מקווי מים הם המקצוע של ג', אבל כשהוא הגיע לאחרונה למאגר המים הסמוך לצומת מורשה הוא נדהם. לא בכל יום הוא נתקל במאגר במצב ירוד כל כך: "זה היה ממש מרק בשר. המים היו מצחינים. הדגים במאגר והחרקים הטורפים זחלי יתושים חדלו מלהתקיים – ורק הזחלים חגגו שם. כמויות עצומות של זחלים.
"לפי הנתונים של משרד הבריאות מתחילת הקיץ נרשמה תחלואה גבוהה של קדחת הנילוס בצפון תל אביב, רמת השרון ופתח תקווה – והמאגר יושב בדיוק באמצע המשולש הזה".
ואכן, בדגימות שנלקחו במספר סבבים על ידי המשרד להגנת הסביבה במאגר המדובר, התגלו פעם אחר פעם יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס. לפי נתוני משרד הבריאות, 871 ישראלים נדבקו במחלה בקיץ הנוכחי ו־62 נפטרו.
מתברר שדווקא כשל רשותי־מערכתי עומד מאחורי מרבץ ענק של יתושים בלב אוכלוסייה צפופה הסובלת מהידבקות מוגברת בנגיף
משלב מוקדם של הקיץ הלח והלוהט – שהוכרז רשמית על ידי השירות המטאורולוגי כחם בכל הזמנים בישראל – המשרד להגנת הסביבה והרשויות השונות השקיעו מאמצים בהסברה לציבור ובדרישה שייקח אחריות על צמצום כמויות היתושים. המסר – כל צלוחית או אדנית עם מים עומדים שאנחנו משאירים בגינה או במרפסת היא פצצה מתקתקת.
והינה, מתברר שדווקא כשל רשותי־מערכתי עומד מאחורי מרבץ ענק של יתושים בלב אוכלוסייה צפופה הסובלת מהידבקות מוגברת בנגיף.
המאגר המדובר שייך למתקן טיהור השפכים של "שרונים", תאגיד המים של רמת השרון. לפי גורמי מקצוע, בחודשים האחרונים התפקוד של מתקן טיהור השפכים כשל והוא מפיק קולחים (ביוב מטוהר) ברמה ירודה מאוד.
"מדובר במתקן טיהור ותיק הפועל במתכונת הנוכחית כ־20 שנה", אומר דני גרינוולד, סמנכ"ל אסדרה ברשות המים. "הוא תוכנן להוציא קולחים באיכות מהטובים בארץ ולהזרים אותם לשיקום הירקון, וכך פעל שנים רבות.
"מתקן הטיהור הזדקן והאוכלוסייה גדלה והוא היה צריך להיכנס להרחבה ושיקום. זו תמיד נקודת כשל פוטנציאלית כי כדי להשתדרג אתה צריך להשבית באופן זמני חלק מהמתקן"
"אבל מתקן הטיהור הזדקן והאוכלוסייה גדלה והוא היה צריך להיכנס להרחבה ושיקום. זו תמיד נקודת כשל פוטנציאלית כי כדי להשתדרג אתה צריך להשבית באופן זמני חלק מהמתקן תוך כדי שהוא ממשיך לפעול.
"במקרה הזה השביתו את אחד משני הריאקטורים, שהם ליבת הפעילות לטיפול בשפכים, והפעילו במקומו ריאקטור זמני. בסוף יולי קיבלנו עדכון שהריאקטור הזמני לא מתפקד כמתוכנן ושהוא מוציא קולחים באיכות גרועה".
איך קורה דבר כזה?
"הטיפול בשפכים הוא טיפול ביולוגי, כלומר אתה לוקח את השפכים שיש בהם הרבה מאוד חומר אורגני ואתה מפתח מיקרואורגניזמים שאוכלים את החומרים שאנחנו מזרימים לביוב. הריאקטור הוא גוף גדול מבטון עם הרבה ציוד שנותן לחיידקים את התנאים האופטימליים להתפתח ולפרק את הביוב שלנו.
