תושבי עמק חפר הם אלופי הארץ במיחזור אריזות. לפי נתוני תאגיד מיחזור האריזות "תמיר'" שהגיעו לידי זמן ישראל, משק בית ממוצע במועצה אזורית עמק חפר השליך לפח הכתום 1.78 ק"ג אריזות בשבוע במהלך השנה החולפת. בהתחשב בכך שהאריזות הן פסולת קלת משקל, מדובר בכמות נאה של אריזות למשפחה.

בדיקה של נתוני מיחזור האריזות של השנה האחרונה (שהיא שנת המלחמה – הרבעון האחרון של 2023 ושלושת הראשונים של 2024), מלמדת שהרגלי מיחזור האריזות של הישראלים מושפעים משני מרכיבים עיקריים שקשורים זה בזה: גודל היישוב, והנגישות של מתקני המיחזור. אנחנו אוהבים למחזר, אבל לא מוכנים להתאמץ יותר מדי בשביל זה.

"אם ההר – הפח הכתום או הכחול – יבוא אל מוחמד, מוחמד ימחזר בכיף", אומר גורם בתחום הפסולת, "אבל אין מצב שמוחמד יביא את הפסולת שלו אל ההר".

"אם ההר – הפח הכתום או הכחול – יבוא אל מוחמד, מוחמד ימחזר בכיף", אומר גורם בתחום הפסולת, "אבל אין מצב שמוחמד יביא את הפסולת שלו אל ההר"

ב"תמיר" מחלקים את הרשויות המקומיות לארבע קטגוריות: ערים גדולות (מעל 25 אלף משקי בית); ערים קטנות (מתחת ל-25,000); מועצות מקומיות; ומועצות אזוריות.

הפח הכתום למיחזור אריזות (צילום: תאגיד המיחזור תמיר)

המתאם ברור: ככל שהיישובים קטנים יותר ומספר התושבים שמתגורר בצמודי קרקע גדול יותר, כך היקפי המיחזור נוסקים. ברחובות הצפופים ועתירי התשתיות של הערים קשה יותר לפרוס פחים ומתקני מיחזור וקשה עוד יותר לשגר את צי המשאיות לאיסוף; ככל שהיישוב מרווח, יש יותר מקום להצבת פחים ולפינויים.

אם בעמק חפר משפחה ממוצעת ממחזרת 1.78 ק"ג אריזות לשבוע, בלהבים – אלופת המועצות המקומיות – משפחה ממוצעת ממחזרת רק 0.62 ק"ג בשבוע (מקום שני בקטגוריה: כפר ורדים, 0.61 ק"ג); באריאל – הראשונה בקטגוריית הערים הקטנות – 0.38 ק"ג אריזות בשבוע (מקום שני בקטגוריה – גני תקווה, 0.37).

העיר הגדולה הממחזרת ביותר היא מודיעין, עם 0.32 ק"ג בלבד בשבוע למשק בית ממוצע, בערך שישית מהיקף המיחזור של משפחה בעמק חפר. סגנית האלופה בקטגוריית הערים הגדולות היא רמת גן (0.28 ק"ג למשפחה ממוצעת בשבוע).

העיר הגדולה הממחזרת ביותר היא מודיעין, עם 0.32 ק"ג בלבד בשבוע למשק בית ממוצע, בערך שישית מהיקף המיחזור של משפחה בעמק חפר. סגנית האלופה בקטגוריית הערים הגדולות היא רמת גן (0.28 ק"ג)

בשנים קודמות הוכרזו הזוכים בטקס חגיגי שנערך בבית הנשיא, אבל השנה, זו הפעם השנייה, הטקס לא יתקיים בגלל המלחמה.

שיאניות מיחזור האריזות בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2024

כעשור אחרי שמיחזור האריזות יצא לדרך בישראל, רוב הציבור מודע למשמעות הפח הכתום ויודע פחות או יותר מה צריך להשליך אליו. אבל כדי שזה יקרה, הוא זקוק לפח בקרבת הבית, וחלק מראשי הערים מסרבים לשתף פעולה.

על אף שהחוק מחייב כל רשות מקומית להתקשר בחוזה עם "תמיר" לפריסת פחים כתומים ולפנותם, לא כולם חותמים – ואם חותמים, לא ממהרים לבצע. ירושלים, למשל, לא ממוקמת אפילו בעשירייה הראשונה של הערים הממחזרות.

במשך תקופה ארוכה העירייה בראשות משה ליאון סירבה להכניס את הפחים הכתומים לעיר, ורק אחרי איומים בקנסות מצד המשרד להגנת הסביבה (בקדנציה של תמר זנדברג) התחיל שיתוף פעולה והחלה פריסת פחים בקצב שעדיין רחוק מלהפוך את ירושלים למעצמת מיחזור אריזות.

במשך תקופה ארוכה העירייה בראשות משה ליאון סירבה להכניס את הפחים הכתומים לעיר, ורק אחרי איומים בקנסות החלה פריסת פחים בקצב שעדיין רחוק מלהפוך את ירושלים למעצמת מיחזור אריזות

גם ערים גדולות נוספות כמו באר שבע ונתניה נמצאות מחוץ לעשירייה הראשונה, וגם חיפה שממוקמת במקום העשירי מאכזבת. איום החזירים גרם בשעתו להוצאת הפחים הכתומים מהרחובות והחלפתם בפחים מונפים שעמידים בפני חזירים. הנגישות של החזירים לפחים נפגעה, אבל גם של האנשים.

אדם מוביל אריזות פסולת בשוק מחנה יהודה בירושלים, אילוסטרציה (צילום: ליבה פרקש/פלאש90)

מבין הערים הגדולות רק תל אביב ממוקמת בצמרת (מקום 3). עם כל הכבוד להיענות התושבים במועצות אזוריות כמו משגב או מנשה וביישובים כמו כוכב יאיר ויסוד המעלה, המפתח למפנה טמון בערים עם 150-200 אלף תושבים ומעלה ורובן עדיין מדשדשות.

רני איידלר, מנכ"ל תמיר בשש השנים האחרונות שבימים אלה מסיים את תפקידו, סבור שראשי הערים שלא מזהים את הפוטנציאל מחמיצים בגדול.

"עיר שתציב את הפח הכתום בכל מקום שבו יש פח ירוק גם תהיה סביבתית וגם תחסוך הרבה כסף. בכל מקום שמנגישים לתושבים את האפשרות למחזר אריזות, הם עושים את זה"

"עיר שתציב את הפח הכתום בכל מקום שבו יש פח ירוק גם תהיה סביבתית וגם תחסוך הרבה כסף", הוא אומר, "בכל מקום שמנגישים לתושבים את האפשרות למחזר אריזות, הם עושים את זה.

"מכיוון שהאריזות מהוות 60% מהפסולת הביתית ויש להן הרבה נפח, אם הן יעברו לפח הכתום זה יפנה הרבה מקום בפח הירוק והעירייה תוכל להוריד את תדירות הפינויים ולחסוך פינוי אחד בשבוע. זה חיסכון כספי משמעותי, בנוסף לזה שיצטמצם המשקל של הפסולת שהעירייה שולחת לאתר ההטמנה ולכן היא תצטרך לשלם פחות".

שקיות כתומות לאיסוף אריזות למיחזור, אילוסטרציה (צילום: תאגיד המיחזור "תמיר")

לערים שמתקשות למצוא מקום לפחים הציעו בתמיר אסטרטגיה חדשה: חלוקת שקיות כתומות לתושבים שייאספו פעם בשבוע במועד קבוע מראש.

"העירייה צריכה לעבור מדלת לדלת ולחלק 52 שקיות, אחת לכל שבוע, ולהגיד לתושבים שביום שלישי בבוקר יניחו את השקית בחוץ", אומר איידלר. "זה כמובן מתאים לשכונות של צמודי קרקע, לא בכל העיר. בתל אביב עושים את זה בשיכון דן ועוד כמה שכונות, וגם בחלק מנס ציונה ובעוד 14 עיריות ורשויות מקומיות – ביניהן כוכב-יאיר/צור יגאל, להבים וכפר תבור.

"לפי הנתונים שלנו, ברשויות שבהן פועל מודל השקיות, היקף המיחזור גדול כמעט פי-2 מהממוצע הארצי".

אם הגזר הכספי והסביבתי לא משכנע את ראשי הערים, מה שהיה אמור לעשות את העבודה זה המקל – האכיפה. כל רשות מקומית אמורה להתקשר בחוזה עם תאגיד מיחזור האריזות, והרגולטור – המשרד להגנת הסביבה – אמור לנקוט סנקציות כלפי הסרבנים. בפועל, זה כמעט לא קורה. בבני ברק, עיר של כמעט רבע מיליון תושבים, אין פח כתום אחד לרפואה, וזה עובר בשתיקה.

כל רשות מקומית אמורה להתקשר בחוזה עם תאגיד מיחזור האריזות, והרגולטור – המשרד להגנת הסביבה – אמור לנקוט סנקציות כלפי הסרבנים. בפועל, זה כמעט לא קורה

הפח הכתום למיחזור אריזות (צילום: iStock)

בתחקיר של יוסי מזרחי ששודר השבוע בחדשות 12 על השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, הוצג המקרה של קריית אתא: ראש העירייה יעקב פרץ התחמק מלהציב בעירו פחים כתומים. המשרד הזהיר אותו, אבל לפי התחקיר, העובדה שהוא דמות משמעותית בליכוד הפכה אותו לאישיות רצויה אצל סילמן וצעדי האכיפה לא יצאו אל הפועל.

כיום עיריית קריית אתא חתומה על תוכנית לפריסת פחים כתומים ומיחזור אריזות, אבל לא מבצעת אותה בטענה שאי אפשר לשלוח צוותי הסברה לבתים ולפזר פחים בזמן מלחמה.

ההתנהלות של קריית אתא והנרפות של המשרד להגנת הסביבה אכן מקוממות, אבל צריך לומר שהאכיפה של המשרד בכל הנוגע לפח הכתום לא מורגשת גם במקומות שבהם אין חשש לזיקה פוליטית.

ההתנהלות של קריית אתא והנרפות של המשרד להגנת הסביבה אכן מקוממות, אבל צריך לומר שהאכיפה של המשרד בכל הנוגע לפח הכתום לא מורגשת גם במקומות שבהם אין חשש לזיקה פוליטית

גם בארגון הגדול בישראל, צה"ל, שההשפעה שלו על הסביבה עולה על זו של כל עיר בארץ, כמעט שאין מיחזור אריזות, והמלחמה לא יכולה להוות תירוץ: זה היה המצב גם לפני 7 באוקטובר 2023.