שגריר פולין החדש בישראל מאצ'יי חונייה מסכים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כי ישראל נלחמת את מלחמתו של העולם החופשי בעימות מול חמאס, חזבאללה ואיראן. "כל העולם הדמוקרטי צריך – חייב – לתמוך בישראל במאבקה בטרור", חונייה אמר לזמן ישראל בשבוע שעבר, בראיון הראשון שלו לכלי תקשורת ישראלי.

חונייה גם דוחה את ההאשמות שישראל מבצעת רצח עם בעזה.

"רצח עם הוא פשע שמבוצע מתוך כוונה ברורה לבצע אותו", אמר חונייה, בן 63, בכיר לשעבר בשירותי המודיעין הפולניים שהגיע לישראל יום לפני יום כיפור בחודש שעבר כדי לייצג את אחת המדינות הכי פרו-ישראליות באירופה, לאחר שהמשרה לא הייתה מאוישת במשך שלוש שנים.

"מלחמה היא תמיד דבר אכזרי", הוסיף חונייה, "זה לא מאוד נחמד. ויש גם נזקים נלווים בקרבות. אני בטוח לחלוטין שצה"ל לא מתכנן מבצעים שמטרתם להרוג חפים מפשע".

"מלחמה היא תמיד דבר אכזרי", הוסיף חונייה, "זה לא מאוד נחמד. ויש גם נזקים נלווים בקרבות. אני בטוח לחלוטין שצה"ל לא מתכנן מבצעים שמטרתם להרוג חפים מפשע"

בדיון האישור שלו בחודש יולי בפרלמנט הפולני, הביע חונייה עמדה דומה: "רצח עם – רחוק מלהשתמש במילה הזאת. למרבה הצער, מבצעים צבאיים כוללים קורבנות בקרב אזרחים לא מעורבים. זה קרה גם בעיראק ובאפגניסטן".

תושבי ג'באליה ברצועת עזה מנסים לחלץ לכודים מהריסות בניין לאחר הפצצה ישראלית. 15 באוקטובר 2024 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

"אם אתה משתמש במטוסים נגד מחבלים באזור עירוני, חייבים להיות נזקים נלווים", אמר לזמן ישראל.

ביום שני שעבר הגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי בהאג תלונה נוספת המאשימה את ישראל ברצח עם נגד הפלסטינים בעזה במהלך המלחמה נגד חמאס, בטענה שישראל לא עמדה במספר סעיפים של האמנה למניעת רצח עם ובחובותיה הבינלאומיות.

ישראל דוחה לחלוטין את ההאשמות על רצח עם במלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, כאשר חמאס פלש ליישובי עוטף עזה ורצח כ-1,200 בני אדם וחטף כ-250 אזרחים וחיילים.

"אני מבין שאתם רוצים להגן על חייליכם. זו עדיפות מוחלטת לכולם", חונייה אומר, "אבל צריך גם לחשוב על האזרחים שבצד השני של הסכסוך".

חונייה ניהל את סוכנות המודיעין החיצוני של פולין והיה בישראל "הרבה פעמים" במסגרת תפקידיו המודיעיניים, לדבריו, אך לא הרחיב על הביקורים. "אי אפשר לדון בנושא הזה"

חונייה כיהן כראש המודיעין הצבאי של פולין, ולאחר מכן ניהל את סוכנות המודיעין החיצוני שלה. הוא ציין שהיה בישראל "הרבה פעמים" במסגרת תפקידיו המודיעיניים, אך לא הרחיב על הביקורים. "אי אפשר לדון בנושא הזה", אמר.

שגריר פולין בישראל מאצ'יי חונייה בשיחה עם זמן ישראל, אוקטובר 2024 (צילום: לייזר ברמן)

הדיפלומט עדיין לא משרת באופן רשמי כשגריר, כיוון שטרם הגיש את כתב האמנתו לנשיא יצחק הרצוג. עימות פוליטי ממושך בין נשיא פולין אנדז'יי דודה לבין ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מונע ממספר ראשי נציגויות להיכנס לתפקידם כשגרירים.

"זו בעיה פנימית שלנו", הסביר חונייה. "יש לנו כרגע נשיא ממחנה פוליטי אחד וראש ממשלה ממחנה פוליטי אחר. זה כל מה שאני יכול לומר בנושא הזה".

למרות שחונייה מאמין שישראל מייצגת את העולם החופשי, הוא טוען שהגיון דומה צריך לחול על עמדתה של מדינת ישראל כלפי אוקראינה: "אוקראינה נלחמת גם כן למען הדמוקרטיה. כל המדינות הדמוקרטיות צריכות להתאחד ולעבוד יחד נגד איומים מצד ארגוני טרור ומצד רוסיה. העמדה צריכה להיות זהה לחלוטין".

