כשקומאר פּאודל הדליק את הטלוויזיה באוגוסט 2016 וראה את ראש הממשלה לשעבר קירטי נידהי ביסטה מתראיין בביתו, לא תוכן השיחה הוא שמשך את תשומת ליבו. הייתה זו פרוות הטיגריס הענקית שהייתה תלויה על הקיר של ביסטה.

באותה תקופה, פאודל, פעיל שימור טבע מקטמנדו, נסע בין בתי כלא בנפאל כדי לראיין אסירים כחלק מהמחקר שלו על המניעים לביצוע פשעים נגד חיות בר. אף על פי שאין הרבה נתונים סטטיסטיים רשמיים על פשעי חיות בר בנפאל, חוקרים מאמינים שהמדינה מהווה מוקד מרכזי באזור לסחר בחיות בר, כזה המשמש נתיב מעבר חשוב בין הודו לסין.

חוקי חיות הבר בנפאל הם מהמחמירים בעולם, אבל הם אינם נאכפים באופן אחיד: בשעה שעניי המדינה נמקים בכלא בשל מעורבותם בסחר, העשירים והחזקים מתפארים באופן בלתי חוקי בעורות אקזוטיים כמוצגי ראווה.

פאודל מודע עמוקות לפער הזה. בשנים 2016 ו-2017 הוא ראיין 116 אסירים שהורשעו בפשעים נגד חיות בר, רובם בסחר בקרנפים. חלקם השתייכו לסינדיקטים בינלאומיים של סחר בחיות בר, רבים אחרים הונעו מתוך ייאוש כלכלי או לא היו בטוחים מדוע נעצרו. יותר ממחציתם חיו מתחת לקו העוני, ו-75% מהם באו מקהילות של ילידים.

מסע הציד בנפאל של המלך ג'ורג' החמישי ב-1912 (צילום: PA Images / Alamy)

"מעמידים לדין בעיקר את בני הקהילות העניות והפגיעות בדרום הגלובלי, שלרוב לא עומדים בראש הסחר הבלתי חוקי הבינלאומי בחיות בר", אמר פאודל כשפגשתי אותו בדצמבר בשטח מיוער קטן בתוך המרחב העירוני של קטמנדו.

פעיל השימור בן ה-33 גילה סקרנות של מדען, תשומת ליבו נמשכה לכל חרק וצמח, והוא היה לבוש כחנון חסר מודעות עצמית: נעלי טיולים, מכנסים רחבים ומעיל ספארי.

פאודל מסביר כי "מעמידים לדין בעיקר את בני הקהילות העניות והפגיעות בדרום הגלובלי, שלרוב לא עומדים בראש הסחר הבלתי חוקי הבינלאומי בחיות בר"

לאחר שידור הריאיון עם ביסטה, פאודל החליט לקחת את העניינים לידיים. ביסטה לא כיהן כראש ממשלה מאז 1979, אבל הוא שימש כסמל לאליטה של נפאל. פאודל פנה לצעדים משפטיים כדי לתקן את המוסר הכפול של נפאל באכיפת פשעי חיות בר. לבסוף, במאי 2023, בית המשפט העליון של נפאל פסק כי על הממשלה לאכוף את חוקי השימור שלה ולהחרים חלקי גוף של חיות בר שהושגו בדרך לא חוקית.

פסק הדין מסמן ניצחון משמעותי לשימור, אבל מבני הכוח המבוססים של נפאל וחוסר השוויון העמוק בה הופכים אותו לצעד ראשון בלבד בתמיכה הן בקהילות פגיעות והן במאמצי השימור במדינה.

המלכה אליזבת השנייה והנסיך פיליפ השתתפו בציד נמרים וקרנפים במגאולי ביום שני, 27 בפברואר, במהלך ביקור ממלכתי של ארבעה ימים בנפאל. המלכה מסתובבת לאחור על גב פיל, עם משקפי שמש וכובע בושן גבוה. משמאלה ניתן לראות את המלך מהנדרה מנפאל אוחז ברובה. 2 במרץ 1961 (צילום: Smith Archive / Alamy)

ציד לשם ראווה החל בנפאל בתקופת שלטונו של ג'ונג בהדור ראנה במאה ה-19 לכל המאוחר. מבקרים בריטים הגיעו לאזור כדי לצוד ולאסוף חיות בר אקזוטיות, בהן קרנפים, טיגריסים ופילים. המסעות האלה לא היו רק טיולי ציד או הרפתקאות מחנאות, אלא דרך משוכללת להפגין עושר, סמכות ודיפלומטיה.

מלכי נפאל ארגנו מסעות ציד נרחבים כדרך לזכות בחסדי הבריטים. המפגשים האלה היו קרקע פורייה לניהול משא ומתן על אינטרסים פוליטיים ולחיזוק קשרים תרבותיים, כל זאת תוך התפארות בסמכות המונרכיה על העושר הטבעי שלה.

היקפם של מסעות "דיפלומטיית הציד" האלה היה עצום. תיעוד מצולם של הציד הוא אולי הראיה הטובה ביותר שיש לנו לכך שהם דחפו חיות בר גדולות ברחבי היבשת למעמד של מינים בסכנת הכחדה ועל סף הכחדה, מהטיגריס הבנגלי ועד הקרנף ההודי והפיל ההודי.

ציד לשם ראווה החל בנפאל במאה ה-19 לכל המאוחר. מבקרים בריטים הגיעו לאזור כדי לצוד ולאסוף חיות בר אקזוטיות, בהן קרנפים, טיגריסים ופילים. המסעות האלה היו דרך משוכללת להפגין עושר, סמכות ודיפלומטיה

נפאל עשתה מאז דרך ארוכה. המדינה אסרה לחלוטין על ציד ב-1972. בשנה שלאחר מכן היא חוקקה את חוק שימור הגנים הלאומיים וחיות הבר, שמספק מסגרת חוקית מקיפה לניהול משאבי הטבע והמגוון הביולוגי של נפאל.

החוק הסמיך את הממשלה להגדיר גנים לאומיים, שמורות בר ואזורים לשימור, וכן אזורים שבהם הציד מותר תחת אסדרה מחמירה (היום הציד מותר רק בשמורת הציד דורפאטן. כל ציד אחר, אפילו למאכל, הוא בלתי חוקי, אם כי ציד לצורכי מחיה עדיין נפוץ יחסית).

המלכה אליזבת השנייה רכובה על פיל במהלך ציד נמרים בג'ונגל במגאולי, נפאל. 27 בפברואר 1961 (צילום: Smith Archive / Alamy)

החוק גם אוסר על שימוש, מכירה והפצה של חיות בר ללא היתר, וקובע שכל מי שברשותו חלקי חיות בר חייב לקבל היתר לאחר רכישתם באמצעות חשיפת מקורם (סעיף זה תקף גם לחלקים שנרכשו לפני 1973).

למרות המאמצים האלה, מורשת הציד של המדינה הותירה את חותמה, והאיומים על חיות הבר ממשיכים לגדול – בכלל זאת שינוי האקלים, ההתרחבות המהירה של אוכלוסיות אנושיות, סחר בלתי חוקי בחיות בר ותחיית הציד הבלתי מורשה. נוסף על כך, החוק מ-1973 אינו תמיד נאכף; לדוגמה, על פי מנכ"ל מחלקת שימור הגנים הלאומיים וחיות הבר, איש מעולם לא ניסה לקבל היתר עבור חלקי חיות בר.

הסחר הבלתי חוקי בחיות בר משתולל בדרום-מזרח אסיה, שם הפער בין עשירים לעניים יוצר ציידים ושווקים כאחד. בנפאל, סחר בלתי חוקי בחיות בר מתנהל לרוב בחשאי, וחלק מהתוצרים משמשים לייצור תרופות מסורתיות. אבל חלק מהסחר עונה על הדרישה לעיצוב פנים ראוותני. פרוות מסוימות הוצגו לראווה במרחבים ציבוריים כגון בנקים, שווקים ואפילו משרדים ממשלתיים.

