2024 הייתה שנה טובה לזיתים. מדובר בגידול סירוגי שמניב פרי רב בשנה אחת ומעט בשנה שלאחריה, והשנה הנוכחית שופעת במיוחד. לחקלאים ולבתי הבד זו נחמה צנועה בימים קשים. אבל בזמן שהם מוסקים במרץ, נחל אלכסנדר – אחד הגדולים והחשובים בין נחלי ישראל שזורמים לים התיכון – נכנס למגננה.
האיום העיקרי על נחל אלכסנדר מגיע ממזרח לקו הירוק, שם נובעים היובלים הגדולים שלו. בתי הבד בשטחי הרשות הפלסטינית מייצרים כמויות גדולות של עקר – תוצר הלוואי של הפקת השמן מהזיתים. בשנים עברו העקר היה מוזרם לאפיק הנחל וגורם לאסון סביבתי רב מערכתי.
העקר מכיל עומס של חומרים אורגניים ורעלים וגורם לירידה תלולה של רמת החמצן במים. התוצאה: תמותה המונית של דגים בנחל, ריחות רעים, פגיעה בצמחייה, פגיעה בתיירות הפנים (גשר הצבים בנחל אלכסנדר הוא אחד האתרים הפופולריים בישראל בשבתות) וכתמי זיהום גדולים שהגיעו עד המפגש של נחל אלכסנדר עם הים, סמוך למכמורת וחוף בית ינאי.
מתברר שבארבע השנים האחרונות ישראל, בתיאום ובשיתוף פעולה עם יצרני הזית הפלסטינים, אוספת את העקר מבתי הבד בשטחים ומעבירה אותו לדישון קרקעות חקלאיות בבקעת הירדן
בשנים האחרונות נעשה מאמץ משמעותי למזער את הנזקים. בצד הישראלי של הגדר הקימה המועצה האזורית עמק חפר שורה של מערכות הגנה על הנחל: אגנים ירוקים שמטהרים באופן טבעי את המים המזוהמים, מאגר שמזרים מים נקיים לנחל כשאיכות המים מידרדרת ועוד.
אבל המהלך העיקרי התרחש דווקא מעבר לגדר ההפרדה, ובשל הרגישות הפוליטית הוא נשמר בפרופיל נמוך: מתברר שבארבע השנים האחרונות ישראל, בתיאום ובשיתוף פעולה עם יצרני הזית הפלסטינים, אוספת את העקר מבתי הבד בשטחים ומעבירה אותו לדישון קרקעות חקלאיות בבקעת הירדן.
"אנחנו עובדים קשה על השת"פ הזה מתחת לרדאר", אומר גורם המעורב בנעשה, "כל עוד זה נשמר ברמת האנשים בשטח זה עובד מצוין וכולם משתפים פעולה. ברגע שזה עולה לדרגים פוליטיים מתחילה בעיה".
הפרויקט הזה, למרבה ההפתעה, הצליח לשרוד אפילו את המלחמה וממשיך להתבצע גם בימים אלה. את איסוף העקר מוציא לפועל המנהל האזרחי באמצעות קבלן, בדרך כלל אזרח ישראל ערבי, שמציב מכלי אצירה בבתי הבד ואוסף אותם כשהם מתמלאים בעקר. התהליך הזה, כמובן, עולה כסף – וכאן מתחילות הבעיות.
מכיוון שהמסיק השנה פורה מאוד, העלויות בהתאם: "לפי החישובים שעשינו והתוכניות שהכנו, בשנה הזו צריך חמישה–שישה מיליון שקל כדי לפנות את העקר"
"למזלנו הבנו איך הדברים עובדים אז אנחנו מתחילים להתכונן לעונת המסיק ביום שבו נגמרת העונה הקודמת", אומר עו"ד חיזקי סיבק, סגן ראשת המועצה האזורית עמק חפר, שבשטחה עובר הנחל. "אבל גם אם אנחנו מתחילים לעבוד על זה בינואר, בספטמבר אנחנו עדיין רבים על כסף. זה פשוט לא ייאמן".
מכיוון שהמסיק השנה פורה מאוד, העלויות בהתאם: "לפי החישובים שעשינו והתוכניות שהכנו, בשנה הזו צריך חמישה–שישה מיליון שקל כדי לפנות את העקר", אומר סיבק, "זו מתמטיקה פשוטה, מכפילים את כמויות העקר בעלויות הפיזור. אין קונץ פטנט.
"מינואר אנחנו מתעסקים בזה ובונים את המתווה ומדברים על הכסף עם גורמי המדינה, ושוב ושוב אומרים לנו 'יהיה בסדר'. שתי דקות לפני שהתחילה עונת המסיק אמרו לנו שיש כסף, אבל רק שלושה מיליון שקל.
"העבודה יצאה לדרך, אבל עכשיו הגענו לרגע שהכסף נגמר. הגענו ל־13 אלף קוב עקר שנאספו במקום להיות בתוך הנחל ולזהם אותו וזה מדהים, אבל כרגע צריך עוד כסף. המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים מסכימים איתנו, אבל זה נתקע כשמגיע הרגע שבו המדינה צריכה לשלם".
כשסיבק אומר שהנחל בסכנה הוא מתכוון לזה שבגלל שהסכום שהוקצה קרוב למיצוי, בימים האחרונים דולל משמעותית היקף איסוף העקר וחלקו כבר מתחיל להישפך לאפיק הנחל
ניסיון לברר איפה תקוע הכסף נתקל בגרסאות סותרות ובסבך של גורמים ממשלתיים שלא תמיד מצטיינים בתקשורת זה עם זה. באוצר, ככל הנראה, בכלל לא קיבלו בקשה להגדלת התקציב ולכן גם לא יכלו לאשר אותה.
גורם בתחום הסביבה סבור שהמנהל האזרחי צריך להיות הרבה יותר אקטיבי בהשגת התקציב: "המנהל חייב לעשות הכול כדי להפוך שולחן ולדאוג לתקציב. הם יודעים את זה אבל הם זזים לאט מאוד".
כשסיבק אומר שהנחל בסכנה הוא מתכוון לזה שבגלל שהסכום שהוקצה קרוב למיצוי, בימים האחרונים דולל משמעותית היקף איסוף העקר מבתי הבד הפלסטיניים וחלקו כבר מתחיל להישפך לאפיק הנחל.
"אנחנו כרגע עומדים על איסוף של 250 קוב עקר ליום במקום 500 קוב", הוא אומר, "הנחל במצב גבולי מאוד. כרגע כתם העקר זז עד השפך אבל אנחנו מחזיקים בציפורניים את כל המערכת של הנחל שלא תקרוס. זה לא יחזיק לאורך זמן. ההגנה על הנחל אמורה להיות שותפות של כל הגורמים במדינה אבל אנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים לדחוף ולדחוף ולדחוף כשזה בעצם פרויקט לאומי.
ממבט בתמונות שצולמו השבוע בנחל אלכסנדר אפשר להתרשם שאולי הדקה ה־90 כבר חלפה ואנחנו עמוק בזמן פציעות. בשפך הנחל ניתן לזהות כתם זיהום גדול, וחלקים מהנחל התמלאו בקצף דוחה
"לזכותו של המשרד להגנת הסביבה צריך לומר שהוא מנסה לדחוף ולעזור. השבוע הוא כינס ישיבה משותפת עם כל הנוגעים בדבר, אמרנו שם שזה לא 'נייס טו האב' ושאנחנו בדקה ה־90. אין לנו זמן לדיונים עקרוניים ורב־שנתיים. צריך ללחוץ על דוושת האיסוף ובמקום זה מורידים את הרגל מהדוושה".
ממבט בתמונות שצולמו השבוע בנחל אלכסנדר אפשר להתרשם שאולי הדקה ה־90 כבר חלפה ואנחנו עמוק בזמן פציעות. בשפך הנחל ניתן לזהות כתם זיהום גדול, וחלקים מהנחל התמלאו בקצף דוחה.
האירוניה היא שפרויקט השיקום של נחל אלכסנדר נחשב בשעתו לספינת הדגל של שיקום נחלי החוף. השקיעו בו סכומי עתק, ועכשיו לא ממהרים לגרד מיליונים בודדים שיכולים למנוע מהנחל להידרדר בחזרה.
"הפתרון פה מאוד פשוט", אומר סיבק, "מערכת ההגנה קיימת ועובדת וצריך רק להמשיך להזין אותה. אם זה לא יקרה, ייגרם נזק בלתי הפיך וגם מה שהפיך יעלה פי ארבעה לתקן".
האירוניה היא שפרויקט השיקום של נחל אלכסנדר נחשב בשעתו לספינת הדגל של שיקום נחלי החוף. השקיעו בו סכומי עתק, ועכשיו לא ממהרים לגרד מיליונים בודדים שיכולים למנוע מהנחל להידרדר בחזרה
מהמנהל האזרחי נמסר בתגובה: "המנהל האזרחי רואה חשיבות עליונה בשמירה על איכות הסביבה ברחבי יהודה ושומרון. על מנת למנוע זיהומים סביבתיים כתוצאה ממסיק הזיתים, פועל קמ"ט איכות סביבה לאיסוף מי העקר מבתי הבד הפלסטיניים, כשהיחידה נושאת בעלויות האיסוף, וזאת לפנים משורת הדין, ולאור חשיבות העניין.
"גם השנה העבירו ביחידה את התקציב הנדרש, בדומה לשנים קודמות, לטובת טיפול באיסוף מי העקר. לאחר תחילת מסיק הזיתים בחודש אוקטובר 2024 עלה מגורמי המקצוע כי היקף המסיק, ובהתאם היקף הזיהום, גדול משמעותית משנים קודמות, ומשכך במגבלת הסכום המרבי האפשרי לפי סמכויות המנהל האזרחי, הוגדל תקציב האיסוף לשלושה מיליון שקלים.
"בימים האחרונים עלתה בקשה להגדלת התקציב בשלושה מיליון שקלים נוספים. בקשה זו, והצורך בבסיסה, נבחנים בימים אלו אל מול גורמי המקצוע והגורמים המשפטיים ביחידה בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם