בטור שפורסם לאחרונה ב"ידיעות אחרונות", כתב בן-דרור ימיני כי "המהגרים מאריתראה הביאו איתם את המריבות מהבית לתל-אביב. למרות הפגיעות הקשות והסבל של תושבי דרום העיר, בממשלות ישראל בעשור האחרון לא השכילו להציג מדיניות הגירה מסודרת, כזו שהייתה מאפשרת גירוש ועוצרת את המחדל".
כבר המשפט הראשון בטור שכותרתו "בגלל היעדר מדיניות: אנרכיה בלב המדינה", אמור להדליק נורה אדומה. מלחמת האזרחים שהסתיימה באריתריאה נמשכת בתל-אביב?
איזו מלחמת אזרחים ומתי היא "הסתיימה"? הרי הסיבה שאריתראים בורחים מאריתריאה היא לא מלחמת אזרחים. אריתראים בורחים מדיקטטורה רצחנית שלא "הסתיימה" וממשיכה לרדוף אותם גם כאן.
איזו מלחמת אזרחים ומתי היא "הסתיימה"? הרי הסיבה שאריתראים בורחים מאריתריאה היא לא מלחמת אזרחים. אריתראים בורחים מדיקטטורה רצחנית שלא "הסתיימה" וממשיכה לרדוף אותם גם כאן
כלומר כבר מהמשפט הראשון ימיני פוטר את עצמו, באמצעות פייק, מהחובה להכיר את נסיבותיהם של מי שחיים כאן כחוק, כמעט שני עשורים, תחת הגנה קבוצתית רשמית שהחילה עליהם הממשלה. הוא פוטר את עצמו גם מהחובה להתייחס לאירועי האלימות כמו שצריך להתייחס לאירועי אלימות – למנוע, לחקור, להעמיד לדין ולהגן על החפים מפשע. להגן על הרוב השקט והמפוחד בקרב הפליטים החיים בישראל.
בהמשך ימיני כותב ש"אין נתונים בנוגע ל'תומכי משטר' מול 'מתנגדי משטר', אבל ההערכה היא שמדובר ב-50 אחוז לכל צד". הערכה של מי? על בסיס מה? באף אחת מההערכות ששמעתי במסגרת התפקיד שלי, לא מהמשטרה, לא מרשות האוכלוסין ולא מחברי הקהילות האריתראיות עצמם, מעולם לא הגיע שיעור "תומכי המשטר" המוערך ל-50% או אפילו קרוב לכך.
אם מדובר במי שהשלטון האריתראי מפעיל, מדובר באנשים בודדים. וגם אם מדובר בכלל לובשי החולצות האדומות, שהכינוי "תומך משטר" לא הולם רבים מהם, מספרם לא עולה על מאות בודדות.
רק לאחרונה פורסם, שבעקבות אירועי האלימות בספטמבר ובמאי בתי הדין לביקורת משמורת זיהו 14 תומכי משטר שהם המליצו לגרש ואילו מפקד מחוז תל אביב זיהה 5 כאלה.
מיד בשורה הבאה מופיעים שקרים מהסוג שנאורים כימיני מרבים להשתמש בהם ולהעביר אותם הלאה מבלי לבדוק אותם, השקרים מסוגת "אפילו אירופה". לפי ימיני, אריתראים מוחזרים בכפייה מאירופה ופסקי דין בבתי משפט באירופה קבעו שהם בני החזרה.
באף אחת מההערכות ששמעתי במסגרת התפקיד שלי, לא מהמשטרה, לא מרשות האוכלוסין ולא מחברי הקהילות האריתראיות עצמם, מעולם לא הגיע שיעור "תומכי המשטר" המוערך ל-50% או אפילו קרוב לכך
ימיני מזכיר פס"ד שוויצרי כהוכחה כביכול לטענה. אותו פס"ד הפך מפורסם בישראל בקרב מי שעוסק בנושא, שכן עם פרסומו בשנת 2018 התנפלו עליו תומכי גירוש פליטים כמוצאים שלל רב, והטעו פוליטיקאים ישראלים לחשוב שמשמעותו אור ירוק מאירופה לגירוש אריתראים לאריתריאה.
החגיגה הגדולה נגמרה במבוכה גדולה כשבדיון בוועדת הפנים ביולי 2018 הובהר על ידי שגרירות שוויץ בישראל, נציבות האו"ם לפליטים ונציגי משרדי הממשלה השונים – שפסק הדין השוויצרי כלל לא אומר את מה שהחוגגים טוענים שהוא אומר, שאין אף מדינה דמוקרטית שמגרשת לאריתריאה ושבכל מדינות אירופה רוב האריתראים שמבקשים מקלט מקבלים מעמד פליט (בניגוד ללאומים אחרים). כמה? בממוצע מעל ל-80%.