הסחר הבלתי חוקי בחיות בר משתולל בדרום-מזרח אסיה, שם הפער בין עשירים לעניים יוצר ציידים ושווקים כאחד. בנפאל, סחר בלתי חוקי בחיות בר מתנהל לרוב בחשאי

נפאלים רבים נידונו לעונשי מאסר על מעורבותם בסחר (למרות הנתונים הדלים, חוקרים מצאו כי בין 2011 ל-2015 נרשמו במדינה 830 מעצרים הקשורים לחיות בר). הם נפלו למלכודת הסחר כדי לפרנס את משפחותיהם, ושילמו את המחיר במשך עשרות שנים.

"אנחנו חסרי חשיבות, ועניים ונואשים לכסף", אומר ביר בהדור טמנג, שריצה 15 שנות מאסר בגין הברחת חלקי חיות בר. "יש הרבה כמונו".

המלך ג'ורג' החמישי בציד נמרים בנפאל בהזמנת מלך נפאל, ינואר 1912 (צילום: PA Images / Alamy)

טמנג נולד וגדל בכפר קליקה הסמוך לצ'יטוואן, הפארק הלאומי הראשון של נפאל. משוטטים בו טיגריסים, קרנפים, נמרים, איילים נקודים ותאואים פראיים, לצד פילים שבאים לרעות כשהמישורים יבשים. כמה קהילות ילידים חיות לצד היערות הצפופים הללו במשך מאות שנים.

פגשתי את טמנג לראשונה בדצמבר האחרון מחוץ לביתו בקליקה. בשמץ של אשמה, טמנג סיפר כיצד סיפק לראשי כנופיה רעולי פנים מרשת הסחר – שאותם הוא מכנה "אנשים גדולים" – שקים מלאים בקרני קרנפים ובקשקשי פנגולין (שניהם רכיבים קלאסיים ברפואה הסינית המסורתית) וכן עור טיגריס.

למרות המאמצים, מורשת הציד של המדינה הותירה את חותמה, והאיומים על חיות הבר ממשיכים לגדול – שינוי האקלים, ההתרחבות המהירה של אוכלוסיות אנושיות, סחר בלתי חוקי בחיות בר ותחיית הציד הבלתי מורשה

בוקר אחד טמנג ושישה מחבריו נעצרו בגין קשירת קשר להברחת חלקי חיות בר. איש מהם לא יכול היה להרשות לעצמו להפקיד ערבות, לדבריו, ומעולם לא התקיים משפט. חלקם מתו בכלא בשל חוליים גופניים וטיפול רפואי לקוי.

טמנג שוחרר מהכלא ב-2016, אבל כעבריין לשעבר הוא מתמודד עם עולם של עוני, סכנות ואשמה. הוא נאבק על פרנסתו, לעיתים קרובות מתקיים מן היד אל הפה ללא הכנסה יציבה או צרכים בסיסיים.

טמנג אומר שמציאת עבודה מהווה עבורו אתגר בשל עברו הפלילי ופגיעה בעמוד השדרה עקב תנאי המאסר הגרועים. לעיתים קרובות הוא נתון במצוקה נפשית, רדוף סיוטים על תקופתו בכלא ופוחד להיכנס לג'ונגלים שמקיפים את ביתו. "אני חי כל יום ביומו", הוא אומר.

המלך ג'ורג' החמישי בוחן את "שללו" של נמרים במהלך ציד בנפאל, 1912 (צילום: PA Images / Alamy)

כפי שמנסח זאת פאודל, כשאדם עני הורג טיגריס בצורה בלתי חוקית, החוק מוחל עליו במלוא הכובד. אבל כשראש ממשלה מחזיק ברשותו טיגריס מת באופן לא חוקי, זה מותר.

