במדינת ישראל יש אלפי צעירים וצעירות בסיכון המוגדרים כחסרי עורף משפחתי, כך עולה ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בנובמבר 2023 בשותפות עם "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל". ההערכות בקרב אנשי המקצוע בתחום, מדברות על כך שבשל הגדרות לקויות, רק כ-30% זוכים לסיוע המדינה, וגם כשהסיוע ניתן הוא חלקי ובלתי מספק.

מלחמת "חרבות ברזל" הגדילה את מספר הצעירים חסרי העורף המשפחתי והעצימה את הקשיים שעימם הם נדרשים להתמודד. תקציב המדינה הקרוב, שנדרש להציג מענים לאתגרים הרבים שהחריפו בצל המלחמה, מוכרח לתת מענה גם לצעירים הללו, שיותר מתמיד זקוקים למעטפת חמה, מקיפה ותומכת.

המלחמה הגדילה את מספר הצעירים חסרי העורף המשפחתי והעצימה את קשייהם. תקציב המדינה הקרוב, שנדרש להציג מענים לאתגרים הרבים שהחריפו בצל המלחמה, מוכרח לתת מענה גם להם

לפני שדנים במענים הדרושים, חשוב להבין מי הם אותם צעירים בסיכון וכמה מהם הם חסרי עורף משפחתי. במשרד הרווחה מגדירים צעירים בסיכון כרווקים, בני 18 עד 25, הסובלים ממחסור או מצוקה מתמשכים באחד או יותר מתחומי החיים הבאים – השכלה, תעסוקה ומיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, קיום פיזי, בריאות ומוגנות והשתייכות חברתית ומשפחתית. בתוך המשבצת הזו, קיימת קבוצה מובחנת של צעירים נעדרי עורף משפחתי, שנסיבות חייהם עלולות לייצר סיכונים חריפים וקשים עוד יותר.

אחת הבעיות בנושא היא שאין הגדרה ברורה, אחידה ומוסכמת באשר למונח "חסרי עורף משפחתי". בכנסת הקודמת עלו הצעות חוק שניסו לייצר אסדרה – אחת מהן הובלה על ידי הפורום הציבורי ואושרה בקריאה טרומית – אך הממשלה התפזרה לפני שהספיקו לקדם אותן.

על כל פנים, ועדה מקצועית שהוקמה במשרד הרווחה המליצה להגדיר חסר עורף משפחתי כצעיר המנותק ממשפחתו הגרעינית ו/או שהוריו אינם בחיים או אינם יכולים לספק לו קורת גג, תמיכה בקיום בסיסי וקידום התפתחות אישית.

צעירים חסרי עורף משפחתי מקבלים את מרבית השירותים במסגרת "יתד" – התוכנית הלאומית לצעירות וצעירים במצבי סיכון. התוכנית מספקת מגוון מנגנוני תמיכה, כמו המשך הליווי של בוגרי מסגרות חוץ ביתיות ופרויקט "גשר לעצמאות", המקצה דירות מעבר לבוגרי השמה חוץ ביתית למשך מספר שנים.

אחת הבעיות היא שאין הגדרה ברורה ומוסכמת ל"חסרי עורף משפחתי". בכנסת הקודמת עלו הצעות חוק בעניין – שאחת מהן הובלה ע"י הפורום הציבורי ואושרה בקריאה טרומית – אך הממשלה התפזרה לפני שקודמו

אלא שרק חלק מהרשויות המקומיות מספקות את אותם שירותים, שאינם מקיפים את כלל חסרי העורף המשפחתי במדינת ישראל. ועדה מקצועית שבחנה את הצעות החוק בסוגיית חסרי העורף המשפחתי, המליצה להרחיב את ה"הטבות" לאוכלוסייה זו, בין השאר על ידי סיוע בשכר הדירה, השתתפות במימון השכלה ורכישת מקצוע, אבחונים, מלגות, ליווי והדרכה כלכלית, מימון טיפולים רגשיים ועוד.

המלחמה שמלווה את חיינו בשנה האחרונה החריפה את הקשיים שעימם מתמודדים הצעירים שאין להם עורף משפחתי, הן ברמה הרגשית והן ברמה הכלכלית. "הפורום הציבורי למען כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל", נרתם לטובת העניין מרגע שפרצה המלחמה והקים חמ"ל חירום העומד לרשותם של אלפי צעירים נטולי עורף משפחתי. צעירים שגדלו במסגרת חוץ ביתית ונקלעו למצוקה נפשית וכלכלית, בין אם פונו מבתיהם, נפצעו, איבדו חברים או נפגעו בדרך כלשהי במהלך המלחמה.

מעבר לחמ"ל החירום, הפורום כבר סייע בשטח לאלפי צעירים עם תווים כספיים דיגיטליים לרכישת מזון וציוד בסיסי (לאחר שרבים מהם חוו פיטורין, הוצאה לחל"ת, ונאלצו להתפנות מיישוביהם), בניית מנגנון של תמיכה וסיוע נפשי בשותפות עם ארגון נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), והכשרת מאות אנשי צוות – בפנימיות ובכפרי הנוער – המסייעים לצעירים הללו להתמודד עם הקשיים שהעצימו בעקבות המציאות ביטחונית.

אנו מעריכים כי המצוקות והפניות יתרבו ככל שתימשך המלחמה. בהתחשב בעובדה שרבים מחסרי העורף המשפחתי לא מוכרים ככאלה ולא מודעים למענים, ניתן להעריך כי היקף האוכלוסייה הזקוקה לסיוע משמעותי בהרבה מהנתונים הרשמיים.

ידוע כי חברה חזקה נמדדת ביחס שלה לחוליות החלשות שבתוכה. אלפי הצעירים חסרי העורף המשפחתי – שנקודת הפתיחה שלהם קשה ומורכבת במיוחד ולא תמיד יש להם למי לפנות – הם בין הנפגעים הראשיים מהמציאות שנכפתה על כולנו. אף שמספרם של חסרי העורף המשפחתי במדינת ישראל גדל – במקביל להחרפת הקשיים שעימם הם נדרשים להתמודד – לא חל שיפור בסל המענים הניתן להם מצד הרשויות.

אנו מעריכים שהמצוקות והפניות יתרבו ככל שתימשך המלחמה. בהתחשב בכך שרבים מחסרי העורף המשפחתי לא מוכרים ככאלה ולא מודעים למענים, ניתן להעריך שהיקף האוכלוסייה הזקוקה לסיוע – גדול מהנתונים

אנו נמצאים בפתחו של אישור תקציב מדינה שישפיע רבות על מציאות חייהם של אלפי צעירים נטולי עורף משפחתי. לנו כחברה אסור לעצום את עינינו למול המצוקות שלהם. מוכרחים להושיט להם יד. בראש ובראשונה, מדובר בחובה מוסרית אך גם באינטרס לאומי – אם לא נסייע לאלפי הצעירים הללו להשתלב בחברה כאזרחים חיוביים, עצמאיים ותורמים, כולנו נשלם על כך ביוקר.

אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית. ממקימי המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה בישראל.