בסיכום האישי שלי לשנת 2024 אני יכולה להגיד, בראש ובראשונה, שצצו אצלי השנה כול מיני סימנים של מחלות הזקנה. כן, כן, אני מאלה שהסיכומים שלהם מתחילים מהצרות.
מתברר שאני פחות בריאה משנה שעברה.
רגע רגע, יצקצקו כולם, על מה הבכי והנהי, היא הזדקנה בשנה, כמו כולם, זה הרי צפוי. אז זהו, מסתבר שזה לא קשור רק לחלוף שנה. יותר מזה, מסתבר שזה לא רק אני. יש עוד אזרחים כמוני, הנושא נבדק ונמצאו סימוכין לגורם המשפיע.
מתברר שאני פחות בריאה משנה שעברה. רגע רגע, יצקצקו כולם, על מה הבכי והנהי, היא הזדקנה בשנה, כמו כולם, זה הרי צפוי. אז זהו, מסתבר שזה לא קשור רק לחלוף שנה. יותר מזה, מסתבר שזה לא רק אני
הגורם השקוף.
כדרכי בקודש יצאתי למשימה, לבדוק מה קרה לי ולחבריי בשנה האחרונה, והתברר שלמלחמה הארורה יש השפעה על בריאות האזרח הוותיק.
סוף השנה הגיע, סיכומים צצים מכול עבר. ברדיו מצעד הפזמונים השנתי, בעיתונות וברשתות החברתיות' מצעד הסדרות הטלוויזיוניות, שחייבים לראות. אפילו דירגו את 10 מנות האוכל שהישראלים הזמינו הכי הרבה. אבל, כידוע לכם, לא הוקמה ועדת חקירה ממשלתית לחקר המחדל של השבעה באוקטובר.
בכול הסיכומים מצאתי ניצנים של מחקרים וסקרים שבודקים את ההשפעות המלחמה על החברה האזרחית. סקר אחד ייחודי ומעניין נערך בנושא "השפעת המלחמה על האזרחים הוותיקים". הסקר בוצע על ידי מכון ברוקדייל. בסקר בחנו מדדים שונים של הזדקנות מיטבית. המטרה הייתה ללמוד על השפעות המלחמה וללמוד על הצרכים שלנו בתקופה הנוכחית.
הסקר נערך בקרב בני 60+, שהם כ-25% מכלל האוכלוסייה בארץ. כ 1,630,000 אזרחים. נסקרו כ 13 יישובים. בפעימה הראשונה של הסקר, השתתפו: אשדוד, תל אביב ונתניה. בפעימה השנייה, נוספו 10 יישובים ברחבי הארץ.
מה היו הממצאים העיקריים?
אל תראו מופתעים, מסתבר שכול זקן חמישי נפגע באופן ישיר או עקיף במלחמה. כול תחומי החיים נפגעו. באשדוד, אחוז המדווחים על פגיעות היה כ-35%, פגיעה פיזית, נפשית, או פגיעה רכוש – וזה האחוז הגבוה ביותר מבין הערים הנסקרות. במילים אחרות – קשר ישיר לעובדה שהעיר סבלה ממאות אזעקות ומטחי טילים.
אל תראו מופתעים, מסתבר שכול זקן חמישי נפגע באופן ישיר או עקיף במלחמה. כול תחומי החיים נפגעו. באשדוד, אחוז המדווחים על פגיעות היה כ-35%, פגיעה פיזית, נפשית, או פגיעה רכוש
בנוסף, התברר כי בעקבות המלחמה חלה החמרה בעצמאותם של בני ה-60+, שבאה לידי ביטוי בביצוע פעולות שגרתיות כמו קניות והכנת ארוחות. המצב הכלכלי נפגע אצל כ-30% מהאוכלוסייה, כמו גם חלה ירידה בתעסוקה.
כרבע מבני ה-60+ דיווחו על החמרה במצב הבריאות. באשדוד האחוז היה יותר גבוה. כמו שנכתב למעלה, העיר סבלה מהתקפות מרובות. זה הנתון שחיפשתי, השפעת המלחמה על הבריאות. הנתון שמסביר את מצב בריאותנו. צרת רבים חצי נחמה, כבר אמרו חכמינו.
למרות המלחמה ואולי בגללה, כרבע מבני ה-60+ המשיכו להתנדב במהלך התקופה ורבים אף הגדילו את היקף ההתנדבות.