אולם הצגתן לראווה של חיות בר גם מחוללת נזק: היא מנרמלת את הסחר ומוסיפה לכוח המשיכה שלו כסמל מעמד. לכן, ב-2016, פאודל החל לעסוק בשדלנות למען פעולה ממשלתית. תחילה הוא דיווח לגופים ממשלתיים שונים על מקרים של הצגת חלקי חיות בר בקטמנדו. אבל הרשויות הזהירו אותו כי מוטב שישתוק, ולדבריו היו גם שאיימו לחסל את הקריירה שלו באמצעות מניעת אישורים לעבודות השימור והמחקר שלו.

כפי שמנסח זאת פאודל, "כשאדם עני הורג טיגריס בצורה בלתי חוקית, החוק מוחל עליו במלוא הכובד, אבל כשראש ממשלה מחזיק ברשותו טיגריס מת באופן לא חוקי, זה מותר"

לאחר שהתרוצץ לשווא ממשרד ממשלתי אחד למשנהו במשך שנתיים, פאודל לא השיג התקדמות רבה. לפיכך במאי 2018 הוא עתר לבית המשפט העליון של נפאל בעזרת עורך הדין פדאם בהדור סרסטה.

העתירה דרשה שהממשלה תפתח בדחיפות בחקירות מקרים של החזקה פרטית של חלקי חיות בר, תחרים חלקי חיות בלתי חוקיים ותעמיד לדין את בעליהם, לצד ניהול רישום של חלקים המוחזקים באופן בלתי חוקי – בכלל זאת כאלה המשמשים לרפואה, כשלל ציד ולתצוגה.

צוות וטרינרי וטכני מנפאל מכין קרנף מחוסר הכרה להעברתו בפארק הלאומי צ'יטוואן, כ-250 ק"מ מדרום לקטמנדו, ב-3 באפריל 2017 (צילום: PRAKASH MATHEMA / AFP)

אחרי חמש שנים של עיכובים, בית המשפט העליון פסק לטובתו של פאודל. הוא גם הורה לממשלה ליישם אמצעים נוספים למאבק בפשעי חיות בר, לרבות הסברה ציבורית טובה יותר על חוקי החזקת חיות בר והחרמת חלקי חיות בר למטרות חינוך ומחקר.

פירושו של גזר הדין שכל מי שיציג שלל ציד ללא אישור מתאים יהיה בצרות. העונש יכול לכלול קנסות בגובה כ-7,400 דולר ועד 15 שנות מאסר. בתי משפט יכולים להחרים חלקי חיות לצורך ראיות, מחקר או השמדה, והעבריינים עשויים לעמוד בפני עונשים כגון חילוט נכסים ואיסור על פעילות נוספת הקשורה בחיות בר.

אחרי חמש שנים של עיכובים, בית המשפט העליון פסק לטובתו של פאודל. הוא גם הורה לממשלה ליישם אמצעים נוספים למאבק בפשעי חיות בר

פסק הדין הזה חל על כל עבריין, ללא קשר למעמדו החברתי-כלכלי. "להבטיח צדק זה לא אומר להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת", אומר פאודל. "זה אומר יחס שווה ושכולם יהיו אחראים בפני החוק".

ביסטה, שהלך לעולמו ב-2017, לא הספיק לראות את הפסיקה בעתירה, שהונעה בחלקה מעיצוב הפנים הראוותני שלו.

תלמידי בית ספר מנפאל לובשים מסכות של נמרים במהלך עצרת להעלאת המודעות לשמירה על הנמרים בקטמנדו, ב-27 באוקטובר 2009 (צילום: PRAKASH MATHEMA / AFP)

נכון לעכשיו עדיין לא ברור אם הממשלה תרצה – או תוכל – לאכוף את החוק. חלק מהסיבה נעוץ בהיסטוריה של נפאל. במשך רוב המאה ה-20, נפאל נשלטה על ידי מלך שהחזיק בידיו את כל הסמכות הביצועית ונהנה מחסינות מוחלטת.

אחרי החוק של 1973, כל שלל הציד שהוחרם על ידי הרשויות נמסר לארמון המלכותי ולעיתים קרובות הוצג בפומבי כסמל לפאר מלכותי, אומר סינדו פרסאד דונגאנה, מנכ"ל מחלקת שימור הגנים הלאומיים וחיות הבר. המלוכה בוטלה ב-2008, אבל חלקי חיות בר עדיין מוצגים ומשמשים בכמה בתים פרטיים השייכים לאליטה של נפאל, פעמים רבות ללא השלכות.

המלוכה בנפאל בוטלה ב-2008, אבל חלקי חיות בר עדיין מוצגים ומשמשים בכמה בתים פרטיים השייכים לאליטה של נפאל, פעמים רבות ללא השלכות כלל

"ההשפעות המתמשכות של החסינות המלכותית עדיין מהדהדות בהווה", אומר דונגאנה.

על פי סרסטה, עורך הדין שעזר לפאודל בעתירה שלו, נפאלים בעלי כוח לעיתים קרובות מבצעים מניפולציות בתהליך החקירה כדי לחמוק מעונש. "יישום החוק הבלתי עקבי בנפאל מצביע על ליקוי בולט במערכת המשפט שלנו: היא לא מצליחה לעכב פושעים, מה שמוביל לפטור משתולל מעונש", הוא מסביר.

החוקים החדשים צפויים להיכנס לתוקף מאוחר יותר השנה, אבל יידרש עוד זמן לגורמים הרלוונטיים כדי לבסס הליכי חקירה ומתן היתרים לשלל ציד. אף על פי שמשרד היערות והסביבה יהיה אחראי ליוזמה הזאת, הפרטים המדויקים ייקבעו רק לאחר פרסום נוסח פסק הדין המלא בחודשים הקרובים.

ראש הממשלה לשעבר קירטי נידי ביסטה יושב מתחת לפרוות נמר במהלך ראיון טלוויזיוני בשנת 2016 (צילום: צילום מסך)

דונגאנה מאמין שיהיה מאתגר ליישם את החוק החדש. "הרבה חפצים מוצגים בניגוד לחוק, אבל כמעט בלתי אפשרי להיכנס לכל בית ולחקור", הוא אומר. "אי אפשר להניח שאנשים שיש להם חיות בר על הקירות הם פושעים, ושהם אותם האנשים שמשתתפים בסחר העכשווי בחיות בר".

דונגאנה מאמין שיהיה מאתגר ליישם את החוק החדש. "הרבה חפצים מוצגים בניגוד לחוק, אבל כמעט בלתי אפשרי להיכנס לכל בית ולחקור. אי אפשר להניח שאנשים שיש להם חיות בר על הקירות הם פושעים"

פאודל, מצידו, חש הקלה לנוכח הפסיקה, שמציינת עבורו את סופו של מסע ארוך. הוא מאמין שההחלטה תתרום רבות לשמירה על המגוון הביולוגי של נפאל באמצעות טיפול במקור הבעיה: "צדק אמיתי ישרור רק כאשר ממשלות וגופי אכיפת החוק שלהם יתבעו אחריות ממי שמניע את הביקוש לסחר בלתי חוקי בחיות בר".

עם זאת, פאודל יודע שצפויים עוד אתגרים רבים בהמשך. "ההתמודדות עם העבר היא מורכבת", הוא אומר. "אבל אנחנו חייבים למצוא דרכים לעשות את החוק שוויוני בעתיד ולציית לצו בית המשפט".

טולסי ראוניאר היא עיתונאית עצמאית ויוצרת סרטי תעודה הממוקמת בקטמנדו, נפאל. היא מתמקדת בנושאים סביבתיים והומניטריים.