המיזם החינוכי הישראלי "(GAA) Global Aerospace Academy" מתחיל בימים אלה להגיש תלמידים – רובם תלמידי תיכון, מקצתם מבוגרים צעירים – ללימודים באוניברסיטת המדינה של אריזונה (ASU). האוניברסיטה מקיימת לימודים מקוונים, והתלמידים יוכלו ללמוד בלי להגיע לארה"ב ולקמפוס.

כדי ללמוד ב־ASU ולהשלים בה תואר אין צורך בתעודת בגרות. מדובר באחד משני מוסדות הלימוד היחידים שבהם תלמידים ישראלים יכולים להשלים תואר אקדמי בלא בגרות. המוסד מאפשר לפרוס את הלימודים לזמן בלתי מוגבל, כך שהתלמידים יוכלו להמשיך בהם גם אחרי שירותם הצבאי ובמקביל לעבודה.

GAA הוא חלק מהמיזם החינוכי "מחוץ לקופסה" (Out of The Box) – חברה פרטית המקיימת פעילויות ללימוד אסטרונומיה ואווירונאוטיקה, בעיקר בבתי ספר תיכוניים, במימון משרד החינוך במסגרת מערכת גפ"ן.

מה שהחל ב־2014 כפרויקט קטן ללימוד אסטרונומיה בגבעתיים, הפך למיזם ענק. בשנת הלימודים הקודמת (תשפ"ד) השתתפו בתוכניות של "מחוץ לקופסה" – "המאיץ המדעי", "אסטרובוקס", "Space It" ו־"Wings" – כ־2,000 תלמידים בבתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים־דתיים וממלכתיים־ערביים, במרכז ובצפון הארץ, וכן באוקראינה, צ'כיה, איטליה, ברזיל ומדינה נוספת, מוסלמית.

תלמידים במסגרת פרויקט "מחוץ לקופסה" מציגים את המצאותיהם בתערוכה (צילום: Out of The Box)

התלמידים במיזמים הללו ממציאים המצאות בתחום החלל והתעופה, מתכננים ובונים מכשירים וכותבים תוכניות להקמת חברות הזנק. הם מקבלים הדרכה ממהנדסים בתעשייה ומדענים בנאס"א, בסוכנות החלל הישראלית ובאוניברסיטאות. חלק מהפרויקטים מתבצעים בקבוצות של תלמידים ממדינות ואזורים שונים, באמצעות שיחות און ליין.

כך למשל, תלמידים במסגרת "מחוץ לקופסה" מעמק חפר, כפר הנוער כנות, הכפר הערבי אכסאל ומבית ספר בניגריה, שנעזרו במומחים מעמותת Space IL ומהתעשייה הביטחונית, המציאו בשנה שעברה טכנולוגיה המיועדת לאפשר לחלליות נחיתה בטוחה על הירח.

"תמיד התעניינתי באסטרונומיה ואני רוצה לעסוק בעתיד במשהו שקשור למדע, אז זה מצוין בשבילי. אני לומד שם המון דברים: הנדסת חשמל, תכנות, בינה מלאכותית"

תלמידים מאור עקיבא וגבעתיים, שנעזרו בחברת קוסמטיקה בינלאומית, המציאו מסכת פנים חדשנית שמבצעת עיסויים. המסכה, שהתלמידים קראו לה "Care to Space", יועדה במקור לאסטרונאוטים, אך ייתכן שתוכל להפוך למוצר קוסמטי ללקוחות רגילים. מנהלת "מחוץ לקופסה", ורד כהן־ברזילי, מספרת כי התלמידים "זכו להתעניינות (מסחרית) מחברת הקוסמטיקה, ואנו בדיאלוג איתה בנושא".

לוויינים שיאירו את הירח ובית ספר חדש באילת

שי קארו, תלמיד בישיבה התיכונית אמי"ת בצפת, משתתף בתוכנית "המאיץ המדעי" של "מחוץ לקופסה". "תמיד התעניינתי באסטרונומיה", הוא מספר, "ואני רוצה לעסוק בעתיד במשהו שקשור למדע, אז זה מצוין בשבילי. אני לומד שם המון דברים: הנדסת חשמל, תכנות, בינה מלאכותית.

