לאחרונה יש לי דה ז'ה וו לבוץ הלבנוני הראשון בטרילוגיית מלחמת לבנון, ולשיר החיילים המייאש: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון ונחזור בתוך ארון". השיר נשאר. רק רה"מ התחלף. כבר אמרו חכמים שמי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחזור עליה.
ראיתם את המנהרות של כוח רדואן בדרום לבנון? מה מנהרות, עיר תחתית מסועפת ומצוידת, חמושה עד השיניים. חזבאללסטן. אימפריית קטל נבנתה מתחת לאף שלנו בשנותיה הארוכות של קיסרות בנימין נתניהו.
ראיתם את המנהרות של כוח רדואן בדרום לבנון? מה מנהרות, עיר תחתית מסועפת ומצוידת, חמושה עד השיניים. חזבאללסטן. אימפריית קטל נבנתה מתחת לאף שלנו בשנותיה הארוכות של קיסרות נתניהו
איפה היה בעל הבית כשחזבאללה וחמאס חפרו את עצמם לדעת והתחמשו כמו משוגעים? סידר משרות לפוליטיקאים מתחתית החבית ועבד תחת אשתו. המדינה התנהלה כמו בסטה.
בשמחת תורה הוכינו שוק על ירך, המדינה נסחפה לתהום במחיר כבד מנשוא, אבל הקברניט הכושל שהטיח באהוד אולמרט את משל הטיטניק, נאחז בהגה במקום להסתלק בבושת פנים עם חבורת הזבל בקואליציה. הוא ניער את דש בגדו, נתן טאץ' אפ קטן לאיפור, כמו חדש, וצילם הצהרה לתקשורת ב-11 בבוקר ה-7.10. ומאז הוא מגיח מעת לעת מהבונקר של המיליארדר סיימון פאליק, טרילילי טרללה, למה מי מת?
למרבה הזוועה, אחרי שנה הצליח למתג את הניצחון המוחלט כמטרת-על ואת עסקת החטופים כאבן נגף בדרך לגאולה. עם מפורר עד דק נכנע לו. לאט לאט מגיחים העכברים מהחורים, מוכי עיתוזנות ופוליטיקת ביבים, ומזלזלים בגלוי באומללים שהקברניט הכושל וסריסיו הפקירו לגורל מר.
ככה בפרצוף, קונספירציות מטורפות על "בגידה מבפנים" מתפשטות כמו מגפה, יהודים יראי שמיים חוגגים מוות, אם אין לחם יאכלו בקלאווה, ו"נערי" גבעות פורעים בערבים, ואם זה לא ג'ונגל בג'ונגל אני לא יודעת מה כן.
ככל שצה"ל מתקדם וכובש, ביטחונו של נתניהו גובר. המדינה עמוק במלחמת התשה שסופה לא נראה לעין והעם מותש. נד בין "הותר לפרסום" אחד למשנהו ודאגה מצמיתה לבן משפחה בחזית.
קונספירציות מטורפות על "בגידה מבפנים" מתפשטות כמו מגפה, יהודים יראי שמיים חוגגים מוות, אם אין לחם יאכלו בקלאווה, ו"נערי" גבעות פורעים בערבים, ואם זה לא ג'ונגל בג'ונגל אני לא יודעת מה כן
שני עמים, "ביחד ננצח" ו"איפה הילד" מתערבבים ונטחנים בשיני מלחמת התשה. טוב לנתניהו עם מותש ומפולג, טוב לו יד איש באחיו. זה מקל עליו ללוש אותם כאוות נפשו המסוכסכת.
העם מורתע.
לעם מורתע אין כוח להתקטנן על זוטות כמו רפורמות ומינויים מופרכים, מלחמה בת שנה וחטופים נמקים במנהרות. העם רוצה קצת שקט וטקסים מרגשים. סיכת החטופים הצהובה התרוקנה מתוכן. אולי זה רק אני, אבל כשהיא נעוצה בדש בגדו של רה"מ תמיד נדמה לי שתכף תתאבד בקפיצה.
בספר "קלריסה" של סטפן צוויג יש קטע על כך שגם עמים סובלים ממצב נפשי רעוע כמו בני אדם.
