התגובות הנזעמות, הבוטות והאגרסיביות בישראל ביחס להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי מאתמול (חמישי), להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, מבוססות על תודעה שגויה.
ההנחה הרווחת בישראל היא שהטענה כי נתניהו וגלנט, ואולי אף מדינת ישראל כולה, נאשמים בביצוע פשעי מלחמה – זהה לקביעה שאסור לישראל להילחם ברצועת עזה, להכות את חמאס או להגן על גבולותיה. אין קשר בין התפיסה הזו לבין המציאות.
הנה מקצת מהתגובות להחלטת בית הדין, שהכתה בתדהמה את המערכת הפוליטית בישראל:
"ההחלטה האנטישמית של בית הדין שקולה למשפט דרייפוס", הודיעה לשכת נתניהו, "אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר"
"ההחלטה האנטישמית של בית הדין שקולה למשפט דרייפוס", הודיעה לשכת נתניהו, "אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר". "החלטת בית הדין מעניקה לגיטימציה לרצח תינוקות, ומהווה תקדים מסוכן נגד הזכות להגנה עצמית", הגיב גלנט.
שר המשפטים יריב לוין הצהיר: "החלטה בזויה ואנטישמית, נמשיך להילחם במלוא העוז נגד כל מבקשי רעתנו". שר הביטחון ישראל כ"ץ: "ההחלטה היא חרפה מוסרית הצבועה באנטישמיות, נמשיך להגן על אזרחי ישראל בנחישות ובגאווה".
החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא חרפה מוסרית שצבועה כולה באנטישמיות ושמדרדרת את מערכת המשפט הבינלאומית לשפל חסר תקדים. מדובר בהחלטה מבישה שמשרתת את ראש הנחש איראן ושלוחותיה.
בית הדין הבינלאומי בחר להעניק רוח גבית…
— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) November 21, 2024
ונשיא המדינה יצחק הרצוג אמר: "יום שחור לצדק, ההחלטה מתעלמת מהעובדה שישראל הותקפה בצורה ברברית ויש לה החובה והזכות להגן על עצמה ועל עמה".
מעבר לכעס על ההחלטה התקדימית להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראשי מדינה דמוקרטית שהיא חלק מהעולם המערבי, ועל חוסר השוויון בכך שבסופו של דבר, אחרי הריגתם של שלושת ראשי חמאס, מכוון ההליך בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד מנהיגים ישראלים בלבד – מחבר את כלל התגובות קו תודעתי אחד, והוא: האשמת ישראל בביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה, פירושה איסור על ישראל להילחם נגד חמאס ונגד הטרור בכלל.
זו כמובן עמדה כוזבת. מקופלת בה ההנחה שלא ניתן להילחם בארגוני הטרור מבלי לבצע את מה שהמשפט הבינלאומי מחשיב כפשעי מלחמה. כאילו ללא שיטוח חלקים נרחבים בצפון הרצועה, העברה כפויה של האוכלוסייה העזתית מצפון הרצועה לדרומה, הימנעות מלוודא שאספקת מים, מזון ותרופות בהיקף מספק נכנסת אל הרצועה – לא ניתן להילחם.
אלה כמובן לא רק הצהרות של פוליטיקאים בישראל. זוהי התודעה הציבורית הקולקטיבית: המלחמה ברצועה מוצדקת מאין כמותה וזוכה לתמיכה ציבורית עצומה, ולכן לא יכול להיות שישראל מבצעת פעולות אסורות במסגרתה.
אלה כמובן לא רק הצהרות של פוליטיקאים. זוהי התודעה הציבורית הקולקטיבית: המלחמה ברצועה מוצדקת מאין כמותה וזוכה לתמיכה ציבורית עצומה, ולכן לא יכול להיות שישראל מבצעת פעולות אסורות במסגרתה
זהו יום שחור לצדק.
זהו יום שחור לאנושות.ההחלטה המופרכת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, שנעשתה בחוסר תום לב, הפכה את הצדק האוניברסלי לבדיחה אוניברסלית. היא שמה ללעג את קורבנם של כל אלו שנלחמו למען הצדק – מניצחון בעלות הברית על הנאצים ועד היום.
