אחרי צאת החג והשבת, השאלה הבוקר היא לא האם ישראל תתקוף את איראן, אלא מתי ובאיזה עוצמה. זו ההתלבטות העיקרית בקרב מקבלי ההחלטות.
הדרג הביטחוני מבחינתו המשיך לשדר בסוף השבוע נחרצות, ודיבר על תגובה שתהיה כואבת למשטר האיראני.
"זה לא יהיה אירוע צד, התגובה תהיה רצינית ומשמעותית ויהיו לה השלכות על איראן", אמר אתמול לזמן ישראל בכיר במערכת הביטחון בתום פגישה שערך עם אחד משליחי מדינות הקואליציה הבינלאומית המסתמנת.
"זה לא יהיה אירוע צד, התגובה תהיה רצינית ומשמעותית ויהיו לה השלכות על איראן", אמר אתמול לזמן ישראל בכיר במערכת הביטחון בתום פגישה שערך עם אחד משליחי מדינות הקואליציה הבינלאומית המסתמנת
ההתלבטות הישראלית היא בבחירת המטרות. יש שטוענים כי מדובר בהזדמנות חד-פעמית לפגוע במתקני הגרעין של איראן, בשעה שארצות הברית מתייצבת באופן חסר תקדים אחרי ישראל ומגבה את זה בכוח צבאי עצום שפרוס באזור.
איראן נמצאת היום בנקודה הקרובה ביותר לפצצה גרעינית הן בהיבט כמות החומר המועשר – שמספיק כיום ליותר מעשר פצצות – והן בפעולות מקדימות של "קבוצת הנשק" – הגוף האחראי על חיבור כל מרכיבי הפצצה.
האמריקאים מקפידים לערפל את השיחות עם ישראל בקשר למטרות שיותקפו, אבל רומזים שהם לא רוצים לראות תקיפה של מתקני הגרעין. וושינגטון מבינה היטב שתקיפה כזו תגרור אותה פנימה, למלחמה אזורית עצימה במזרח התיכון, וזה הדבר האחרון שהמפלגה הדמוקרטית רוצה חודש לפני הבחירות לנשיאות.
ההגעה לישראל אמש של הגנרל מייקל קורילה, מפקד פיקוד מרכז של צבא ארצות הברית, היא כנראה לצורך תאומים אחרונים לפני התקיפה הישראלית וגם אולי לוודא שוושינגטון לא תופתע.
ארצות הברית שולטת במרחב האווירי במפרץ הפרסי ולכן נדרשת כאן עבודת תיאום קפדנית, מעבר לעובדה שכל מערכי ההגנה האמריקאיים יידרכו לטובת ישראל.
מבחינת ישראל, מרחב ההחלטה לגבי סוג המטרות לא ממש גדול. סביר להניח שארצות הברית לא תרצה לראות פגיעה במתקני הנפט של איראן, שכן זה יקפיץ מייד את המחיר העולמי של חבית דלק, וייקר עבור הצרכן האמריקאי את הדלק לתצרוכת אישית. באמריקה זה נושא רגיש מאוד, כל שכן לפני בחירות.
סביר להניח שארה"ב לא תרצה לראות פגיעה במתקני הנפט של איראן, שכן זה יקפיץ את המחיר העולמי של הדלק. באמריקה זה נושא רגיש מאוד, כל שכן לפני בחירות
ארבעה חודשים לפני בחירות אמצע הקדנציה שלו בנובמבר 2022, הנשיא ג'ו ביידן הגיע לריאד, לפגישה מיוחדת עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. מטרת הפגישה הייתה לבקש מסעודיה להגביר את תפוקת הדלק במטרה לשמר רמת מחירים נמוכה לפני הבחירות בארצות הברית.
זה קרה ביולי 2022, שנתיים אחרי שאותו ביידן כינה את בן סלמאן "רוצח" והבטיח להפוך את סעודיה למצורעת אחרי רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל ח'אשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.
האיום היה מפורש: אם תותקף תשתית הנפט באיראן, היא תתקוף את תשתיות הנפט של המדינות השכנות במפרץ הפרסי ותגרום לפגיעה קשה באספקה העולמית ולעלייה מיידית וחדה במחיר
באיראן מבינים היטב את הרגישות העולמית למחיר הנפט ולכן דאגו לשגר איומים מוסווים לעולם דרך אתרי חדשות המקורבים למשמרות המהפכה. האיום היה מפורש: אם תותקף תשתית הנפט באיראן, שמהווה את מירב הכנסות המטבע הזר, היא תתקוף את תשתיות הנפט של המדינות השכנות במפרץ הפרסי ותגרום לפגיעה קשה באספקה העולמית ולעלייה מיידית וחדה במחיר.
דילמה נוספת היא הפגיעה במטרות תשתית אזרחיות באיראן. במשך שנים עושים בישראל מאמצים רבים לדבר אל הציבור האיראני מעל ראשם של המנהיגים. הדוגמה הטרייה ביותר לכך הייתה בשבוע שעבר, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה לאזרחי איראן ואמר להם כי הם אינם אויבי ישראל.