ימיני לא בודק את העובדות כדי שהן לא יפריעו לו להגיע למסקנה שלו: בית המשפט הישראלי מגן על פליטים ולכן צריך להחליש את כוחו. מסר שהוא שניים במחיר אחד – גם נגד הפליטים וגם נגד בית המשפט. לטענתו, פסיקת בית המשפט המחוזי, שקבעה לאחרונה כי יש להכיר באזרח אריתריאה כפליט, היא פסיקה "שעוקפת את אירופה משמאל", "אולטרה-פרוגרסיבית" וגם "לוקה בחוסר סבירות קיצוני".
אז הנה העובדות: אלפי מבקשי מקלט אריתראים ממתינים שנים ארוכות להכרעה בבקשות המקלט שלהם, בזמן שיחידת המקלט של משרד הפנים מבהירה שוב ושוב שהיא מתעדפת בדיקה של בקשות שאפשר לדחות בקלות.
ימיני לא בודק את העובדות כדי שהן לא יפריעו לו להגיע למסקנה שלו: בית המשפט הישראלי מגן על פליטים ולכן צריך להחליש את כוחו. מסר שהוא שניים במחיר אחד – גם נגד הפליטים וגם נגד בית המשפט
לפי נתונים מחודש מאי, יש כמעט 7000 מבקשי מקלט מאריתריאה שממתינים לתשובה כבר מעל חמש שנים. בתי המשפט בישראל חגים בזהירות סביב המחדל ארוך השנים הזה וממעטים להתערב, בתקווה שהמדינה תתקן אותו בעצמה.
לבסוף, כשהמחדל חוגג עשור (מאז 2013, השנה בה החלו לאפשר לאריתראים ולסודנים להגיש בקשות מקלט), נאלץ בית המשפט המחוזי להכריע בנושא. הוא בוחן בזהירות את המקרה של המערער אל מול דו"חות בין לאומיים עדכניים ואל מול פסיקות ממדינות אחרות, ומכריע שהוא עומד בקריטריונים של אמנת הפליטים. הפליט המוכר מצטרף לאריתראים הבודדים (כנראה פחות מ-50) שהוכרו כפליטים בישראל בעשור האחרון. זאת בזמן שיותר מ-80% מחבריהם מוכרים באירופה כפליטים תוך שבועות עד חודשים בודדים מהגשת בקשת המקלט.
למה ימיני צריך להתעלם מעובדות או לסלפן? למה הוא בכלל מרגיש צורך להצדיק את סלידתו מהפליטים וממערכת המשפט? למה הוא צריך לדבר על "מלחמת אזרחים" ש"הסתיימה", על 50% תומכי משטר, על אירופה שמגרשת, ועל בית המשפט המחוזי שעוקף אותה משמאל? למה הוא מתעלם ממחדל מערכת המקלט בישראל ומשיעורי ההכרה הגבוהים (מאוד) באריתראים כפליטים במדינות אחרות? כי אחרת הוא לא יוכל להמשיך לצאת נגד פליטים ונגד מערכת המשפט ובמקביל להיות "משכיל" ו"ליברל", אולי אפילו "רחום" ו"הומני", ולראות את ישראל כחלק מ"אירופה".
ימיני לא רוצה לומר מפורשות שלדעתו מי שחי כאן כבר כמעט שני עשורים כחוק, עם אשרה, אבל ללא זכויות סוציאליות, ללא אופק וללא נתיב להתאזרחות, צריך להתנהג כמו אורח מנומס. זה לא נשמע טוב לומר שהמחלוקות הפוליטיות, הלאומיות והאתניות שלהם לא מעניינות או שאלימות פוליטית בין קבוצות מובנת רק אם היא מופעלת על ידי קבוצות שימיני מחבב. זה גם לא נשמע כל כך נאור לומר שמדינת ישראל צריכה להמשיך להפר את אמנת הפליטים ובית המשפט צריך להמשיך ולהכשיר את ההפרות האלה. הוא כמובן לא יגיד שישראל צריכה למשוך את חתימתה מאמנת הפליטים או מאמנות זכויות אדם אחרות.
כדי ליישב את הסתירות בין תפיסתו העצמית של ימיני כליברל ודמוקרט לבין רצונו בהחלשת מערכת המשפט ובגירוש של פליטים, הוא, כך נראה, חייב להתעלם מעובדות מסוימות ולסלף אחרות.
שני בר-טוביה היא בעלת דוקטורט ביחסים בין-לאומיים, מקדמת המדיניות וקשרי הממשל של פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מה טענת הכותבת? שהאריתראים נלחמים אחד בשני בתוך מדינת ישראל כי הם חיים כאן "כבר כמעט שני עשורים כחוק, עם אשרה, אבל ללא זכויות סוציאליות, ללא אופק וללא נתיב להתאזרחות"?
לרצוח אריתראים אחרים זו דרך מוזרה מאוד למחאה נגד השלטונות בישראל. אולי זה פשוט פער תרבותי ואנו לא מבינים אותם? המדינה יכולה ללכת לקראתם ולהקצות להם שטח אש בדרום לכמה ימים של מחאות. כשיסיימו, שיספרו מי ניצח במחאה – תומכי המשטר האריתראי או המורדים. סתם בשביל הסקרנות.