ההחלטה מתעלמת מהמצוקה הנוראית של…
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) November 21, 2024
כל עוד התודעה הציבורית בישראל לא תשתחרר מהתודעה הכוזבת הזו, תמשיך ישראל להתרחק מהנורמות של העולם המערבי, ותלך ותהפוך אט-אט למדינה מצורעת.
דה-פקטו ההאשמות מופנות כלפי המדינה
החלטת הרכב הקדם-משפט להוציא צווי מעצר הגיעה בדיוק חצי שנה לאחר פנייתו של התובע הראשי כרים קאן בבקשה להוציא צווים במסגרת החקירה, שנפתחה רשמית כבר בשנת 2021.
הרכב השופטים הוציא תחת ידיו שלושה מסמכים: החלטה הדוחה את טענות ישראל בדבר סמכות בית הדין; החלטה הדוחה את טענות ישראל בדבר תחולת עקרון המשלימות. שתי ההחלטות הללו פורסמו במלואן, להבדיל מההחלטה השלישית – בדבר צווי המעצר, שנותרה חסויה.
אך בית הדין בחר לפרסם הודעה לתקשורת, שבה רוכזו עיקרי הפרטים גם מההחלטה בעניין צווי המעצר, וכך נתן לדברים פרסום רשמי ופומבי, תוך שנימק כי הדבר נעשה לטובת קורבנות העבירה, ובשל ההערכה שחלק מהעבירות הולכות ונמשכות גם כעת.
בית הדין בחר לפרסם הודעה לתקשורת, שבה רוכזו עיקרי הפרטים גם מההחלטה בעניין צווי המעצר, בנימוק כי הדבר נעשה לטובת קורבנות העבירה, ובשל ההערכה שחלק מהעבירות הולכות ונמשכות גם כעת
בית הדין אינו דן מדינות אלא יחידים, ולכן ההחלטה אינה מכוונת נגד מדינת ישראל אלא נגד נתניהו וגלנט באופן אישי. עם זאת, מאחר שברור לכל שהשניים קיבלו את ההחלטות במסגרת תפקידם השלטוני, הרי שדה-פקטו ההאשמות מופנות כלפי המדינה עצמה.
עד שלב ההחלטה של הרכב הקדם-משפט בדבר הוצאת צווי מעצר, ההליך התנהל פורמלית "במעמד צד אחד", כלומר ללא זכות עמידה לחשודים עצמם אלא לתובע בלבד. החל מהשלב הנוכחי, יזכו הן נתניהו והן גלנט לייצוג משפטי.
מי שינהל את האופרציה הזו עבורם הוא משרד המשפטים הישראלי, שצבר כבר ניסיון בשכירת שירותיהם של משרדי עורכי דין יוקרתיים בחו"ל, המתמחים במשפט בינלאומי פלילי.
על פני השטח, עורכי דין פרטיים זרים ייצגו את נתניהו וגלנט. למעשה, המחלקה למשפט בינלאומי במשרד המשפטים – תחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמשנה שלה למשפט בינלאומי ד"ר גיל-עד נועם – תקבל את ההחלטות.
מלבד זאת, גם ישראל הרשמית מתייצבת בשלב הנוכחי בבית הדין, במסגרת ההתדיינות על עצם סמכותו של בית הדין הפלילי לנהל את החקירה הזו ולהגיש בגינה צווי מעצר ובהמשך אולי אף כתבי אישום.
גם ישראל הרשמית מתייצבת בשלב הנוכחי בבית הדין, במסגרת ההתדיינות על עצם סמכותו של בית הדין הפלילי לנהל את החקירה הזו ולהגיש בגינה צווי מעצר ובהמשך אולי אף כתבי אישום
במקביל להוצאת צווי המעצר, הרכב השופטים דחה את טענות ישראל הן בדבר עצם סמכותו של בית הדין לדון בפרשה, נוכח העובדה ש"פלסטין" אינה יכולה להיחשב מדינה; והן בדבר חובתו של התובע לאפשר לישראל להעביר את החקירה אליה, תוך מימוש עקרון המשלימות.
אם לדייק, הטענה בדבר סמכותו של בית הדין לא נדחתה אלא שהוחלט כי האפשרות להעלותה נתונה לישראל רק לאחר הוצאת צווי המעצר, ולא קודם לכן.