כאן בדיוק הבעיה: פגיעה משמעותית במרקם החיים האיראני, המעורער גם כך, יכולה לגרום לתהליך שבו הציבור יתייצב בחלקו מאחורי המשטר.
לכן נראה שהמטרות שייבחרו אחרי כל המגבלות הללו יהיו צבאיות נטו, כדי לפגוע ככל הניתן ביכולות מתקדמות של איראן ובעיקר להעביר מסר של תעוזה ויכולת ישראלית אל מול הפגיעות והחדירות האיראנית.
לא מן הנמנע שנראה פגיעה בתשתיות ייצור אמצעי לחימה באיראן – אולי גם בבסיסי הטילים מהם נורו המטחים לעבר ישראל. רובם נמצאים באזורים בהם לאיראן יש אופוזיציה פנימית גדולה: בעיר כרמאנשאה במובלעת הכורדית ובעיר תבריז במובלעת האזרית. אם אכן אלה המטרות שייבחרו, סביר שהמאמץ הישראלי יהיה להימנע ככל הניתן מפגיעה באזרחים.
קבוצת המטרות נוספת היא סמלי שלטון. אלה פזורים בעיקר ברחבי טהרן. כך, למשל, מטה מיניסטריון המודיעין, שאחראי על הפעלת סוכנים ותכנון פיגועים מחוץ לאיראן; או מטה משמרות המהפכה.
מטרות נוספות יכולות להיות לשכות של בכירים כמו המנהיג העליון, הנשיא ויו"ר הפרלמנט. מבחינת ישראל, אלה מטרות לגיטימיות – במיוחד אחרי שטילים נחתו ליד בתי מגורים אזרחיים במרכז הארץ.
ולבסוף נשאלת שאלת הרוח הגבית מארצות הברית. בהרבה מאוד מובנים יש כאן מבחן להרתעה האמריקאית האזורית שנפגעה בשבוע שעבר בצורה דרמטית.
הנשיא ביידן הזהיר את טהרן ביום שני לבל תתקוף את ישראל. האיום הזה נענה למחרת במטח של 200 טילים לעבר ישראל. במילים אחרות, איראן פירשה את האיום האמריקאי כריק מתוכן
הנשיא ביידן הזהיר את טהרן ביום שני לבל תתקוף את ישראל. האיום הזה נענה למחרת במטח של 200 טילים לעבר ישראל. במילים אחרות, איראן פירשה את האיום האמריקאי כריק מתוכן. עד שלא יוכח אחרת, איראן קראה נכון את המפה ולא ארצות הברית.
את זה ישראל מנסה להבהיר לאמריקאים. ההתבטאויות של היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן ("יהיו להתקפה האירנית השלכות חמורות") ושל סגנית הנשיא קמלה האריס ("טהרן היא כוח מסוכן ומערער במזרח התיכון, ארה"ב מחויבת לביטחון ישראל") רומזות שמשהו זז בוושינגטון.
השאלה היא האם הדברים הללו יתורגמו למעורבות צבאית אמריקאית לצד ישראל, או שהמצב יוותר בגדר גיבוי אמריקאי במישור ההגנתי וההצהרתי בלבד.
הגיוני שארצות הברית רוצה לשמר לעצמה בעיתוי הבעייתי הזה מבחינתה, עוד מדרגה אחת לפני מעורבות צבאית ישירה מול איראן. המדרגה הזו יכולה להיות אזהרה חמורה לטהרן לבל תגיב על התקיפה הישראלית, שכן אם זה יקרה, אז וושינגטון לא תהסס יותר להפעיל כוח צבאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סייבר
סייבר
סייבר
להשתלט על מגדל הפיקוח ולהפנות את כל המטוסים לבגדד
להשתלט על מחשבי ביקורת הגבולות
על תחנות הדלק (דבר שכבר נעשה)
על מחשבי חברת החשמל האירנית
נמלי נפט (באישור אמריקאי)
מערכת הרמזורים בטהרן
ועוד אלף מטרות שימררו את החיים באירן
*העתקה, ומחיקת כל הדיסקים*
ועכשיו – יש לנו שבויים אירנים, טרה בייטים של דטא אסטרטגית
ובשקט, בלי כותרות, להוריד את אירן על הבירכיים. בלי לרוץ–לספר–לחבר'ה
מה הבעיה? זה לא מצטלם בטלביזיה
הנאשם לא יכול להראות לאוסף המצ'ואיסטים המטומטמים תמונות של אש ותמרות עשן
בן גביר ישתולל (תשלום ראשון מסער על החוב שלו!!!)
סמוטריץ' יאבד עוד סמ מהאיבר
האם יש בהנהגה הישראלית מנהיג שבאמת רוצה בטובת ישראל? או שזה לא מתאים למטרת העל שלו – נקמה במדינה שהשיתה את חוקיה על הקיסר והעמידה אותו לדין