שנייה לפני טבח שבעה באוקטובר אשתקד פתחה עיריית אשקלון את מה שאמור להיות היהלום שבכתר מלכותו של ראש העירייה תומר גלאם, שהחליף לפני שבע שנים את ראש העירייה הקודם איתמר שמעוני אחרי שזה הושעה, הורשע בפלילים ובהמשך נשלח לכלא.

בינתיים גם הקדנציה הנוכחית של גלאם רוויה בטענות כרימון מכל כיוון, החל ממעשי אלימות נגד מתנגדים, שהעירייה מבהירה שאין לה קשר אליהם, דרך טענות על מינויים בעלי ניחוח פוליטי ונפוטיסטי, והרבה מאוד שערוריות בתחומי הכספים, שחלקן מקבלות ביטוי בעיתונות המקומית אבל לא מפריעות לשלטון בעיר להתקדם עם תוכניותיו. לכל היותר, מעת לעת מתפוצצת ישיבת מועצה.

אבל האקו־פארק היה אמור להיות אופרה אחרת: 650 דונם של "טבע במלוא תפארתו", כפי שהבטיחו פרסומי העירייה, הכוללים את "האגם המלאכותי הגדול בישראל", בהיקף של 182 אלף קוב מים, "מגוון רחב של מתקני ספורט לכל הגילים", "אמפי־פארק שעתיד לארח את האמנים המובילים בישראל" – ועוד הרבה מתקנים והפתעות.

מאחורי הקלעים מתנהל תהליך עתיר פגמים, במסגרתו נחתה תחזוקת הפארק בידיה של חברה אחת, שהפכה באורח פלא לספקית יחידה, ועשויה להכניס לקופתה בשנים הקרובות עשרות מיליוני שקלים

הפארק נסגר כמעט מייד בעקבות המלחמה, שהכניסה את תושבי אשקלון עמוק למקלטים ולמיגוניות, ונפתח מחדש בתחילת השנה. לאחרונה גם התקיימו בו כמה אירועים, אבל כרגע הוא נראה יותר כפיל לבן שמתפקד בעצלתיים, וסביב האגם היפה אפשר לספור יותר ברווזים ממבקרים.

מאחורי הקלעים מתנהל תהליך עתיר פגמים, במסגרתו נחתה תחזוקת הפארק בידיה של חברה אחת, שהפכה באורח פלא לספקית יחידה, ועשויה להכניס לקופתה בשנים הקרובות עשרות מיליוני שקלים ממכלול פעילויות הפארק, ללא פיקוח – כשהעירייה מוותרת הלכה למעשה על זכויותיה, רווחיה וחובתה לתנאי מכרז תחרותיים והוגנים.

עופות מים באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

זמן ישראל עבר על המכרזים והפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו וניסה לשוחח עם הגורמים המעורבים מטעם העירייה והחברה הזוכה. רוב אנשי העסקים או חברי ועדת המכרזים ממלאים פיהם מים ומתחבאים מאחורי "דוברת העירייה", כאילו נשאלו על סודות גרעין המוטמן בחולות העיר.

כאשר ביקשו חברי האופוזיציה במועצה להבין כיצד תפח התשלום לחברה המתחזקת מ־3.5 מיליון ליותר משבעה מיליון במהלך שנת 2023, ומשם שוב הוכפל ל־13 מיליון פלוס מע"מ ב־2024, שהם 15.2 מיליון (שלחלקם אפילו אין מקור תקציבי) – פוצץ ראש העיר גלאם בעצבים את הדיון והתקדם לסעיפים הבאים כשהוא משתיק את חברי המועצה הזועמים.

בדיקת זמן ישראל מגלה שרוב התופינים שחולקו לחברה שזכתה באופן עקום בכלל הוסתרו מוועדת המכרזים, ועד היום איש אינו יכול או מוכן לתת להם אפילו קמצוץ של הסבר

כל זה קורה על רקע תחזיות של קריסה כלכלית צפויה בעיר הדרומית – שספגה את מספר הטילים הגבוה ביותר במתקפת שבעה באוקטובר – ובקשות של הנהלת העירייה לאישור הלוואות ענק בגובה של עשרות מיליוני שקלים.