בארי ביטון, תלמיד המשתתף בפרויקט "מחוץ לקופסה" (צילום: Out of The Box)

"גם המפגש עם אנשים מרקע שונה – חילונים, ערבים, תלמידים מחו"ל – מעניין. חששתי ממנו, אבל לא נתקלתי בשום דבר שלילי. זה ממש כיף".

התלמידים מאזינים להרצאות והדרכות, חלקן און ליין, ורובן באנגלית, מה שמחייב אותם לשלוט בשפה. העובדה הזאת מקשה על הקבלה וההשתתפות בפרויקט.

"הפרויקט מדהים. אני מגשים חלום כי התעניינתי באסטרונומיה מילדות, הסתכלתי בטלסקופ הקטן שלי ונסעתי למדעטק. זה שהרבה מההרצאות והפעילות באנגלית זה קשה, אבל זה דחף אותי ללמוד אנגלית"

בארי ביטון, תלמיד תיכון מטבריה שמשתתף ב"מאיץ המדעי" מספר: "הפרויקט מדהים. אני מגשים חלום כי התעניינתי באסטרונומיה מילדות, הסתכלתי בטלסקופ הקטן שלי ונסעתי למדעטק. זה שהרבה מההרצאות והפעילות באנגלית זה קשה, אבל זה דחף אותי ללמוד אנגלית, אז הרווחתי".

לדברי כהן־ברזילי: "תיכוניסטים לומדים היום אנגלית מהסרטונים ביוטיוב ובטיקטוק, סרטים בנטפליקס, משחקי וידאו, צ'אטים בדיסקורד, שימושי מחשב. הרבה מהם דוברי אנגלית שוטפת בלי שלמדו אנגלית בבית ספר בכלל".

חאלה דראוושי, תלמידת תיכון מאכסאל, משתתפת בפרויקט "מחוץ לקופסה" (צילום: באדיבות המצולמת)

מה שאת מתארת קיים, אבל רק אצל חלק מהתלמידים, בזמן שהרבה מהם, בעיקר בשכבות החלשות, מתקשים באנגלית והרמה הממוצעת דווקא יורדת.
"נכון. אין מורים לאנגלית, לימודי האנגלית גרועים – וזאת עוד אחת מהצרות במערכת החינוך. אנחנו מנסים לעזור למי שמתקשה באנגלית, אבל זאת אכן מסננת שמונעת מתלמידים מסוימים להשתתף".

עם זאת, חלק מהתלמידים – ערבים, עולים חדשים ומבקשי מקלט – שולטים כיום באנגלית יותר מאשר בעברית, והעובדה שהפרויקט באנגלית מסייעת להם להשתלב בו.

חלא דראוושי, תלמידה מאכסאל שמשתתפת בפרויקט, מספרת: "לא קל להבין את ההרצאות, אבל אני מבינה אותן, ואם הן היו בעברית היה לי יותר קשה. אני אוהבת את הפרויקט הזה. בעיקר את עבודת הצוות. בנינו ביחד מטוס! מאז שאני שם, אני רוצה להיות מהנדסת".

כהן־ברזילי, שהקימה את "מחוץ לקופסה", משוכנעת כי שיטת הלימוד בפרויקט טובה יותר מהשיטות המקובלות במערכת החינוך ויכולה, ואף צריכה, להחליף אותה

כהן־ברזילי, שהקימה את "מחוץ לקופסה" ומחזיקה בה בבעלותה, החלה כעיתונאית, ולאחר מכן שימשה בתפקידים ניהוליים בעמותות, ביניהן "אמנסטי אינטרנשיונל" ו"אנו", והקימה פרויקטים חברתיים שונים.

אין לה השכלה מדעית פורמלית והכשרה בהוראה. למרות זאת, כהן־ברזילי משוכנעת כי שיטת הלימוד בפרויקט טובה יותר מהשיטות המקובלות במערכת החינוך ויכולה, ואף צריכה, להחליף אותה.