בדקו גם מה הייתה רשת התמיכה של אוכלוסייה זו, והתברר כי המשפחה היא התומכת המרכזית, כמעט 50%, לאחריה השכנים. ברשויות נעזרו פחות, בעיקר בנושאים רפואיים, נפשיים ופחות בנושאים כלכליים.
נתון מעניין היה כי 86% מהנסקרים הצהירו על מידת ביטחון גבוהה ברשות המקומית. סומכים עליה בכול מה שקשור לתפקוד בעת מלחמה. על הממשלה סומכים פחות. צפוי, הייתי אומרת.
ואיך אפשר בלי להתעודד קצת, אז כן, למרות הכול, מסתבר שאנחנו מפגינים חוסן. כמעט 50% מאוכלוסייה זו, הפגינה חוסן גבוה. 84% חשים ביטחון באזור בו גרו בתקופת המלחמה. אחוז המתנדבים היה כ-20% ורבים אף הגדילו את השעות שהם מקדישים לזה. בסקר ראו בברור את חשיבות הרשת החברתית בחייהם של בני ה-60+. אנחנו יצורים חברתיים, בל נשכח.
נתון מעניין היה כי 86% מהנסקרים הצהירו על מידת ביטחון גבוהה ברשות המקומית. סומכים עליה בכול מה שקשור לתפקוד בעת מלחמה. על הממשלה סומכים פחות. צפוי, הייתי אומרת
מה ניתן לעשות לאור הממצאים שעלו מהסקר ולנוכח העובדה שאנחנו חיים במציאות מתמשכת של מצב ביטחוני רעוע, בלשון המעטה? בראש ובראשונה, יש להתייחס לרשות המקומית, שבסקר התברר כי תפקידה היה מכריע ומשמעותי בחיי האזרח הוותיק.
על הרשויות המקומיות להיערך בצורה מסודרת וממוקדת באזרח הוותיק, עם תכניות פעולה מתאימות לשעת חירום ולהקצות לכך כוח אדם ומשאבים מתאימים.
- יש לדאוג להעלאת המודעות לערבות הדדית ועידוד ההתנדבות בקרב אוכלוסייה זו. בימים רגילים ובוודאי בעת חירום.
- יש לחזק ולעודד רשתות חברתיות קיימות ויצירת חדשות שיתנו מענה לאזרח הבודד והמנותק.
- כמובן שאנחנו מצפים להערכות מתאימה של כלל משרדי הממשלה ומוסדות ממשלתיים כמו למשל: מערכת הבריאות, קופות חולים, בתי חולים, משרד הרווחה, ביטוח לאומי ועוד.
- והכי חשוב, יש לשתף את האזרחים הוותיקים בתהליכי ההערכות, גם ברשויות המקומיות וגם במשרדי הממשלה.
בחלק מהרשויות יש כבר תהליכים שמתחילים לשתף בהם את האזרח הוותיק. לדוגמה, בעיר בה אני גרה, תל אביב, יש כבר תהליך מסודר של שיתוף אזרחים ותיקים בתהליכי העבודה שמטרתם לקדם נושאים אלו ואחרים. אני מאמינה שהשיתוף הזה יבוא לידי ביטוי בקרוב מאוד ויביא לתוצאות טובות יותר. יש להרחיב פעילות משותפת זה לעוד רשויות.
בחלק מהרשויות יש כבר תהליכים שמתחילים לשתף בהם את האזרח הוותיק. לדוגמה, בעיר בה אני גרה, תל אביב, יש כבר תהליך מסודר של שיתוף אזרחים ותיקים בתהליכי העבודה שמטרתם לקדם נושאים אלו ואחרים
ולכול הדואגים לשלומי, אני מקפידה על הליכות יומיות, כי אין כמו פעילות גופנית לשיפור הבריאות ומצב הרוח. אני מנסה לאכול אוכל בריא מידי יום, אבל אל תגלו, בסופי שבוע אני חוטאת קצת. אני ממשיכה בפעילות חברתית וקידום יוזמות שונות.
בואו נקווה שהשנה הקרובה, תהיה טובה יותר.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על עבודת החקר המעניינת שאת עושה ומנגישה לנו דפנה. כדי לחבר את התושבים הוותיקים לקהילה ולמידע של הקורה בעיר ובשכונה שלהם, כדאי שיתחברו לקבוצות וואטסאפ ייעודיות, שהרשויות המקומיות מציעות לאזרחיה. מסתבר מתוך מחקרים, שאצל אנשים מבוגרים, הוואטסאפ היא הרשת החברתית הכי נגישה ופשוטה להבנה ולתפעול.