אבל התשלומים האלה הם רק קצה הקרחון של השערורייה. בדיקת זמן ישראל מגלה שרוב התופינים שחולקו לחברה שזכתה באופן עקום בכלל הוסתרו מוועדת המכרזים, ועד היום איש אינו יכול או מוכן לתת להם אפילו קמצוץ של הסבר.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

החברה שקמה במיוחד לכבוד האירוע

בספטמבר 2022 יצא לדרך באמצעות עיריית אשקלון המכרז לניהול ואחזקת הפארק. מספר חברות ניגשו, אחת מהן הייתה "למו אינטגרציה וניהול", שגם זכתה. המכרז מגדיר את המינוי לשלוש שנים פלוס שתי הארכות אוטומטיות (במידה שאין בעיות או טענות) – ובסך הכול שבע שנים.

עיון במכרז בשלב זה לא מגלה בעיות יוצאות דופן שקופצות לעין. אבל ההשתתפות במכרז הותנתה בנוכחות באחד משני כנסי המציעים שהתקיימו בשני מועדים עוקבים: 4 באוגוסט ו־15 באוגוסט. למה זה משנה? כי "למו אינטגרציה וניהול" לא השתתפה באף אחת מהם, בניגוד לדרישות.

רק ב־11 באוגוסט 2022, ארבעה ימים לפני כנס המציעים השני, נרשמת חברתו החדשה של פוסטבינדר ביחד עם יפתח חדד, בחור צעיר וחברו הטוב של שניר אלטיט – בנה של מיריי אלטיט, סגנית ראש העירייה

למעשה, בזמן שהתקיים הכנס הראשון "למו אינטגרציה" כלל לא הייתה קיימת. מי שכן השתתף הוא אחד ממקימיה, הבעלים של חברת "מאיו־בן – השקעות ופיתוח" הוותיקה, גיל פוסטבינדר. החברה שלו הוקמה ב־92'. אבל על פי תשובתו אלינו, ספק אם אפילו לחברה הקודמת יש את הניסיון הנדרש בניהול פארקים ולא רק ב"ניהול ואחזקה של שטחים, מבנים ומשקים באופן שוטף", כהגדרתו.

רק ב־11 באוגוסט 2022, ארבעה ימים לפני כנס המציעים השני, נרשמת חברתו החדשה של פוסטבינדר ביחד עם יפתח חדד, בחור צעיר וחברו הטוב של שניר אלטיט – בנה של מיריי אלטיט, סגנית ראש העירייה – למכרז. כאשר שאלנו את פוסטבינדר האם שניר אלטיט עובד עם החברה שלו, הוא השיב: "אבקשך לא להטריד את עובדי החברה". שניר אלטיט לא ענה לפניותינו לתגובה.

לסביבתו סיפר פוסטבינדר לפני כשנתיים כי מי שהזניק את המהלך של הקמת החברה המשותפת היה חדד, המקורב, שהמליץ לו להיכנס לתמונה.

יפתח חדד, ראש עיריית אשקלון תומר גלאם וסגניתו מיריי אלטיט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של יפתח חדד)

כך נולדה "למו אינטגרציה וניהול" – חברה חדשה שנראה כי הוקמה במיוחד עבור המכרז הזה, אך נציגיה לא מגיעים כלל לכנס המציעים השני. החברה זוכה במכרז הראשון בחייה.

כך נוצרה סיטואציה המעוררת שאלות רבות ומעט תשובות: אם לפוסטבינדר יש מספיק ניסיון, מדוע הוא זקוק לשותפות עם חדד, המקורב לכאורה? מדוע חדד מקים חברה חצי שנה לפני המכרז רק כדי להתחבר עם פוסטבינדר? ומדוע החברה החדשה לא הגיעה לכנס המציעים – האם היא הייתה כה בטוחה בהצלחתה שלא ראתה צורך אפילו להעמיד פנים?

מדוע החברה החדשה לא הגיעה לכנס המציעים – האם הייתה כה בטוחה בהצלחתה שלא ראתה צורך אפילו להעמיד פנים?

ביקשנו להבין מסגנית ראש העירייה אלטיט, חברת ועדת המכרזים בעבר, מה מידת מעורבותה בהליכים סביב ניהול הפארק. אלטיט, נבחרת ציבור ומספר שתיים במועצת העיר, לא התלהבה לענות. "לשאול אותי? תשאל את הדוברות. ממש אין לי מעורבות בפרויקט הזה".

