הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עוד שטח ירוק עשוי ליפול קורבן לתכנון הלקוי בישראל

הוותמ"ל מקדמת תוכנית לבניית 2,200 יחידות דיור במה שמכונה "מתחם חרודי", בין נס ציונה וראשל"צ, ורשימת המתנגדים כוללת אפילו את עיריית נס ציונה ● מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר מסביר למה אין לו גנרטור בבית והאם כדאי לעבור לספק חשמל פרטי ● בשת"פ עם ההסתדרות, קק"ל משקיעה לא פחות מ-140 אלף שקל ביום עיון לבלניות הכולל סדנת אוריגמי ועיצוב שולחן ● והזיהום ממשיך להישפך אל הירקון

"מתחם חרודי" במרחב שבין נס ציונה לראשון לציון (צילום: גלית אבינועם)
גלית אבינועם
"מתחם חרודי" במרחב שבין נס ציונה לראשון לציון

1

בכניסה למה שמכונה "מתחם חרודי" צפו מאליהם והתנגנו בראשי צלילי השיר "דרך הכורכר" של אריק סיני. באוויר לא עמד ריח מלונים ואני גם לא חותם על דבק אורנים, אבל היה שם משהו הרבה יותר משמעותי – ניחוח ארץ ישראל של פעם.

השבילים חולפים לצד פרדסים והרבה שדות פתוחים; הגבעות היפות, שבעונה החמה הזו צבועות בחום צהבהב: כשכל זה מונח בלב מרכז הארץ הצפוף שכבר הרבה שנים מצמיח בעיקר בטון, זה לא מובן מאליו. אבל ספק גדול אם הנופים הללו יישארו כאן לאורך זמן.

רמי חרודי הוא חקלאי בן חקלאים, איש שקט ונעים סבר שהמתחם שקרוי על שם משפחתו עומד בלב מאבק על עתיד המרחב שבין נס ציונה לראשון לציון. מדובר בכ-260 דונם, כ-100 מתוכם בבעלות רשות מקרקעי ישראל והיתר מחולקים בין 596 בעלי נחלות פרטיים וכמובן חרודי עצמו.

בוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) מקדמים תוכנית לבניית 2,200 יחידות דיור על השטח הזה, ורואים בו נקודה על המפה שתפקידה להגדיל את היצע הנדל"ן במרכז הארץ.

"מתחם חרודי" במרחב שבין נס ציונה לראשון לציון (צילום: גלית אבינועם)
"מתחם חרודי" במרחב שבין נס ציונה לראשון לציון (צילום: גלית אבינועם)

לפי התפיסה הזו, כל דונם שלא תורם לסטטיסטיקת הדירות המתוכננות הוא דונם מבוזבז; לפי התפיסה של המתנגדים לבנייה, השטח הזה הוא אוויר לנשימה – לבעלי החיים ולמערכות האקולוגיות שלא יכולות להתקיים במובלעות הולכות ומתכווצות, ולמאות אלפי בני האדם שחיים בסמוך וזקוקים למרחבים ירוקים, ולא במרחק שלוש שעות עמידה בפקקים.

רשימת המתנגדים לבנייה ארוכה מאוד, כולל עיריית נס ציונה. זו, בראשות ראש העירייה שמואל בוקסר – לא בדיוק האיש הכי ירוק בסביבה – הובילה בתחילה בעצמה את התוכנית. לפי מנכ"לית העירייה, דפנה קירו-כהן, זה משום שהעירייה סברה שכך תוכל לשלוט בתוכנית ולצמצם את הנזק.

בהמשך העירייה עשתה פניית פרסה, ולדיון בוותמ"ל שנערך לפני כחודש הגיעו בכירי העירייה והציגו התנגדות נחרצת שנשענה על צפי לפקקי ענק בגלל היעדר היתכנות לתשתיות תחבורה יעילות, בנוסף לפגיעה קשה בטבע ("העירייה מבקשת להשאיר את השטח פנוי מבינוי על מנת לעודד ולאפשר את תנועת בעלי החיים ומיני הצומח הנדירים והייחודיים באזור ואת הישרדותם)".

לדיון בוותמ"ל שנערך לפני כחודש הגיעו בכירי עיריית נס ציונה והציגו התנגדות נחרצת שנשענה על צפי לפקקי ענק בגלל היעדר היתכנות לתשתיות תחבורה יעילות, בנוסף לפגיעה קשה בטבע

מי שהתנגדה לתכנית מיומה הראשון היא גלית אבינועם, חברת מועצה מהאופוזיציה, שכמו אנשי החברה להגנת הטבע ותושבים רבים רואה במתחם חרודי חלק מרצף של חגורה ירוקה שמעניקה חיים לאזור: מדרום לו משתרעות גבעות הכורכר המפורסמות של נס ציונה, מצפון גבעת האירוסים, וממזרח גבעת התור, אתר טבע קטן ומקסים. ובתווך חרודי.