ורד כהן־ברזילי, מייסדת ומנהלת מיזם "מחוץ לקופסה", וגיא פלג, תלמיד תיכון מעמק חפר המשתתף בפרויקט, בתחרות המצאות של הפרויקט בצ'כיה (צילום: Out of The Box)

הפרויקטים של "מחוץ לקופסה" מתקיימים בבתי הספר, בשעות קבועות במערכת, שמעבירים מורים של בתי הספר, לרוב מורים למדעים, שמקבלים הכשרה מצוות "מחוץ לקופסה". אבל כהן־ברזילי אינה רואה בהם מורים בפרויקט, אלא "מנטורים" המלווים את התלמידים.

לדבריה: "אין לנו מורים שמלמדים בכיתה. יש הרצאות של המרצים שלנו, במפגשים ואון ליין, והתלמידים לומדים בהן. בכיתה הם מבצעים פרויקטים בליווי מורי בית הספר". את ההרצאות מעבירים כהן־ברזילי עצמה,  מנהלת תוכנית "המאיץ המדעי" מור שטרית, ואנשי מקצוע רבים ש"מחוץ לקופסה" שוכרת.

כהן־ברזילי שואפת להקים בית ספר תיכון שיפעל לפי השיטה בה פועל המיזם. היא נמצאת במגעים עם עיריית אילת ומשרד החינוך בניסיון להקים בית ספר באילת

"כשהכול ממוקד בציונים, החלשים לא יכולים לפרוח"

כהן־ברזילי שואפת להקים בית ספר תיכון שיפעל לפי השיטה בה פועל המיזם. היא נמצאת במגעים עם עיריית אילת ומשרד החינוך בנוגע ליוזמה שלה להקים בית ספר של "מחוץ לקופסה" באילת.

לדבריה, "הרעיון נולד אצלי ב־2021, כשעבדנו עם בית הספר היסודי הדו־לשוני "דגניה" בבאר שבע. ל"דגניה" אין תיכון ובסוף היסודי הם מתפזרים בין התיכונים השונים; רצינו להמשיך בפרויקט עם הבוגרים שלהם, ותכננו איתם לקיים את הפרויקט בפארק קרסו למדע. אז אמרנו, בעצם למה לא להקים בפארק תיכון של הפרויקט? אבל הפארק נסגר בגלל הקורונה והמלחמה, וזה לא יצא לפועל.

ורד כהן־ברזילי, מנהלת פרויקט "מחוץ לקופסה" (צילום: באדיבות המצולמת)

"אילת היא מקום טוב להקמת בית הספר. האוכלוסייה שלה גדלה במלחמה (אלפים מהעקורים שפונו לעיר שכרו בה דירות, ת"ג) וצריך שם מוסדות חינוך, ולתלמידים שם יש קושי להגיע לפעילות במרכז".

אין לך תעודת הוראה והשכלה מדעית. איך את מצליחה להעביר הרצאות על מדע? על סמך מה היומרה שאתם עושים את זה טוב יותר מבתי הספר הקיימים?
"למדתי מכניקה ואלקטרוניקה בעצמי. תמיד התעניינתי בתחומים האלה, אבל גדלתי בתל אביב ולא היו שם בתי ספר מקצועיים. אז פירקתי והרכבתי צעצועים, תיקנתי מכשירי חשמל, קראתי, וככה למדתי איך עובד מעגל חשמלי ודברים כמו חוק הכלים השלובים.

"הייתה לנו קבוצת תלמידים שהמציאה לוויין שיסתובב סביב הירח כדי להוליך אור לצד החשוך. הם למדו פיזיקה, אופטיקה, הנדסה, מקצועות שלא היו בתוכנית הלימודים שלהם"

"הרבה מידע ומחקרים מראים שאנשים, וילדים, לומדים טוב יותר כשהלמידה משרתת עניין אישי, צורך מעשי, פרויקט, משהו שהם חולמים לעשות, סקרנות אינטלקטואלית אישית, מאשר שינון חומר שנמצא בתוכנית לימודים כללית. התלמידים שלנו לומדים רפואה כדי לפתח מכשור רפואי שיסייע לאסטרונאוטים ותיירי חלל. הם לומדים מכניקה כדי לבנות מכשירי תעופה, אלקטרוניקה, סביבה.

