בתחילת הקיץ נטע קינד הייתה בין האלפים שהשתתפו באירוע "הגיע הזמן" – קריאה לסיים המלחמה, להשגת עסקה ולכינון שלום. כל המאוויים האלה עדיין מבוששים לבוא אבל מותר להמשיך לחלום. כדי לעשות את זה, קינד הרגישה שיש צורך באירוע שיביא רוח חדשה, כזה שיוציא את המסרים ממסגרות המחנה הוותיקות של שוחרי השלום ויגיע לקהלים רחבים ומגוונים יותר.
באותו אירוע בתל אביב פגשה קינד לראשונה את הדר שטרן והתלהבה מהאנרגיה שלה. זמן קצר לאחר מכן היא נתקלה בה שוב במקרה בזולה ליד חוף נווה ים, שם שמעה על רעיון שנשמע שאפתני: פסטיבל מוזיקה, רוח ואומנות למען השלום. השתיים צירפו עוד כמה חברות בעלות ניסיון באקטיביזם, הפקה ופסטיבלים, ויחד הפכו לקבוצה של שש נשים שהחלו לקדם את היוזמה.
"חשבנו איך להפוך את המוזיקה לכלי לשינוי חברתי שמניע המונים, בהשראת וודסטוק המקורי בארה"ב, ששימש נקודת מפנה לתנועה האלטרנטיבית, להתנגדות למלחמת וייטנאם ולמאבק בזכויות השחורים באותה תקופה", מספרת נטע קינד בשיחה השבוע.
"וודסטוק למען השלום" יקרה בסוף החודש בשיטים שבערבה (26–28 בדצמבר): שלושה ימים של הופעות, סדנאות והרצאות כדי לעצור ולשאול איך בוראים כאן מציאות אחרת
כך נולד "וודסטוק למען השלום", ובסוף השבוע האחרון של החודש (26–28 בדצמבר) הוא ייצא לדרך בשיטים שבערבה. הפסטיבל יכלול שלושה ימים של הופעות על במה מרכזית עם אומנים מוכרים לצד להקות אינדי, לצד סדנאות והרצאות שמטרתן לעורר מחשבה על יצירת מציאות חדשה בישראל.
נשארו 700 כרטיסים
כן, יש גם אומניות ערביות בפסטיבל, אם כי חלקן ביקשו להישאר מחוץ לתוכנייה, מתוך חשש להתבטא בצורה שעלולה להתפרש כביקורתית מדי, ברוח התקופה.
בפסטיבל צפויים להשתתף כ־2,400 איש, כאשר עדיין נותרו 700 כרטיסים למכירה – בעלות של 550 שקלים למבוגר ו־280 שקלים לילד. הלינה תהיה בקמפינג, עם שירותים, מקלחות ודוכני מזון. מדובר באירוע שאינו מסחרי, כך שרכישת הכרטיסים מהווה גם תמיכה ביוזמה שאינה למטרות רווח. גם המוזיקאים המשתתפים התגייסו להופיע בהתנדבות.
המארגנות, נשים צעירות הפועלות בהתנדבות, הצליחו לגייס למעלה מחצי מיליון שקלים באמצעות 1,300 תורמים, שרכשו לעצמם כרטיסים לפסטיבל
המארגנות, כולן נשים צעירות יחסית, הבינו בתחילת הדרך שיצטרכו לשאת באחריות כלכלית ומשפטית כבדה ולהשיג כמיליון שקלים כדי להפיק פסטיבל לכמה אלפי משתתפים. הן פתחו בקמפיין גיוס המונים, שהצליח לגייס למעלה מחצי מיליון שקלים מ־1,300 תורמים, אשר הבטיחו לעצמם כרטיסים לפסטיבל.
כדי להריץ את בשורת הפסטיבל הן קיימו כ־27 אירועי מוזיקה קטנים, מקיבוץ חפציבה ועד אילת. אחד המקומות שאירחו אותם, שוב בהתנדבות, היה "המפעל" בירושלים. היו שם הופעות והפוגה אומנותית של וידויי מלחמה מהצד האזרחי שלה, כולל של קינד עצמה.