את סגנית ראש העירייה ונבחרת ציבור.
"בשביל זה יש דוברות".

זה נכון שהבן שלך עובד שם?
"לא נכון".

השאלות הללו כנראה הלחיצו את אלטיט כי כמה ימים לאחר מכן היא האשימה בישיבת מועצה את חברת ועדת המכרזים מהאופוזיציה עו"ד תמר קידר – היחידה שהתנגדה לאישור המכרזים הפגומים – בשיתוף פעולה עם "האויב".

שניר אלטיט ויפתח חדד (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של שניר אלטיט)

"היא התחילה לצעוק עליי, 'את לא מתביישת? דיברת עלינו בחוץ, שפכת את דמנו, הוצאת אותנו שקרנים וגנבים. את עסוקה רק בלהשמיץ ולהכפיש, את לא אישה ואת לא בן אדם", מספרת קידר. "סופרלטיבים וכינויים בלי סוף. הבנתי שכנראה באמת עליתי פה על משהו".

המכרז הקודם מת, יחי המכרז החדש

במהלך 2023 תקציב הביצוע של הפארק קופץ, כאמור, פי שניים. ואז, לקראת סוף אוגוסט, מקבלים חברי ועדת המכרזים של העירייה זימון להצביע ולאשר "מכרז חדש" עבור מפעיל לפארק. הנימוק שניתן הוא שהתגלתה "מחלוקת בין העירייה לבין המפעיל" לגבי סוגיות הביטוח בהפעלת הפארק.

משום מה החברה שזכתה במכרז ב־2022 אינה מתנגדת להחלטה לבטל דה פקטו את הישגי המכרז הקודם. מוזר שחברה מוותרת על ניצחונה והשלל הנלווה לו בלי כל מחאה או מאבק. האם ייתכן שהייתה בטוחה בזכייתה גם במכרז הבא? האם קיבלה הבטחות כלשהן? מהחברה ומהעירייה לא נמסרו תשובות לשאלות הללו.

"היא התחילה לצעוק עליי, 'את לא מתביישת? דיברת עלינו בחוץ, שפכת את דמנו, הוצאת אותנו שקרנים. את לא אישה ואת לא בן אדם. סופרלטיבים וכינויים בלי סוף. הבנתי שכנראה באמת עליתי פה על משהו"

לחברת הוועדה עו"ד תמר קידר זה נראה מוזר מהרגע הראשון. "לא ראינו מכרז קודם, לא בדקנו אותו, לא קיבלנו את חוברת המכרז. לא הצלחנו להבין מה הנימוקים לקיומו של מכרז חדש. יומיים לפני הדיון אנחנו מקבלים הזמנה. אני יושבת בוועדת המכרזים ומשתגעת – אף אחד לא פוצה פה. אני שואלת 'איפה חוברת המכרז?' ואומרים לי שהיא זמינה באינטרנט. לא ייאמן.

"ואז מתברר לנו שמבקשים מאיתנו לאשר כחותמת גומי הצעה של חברה יחידה, כספק יחיד, בסכום שאין לו מקור תקציבי, שגדל פי ארבעה. מסתבר שהיחיד שבדק את ההצעה הוא מנהל הפארק מטעם החברה הכלכלית רפי בן דוד. אני שואלת אותו, 'אתה תבדוק בשבילנו משהו ואנחנו נאשר רק כי אתה אומר 'זה בסדר?' איפה נשמע דבר כזה? הגזמתם לגמרי'. כולם, חוץ ממני, מצביעים בעד".

שניר אלטיט ואימו מיריי אלטיט, סגנית ראש עיריית אשקלון (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של שניר אלטיט)

התהליך הזה, שבו גורמים משפיעים על אופיים של מכרזים באופן בלתי תקין לכאורה, מעל לראשם של חברי הוועדה, לא חדש בעיריית אשקלון. מבקר העירייה אריאל גמליאל קבל בדוח האחרון שלו נגד "התערבות של הנהגת העיר בהחלטות ועדת מכרזים" ומצא כי ועדת המכרזים דילגה באחד המקרים על חוות דעת משפטית לאחר בקשת מנכ"ל העירייה.

