגרות כלא נורמליות, הזויות, רדיקליות.

תכנית "שער השומרון" גם ממחישה את הדילמה שמונחת לפתחם של פעילים שמנסים לשלב בין שמירה על הסביבה לחתירה לשלום. שהרי בטווח המיידי, האמצעי היעיל ביותר לשמור על 2,700 הדונם המקסימים שעומדים להפוך לאזור תעשייה הוא הכרזה על שמורת טבע.

אזור נחל רבה, שם מתוכנן לקום אזור התעשייה החדש "שער השומרון" (צילום: יוסי ארן)

אבל שמורת טבע היא עוד סמל לריבונות ישראלית, שמנוהלת על ידי גוף ממשלתי ישראלי (רשות הטבע והגנים), עוד מהלך אשר לשום פלסטיני אין בו דריסת רגל. בראייה פלסטינית, אזור תעשייה או שמורת טבע הם ביטויים שונים לאותו כיבוש – בכל מקרה הריבון הישראלי עושה באדמתם כבתוך שלו, ומקבל החלטות מעל ראשם.

שמורת טבע היא עוד סמל לריבונות ישראלית, שמנוהלת על ידי גוף ממשלתי ישראלי – עוד מהלך אשר לשום פלסטיני אין בו דריסת רגל. בראייה פלסטינית, אזור תעשייה או שמורת טבע הם ביטויים שונים לאותו כיבוש

"התכנית הזו גרועה מאוד", מסכם גורם ממשלתי בכיר בתחום שמירת הטבע, "אבל אם היא הייתה מקודמת בתוך מוסדות התכנון הרגילים יש סיכוי שהיינו יכולים לעצור אותה. בשטחים יש כללים אחרים, היכולת שלנו להתנגד הרבה יותר מוגבלת".

חיות בר וטבע בנחל רבה, בשטח המתוכנן להפוך לאזור התעשייה "שער שומרון"

ריבונות וסיפוח עומדים להיות הנושאים החמים של החודשים הקרובים. בנימין נתניהו אולי לא מכיר את תכנית "שער השומרון", אבל בפועל היא מממשת את חזונו ומגשימה אותו בשטח בלי צורך להתעמת עם גורמים בינלאומיים ולעורר את חמת הגויים.

הראשונים שישלמו את המחיר יהיו הצבאים, אחריהם נבוא אנחנו.