אנחנו שם, עם כל הסחי שישראל שקועה בו, צה"ל נלחם בכמה חזיתות בוערות, מאות הרוגים, 101 חטופים נמקים בעזה, מי למוות ומי לחיים, טילים וכטב"מים מתעופפים חופשי, הצפון נטוש, חצי מדינה לא בבית והחצי השני הולך ונאטם לנוכח מציאות כאוטית.
אין מדינה.
יש מי שכל זה יוצק בו כוח, הציונות הדתית. שם כבר מתארגנים על קרוואנים בדרך ליישב את דרום לבנון ("גבעת נסראללה"?)
הו הבטחה אלוהית מטורללת, אוי ארצי.
שני עמים, "ביחד ננצח" ו"איפה הילד" מתערבבים ונטחנים בשיני מלחמת התשה. טוב לנתניהו עם מותש ומפולג, טוב לו יד איש באחיו. זה מקל עליו ללוש אותם כאוות נפשו המסוכסכת. העם מורתע
שמש עולה, יורד גם הליל, רק הרודן עוד ממשיך וצוהל. ב-9.10 אפילו רכש עם אשתו ציוד למטבח. הוא אפילו לא מצליח לזייף אמפתיה. נאדה. אין לו את זה. בארסנל שלו רק הבעה אחת וחליפת איומים.
מלחמה מחזקת את כוחו, לכן הוא מותח אותה ללא סוף, כך הוא מחשק את העם. כל סירוב למלחמה או ביקורת נתפסים כחריגה מהשורה, שלא לומר בגידה, מונח רווח בעיתות מלחמה "על הבית" גם כשהבית הרוס.
לו פרצה המלחמה במשמרת של יאיר לפיד ונפתלי בנט היה עומד על המרפסת בכיכר ציון ורץ לכל זירת אסון, כהרגלו. עכשיו הוא מזהיר, איך לא, שאם נעצור, יבוא עוד טבח, כאילו לא התרחש במשמרת הבלהות שלו.
אין מדינה מתפקדת ואין בעל בית, אבל יש אזרחים שהרימו מהקרשים את המדינה שזרק, והחזירו לשימוש בתעוזה ובחמלה רבה. מגיע להם ראש ממשלה כערכם. חייבים להתנגד להמשך המלחמה תחתיו, המשכה הוא גזר דין מוות לחטופים. חייבים עסקה.
האזרחים מוחים והשיירה עוברת בדם ואש ותימרות עשן והלוויות חללים, והוא בשלו, זועק שהעולם כולו נגדנו. מעורער עד היסוד ולכוד בפחדיו, לא יהסס לגרור את המדינה לתהום כדי לשרוד. הוא והקבינט המשפחתי המטורלל חושבים על היום שאחרי, אבל שלו. סביבם סייענים מנוולים ונבלים ברשות התורה. ממנו עצמו נותרה רק חליפה ואיפור כבד שמסתיר את זיעת הפחד מנפילה.
שמש עולה, יורד גם הליל, רק הרודן עוד ממשיך וצוהל. ב-9.10 אפילו רכש עם אשתו ציוד למטבח. הוא אפילו לא מצליח לזייף אמפתיה. נאדה. אין לו את זה. בארסנל שלו רק הבעה אחת וחליפת איומים
היום, שנה אחרי התהום שכרה לעמו הוא מסוכן מתמיד ואין לו מה להפסיד. יא אללה שלכם, קומו.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אומץ לעשות מה?
לגלגל רימון רסס לתוך הפגנה?
לירות שלושה כדורים בגב?
תעזבו אותי, זאת עבודה שחורה שמלכלכת את הידיים, אני יוצא לפוסט דוקטורט בבוסטון ובינתיים ישחקו הבבונים והואטורים לפנינו.
אה, הבן שלי יתגייס לצבא כדי לשמור על שלטון הנאשם בפלילים? טוב, אז נישאר בבוסטון.
בעוד שמגזרים אחרים מעצימים את הרגשת הסוכנות ע"י שפיכות דמים, המגזר הליברלי מעצים את הרגשת הסוכנות בהוצאת דרכון זר ורילוקיישן.
האומץ יחכה ליום אחר.