"אסור לקבל התערבות מצד גומים חיצוניים ובכללם עובדי עירייה בכירים", הזהיר המבקר. פנינו לגמליאל ושאלנו על אפשרות של התערבות חיצונית בהליך המכרזי של אקו־פארק. גמליאל סירב להשיב, אך לא הכחיש.

ניסינו לברר את ההתנהלות המוזרה עם הבעלים של החברה פוסטבינדר, אך הוא ממלא פיו מים: "אם יש לך שאלות על המכרזים – למה עשו, איך עשו, כמה עשו – צריך לשאול את העירייה"

ליו"ר ועדת המכרזים דאז הרב אברהם עשור מש"ס, שהיה מופקד על המכרז הראשון של האקו־פארק, נותרה בטן מלאה מהתהליך שהתנהל בוועדה בראשותו. לתחושתו עבדו עליו בעיניים. "גילו שם דברים לא חוקיים. אתה צודק שזה לא סביר שאותה חברה זכתה. הטענות של תמר מוצדקות.

"לדעתי מישהו מכוון את זה שם לכיוון מסוים. לא יודע להסביר למה חברה אחת מקבלת הכול. אתה צודק שזה מוזר. הכול שם בלגן ואני מוטרד. אנחנו נדרוש תשובות במועצה". ניסינו לברר את ההתנהלות המוזרה עם הבעלים של החברה פוסטבינדר, אך הוא ממלא פיו מים: "אם יש לך שאלות על המכרזים – למה עשו, איך עשו, כמה עשו – צריך לשאול את העירייה, לא אותי".

מדשאה באקו־פארק אשקלון (צילום: אבנר הופשטיין)

אבל זכיתם במכרז הראשון כדת וכדין לטענתכם, למה הסכמתם לוותר עליו כעבור שנתיים, אם זכיתם לשבע שנים?
"תמיד אנחנו זוכים כדת וכדין. חברה ותיקה עם רקורד טוב. תמיד נזכה רק כדת וכדין. אנחנו לא איזה חאפ־לאפים. דבר שני, אם יש לך תלונות על המכרז, יש יועץ משפטי לעירייה ודוברות לעירייה".

אני לא מתלונן עדיין, אני מנסה להבין משהו שאינו הגיוני.
"כן, אבל אתה יודע, אם אני אצטרך להסביר לכל אחד בטלפון למה, איך, כמה… מתקשר אליי בן אדם, לא יודע מי אתה. זה שאענה לך תמוה בפני עצמו, לא?"

אני לא מצליח להבין למה להקים חברה חדשה (במיוחד עבור המכרז).
"תעשה שיעורי בית ואז אתה יכול לקפוץ לדבר איתי. למה לא? תתאם איתי פגישה בצורה מסודרת. שלח לי הודעה בווטסאפ".

זמן קצר לאחר מכן, כאשר ניסינו לתאם פגישה מסודרת עם פוסטבינדר על פי הצעתו הנדיבה, הוא השיב לנו כך: "אחרי מחשבה, לעירייה יש מחלקת דוברות וייעוץ משפטי טוב ממני"

זמן קצר לאחר מכן, כאשר ניסינו לתאם פגישה מסודרת עם פוסטבינדר על פי הצעתו הנדיבה, הוא השיב לנו כך: "אחרי מחשבה, לעירייה יש מחלקת דוברות וייעוץ משפטי טוב ממני. בבקשה תפנה ותבקש מהם את הפרטים המדויקים". לרשימה של שאלות ספציפיות שנשלחה אליו בנושאים הנוגעים במישרין לחברות בניהולו ובבעלותו הוא סירב להשיב.

במפתיע או שלא, רק חברה אחת ניגשה למכרז השני – החברה שהוקמה במיוחד ימים לפני המכרז הראשון. יד המקרה? בדיון שמתקיים בוועדת המכרזים מבקשת חברת הוועדה קידר להבין מה הניסיון בניהול פארקים של החברה שאמורה לזכות עכשיו לבדה בניהול הפארק, שיזמיו מתארים בתור "הגדול מסוגו בארץ", בעלות של פי ארבעה מזו שאושרה במקור, וללא דיון ציבורי מינימלי אפילו.

גיל פוסטבינדר (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של גיל פוסטבינדר)

התשובה שומטת הלסת שהיא מקבלת, לדבריה, היא שהניסיון עליו מתבקשת ועדת המכרזים להסתמך הוא – דרדור תופים – ניהול אקו־פארק באשקלון בשנתיים האחרונות. במילים אחרות, חברה קיבלה פארק ללא ניסיון בפעם הראשונה, ואז רכבה על זה לניצחון השני.