משפחות נהנות משטחי הטבע ב"מתחם חרודי" ליד נס ציונה (צילום: גלית אבינועם, מונטז')
משפחות נהנות משטחי הטבע ב"מתחם חרודי" ליד נס ציונה (צילום: גלית אבינועם, מונטז')

קטיעה של הרצף הזה, אומרת אבינועם, תהיה בכייה לדורות. לדבריה, מתוכננים בנס ציונה שמונה מתחמים של התחדשות עירונית עם אלפי יחידות דיור, ועל שולחן העירייה מונח הסכם גג עם המדינה על 7,000 יחידות דיור נוספות. בסך הכול מדובר בעיר בת כ-50 אלף תושבים, שריצת האמוק לעבר הבנייה עלולה לגרום לה נזק בלתי הפיך.

התכנון בישראל הוא תאונת שרשרת שנמשכת כבר עשורים. את הנזקים של הכישלון המתמשך הזה מרגיש כל ישראלי – בהרס הטבע והשטחים הפתוחים ובמכת הפקקים שנגזרת מתכנון שלא מבין את הקשר בין פיזור האוכלוסייה ליכולת להעמיד עבורה תחבורה ציבורית יעילה.

את הנזקים של הכישלון המתמשך הזה מרגיש כל ישראלי – בהרס הטבע והשטחים הפתוחים ובמכת הפקקים שנגזרת מתכנון שלא מבין את הקשר בין פיזור האוכלוסייה ליכולת להעמיד עבורה תחבורה ציבורית יעילה

בעוטף נס ציונה כבר יש דוגמה מובהקת כזו: אירוס, יישוב וילות יוקרתי בן כמה מאות תושבים ששוכן בירכתי גבעות הכורכר ושבנייתו חיסלה רכס יפה. באירוס לא עובר אפילו אוטובוס אחד לרפואה, ואפשר לנחש כמה מכוניות מחזיק כל משק בית.

אירוס הוא טעות טרייה – הקמת היישוב החלה רק בתחילת העשור הקודם. האם מוגזם לצפות ממוסדות התכנון בישראל שלא יחזרו שוב ושוב על אותן טעויות?

2

כל מי ששמע שאנחנו עומדים לארח את מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל, לשעה של שאלות ותשובות במסגרת "יהיה בסדר" בגלי צה"ל, הפציר בי להפנות אליו שתי שאלות:

  1. האם יש לך בבית גנרטור;
  2. האם עברת לצרוך חשמל מאחד הספקים הפרטיים שמציעים הנחה.

על השאלה הראשונה שפיגלר השיב בלאו נחרץ. אין לו גנרטור ולא שום אמצעי אחר שמבטיח לו חשמל במקרה שהרשת תיפול. כשנשאל אם זה בגלל שהוא לא חושש מעלטה בתרחיש של מלחמה על מלא, התשובה הייתה פחות נחרצת.

כל עוד יתאפשר לעובדי חברת החשמל להגיע למוקדי הפגיעות ברשת, אמר שפיגלר, הם ידעו לשקם אותן במהירות ולהחזיר את האספקה לסדרה. לראייה, הוא אומר, זה מה שקורה בגבול הצפון כבר 11 חודשים

כל עוד יתאפשר לעובדי חברת החשמל להגיע למוקדי הפגיעות ברשת, אמר, הם ידעו לשקם אותן במהירות ולהחזיר את האספקה לסדרה. לראייה, הוא אומר, זה מה שקורה בגבול הצפון כבר 11 חודשים. הרקטות של חזבאללה פוגעות בכבלי מתח גבוה, החשמל נופל, העובדים מגיעים תוך סיכון חייהם ומתקנים.

הבעיה היא שלא בטוח שגם במלחמה בעצימות אחרת עובדי חברת החשמל יוכלו לנוע בשטח. גם שפיגלר לא יכול להבטיח את זה.

עובד של חברת החשמל מתקן תקלה ברשת החשמל, אילוסטרציה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
עובד של חברת החשמל מתקן תקלה ברשת החשמל, אילוסטרציה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

אז למה בכל זאת לא רכש גנרטור? לדבריו, כי זה ממילא לא יעזור. אם לא תהיה אספקת חשמל, מי אמר שתהיה אספקת דלק לגנרטורים? וממילא משך הזמן והיקף הצריכה שגנרטור יכול לספק מאוד מוגבלים.

לדברי שפיגלר, גנרטור ממילא לא יעזור. אם לא תהיה אספקת חשמל, מי אמר שתהיה אספקת דלק לגנרטורים? וממילא משך הזמן והיקף הצריכה שגנרטור יכול לספק מאוד מוגבלים

באשר לשאלה השנייה, אם החליף ספק, שפיגלר השיב בשלילה. הוא דבק בחברת החשמל מתוך הזדהות עם הארגון. ולא, הוא לא מקבל חשמל חינם. "אז אתה לא עברת כי אתה פטריוט של חברת החשמל", שאלתי, "אבל האם אתה ממליץ לי לעבור לאחד הספקים הפרטיים?"

"חד משמעית כן", הייתה התשובה של שפיגלר. "אם יש לך הזדמנות לקבל חשמל יותר בזול – אני בעד". 80 אלף ישראלים כבר מימשו את האפשרות הזו בחודשיים האחרונים.

שפיגלר הוא טיפוס לא שיגרתי בצמרת שדרת הניהול בישראל. הוא מדבר בלהט על חובת השקיפות שחלה על משרתי הציבור, לא נרתע מביקורת. השידור בגל"צ היה בעצם ביוזמתו – הוא הזמין את עצמו לאולפן כדי להתמודד עם תלונות של מאזינים על תקלות ומחדלים של חברת החשמל.

בכמה מקרים התנצל, באחרים הבטיח לבדוק ולתחקר, פה ושם הטיל את האחריות על הרגולטור, רשות החשמל, שאת אנשיה תקף חזיתית ("מנותקים מהעם").

מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, 7 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, 7 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמו בתפקידו הקודם כמנכ"ל הביטוח הלאומי, שפיגלר משדר תשוקה אמיתית לשרת את הציבור, לסייע למוחלשים, לצמצם את הבירוקרטיה. יש לו יריבים מושבעים שטוענים שכל זה משחק מתוחכם; אם זה נכון, הוא שחקן מצוין. אותי הוא הצליח לשכנע, ואני גם מאמין לו שאין לו בבית גנרטור.

3

לקק"ל יש הרבה פרויקטים מבורכים שמקדמים את הסביבה בישראל; ויש גם כאלה שגורמים להרמת גבה.

למשל השת"פ שתקיים בקרוב עם הסתדרות העובדים. על הפרק: יום עיון בנושאים סביבתיים לאלף בלניות – נשים שתפקידן לסייע לטובלות במקווה – שיתקיים בשבוע הבא במתחם חצר נצר שבבאר יעקב.

במסגרת האירוע החגיגי, שקק"ל התחייבה להשקיע בו לא פחות מ-140 אלף שקל, אנשי קק"ל ירביצו בבלניות תורה בנושאים כמו ייעור, מיחזור ועוד. לצד אלה, יום העיון גם יכלול סדנת אוריגמי ועיצוב שולחן.

במסגרת האירוע החגיגי, שקק"ל התחייבה להשקיע בו לא פחות מ-140 אלף שקל, אנשי קק"ל ירביצו בבלניות תורה בנושאים כמו ייעור, מיחזור ועוד. לצד אלה, יום העיון גם יכלול סדנת אוריגמי ועיצוב שולחן

אילוסטרציה: שיעור אוריגמי (צילום: יצירה דיגיטלית באמצעות DALLE)
אילוסטרציה: שיעור אוריגמי (צילום: יצירה דיגיטלית באמצעות DALLE)

סדנת אוריגמי לבלניות? עיצוב שולחן? מה לזה ולאקולוגיה והאם על זה קק"ל צריכה להוציא כל כך הרבה כסף במקום לוודא שהתקציב מקדם נושאי סביבה אמיתיים?

בקק"ל אומרים ש"כלל הארגונים, העמותות והרשויות יכולים להגיש בקשה לשת"פ עם קק"ל. ההסתדרות הגישה בקשה כזו שעומדת בכל התנאים. באירוע יש ביטוי לנושאי הליבה של קק"ל, וסדנאות האוריגמי מחומרים ממוחזרים הן המשך לנושאי הסביבה והקיימות".

4

בשבוע שעבר דיווחנו כאן על הכשל החמור במכון טיהור השפכים של רמת השרון, שגרם למפגע יתושים בקנה מידה עצום בלב אוכלוסייה צפופה ולזיהום הירקון.

לפי המשרד להגנת הסביבה, מספר סבבים של הדברה אינטנסיבית הסתיימו במיגור אוכלוסיית היתושים והסרת הסכנה של המשך התפשטות קדחת הנילוס המערבי

לפי המשרד להגנת הסביבה, מספר סבבים של הדברה אינטנסיבית הסתיימו במיגור אוכלוסיית היתושים והסרת הסכנה של המשך התפשטות קדחת הנילוס המערבי.

מים מזוהמים ממכון טיהור השפכים נפלטים אל נחל הירקון, 9 ספטמבר 2024
מים מזוהמים ממכון טיהור השפכים נפלטים אל נחל הירקון, 9 ספטמבר 2024

בסוף השבוע טיילו יאשה ובני משפחתו על שפת הירקון, כשלפתע הבחינו בצינור שממנו נפלט אל המים שובל ארוך של קצף לבן ולא מטוהר בעליל. בדיקה קצרה העלתה שזה המוצא של מכון טיהור השפכים.

אז היתושים אולי חוסלו, אבל אם זה יימשך כך, גם הירקון עלול להיות מחוסל.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,233 מילים ו-1 תגובות
סגירה