רצח דה-האן כמו גם רציחתם של ארלוזורוב ואמיל גרינצוויג היו סממנים ראשונים של קניבל בודד שהחברה הקיאה אותו מתוכה, בין אם נתפש או לא, הציבור היה תמים דעים בשנאתו לרוצח.
רצח מתפללי מערת המכפלה היה הרגע המכונן של מיעוט קניבלי שבו נטילת החיים הפכה למוצדקת ביותר וראוייה ערכית, ומשם לרצח רבין הדרך הייתה קצרה.
כיום המיעוט הקניבלי יושב בקבינט, ואתם הקוראים, בשר התותחים שלהם עוד מעט. כבר שתו לכם את הזיעה והדם דרך שוד התקציב. וגר זאב עם כבש, וקניבל עם ארוחת הערב שלו.

בזמן שאתם חושבים מחשבות על נתניהו הקוסם שמהנדס את התמונה הגדולה במזרח התיכון הוא עושה את מה שהוא עושה הכי טוב:
מכייס אותנו.
אין מנהיגות, אין חזון, אין תמונה גדולה.
הסחת דעת רודפת הסחת דעת בעודו שותה לנו את הדם.
רק שלילת האזרחות ממשפחת הפשע והלאמת נכסיהם יהיו עונש ראוי.

החברה הליברלית מייצרת ערך במו ידיה: מעניקה מזמנה וממרצה למטרה גדולה ממנה, מרוויחה לחם בזיעת אפיים, ואז משלמת מיסים.
החברה הקניבלית לא מייצרת שום ערך, היא מפעילה מנופי כוח פוליטיים עד כדי סחיטה באיומים ואז מנתבת את האתנן לביצור מעמדה.
כתבת מאמר יפה ומאוזן, אבל יום הדין ובו תאלצי להכריע בשאלה האם את ליברלית או קניבלית.

תודה על ה"תזכורת" יוסף. לא נשכח ולא נסלח.
ותמלא הארץ ביוסף ואחיו המשיחיים בעוד נאמני אלטנוילנד ומגילת העצמאות מסתופפים אבלים ומושפלים בארצם מולדתם.
ותאכל הארץ את יושביה.
בתיאבון.
רק ביבי.

לא עומד ולא נעליים.
אין לבית המשפט שליטה על התקציב.
אין לבית המשפט שליטה על הצבא.
אין לבית המשפט מערכת תעמולה ומכונת רעל.
בית המשפט אמור להפעיל וטו שיפוטי על הרשויות האחרות לפי פרשנות החוק הכתוב ולפי אידאל מגילת העצמאות.
פתאום הוטו השיפוטי נתון למסחרה של סוחרי סוסים והרוח של הפרשנות איננה האידאל אליו שואפים אלא תמונת מראה מכוערת של הקרע בעם.
אין חולק על כך כי רוב דחוק של הציבור בישראל דוחה בבוז את מגילת העצמאות. במקום להוקיע את מערכת החינוך ושטיפת המוח שהניבה בתוך שני דורות אספסוף שאינו ראוי למגילת העצמאות, בוחר בית המשפט להתיישב איתו למשא ומתן.
בושה.

השפה שאני מדבר היום אינה אותה שפה שהייתה שגורה בפי כל אותן שנים. היום יש ליברלים ויש קניבלים. אתה חושב שהם בני אדם אומללים טועים ושבויים בקסמו של הנוכל, הם רואים אותך כמנה בתפריט. הניצחון הוא לא שהם לא יאכלו אותך, הניצחון הוא שהם יאכלו אחד את השני.