נתיב הכסף של האקו־פארק:
• אירועים: עד 1.5 מיליון שקל לאירוע.
• פוד־טראקס: ללא הגבלה.
• עבודות פיתוח: מיליון שקל לשנה.
• עלות אחזקה: 15.2 מיליון שקל.
• פארק נוסף: 10 מיליון שקל?
בסך הכול: כ־40–45 מיליון שקל בשנה (סכום פוטנציאלי).

אחר כך מתקיים בוועדה דיון חפוז על תנאי הסף ועולות שאלות לגבי עמידתה של החברה בתנאים אלה. קידר מבקשת שוב ושוב לדחות את ההחלטה, ולרגע נדמה שראש הוועדה אבשלום יעקובי מסכים איתה שמשהו כאן לא כשר ובהול מדי, ונוטה לשקול דחייה ודיון נוסף. קידר: "אמרתי להם, 'מדובר במכרז יקר, שלפחות תינתן לנו הזדמנות לעיין במסמכים'. אבל למרות הכול, בסוף הם מסרבים".

במהלך הדיון התרחש דבר מעניין: התברר שבמסגרת המכרז דווקא פנו למציעים נוספים – כלומר, חברות גדולות אחרות שיכולות לקחת על עצמן פרויקט מפתה כזה – אבל ככל הנראה הבהילו אותם באמצעות דרישה להיתר טיפול בחומרים מסוכנים. הבעיה: דרישה כזאת לא מופיעה כלל בתנאי הסף.

במהלך הדיון התרחש דבר מעניין: התברר שבמסגרת המכרז דווקא פנו למציעים נוספים, אבל ככל הנראה הבהילו אותם באמצעות דרישה להיתר טיפול בחומרים מסוכנים. דרישה כזאת לא מופיעה כלל בתנאי הסף

קידר: "הייתי בהלם. אמרתי לרפי בן דוד, ראש מנהלת הפארק: 'אתה סיננת מציעים מראש? למה שהם ירצו להצטרף אחרי שהבהלת אותם שהם זקוקים למשהו שלא מופיע בתנאי הסף'. אז יו"ר הוועדה קפץ ואמר, 'אני מציע שנמחק את התשובה הזאת (לגבי חומרים מסוכנים, א"ה) מהפרוטוקול. ורפי אמר, 'אני חוזר ממה שאמרתי'".

בדיקה של תנאי הסף הנדרשים בחוברת המכרז מעלה כי המשתתפים במכרז אינם נדרשים להציג "היתר רעלים", הניתן מטעם המשרד להגנת הסביבה. ברוב קולות (ובהתנגדותה של קידר בלבד), ניצחונה החוזר של החברה במכרז מאושר. אבל מה באמת כולל הניצחון הזה, יגלו חברי הוועדה רק מאוחר יותר.

עו"ד תמר קידר, חברת ועדת המכרזים בעיריית אשקלון (צילום: יריב אלישע – קיו עלית ביוטי)

ניהול אירועים, פוד־טראקס ופארק נוסף

עיון במסמכי המכרז החדש, שכאמור הוסתר או לכל הפחות הוצנע בדיוני ועדת המכרזים, מגלה שפע של תופינים שנוספו ל"ניהול ואחזקת הפארק", המאפשרים לחברה להרוויח בשנים הקרובות, לפחות בפוטנציאל, מיליוני שקלים בשנה

כל התוספות הללו מעלות שורה ארוכה של תמיהות. התוספות נראות לא תקינות (וגם לא סבירות מבחינת האינטרס הציבורי), לא תואמות לכאורה את המקובל בשוק המוניציפלי – וכולן נוחתות בחיקה של החברה החדשה.

"אני שוברת את הראש ולא מצליחה להבין", אומרת קידר. "יש לעירייה כזה נכס מטורף, אבל במקום שאנחנו נרוויח על האירועים, אנחנו מוסרים אותם לחברה פרטית במיליוני שקלים"

כך יוצא שהחברה החדשה–ישנה תהיה המפעילה היחידה של כל האירועים בפארק, הכולל בתוכניותיו גם אמפיתיאטרון ושטחי מדשאה ענקיים. במקרים שבהם העירייה תרצה להפיק אירועים בעצמה, היא תשלם לחברה עבור "הוצאות" ההפעלה.

עבור הפקת כל אירוע כזה תוכל "למו אינטגרציה וניהול" להגיש לעירייה חשבון של עד מיליון וחצי שקלים פלוס מע"מ לאירוע – וכל זאת בלי מכרז או הסכם נפרד. המשמעות: אם העירייה תחליט להשתמש בפארק להפקת, נניח, עשרה אירועים בשנה, היא יכולה למצוא עצמה משלמת לחברת ההפקה לא פחות מ־17 מיליון שקלים. כל מה שצריך זה להגיש חשבונית – ולהעביר את התשלום.

מבט על האקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

"אני שוברת את הראש ולא מצליחה להבין", אומרת קידר. "יש לעירייה כזה נכס מטורף, אבל במקום שהציבור ירוויח על האירועים, אנחנו מוסרים אותם לחברה פרטית במיליוני שקלים. הם יכולים לעשות אירועי ענק לחברות ולארגונים – והעירייה תשלם להם עד מיליון וחצי שקל לאירוע, ללא מכרז. השוד הזה של נכסי ציבור לא נתפס בעיניי. הם הגזימו הפעם לגמרי".

לזמן ישראל נודע שגורמים העובדים עם העירייה שהתעניינו באפשרות לקיים אירוע ציבורי באקו־פארק הופתעו לגלות את העלויות הגבוהות שדורשת החברה המפעילה את הפארק, עלויות הכוללות קייטרינג, אבטחה וניהול בעלות של מאות אלפי שקלים, שכמובן יושתו על הציבור, במסגרת ההסכם עם העירייה.

מתנה נוספת שניתנת לחברה שזכתה בלי תחרות בשלל היא הזכות להפעיל בעתיד מערך של "פוד־טראקס" (משאיות אוכל) בפארק

מתנה נוספת שניתנת לחברה שזכתה בלי תחרות בשלל היא הזכות להפעיל בעתיד מערך של "פוד־טראקס" (משאיות אוכל) בפארק. לנוכח ממדי האתר והפוטנציאל לאירועים המוניים, הפעלת פוד־טראקס היא מטמון השווה מיליונים, שהרישיון להפעלתו ניתן ברוב הרשויות המקומיות במכרזים נפרדים הכוללים דרישות קפדניות בתחום המזון, הניקיון, התחזוקה והשירותים.

לא כאן. המכרז קובע כי עד שיופעלו מקומות הסעדה קבועים בפארק (ואין לדעת מתי זה יקרה), "הזוכה יהיה רשאי להציב בתחומי הפארק עגלות מזון זמניות וניידות". מתי יפתחו מסעדות קבע במקום? לא ברור. בינתיים יוכל הזכיין ליהנות מהרווחים העצומים שמנפקים עגלות כאלה – ללא תשלום ארנונה וללא הוכחת יכולות או תנאים כלשהן בתחום, לפחות לכאורה בהתאם לתנאי המכרז.

כל שיידרש לעשות הוא להעביר סך של 7% מהמחזור הכספי של העגלות לעירייה – ואין אפילו הגבלה על מספר או סוגי העגלות שיוכל להיפתח במקום.

אילוסטרציה: משאית אוכל בחוף בהונולולו, 23 במאי 2022 (צילום: AP Photo/Caleb Jones)

בדיקת זמן ישראל מגלה כי ברשויות מקומיות אחרות נהוג לקיים מכרז נפרד וקפדני להפעלת עגלות קפה ומזון בפארקים ציבוריים. במכרזים אלה נדרשות החברות להוכיח ניסיון מובהק בתחום, להציג תוכנית פיתוח מפורטת ולעמוד בדרישות מגוונות, תוך שמירה על האינטרסים של העירייה, המספקת את השטח הציבורי וגובה את הכנסותיה בהתאם.

ברמת גן למשל, ההרשאה הניתנת לזוכה במכרז להפעלת פוד־טראק היא "אך ורק למטרת השימוש" בשטח ספציפי שנקבע. בתמורה מתחייב המפעיל לשלם דמי הפעלה חודשיים קבועים על פי הצעה תחרותית (כלומר, מי שמציע לשלם יותר בעבור הזכות, סיכוייו לזכות גדלים).

