הפגנה של פעילים ירוקים, במסגרתה הם מנסים להציל את כדור הארץ, במסדרונות פסגת האקלים בדובאי, 3 בדצמבר 2023 (צילום: Giuseppe CACACE / AFP)
Giuseppe CACACE / AFP

משבר האקלים בישראל מזוהה עם השמאל, אך גם הימין מודאג

יממה אחרי שמכחיש האקלים המפורסם בעולם חזר לבית הלבן, מציגה תמר זנדברג בכנס בקליפורניה סקר מקיף של אוניברסיטת בן גוריון על עמדות הציבור הישראלי ביחס למשבר האקלים ● בשונה מארה"ב, בישראל הכחשת אקלים בנוסח הטראמפיסטי עדיין נמצאת בשוליים ● זנדברג: "זה עלול להיות הנושא הבא שבו נעבור אמריקניזציה"

בתחילת הקיץ, כשבמכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן גוריון הוציאו לדרך סקר על העמדות של הציבור הישראלי ביחס לשינוי האקלים, לתמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה לשעבר שעומדת בראש המכון, לא היה מושג שאת התוצאות היא תציג לראשונה בעיתוי כל כך טעון.

העיתוי הזה קורה היום (חמישי): יממה וקצת אחרי שמכחיש האקלים המפורסם בעולם חזר בסערה לבית הלבן, זנדברג מציגה את ממצאי הסקר בכנס על אקלים ודמוקרטיה המתקיים באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית שבקליפורניה. או כמו שאמר אתמול פעיל סביבה מדוכדך: כנס על שני דברים שלא בטוח שיישארו איתנו לאורך זמן.

הסקר, אומרת זנדברג, נולד מתוך הרצון לבדוק האם ישראל הולכת בעקבות ארה"ב לפוליטיזציה וקיטוב בכל הנוגע למשבר האקלים.

אף שבישראל נושאי איכות הסביבה ומשבר האקלים מזוהים בעיקר עם השמאל הליברלי, מקובל להניח כי שיעור מכחישי האקלים בימין הישראלי קטן יחסית לעומת הימין הרפובליקאי בארה"ב

אף שבישראל נושאי איכות הסביבה ומשבר האקלים מזוהים בעיקר עם השמאל הליברלי, מקובל להניח כי שיעור מכחישי האקלים בימין הישראלי קטן יחסית לעומת הימין הרפובליקאי בארה"ב – ושהפערים בין השמאל לימין בישראל פחות דרמטיים ולא מספיק עמוקים כדי לתדלק שסע בלתי ניתן לגישור.

זנדברג ועמיתיה ביקשו לבחון האם ההנחה הזו תואמת את המציאות או שמא הטראמפיזם מצליח להכות שורשים גם בימין הישראלי.

תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הסקר נערך בשיתוף המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית באוניברסיטת בן גוריון בראשות ד"ר יוסי דוד ובייעוץ מדעי של חוקר האקלים ד"ר אבנר גרוס. הנתונים נאספו בסוף חודש יוני על ידי מכון המחקר "פאנל המדגם", שתישאל 1,180 משיבים מכל קבוצות האוכלוסייה הבוגרת בישראל.

רוב הפרקים בסקר מאוששים את ההנחה שמשבר האקלים ונושאי סביבה מטרידים יותר את השמאלן הישראלי הממוצע מאשר את עמיתו מימין, אבל גם את ההערכה שהפערים אינם קיצוניים.

בישראל, בניגוד די ברור למה שקורה בארה"ב, גם הימין מודע למשבר האקלים ומודאג מהשלכותיו – אם כי פחות מהשמאל

89% מהנשאלים שהזדהו כשמאלנים חוששים מעלייה בזיהום האוויר כתוצאה מפעילות אנושית, לעומת 72% מהימניים; 84% מהשמאלנים חוששים מאירועי אקלים קיצוניים בגלל משבר האקלים, לעומת 72% ימניים. הרס כדור הארץ? 82% מהשמאל מודאגים, 62% מהימין.

כלומר, בישראל, בניגוד די ברור למה שקורה בארה"ב, גם הימין מודע למשבר האקלים ומודאג מהשלכותיו – אם כי פחות מהשמאל.

גם בפרק שעוסק בתפיסות קונספירטיביות לגבי שינוי האקלים עולה תמונה דומה: רק 18% מהשמאלנים סבורים שגזים ודלקים לא משפיעים משמעותית על שינוי האקלים, אבל מה שמעודד זה שרק 27% מהימנים מחזיקים בעמדה הזו. כלומר, 73% מהימין הישראלי מסכימים עם האמירה שפליטות גזים ודלקים משפיעות על שינוי האקלים.

פליטות פחמן, אילוסטרציה (צילום: Максим Шмаков / iStock)
אילוסטרציה: פליטות פחמן (צילום: Максим Шмаков / iStock)

בנקודה אחרת ניתן לומר שלמכחישי האקלים דווקא יש הצלחה יחסית גם בישראל: קרוב למחצית מהימנים (45%) סבורים שהמדע חלוק בשאלה האם בכלל יש שינוי אקלים וכמעט שליש מהשמאלנים (31%) מסכימים שיש מחלוקת כזו, אף שבפועל שורר קונצנזוס מדעי כמעט מוחלט סביב שינוי האקלים.