"הייתה לנו קבוצת תלמידים שהמציאה לוויין שיסתובב סביב הירח כדי להוליך אור לצד החשוך. לשם כך הם למדו פיזיקה, אופטיקה, הנדסה, מקצועות שלא היו בתוכנית הלימודים שלהם. כדי לתכנן, הם היו צריכים ללמוד איך בנוי המסלול של לוויינים במציאות. הם שאלו על כך את המדריכים שלהם ב־SpaceIL, והמדריכים הפנו אותם לקוד פתוח של נאס"א בנושא, שממנו הם למדו.

נציגי נאס"א בביקור בישראל מרצים לתלמידים במסגרת פרויקט "מחוץ לקופסה" (צילום: Out of The Box)

"מערכת החינוך מסתובבת סביב הבגרויות. הבגרויות גורמות למורים להתייחס לכל התלמידים כמקשה אחת בלי לתת מענה לקצב, להתעניינויות ולפוטנציאל האישי שלהם, וכופה על התלמידים לשנן חומר בלי להבין אותו".

את בעד לבטל את הבגרוית? אם תקימי בית ספר, לא ילמדו בו לבגרויות?
"אני ממש לא בעד לבטל את הבגרויות מחר בבוקר ולהשאיר ואקום. אני בעד לבטל בתהליך הדרגתי, שבו ייפתח פתח ללמידה בצורות אחרות, וגם שיטות הערכה אחרות. כמובן שבבית הספר שאקים כן יהיו בגרויות, כי יש תלמידים שצריכים את התעודה לשירות הצבאי, הלימודים הגבוהים, שוק העבודה. אבל הדגש לא יהיה על שינון חומר לבגרות".

"התלמידים זקוקים לסדר יום מסודר, ובעיקר למסגרת חברתית. ראינו בקורונה, ואנחנו רואים עכשיו בגלל המלחמה, כמה הצרכים הללו חשובים וכמה קשה וטראומטי בלעדיהם"

איך צריך להיראות יום הלימודים, לדעתך? לימודים און ליין ועבודה בקבוצות מתי שמתחשק, בלי סדר יום?
"לא. התלמידים זקוקים לסדר יום מסודר, ובעיקר למסגרת חברתית. ראינו בקורונה, ואנחנו רואים עכשיו בגלל המלחמה, כמה הצרכים הללו חשובים וכמה קשה וטראומטי בלעדיהם. אבל סדר היום לא צריך להתבסס על שינון חומרים בהרצאות פרונטליות.

"השיטה הקיימת היא גם ניהול לא יעיל של העבודה הקשה של המורים. מורה עומד מול כיתה של 40 תלמידים ומתקשה לתפקד, בזמן שאפשר ללמוד את החומר בהרצאה און ליין המועברת בו־זמנית לאלף תלמידים, ובפרויקט מעשי שעושה קבוצה קטנה שהמורה מלווה.

תלמידות בפרויקט "מחוץ לקופסה" בביקור בשדה התעופה בחיפה (צילום: Out of the Box)

"המודל שלנו הוא תקופת הרנסאנס. ברנסאנס לא הייתה התמקצעות ולא תוכנית לימודים אחידה, וכך יצאו ממנו אנשים כמו לאונרדו דה וינצ'י, שהגיעו לפריצות דרך באינסוף תחומים שונים. דה וינצ'י הלך אחרי הסקרנות שלו, ובלי השכלה מסודרת המציא מכונות וגילה אחדים מחוקי הפיזיקה והאנטומיה".

דה וינצ'י גדל בבית משכיל. רוב האנשים בזמנו לא ידעו קרוא וכתוב. הידע היה מועט, ואנשים מבריקים יכלו לדעת ולפתח את כולו. כיום יש ידע עצום שאף אחד לא יכול לשלוט בכולו, ולכן אנשים מתמקצעים.
"מה שאתה אומר נכון למאה ה־19 וה־20. העולם משתנה, הידע נמצא באינטרנט, הבינה המלאכותית לומדת לבצע משימות ספציפיות. התכונות הכי חשובות להצלחה בעתיד הן יזמות, סקרנות, יצירתיות ויכולת למידה עצמאית".

"האקדמיה, כמוסד מחקרי, חיונית, וצריכה תארים בשביל התפקוד וההיררכיה הפנימית שלה. אבל לא כולם צריכים תואר. רוב החברות העסקיות שוכרות אנשים שיודעים לעבוד, גם בלי תארים"

אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד. כיום האינטרנט והבינה המלאכותית הם רק כלי עזר. יש קומץ יזמים שמניעים את העולם קדימה, אבל עמוד השדרה הכלכלי, החברתי והטכנולוגי שלו הוא אנשי מקצוע: רופאים, מתכנתים, פקידים, אנשי שיווק. פרויקטים כמו שלך יכולים להיות בסיס להכשרה שלהם?
"ברור שצריך אנשי מקצוע! אבל גם הם צריכים להיות יזמיים וללמוד כל הזמן.

"בן הזוג שלי, שמוליק, מנהל מכירות בחברת הייטק. הוא בכלל אסטרופיזיקאי, וכדי להצליח בתפקיד הוא צריך ללמוד כל הזמן איך עובד השוק. אחותי, רינה, סוכנת נסיעות. הרבה סוכנים יוצאים כיום מהשוק, אבל היא יצרה לעצמה נישת לקוחות VIP שעדיין זקוקים לסוכנים. שום תואר לא יכל להכשיר אותם לדברים הללו.

ורד כהן־ברזילי (צילום: Out of The Box)

את בעד לבטל בעתיד גם את התארים האקדמיים?
"לא. האקדמיה, כמוסד מחקרי, חיונית, וצריכה תארים בשביל התפקוד וההיררכיה הפנימית שלה. אבל לא כולם צריכים תואר. רוב החברות העסקיות שוכרות אנשים שיודעים לעבוד, גם בלי תארים.

"לתלמידים שאנחנו מגישים לאוניברסיטה באריזונה אני ממליצה להשלים תואר רק אם הם זקוקים לו למטרה ספציפית או רוצים להיכנס למחקר. מה גם שהמידע משתנה כל הזמן, אז במקום לעצור הכול ולהקדיש שנים שלמות מהחיים ללימודים, ואז להפסיק, עדיף להמשיך ללמוד כל החיים, בקצב שלך".

"אנחנו ממש, ממש, ממש לא מספקים 'שירות לאליטות'. אנחנו עובדים בצפת, ג'ת, חורפיש, אוקראינה, ניגריה. והינה, עברנו מגפה, מלחמות – ואנחנו ממשיכים לעבוד ולצמוח"

הרעיונות שלך מתאימים למוכשרים ביותר, או למי שיש להם פנאי ותמיכה מהבית. הם רלוונטיים בכלל לעניים, לאנשים בפריפריה, לחלשים? או שאת מספקת חינוך מופרט שמתאים לאליטות?
"קודם כל, לצערי, אני אכן מספקת חינוך פרטי. במציאות, מערכת החינוך הופרטה ותלויה לגמרי בספקים חיצוניים כמוני. ואני אומרת את זה בעצב, כי אני מאמינה בחשיבות השירות הציבורי.

"ובכל זאת, רוב הפעילות שלנו היא במימון ממשלתי, חוץ מנסיעות התלמידים לחו"ל, שאפשר להשתתף גם בלעדיהן. אחרת לא הייתי מוכנה לעשות אותה. אני נגד חינוך פרטי במימון ההורים.

ארכיון: תלמידים נבחנים בבית ספר בירושלים (צילום: פלאש90)

"אבל אנחנו ממש, ממש, ממש לא מספקים 'שירות לאליטות'. אנחנו עובדים באוקראינה, ניגריה, צפת, ג'ת, חורפיש, בכפרי נוער. והינה, עברנו מגפה, מלחמה באוקראינה ובארץ – ואנחנו ממשיכים לעבוד ולצמוח, וממשיכים בפרויקטים משותפים למגזרים ומדינות שונות.

"הפערים האדירים בחינוך הולכים ומעמיקים בגלל השיטה. כשהכול ממוקד בציונים, ברור שהחלשים לא יכולים לפרוח. זה לא שאין תקציבים, הרי תקציב החינוך הוא השני בגודלו במדינה ומהגדולים בעולם. אבל לא ברור לאן הכסף הולך ולמה הוא לא מגיע לאן שצריך.