"דמיין לעצמך מכונת 'פק־מנים' עם יצורים זעירים שאוכלים את מה שאנו מזרימים לביוב וכך מנקים את המים. זה כמו לעשות בירה או יין, זה תהליך ביולוגי שקשה לשלוט עליו. ביקב המומחיות של היינן היא לבחור את הענבים שהכי מתאימים ולשלוט בתהליך התסיסה.
את המחיר הראשון של קריסת המערכת שילם מאגר המים. מדובר במאגר ייחודי עם שפע צמחייה, שנראה יותר כמו אגם קטן בטבע מאשר מאגר תפעולי
"בביוב זה יותר מאתגר כי כל יום הרכב השפכים משתנה ולכן המערכת הזו מאוד מורכבת. זו מערכת ביולוגית, לא מכונה שרק נשבר הציר ואפשר להחליף אותו ומייד לחזור לפעילות – ומערכות זמניות בהגדרה יש בהן תמיד אילוצים והן יותר מועדות לתקלות".
את המחיר הראשון של קריסת המערכת שילם מאגר המים. מדובר במאגר ייחודי עם שפע צמחייה, שנראה יותר כמו אגם קטן בטבע מאשר מאגר תפעולי. "המים ממתקן הטיהור זורמים למאגר יפה עם לוטוסים ופרחים – ומשם אמורים לעבור לירקון", אומר גורם מקצוע, "אבל בתקופה האחרונה המים פשוט רעילים.
"זה כמו שאם יתקלקל לך המדחס במקרר, אם תוך יום–יומיים תתקן, תוכל להמשיך לאכול את הגבינה, אבל אם ייקח לך חודשיים לתקן אז הלך על כל מה שבמקרר. זה מה שקרה כאן. אם התקן מאפשר למתקן הטיהור להזרים לירקון מים עם ריכוז קולי צואתי של 200 מ"ג לליטר, הזרימו 400 אלף. פי אלפיים מהמותר".
בדרך כלל תקלות בטיפול בביוב גורמות בעיקר למפגעים סביבתיים. הפעם, בגלל התפרצות קדחת מערב הנילוס, על הפרק עומדת באופן ישיר גם בריאות הציבור.
"מה שמתסכל זה שהכול היה ידוע מראש. הזחלים פה הם בכמויות של מיליונים על מיליונים, אם לא יותר. מתברר שהתמותה מקדחת הנילוס היא לא רק בגלל שינויי מזג אוויר או בגלל שאתה לא מרוקן את העציצים"
"זה הזוי", אומר גורם בכיר באחת מהעיריות באזור, "כשיש הסלמה בצפון פיקוד העורף מכניס את כולם לכוננות ומתריע אף שלא הגיע לפה אפילו טיל אחד, אבל כשבלינסון מלא חולים בקדחת הנילוס (לפי נתוני משרד הבריאות יותר מ־100 תושבי פתח תקווה נדבקו במחלה, א"ל) ויש בסביבה תושבים שמתו – אף אחד לא מתרגש.
"מה שמתסכל זה שהכול היה ידוע מראש. הזחלים פה הם בכמויות של מיליונים על מיליונים, אם לא יותר. מתברר שהתמותה מקדחת הנילוס היא לא רק בגלל שינויי מזג אוויר או בגלל שאתה לא מרוקן את העציצים שלך בבית".
כשהדיווחים על מצב המאגר הגיעו למשרד להגנת הסביבה אנשיו נכנסו לעובי הקורה יחד עם מקביליהם במשרד הבריאות. לנוכח חומרת המצב נפתחה קבוצת ווטסאפ בין־משרדית לטיפול במשבר.
"לנוכח הנתונים שקיבלנו ממשרד הבריאות ולנוכח מספר הפעמים שלכדנו במקום יתושות נגועות בווירוס", אומר ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, "מתקן טיהור השפכים ברמת השרון חשוד כגורם מרכזי לכך שבאזור נרשמו נתונים גבוהים של תחלואה בבני אדם. כל האזור הזה הוגדר כהוט ספוט מבחינת היקפי תחלואה ולכידת יתושות נגועות, ומתקן הטיהור הזה מאוד קרוב לכמה ערים מרכזיות".
"בימים הראשונים לכדנו המון יתושים והרבה דגימות ששלחנו למעבדה יצאו חיוביות לקדחת הנילוס. המצקות של הניטור שאיתם אנחנו לוכדים זחלים היו מפוצצות בזחלים ובגלמים"
"בדרך כלל מתקני הטיהור והמאגרים לא מהווים מקור ליתושים", אומר יורם הורביץ, מנהל מחוז תל אביב במשרד להגנת הסביבה. "במקרה הזה, משום שהייתה ירידה חדה באיכות המים ועלייה בכמות האמוניה, הדגים במאגר מתו, נשבר האיזון האקולוגי – וכמות היתושים עלתה".
"בימים הראשונים לכדנו המון יתושים והרבה דגימות ששלחנו למעבדה יצאו חיוביות לקדחת הנילוס", אומר ד"ר רייכר, "המצקות של הניטור שאיתם אנחנו לוכדים זחלים היו מפוצצות בזחלים ובגלמים".
בשבועיים האחרונים נערכו במקום מספר סבבים של הדברה בשיטות שונות. במשרד להגנת הסביבה טוענים שהמאמץ המרוכז כבר מניב תוצאות, שכמות היתושים בכלל – והנגועים בפרט – פחתה דרמטית ושהמצב בשליטה.
ד"ר רייכר: "הצלחנו לייצב את המצב לרמה כזו שמספרם של היתושים הבוגרים ירד משמעותית וכמעט לא מוצאים שם זחלים. אבל אנחנו לא מרפים מהאירוע הזה, ממשיכים ללוות אותו ולעקוב אחריו ברמה יומית".
השאלה שהתשובה עליה עדיין לא ברורה היא מה היקף הנזקים שנגרמו לירקון, הנחל החבוט שכבר שנים נמצא בשיקום וכל פעם סופג מהלומה המחזירה אותו כמה צעדים לאחור
צריך לזכור שהיתושים הם רק הסימפטום. המשימה המורכבת יותר היא להעלות בחזרה את מתקן הטיהור על המסלול.
השאלה שהתשובה עליה עדיין לא ברורה היא מה היקף הנזקים שנגרמו לירקון, הנחל החבוט שכבר שנים נמצא בשיקום וכל פעם סופג מהלומה המחזירה אותו כמה צעדים לאחור. במישור האכיפה, מנהלי תאגיד "שרונים" הוזמנו לשימוע במשרד להגנת הסביבה שיתקיים בימים הקרובים.
מתאגיד שרונים נמסר בתגובה: "עם קבלת הפנייה מהמשרד להגנת הסביבה פנינו בדחיפות לחברת רג"א, הזכיינית שמתחזקת ומתפעלת את מתקן טיהור השפכים לביצוע הדברה מיידית על פי הוראות המשרד.
"כבר באותו יום בצוהריים התבצעה באתר הדברה כנגד זחלי יתושים, ויום למוחרת התבצעה הדברה מקיפה וקפדנית למניעת יתושים בוגרים. תוצאות ההדברה ניכרות בשטח בשעה שהזחלים והיתושים הבוגרים הושמדו. אנו ממשיכים במעקב מתמיד ובמיגור נגע היתושים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחדל בסדר גודל שפשוט בלתי נתפס
איפה פיקוח ומעקב
ועדת חקירה על מותם של אנשים
שמתו לשווא !!!
איזה חוסר אחריות
שימוע עושים להם
שיפטרו אותם ויעמידו לדין
בריאות הציבור היא לא הפקר
לא יאמן לאיזה רמה של כשל המדינה הזו הגיעה