בדיקת זמן ישראל מגלה כי ברשויות מקומיות אחרות נהוג לקיים מכרז נפרד וקפדני להפעלת עגלות קפה ומזון בפארקים ציבוריים, שבמהלכו נדרשות החברות להוכיח ניסיון בתחום, להציג תוכנית ולעמוד בדרישות שונות

את דמי ההפעלה – אליהם התחייב בהצעתו במכרז – הוא חייב לשלם בנפרד ובמנותק מגובה הכנסותיו, אפילו אם החליט מסיבה כלשהי לא להפעיל את הפוד־טראק למשך תקופה מסוימת. הארכת ההתקשרות מעבר לשנתיים גוררת אוטומטית עלייה של 5% בדמי ההפעלה.

ומה אם עיריית רמת גן רוצה להתכבד מידיו של מפעיל הפוד־טראק, למשל באירוע למען העובדים? היא צריכה לערוך הסכם נפרד, כדי שלא תהיה מסחרה או העברת כספים מתחת לרדאר.

גם ביבנה ערכה העירייה מכרז נפרד להפעלת פוד־טראק, ובו איסור מוחלט להעביר זכויות הלאה, התמחרות תחרותית בין החברות המשתתפות במכרז ואפילו מחיר רצפה מינימלי של 12 אלף לשנה, כדי למנוע מצב שבו העירייה תצא מופסדת מהתהליך.

מבט על האקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

במצפה רמון נדרשה החברה הזוכה להוכיח ניסיון מובהק בתחום ההסעדה – בין אם בהפעלת פוד־טראק, בית קפה או מזנון. ואלה רק כמה דוגמאות נבחרות.

שוד לאור יום: העירייה מוסיפה "פארק נוסף" לחבילה

המכרז גם מעניק לחברה שתנהל את אקו־פארק עבודות פיתוח בסך מיליון שקלים בשנה, זאת נוסף על ה־15.2 מיליון בגין "אחזקה וניהול". אולם, נדמה כי המתנה הנחבאת מכולן היא גם זו העשויה ביום מן הימים להפוך לנחשקת ביותר: כמעט בהיסח הדעת מזכירה העירייה במכרז כי יבוא יום והיא תרחיב את הזיכיון הנדיב באקו־פארק ל"פארק נוסף".

האמירה הכוללנית הזאת נכתבת בסיומו של סעיף מעורפל הנקרא "הגדרת העבודות נשוא המכרז". היא אינה כוללת את שמו של הפארק הנכסף, את התנאים לקבלתו, דיון כלשהו בלוחות זמנים, מכרז או אפילו הודעה בסיסית לציבור. וכמובן, גם מידע זה הוסתר מוועדת המכרזים.

מסתבר שהאקו־פארק, על "האגם המלאכותי הגדול במדינה", המשתרע על פני מאות דונמים, פלוס אירועים, דוכני מזון, עבודות תחזוקה – לא מספיק, והיה צריך לדחוף פנימה סוכרייה בדמות "פארק נוסף"

כמו ברפובליקת הבננות של הפארקים העירוניים: "העירייה תהיה רשאית בהתאם לשיקול דעתה למסור לניהול הזוכה בתנאים המפורטים במכרז זה ניהול פארק עירוני נוסף".

מסתבר שהאקו־פארק, על "האגם המלאכותי הגדול במדינה", המשתרע על פני מאות דונמים, פלוס אירועים, פלוס דוכני מזון, פלוס עבודות תחזוקה – לא מספיק, והיה צריך לדחוף פנימה, כמעט בשושו, סוכרייה בדמות "פארק נוסף".

הוראות המכרז לא מפרטות באיזה פארק נוסף מדובר, אך בסביבת העירייה יש המעריכים כי מדובר בניהולו של "פארק עיר היין" – אותו מכנים בעירייה "הסנטרל פארק של אשקלון", ובו מתחמי פנאי, נוי, משחק, אירועים ומסעדנות על פני 600 דונם.

אם אכן לכך כיוון המשורר שניסח ואישר את תנאי ההתקשרות סביב האקו־פארק, הרי שמדהים לחשוב שכל הטוב הזה, או אפילו רק מקצתו, יינתן ללא תמורה וללא מכרז נפרד.