"לא משקיעים בדבר הכי חשוב: באנשים. השחיקה גורמת לנשירת מורים ומנהלים, לפעמים אפילו באמצע השנה. יש מחסור עצום במורים למדעים, מתמטיקה וטכנולוגיה"

"יש השקעה כספית עצומה בטכנולוגיות. יש טרנד כזה שאומר, להיות חדשניים זה להשקיע בטכנולוגיה. אבל כשיורדים לשטח רואים שהתוצאות דלות. קונים לוחות חכמים, אבל משתמשים בהם כמקרנים; קונים מדפסות תלת ממד, אבל הן נעולות בארון, כי הרבה מורים לא יודעים בכלל להשתמש בכל הטוב הזה. לא מכשירים אותם.

"לא משקיעים בדבר הכי חשוב: באנשים. השחיקה גורמת לנשירת מורים ומנהלים, לפעמים אפילו באמצע השנה. יש מחסור עצום במורים, בייחוד למדעים, מתמטיקה וטכנולוגיה. יש יישובים שלא מלמדים בהם מדע, כי אין מורים. נוסף על כך, חסרות יועצות. המלחמה הביאה את כל התלמידים למצב של פוסט־טראומה, ואין יועצות שייסעו ויתמכו בהם.

שר החינוך יואב קיש מבקר תלמידים בכיתתם בשדרות, 3 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

"גם המורים עצמם צריכים תמיכה, מקום לפרוק, לדבר, להתחזק, ואין להם. אין התייחסות אישית, הכול ממוקד בבגרויות ובציונים, והילדים 'מצביעים ברגליים', לא באים לבית הספר – ונופלים לאלימות, אלכוהול, סמים".

עד כמה הבעיות הללו קשורות להעברת המשאבים ממערכת החינוך הממלכתית למערכת הדתית והחרדית?
"יש בהחלט ניוד של כספים ומשאבים למערכות הדתיות באופן שמחמיר את הפגיעה האנושה במערכת הממלכתית. יש גם יותר ויותר מורים דתיים בבתי ספר חילוניים, מה שמגביר את התחושה של החילונים שהדתיים משתלטים על המערכת.

אף אחד לא עוצר לרגע לחשוב מה יהיה כאן בעוד 10 שנים. לא רק מבחינה מדינית וביטחונית. אף ישיבת ממשלה לא מוקדשת לשאלה איך צריך להיראות החינוך וכל שאר יסודות חיינו כאן"

"חשוב לי לציין שאני ממש לא מאשימה את המורים הדתיים עצמם, להיפך. המורים החילונים בורחים מהמערכת כי אנחנו, החילונים, נוטים לחשוב על עצמנו, והדתיים בוחרים בעבודה בחינוך מתוך אהבה לעם ולארץ. רק שהם מביאים איתם את עולם הערכים והאמונות שלהם ולמערכת הקורסת אין משאבים לעשות בקרה ולהגן על הערכים החילוניים.

"אנשים עם אמונות וערכים שונים יכולים ללמוד ולעבוד יחד בלי לפגוע אלה באלה. הרי אנחנו עובדים ב'מחוץ לקופסה' ככה. אבל בשביל זה צריך שהמערכת תתפקד באופן בסיסי – והיא לא. מערכת החינוך הרוסה וצריכה אתחול מחדש".

תלמידות המשתתפות פרויקט "מחוץ לקופסה" מבקרות במטוס "אל על" לצד הקברניטה דליה גרינברג (צילום: Out of The Box)

חבל רק שהדברים שדיברת עליהם לא נמצאים בסדר יומה של הממשלה.
"אף אחד לא עוצר לרגע לחשוב מה יהיה כאן בעוד 10 שנים. לא רק מבחינה מדינית וביטחונית. אף ישיבת ממשלה לא מוקדשת לשאלה איך צריך להיראות החינוך וכל שאר יסודות חיינו כאן אחרי שהמלחמה תיגמר. זאת בכיה לדורות".