"סיפרו שם דברים מביכים שקרו כדי להביא משהו קצת יותר הומוריסטי. עמדתי על הבמה מול קהל של בערך מאה משתתפים.
"סיפרתי על החזון והרצון להחזיר את האפשרות לדבר ולחלום על שלום ושהמלחמה זה לא ה"אנד גיים" שלנו; להחזיר רגע תזכורת למה שרוצים שיקרה אחרי המלחמה ואיזה סוג של חברה רוצים לבנות כאן.
"הרגשתי שהמילים נוגעות בהם. הרבה אנשים צעירים פנו ואמרו שקיבלו תקווה וזה משהו שלא שמעתי הרבה זמן. היו חבר'ה ממזרח ירושלים, פלסטינים ששאלו איך הם יכולים להשתתף ולהגיע ושהדבר הזה מדבר אליהם. הופיע בחור אמריקאי, שהיה הרב של קהילת הוודסטוק בארה"ב, רצה לחבר אותנו אליהם.
"פלסטינים ממזרח ירושלים שאלו איך הם יכולים להשתתף ואמרו שזה מדבר אליהם. הופיע בחור אמריקאי שהיה הרב של קהילת הוודסטוק בארה"ב ורצה לחבר אותנו אליהם"
"החיבורים האנושיים האלה זה רעיון שהופך למפגש וקורים דברים מפתיעים ואנרגיה זזה וככה הדבר הזה מקבל משמעות בעולם. בשלב מסוים פתחנו מקרן והראינו את ההדסטארט שתוך כדי כך הגיע ל־100%. ראינו את זה קורה בלייב ואנשים חגגו והרגישו שזה שלהם, כאילו זכינו ביחד בלוטו".
תמיכה גם מעזה
על כך שרוב המשתתפים צפויים להיות יהודים, אומרת המארגנת שזו מציאות ברורה שלא ניתן להתעלם ממנה, אך החזון היה ליצור אירוע משותף. לכן, הוחלט שכל הטקסטים של הפסטיבל יתורגמו לערבית, ונעשו פניות גם לאומנים ערבים. חלקם הסכימו להשתתף, בעוד אחרים ביקשו שלא להופיע בתוכנייה.
"היו אומנים שחששו ופחדו על השם שלהם ובין חלק מהערבים שהסכימו לבוא היו כאלה שביקשו לא להופיע על הליין־אפ. יש שותפים לתהליך מהגדה ואפילו תמיכה מעזה"
"באקלים הנוכחי בארץ, המעורבות של ערבים יותר מאתגרת כי יש צנזור עצמי של חופש ביטוי וכל ערבי שאומר משהו ביקורתי על הממשלה או המלחמה מסתכן בלאבד את מקום עבודתו ואפילו במעצר. היו אומנים שחששו ופחדו על השם שלהם, ומאלה שהסכימו היו כאלה שביקשו שלא להופיע על הליין־אפ. יש שותפים לתהליך מהגדה ואפילו תמיכה מעזה.
"באחד מהזומים הראשונים עלה בחור מעזה שלמד בעבר במכון ערבה. הוא אמר שהידיעה על כך שיש ישראלים שאכפת להם ורוצים שיהיה פה אחרת נותנת לו סיבה לחיות עכשיו ועוזרת לו לשרוד את התופת.
"הוא סיפר שיום לפני הזום הזה הוא איבד את החבר הכי טוב שלו בהפצצה. אין לו חשמל ואינטרנט, רק כמה דקות ביום, בהן הוא הצליח להתחבר ולדבר איתנו.
"עד שנקטע הוא הודה לנו וחיזק אותנו בלהמשיך לעשות את הדבר הזה. ברור שרוב המשתתפים יהודים וזה חשוב כשלעצמו, יש לנו עבודה פנימית להחזיר את התזכורת והידיעה ששלום זה מה שאנחנו מבקשים.
"הכוונה שלנו היא שאחרי האירוע התנועה תמשיך לפעול ונוכל ליצור שותפות יותר חזקה עם ערבים ופלסטינים ושהצעדים הראשונים הם לעצור לרגע בינינו ולראות מה קורה"
"זה תהליך שכל חברה צריכה לעבור בתוכה, ובתוך המצב הרועד זה בסדר לעשות צעדים ראשוניים לאנשים שלא היו מעורבים בזה. הכוונה שלנו היא שאחרי האירוע התנועה תמשיך לפעול ונוכל ליצור שותפות יותר חזקה עם ערבים ופלסטינים ושהצעדים הראשונים הם לעצור לרגע בינינו ולראות מה קורה".
אינדינגב בוטל כבר פעמיים וגם אירוע התמיכה בו בחיפה בוטל.
"האירוע בערבה הדרומית, טפו־טפו, מרוחק מהבלגן והטילים ונוכל רק לקוות שכך זה יישאר. זה קרוב לנאות סמדר, יתחיל בחמישי בסביבות השעה 16:00. יהיה שם גם ביטוי אקולוגי, חשוב לנו להראות ששלום קשור לאדמה ושמירה על הסביבה. יהיה גם מסע אופניים שייצא מבאר שבע לפסטיבל".
איך הייתה ההיענות מצד האומנים?
"התקשרנו לכל האומנים וביקשנו שיבואו בחינם ויהיו קול לשלום באמצעות המוזיקה. חוץ מהחזר נסיעות ותשלום לנגנים הם לא מרוויחים – וכל אחד שהסכים לבוא זה מוערך ואמיץ והחלטה לא קלה. בבמה המרכזית יש אומנים מוכרים ובבמת האינדי להקות עצמאיות לצד חמישה מתחמים של סדנאות, הרצאות, מפגשי שיח, טקסים ותפילות.
"הזמנו את מיטב אנשי הרוח והמרצים שעוסקים בשלום מכל זווית אפשרית, יהודים וערבים, רצינו לקבל מהם ידע והשראה איך לסיים סכסוכים אלימים בעולם – התנגדות לא אלימה, סדנאות רוח ונפש, תקשורת מקרבת, תפילות בין דתיות, כל אדם יכול למצוא את החיבור לסוג התוכן והאומנות עם מיצגים במרחב של אומנים שהצטרפו וניגשו לקול הקורא כדי להעביר מסר של שלום ושינוי".
"כולנו חווים את המלחמה. יש בינינו קרובים של חטופים, חיילים שחזרו מעזה. הבחירה שלנו היא להחזיר ידיעה עמוקה ופעולה לקראת איזה מציאות רוצים לקיים כאן"
יש כאלה שיגידו שפסטיבל שלום הוא מנותק מהמציאות.
"כולנו חווים את המלחמה. יש בינינו קרובים של חטופים וחיילים שחזרו מעזה וכאלה שאיבדו קרובים וחברים ב־7 באוקטובר. הבחירה שלנו היא לפעול מתוך החברה, להחזיר ידיעה עמוקה ופעולה לקראת איזה מציאות רוצים לקיים כאן.
"להראות שהמלחמה היא לא גזירת גורל, שאפשר להשפיע כישראלים בשותפות עם פלסטינים, לאסוף את כל האנשים שיודעים שהם רוצים לחיות ביחד ולקדם אותם. זה לא מנותק, זה בגלל המלחמה, משום שלא יכולים לסבול יותר לחיות בסיטואציה הזו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הטמטום ממשיך לחגוג כאילו לא קרה כלום. היום ינגנו ומחר ירצחו. למען השלום האיסלאמי צמא הדם. ואחרי זה יהיה עוד פסטיבל. כי המטומטמים שלנו חסידי ברסלב. לא מתייאשים כלל. במקרה הזה מטומטמות שמסרבות ללמוד לקח.