המשמעות: קומץ קטן של מכחישי אקלים מצליחים לייצר מראית עין שגורמת לחלק לא מבוטל מהישראלים להאמין שיש מחלוקת סביב הסוגיה. ועדיין, זה רחוק מהמצב בארה"ב, שם "סוחרי הספק" עושים עבודה אפקטיבית וגורמים לרוב האמריקאים להאמין שאין קונצנזוס מדעי סביב סוגיית האקלים.

עוד נתון אופטימי יחסית: 80% מהשמאלנים ו־56% מהימנים בישראל נותנים אמון באנשי אקדמיה ומדע בנושאי סביבה ואקלים

עוד נתון אופטימי יחסית: 80% מהשמאלנים ו־56% מהימנים בישראל נותנים אמון באנשי אקדמיה ומדע בנושאי סביבה ואקלים.

בצד המעשי יותר, החוקרים ביקשו לברר מה הישראלים מוכנים לעשות ואיזה הרגלים הם מוכנים לשנות כדי לשמור על הסביבה. מתברר שהצעד שהישראלים הכי בשלים לקראתו הוא הפחתת אכילה של מזון מהחי – יותר משליש (36%) הצהירו שהם מוכנים לזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי אוכלים בשר מתורבת במשרדי חברת סטייקהולדר ברחובות, 19 באפריל 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר אופיר אקוניס ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי אוכלים בשר מתורבת במשרדי חברת סטייקהולדר ברחובות, 19 באפריל 2023 (צילום: חיים צח, לע"מ)

כמו כן, 33% מהישראלים מוכנים לנסוע יותר בתחבורה ציבורית. אלה מספרים מרשימים למדי, אבל מותר לשאול את המשיבים: התחבורה הציבורית אולי לא תמיד קיימת, אבל מה מונע מכם להפחית כבר עכשיו את כמויות המזון מהחי שאתם אוכלים?

"נראה שהציבור יותר בשל לשינוי הרגלים ממה שחושבים קובעי המדיניות", אומרת זנדברג, "המסקנה היא שניתן וצריך לחשוב על צעדי מדיניות שאפתניים יותר ויכולה להיות להם תמיכה רחבה וחוצת מחנות".

פערים משמעותיים נמצאו בסקר בין גברים ונשים. כצפוי, המשבר הסביבתי מטריד הרבה יותר את הנשים. 73% מהנשים חוששות ממשבר האקלים לעומת 58% בלבד מהגברים

פערים משמעותיים נמצאו בסקר בין גברים ונשים. כצפוי, המשבר הסביבתי מטריד הרבה יותר את הנשים. 73% מהנשים חוששות ממשבר האקלים לעומת 58% בלבד מהגברים; 82% מהנשים חוששות מאירועי אקלים קיצוניים לעומת 69% מהגברים, וכך זה נמשך לכל אורך החזית.

"הנתונים על ההבדלים בין גברים ונשים דומים לנתונים שמוכרים לנו מהעולם", אומר ד"ר יוסי דוד, "אבל הפערים בין ימין ושמאל בישראל קטנים מארה"ב, ומעידים על כך שהנושא לא עבר פוליטיזציה מלאה בישראל".

מחאה על משבר האקלים בירושלים, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מחאה על משבר האקלים בירושלים, 28 בנובמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"בסך הכול גילינו שהציבור שלנו מכיר במשבר האקלים ומודאג ברובו הגדול", אומרת זנדברג, "העניין הוא שהמציאות הזו יכולה להיות דינמית. בשנים האחרונות ראינו נושאים שלא היו חלק מהשיח הישראלי וחדרו הנה מארה"ב כמו נשיאת נשק. אני בהחלט חוששת שזה יהיה הנושא הבא שבו נעבור אמריקניזציה.

"מכוני מחקר בעולם עוקבים אחרי שינויים בדעת הקהל לגבי משבר האקלים, היחס לקונספירציות ומידת האמון במדע, בייל יש מכון מחקר שעושה מדד כזה כבר 12 שנה. אנחנו רוצים לייצר גוף ידע כזה גם בישראל ומתכוונים לחזור על הסקר כל שנה כדי לעקוב אחרי המגמה בארץ".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
"הכחשת אקלים", כמו "הכחשת Covid-19", היא מושג שהוטבע כדי ליצור קונוטציה להכחשת אתם יודעים מה, וכך למנוע כל דיון ענייני בנושא. זו בדיוק אותה השיטה שבה נקטו אשפי התעמולה של מכון טביסטוק (... המשך קריאה

"הכחשת אקלים", כמו "הכחשת Covid-19", היא מושג שהוטבע כדי ליצור קונוטציה להכחשת אתם יודעים מה, וכך למנוע כל דיון ענייני בנושא.
זו בדיוק אותה השיטה שבה נקטו אשפי התעמולה של מכון טביסטוק (באותה העת Wellington House) כשהמציאו את המושג "isolationists" כדי לעשות דה-לגיטימציה למי שהתנגדו להצטרפות ארה"ב למלה"ע ה-1.
האירוניה היא שאותם גורמים שמפיצים את תעמולת הכזב על "משבר האקלים", באמצעות Club of Rome – הם שמונעים כבר דורות פיתוח ושימוש באנרגיה נקיה.

עוד 769 מילים ו-1 תגובות
סגירה