"אוקראינה נלחמת גם כן למען הדמוקרטיה. כל המדינות הדמוקרטיות צריכות להתאחד ולעבוד יחד נגד איומים מצד ארגוני טרור ומצד רוסיה. העמדה צריכה להיות זהה לחלוטין"

ישראל ספגה ביקורת על החלטתה להמשיך בקשריה עם הקרמלין לאחר פלישת הכוחות הרוסיים לאוקראינה ועל סירובה לספק סיוע צבאי לאוקראינה. ישראל טוענת שהיא חייבת לשמר קשר עם מוסקבה כדי לתאם פעילות בסוריה, אך מאז תחילת המלחמה ב-2022 סיפקה גלי סיוע רפואי ואזרחי לאוקראינה.

יחד עם זאת, היחסים בין ישראל לרוסיה התדרדרו בעקבות התמיכה המוגבלת שסיפקה לאוקראינה, בעוד מוסקבה התקרבה לאיראן במהלך המלחמה.

הפגנה הזדהות עם אוקראינה בתל אביב, אוקטובר 2022 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

חונייה הסביר כי הרקע הצבאי והמודיעיני שלו הוא סיבה מרכזית למינויו לישראל.

"הגעתי לשרת כאן בזמן ספציפי בגלל הסכסוך בעזה, חזבאללה ואיראן", אמר. "אנחנו מעורבים באוקראינה, וישראל מתמקדת בעיקר בנושאי ביטחון. הממשלה שלנו גם כן מעורבת ומתמקדת במה שקורה באוקראינה".

"הגעתי לשרת כאן בזמן ספציפי בגלל הסכסוך בעזה, חזבאללה ואיראן", אמר. "אנחנו מעורבים באוקראינה, וישראל מתמקדת בעיקר בנושאי ביטחון. הממשלה שלנו גם כן מעורבת ומתמקדת במה שקורה באוקראינה"

למרות היחסים הסוערים בין שתי המדינות ממזרח אירופה, פולין הייתה אחת התומכות הגדולות ביותר של אוקראינה נגד רוסיה, כאשר מנהיגים בוורשה רואים באיום הרוסי סכנה קיומית.

פולין משתמשת זה שנים בטילי Spike נגד טנקים מתוצרת ישראל, וכעת מייצרת אותם בשטחה. כלי הנשק המתקדמים הללו הם מרכיב מרכזי ביכולתה של ורשה להילחם במתקפות משוריינות רוסיות במלחמה אפשרית.

פולין וישראל משתפות פעולה גם במאבק בטרור. חונייה ציין כי מרכיבי הפצצה ששימשו במתקפת הטרור הקטלנית ב-2012 נגד ישראלים בעיר הנופש בורגס שבבולגריה נמצאו כמקורם בפולין.

טיל מסוג Spike של רפא"ל (צילום: רפא"ל)

פרקים מוארים, זמנים אפלים

למרות הסימפטיה ושיתוף הפעולה בנושאי ביטחון, היחסים בין המדינות התדרדרו בשנים האחרונות בעקבות עימותים על היחס של פולנים ליהודים במהלך השואה. יחד עם זאת, רבות מהמחלוקות הללו נפתרו תחת ממשלת נתניהו הנוכחית.

היחסים בין המדינות התדרדרו בשנים האחרונות בעקבות עימותים על היחס של פולנים ליהודים במהלך השואה. יחד עם זאת, רבות מהמחלוקות הללו נפתרו תחת ממשלת נתניהו הנוכחית

פולין הייתה המדינה הראשונה שנכבשה על ידי המשטר הנאצי של היטלר, ולא היה לה ממשל משתף פעולה. חברי המחתרת הפולנית והממשלה הגולה נאבקו להזהיר את העולם על השמדת היהודים, ואלפי פולנים סיכנו את חייהם כדי לסייע ליהודים.

עם זאת, חוקרי שואה אספו עדויות רבות על פולנים שרצחו יהודים שנמלטו מהנאצים ועל סחטנים פולנים שניצלו יהודים חסרי אונים למטרות רווח.

"רצח יהודים במנוסה היה חלק ממבצעי הציד הנאציים, שפעמים רבות כללו פולנים", אמר ד"ר רוברט רוזט, היסטוריון בכיר במכון הבינלאומי לחקר השואה ב"יד ושם". "הנאצים פנו לתושבי כפרים פולנים או למנהיגים מקומיים כדי לאתר וללכוד יהודים. חלק מהפעולות נעשו בכפייה, ואחרות מרצון".

שישה מיליון יהודים, כולל כמעט כל שלושת מיליון היהודים בפולין, נרצחו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה איתם. מחנות המוות הגדולים היו בפולין.

מחנה ההשמדה אושוויץ בפולין, 19 בספטמבר 2021 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"כן, היו פולנים שבגדו ביהודים", הודה חונייה. "והיו גם פולנים שהצילו יהודים, ואני גאה בפולנים שהצילו. אני מתבייש בפולנים שבגדו".

חונייה הדגיש שגם מנהיגים פולניים של מחתרת הארמייה קריובה נבגדו על ידי בני עמם, כולל מנהיג ההתנגדות סטפן רובצקי. "אין חברה המורכבת רק ממלאכים", אמר חונייה.

היחסים עם ישראל הידרדרו ב-2018, לאחר שפולין חוקקה חוק האוסר להאשים את העם הפולני בשואה, מה שלדברי מבקרים היה ניסיון להעלים את שיתוף הפעולה הפולני עם הנאצים. ממשלת הימין הקודמת של פולין הואשמה גם בדיכוי קולות אקדמיים שחרגו מהקו הממשלתי על חוויות הפולנים במלחמת העולם השנייה.

לאומנים פולנים טוענים שהמקרים בהם פולנים פגעו ביהודים לא צריכים להוביל להכללות, וחוששים שהמחקרים על פולנים שבגדו ביהודים מעוותים את ההיסטוריה של גבורת הפולנים שנאבקו בגרמנים. הם גם טוענים שהמחקרים האלה עלולים להוביל להטלת אחריות לא הוגנת על הפולנים עבור פשעי הגרמנים.

"אני היסטוריון", אמר חונייה, "הגישה שלי היא שלכל היסטוריון יש זכות לפרש את העובדות, כל עוד הוא משתמש בעובדות כנקודת מוצא לדיון. פרשנות היא עניין אחר"

"אני היסטוריון", אמר חונייה לזמן ישראל. "הגישה שלי היא שלכל היסטוריון יש זכות לפרש את העובדות, כל עוד הוא משתמש בעובדות כנקודת מוצא לדיון. פרשנות היא עניין אחר.

מצעד החיים באושוויץ, 28 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Czarek Sokolowski)

"לכל משפחה יש את החוויות שלה ואת הסיפור שלה. אני חושב שהנושא הזה נידון בעבר, נידון היום, ויידון גם בעתיד בין היסטוריונים. תמיד יהיו דעות שונות, אבל אני לא חושב שזה צריך להיות נושא פוליטי".

"ההיסטוריה של פולין כל כך עשירה", המשיך חונייה, "יש לנו פרקים מוארים מאוד בהיסטוריה שלנו, אבל גם זמנים אפלים. אנחנו בהחלט יכולים להתמודד עם זה".

המתחים הדיפלומטיים בין שתי המדינות התעצמו גם סביב סוגיית השבת רכוש השואה ב-2021, כאשר הפרלמנט הפולני העביר חוק שמנע תביעות עתידיות של יורשים לרכוש שנגזל על ידי הנאצים.

בעקבות זאת, שר החוץ דאז יאיר לפיד המליץ לשגריר פולין בישראל להישאר בחופשה בארצו, והורה לשגריר ישראל החדש לפולין, יעקב ליבנה, להישאר בארץ.

בעקבות זאת, שר החוץ דאז יאיר לפיד המליץ לשגריר פולין בישראל להישאר בחופשה בארצו, והורה לשגריר ישראל החדש לפולין, יעקב ליבנה, להישאר בארץ

מאז, הצדדים הפחיתו בהדרגה את המתיחות, אם כי פולין לא ביטלה את החוק. ליבנה נכנס לתפקידו בוורשה בפברואר 2022 כדי לתאם את מאמצי ישראל לחלץ אזרחים מאוקראינה ולהגיש סיוע לקייב. ולמרות הבטחות הנשיא דודה להחזיר את השגריר הפולני לישראל כבר באותה שנה, זה קרה רק כשהחונייה הגיע החודש.

A warm welcome to our new Head of Mission at the @PLinIsrael ???????? Mr. Maciej Hunia, is joining us in Tel Aviv to strengthen ???????????????? relations. Welcome aboard! pic.twitter.com/Qhbh2ZUJ80

— שגרירות פולין (@PLinIsrael) October 13, 2024

בנוסף, במשך שנים הייתה מחלוקת בין שתי המדינות על מסעות חינוכיים של בני נוער ישראלים לפולין בנושא השואה. משרד החוץ טען שהממשלה הפולנית ניסתה לשלוט בתוכנית הלימודים שנלמדה לתלמידים. בתחילת 2023 נחתם הסכם לפתרון המחלוקות סביב המסעות.

"אני בטוח לחלוטין שהמחלוקות של השנים האחרונות מאחורינו", התעקש חונייה בראיון. הוא ציין שפולין תנסה לקדם עמדות "הגיוניות" באיחוד האירופי, "תוך הבנה שלישראל יש זכות לעשות הכול כדי להבטיח את קיומה ולספק ביטחון לאזרחיה בישראל ומחוצה לה".