במכרז החדש שופצו היחסים בין העירייה לחברה באמצעות "הגדרה" חדשה ומשודרגת של שירותים בגובה פוטנציאלי של עשרות מיליוני שקלים, ללא דין וחשבון לציבור

חלק מחברי המועצה ניסו לקבל בשבועות האחרונים תשובות לשאלות המטרידות. בתשובה לשאילתה של יו"ר האופוזיציה איתי סהר טען היועץ המשפטי לעירייה עו"ד אייל איזמן כי המכרז החדש פורסם "לאחר שנעשתה עבודה מקצועית ומאומצת".

בתשובה לשאלה מדוע צריך מכרז חדש ענה היועץ כי המכרז החדש מבקש "להגדיר באופן מפורש יותר את השירותים שיינתנו על ידי הזוכה במכרז".

ואכן, כך היה. במכרז החדש הוגדרו מחדש "היחסים" בין העירייה לחברה עם "שירותים" משודרגים, בהיקף פוטנציאלי של עשרות מיליוני שקלים. עגלת המזומנים הזו תיפול בחיקם של אנשי עסקים פרטיים בלי הסכם נפרד, בלי דיון ראוי בוועדת המכרזים או במועצה – וללא שקיפות מינימלית לציבור.

מבט על האגם באקו־פארק באשקלון, נובמבר 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

תגובות: מעדיפים לא להגיב בעיתונות

פנינו ליו"ר ועדת המכרזים הנוכחי יעקובי, זה שתחת הנהגתו נוהל הדיון המופרך על המכרז השני לניהול ואחזקת אקו־פארק. באחת הישיבות האחרונות הודיע יעקובי על כוונה לפרוש מתפקידו, אך חזר בו לכאורה ללא נימוק.

לזמן ישראל נודע כי במהלך ישיבת הוועדה שבה אושר המכרז השערורייתי, הכיר יעקובי בנתונים הלא ברורים וביקש לדחות את ההחלטה. אולם, בהמלצת היועץ המשפטי של העירייה, חזר בו מהסתייגויותיו ואישר את ההצבעה הבעייתית. לשאלות זמן ישראל סירב להשיב וענה: "מה הבעיה עם זה שאני יו"ר ועדת המכרזים?"

אני מתקשר לשאול אותך אם התהליך של המכרזים בפארק נראה סביר בעיניך, בתור ראש הוועדה?
"כל דבר שקשור לעירייה אני מעדיף לא להגיב בעיתונות".

"מדובר בטענות ממוחזרות, מגמתיות וחסרות אחיזה במציאות. עיריית אשקלון פועלת, פעלה ותמשיך לפעול על פי כל דין. אקו־פארק אשקלון הוא אחד מהפארקים היפים והאטרקטיביים בישראל"

שלחנו שורה ארוכה של שאלות מפורטות לדוברות עיריית אשקלון, עליה נענינו בתשובה לקונית: "מדובר בטענות ממוחזרות, מגמתיות וחסרות אחיזה במציאות. עיריית אשקלון פועלת, פעלה ותמשיך לפעול על פי כל דין. אקו־פארק אשקלון הוא אחד מהפארקים היפים והאטרקטיביים בישראל ואתם מוזמנים לבקר בו ולחזות בכך במו עיניכם".

יפתח חדד העביר את הפנייה אליו לשותפו פוסטבינדר, שהשיב: "חברתי פועלת משנות ה־80 הן בניהול והן באחזקה של שטחים, מבנים ומשקים באופן שוטף. השאלות ששאלת ממוחזרות, חוזרות על עצמן ומגיעות מכיוון פוליטי ברור ושקוף. עניתי לך בשיחתנו בטלפון שרצוי שתקרא ותתמצא בשני המכרזים ובפרטיהם ובכך ייפתרו רוב השאלות שלך.

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם בוועדת החינוך של הכנסת, 3 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מורגש כי טענותיך הלגיטימיות, לכאורה, בשאלות שהעלית אינן מגיעות ממקום אובייקטיבי ואף נענו בעבר. חברתי פועלת ותמשיך לפעול על פי כל דין באופן יסודי, מקצועי ואחראי – וכאן הנושא נסגר מבחינתי. לסיכום, לחברתי מוניטין מפואר של עשרות שנים ואבקש ממך לא להשמיץ אותו לשווא".