בית הדין, כך נקבע, אינו יכול לדון בטענה של מדינה בדבר סמכות השיפוט של בית הדין לפני שמוצאים צווי מעצר, אך אין בכך כדי לפגוע ביכולתה של ישראל להעלות את הטענות הללו כעת – וסביר להניח שכך ייעשה.
בית הדין, כך נקבע, אינו יכול לדון בטענה של מדינה בדבר סמכות השיפוט של בית הדין לפני שמוצאים צווי מעצר, אך אין בכך כדי לפגוע ביכולתה של ישראל להעלות את הטענות הללו כעת – וסביר להניח שכך ייעשה
אשר לעקרון המשלימות: לפני חודשיים פנתה ישראל לבית הדין וטענה כי התובע היה חייב למסור הודעה לישראל, בהתאם לסעיף 18 לחוקת בית הדין, בדבר היעדים העדכניים של החקירה המתנהלת, ולאפשר לישראל לקבוע האם היא פותחת חקירה בנושא זה על ידי רשויותיה שלה, ובכך להפעיל את עקרון המשלימות שלפיו פעולת בית הדין הבינלאומי היא מוצא אחרון בלבד.
הטענה הישראלית היא שהחקירה, שנפתחה במרץ 2021, קיבלה כיוונים חדשים לגמרי אחרי מתקפת 7 באוקטובר 2023 ופרוץ המלחמה ברצועה, ולכן התובע לא יכול להסתתר מאחורי הטענה שהעביר הודעה כזו בשנת 2021.
בית הדין דחה את הטענה. נקבע כי במרץ 2021 בית הדין שלח לכל המדינות החברות, וכן לישראל, הודעה על פתיחת חקירה בעניין הנעשה בגדה וברצועה. חודש לאחר מכן הודיעה ישראל לבית הדין כי לשיטתה בית הדין נעדר סמכות. זאת הייתה שגיאה טקטית – כי ישראל בחרה להתווכח על עצם סמכותו של בית הדין, במקום לבקש לקיים את החקירה אצלה, בהתאם לעקרון המשלימות.
התביעה ביקשה מישראל להבהיר האם בכוונתה לפתוח בחקירה בעצמה, ובכך לייתר את בית הדין בהתאם לעקרון המשלימות, אך ישראל בתגובה חזרה על עמדתה שבית הדין נעדר סמכות.
שינוי בעמדה הישראלית נרשם רק במאי 2024, כאשר ישראל ביקשה מהתביעה להפנות כל חקירה אל ישראל, ולתת לה, בהתאם לאמנת רומא, זכות ראשונים להחליט אם לקיים חקירה בעצמה נגד אזרחים ישראלים.
שינוי בעמדה הישראלית נרשם רק במאי 2024, כאשר ישראל ביקשה מהתביעה להפנות כל חקירה אל ישראל, ולתת לה, בהתאם לאמנת רומא, זכות ראשונים להחליט אם לקיים חקירה בעצמה נגד ישראלים
קביעתו של בית הדין בעניין זה תמוהה ובעייתית. השופטים דחו את טענת ישראל וקבעו כי משרד התובע עמד בחובתו לפי חוקת בית הדין, ונתן התראה ספציפית מספיק, אף שהיא ניתנה שנתיים לפני מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. העמדה שהחקירה המתקיימת אחרי 7 באוקטובר 2023 היא חקירה אחרת, שונה במהותה מזו שנוהלה בשנתיים שקדמו למלחמה – לא התקבלה.
זו החלטה משונה, בייחוד מאחר שהתשתית העובדתית בשטח השתנתה שינוי דרמטי אחרי 7 באוקטובר, הפעולות שישראל ביצעה הן אחרות לגמרי, ובנוסף החקירה שאחרי 7 באוקטובר מתבססת על פניות ממדינות שונות, שכולן נעשו אחרי 7 באוקטובר ולאור המצב החדש.
בסופו של דבר, אירועי 7 באוקטובר לא שינו הרבה מבחינת בית הדין. מבחינת בית הדין, ישראל הייתה כוח כובש בעזה ובגדה קודם ל-7 באוקטובר, והיא כוח כובש גם אחריו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם