אחד המאפיינים הבולטים של שנות שלטונו של בנימין נתניהו עניינו בריקון מושגים ומונחים לשוניים ממשמעותם, כתוצאה של פעולה המכונה בפסיכולוגיה השלכה: כל מה שאני טוען שאתה עושה, בעצם אני עושה. אנרכיסטים? דיפ סטייפ? סרבנים? אלימים? רוצחי ראש ממשלה? אלה כמובן האחרים, לא נתניהו וסביבתו. עכשיו נוסף מונח נוסף לאוסף: השוויון בפני החוק.

מתברר שכעת, הנאשם מספר אחת במשפט תיקי האלפים דורש מבית המשפט פריבילגיות בתקופת מתן עדותו כנאשם במשפט, והוא עושה את זה, לא פחות ולא יותר, בשם ערך השוויון בפני החוק.

בשם השוויון בפני החוק הוא דרש שעדות נתניהו תתחיל רק במרץ 2025, שמונה חודשים לאחר תום עדויות התביעה; ואחר כך, עם התקרב המועד בתחילת דצמבר, ביקש דחייה של עשרה שבועות, ואחר כך של 15 ימים, ואחר כך ביקש לצמצם את ימי הדיונים בתקופת עדותו לשני ימי דיונים בשבוע ולקצר את ימי הדיונים.

בשם השוויון בפני החוק הוא דרש שעדות נתניהו תתחיל רק במרץ 2025, שמונה חודשים לאחר תום עדויות התביעה; ואחר כך, עם התקרב המועד בתחילת דצמבר, ביקש דחייה של עשרה שבועות, ואחר כך 15 ימים

ואת כל זה עושה סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בשם השוויון בשם החוק. מתחשק לומר לו את מה שאמר איניגו מונטויה לרשע ויזיני, בסרט "הנסיכה הקסומה": "אתה כל הזמן משתמש במילה הזאת. אני לא חושב שהיא אומרת את מה שאתה חושב שהיא אומרת".

בעקבות חוות דעת שהגישה הנהלת בתי המשפט, לאחר שאנשי משמר בתי המשפט נועצו עם שב"כ באשר להיבטים ביטחוניים הנוגעים לעדותו של נתניהו, החליטו השבוע שופטי האלפים – רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם – כי לתקופת עדותו של נתניהו, ינדוד הרכב בית המשפט הירושלמי לקומה מינוס 2 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם נמצא אולם תת-קרקעי מאובטח העומד בדרישות האבטחה.

בעקבות זאת, מיהר עו"ד חדד לבקש מבית המשפט בקשה חדשה: לקיים דיון דחוף עם השופטים, עוד השבוע, שאליו יתייצב גם נתניהו עצמו. השופטים לא התרשמו: אם לנתניהו יש משהו לומר לנו, שיתכבד ויעביר לנו בכתב באמצעות עורכי דינו, הם הודיעו.

עו"ד חדד מיהר לבקש מבית המשפט בקשה חדשה: לקיים דיון דחוף עם השופטים, עוד השבוע, שאליו יתייצב גם נתניהו עצמו. השופטים לא התרשמו: אם לנתניהו יש משהו לומר לנו, שיתכבד ויעביר לנו בכתב

בעקבות זאת הגיש חדד לבית המשפט בקשה שעדות נתניהו תישמע רק יומיים בשבוע, למשך חמש שעות בלבד בכל יום, וככל האפשר לא בימים עוקבים.

מבחינת חדד, מדובר ב"התאמות מידתיות", וזאת נוכח העובדה ש"מטבע הדברים לראש הממשלה לו"ז עמוס מאוד שמוקדש לניהול ענייני המדינה, הכולל שורה ארוכה של מחויבויות ואילוצים".

בית המשפט המחוזי בתל אביב (צילום: Boaz Rottem / Alamy)

ה"התאמות" האלה, מבחינת חדד, כמובן אינן סותרות את העובדה ש"ראש הממשלה מעוניין להעיד עד כמה שניתן באופן רציף ומלא". כלומר ההאטה באה בכלל לשרת אינטרס של הזדרזות.

ועוד ביקש חדד כי בפתח יום העדות הראשון של נתניהו, הצפוי ביום שלישי הקרוב, יתאפשר לו "לומר כמה מילים" בנושא הלו"ז העמוס שלו, בשיחה עם השופטים שתתקיים בדלתיים סגורות. גם את זה הוא כנראה ביקש בשם עקרון השוויון.

ועוד ביקש חדד כי בפתח יום העדות הראשון של נתניהו, יתאפשר לו "לומר כמה מילים" בנושא הלו"ז העמוס שלו, בשיחה עם השופטים שתתקיים בדלתיים סגורות

הפרקליטות הגיבה אתמול (חמישי) לבקשות אלה והודיעה כי היא "מתנגדת להאטה משמעותית של קצב המשפט. בקשה לצמצום ימי הדיונים וקיצורם אינה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי בקידום ההליך, המחייב לחתור לסיום מהיר ככל הניתן של המשפט".

זאת, לטענת המדינה, לשם שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך ועל העיקרון שלפיו הכול שווים בפני החוק.

אשר לבקשתו של נתניהו לדבר עם השופטים באופן דיסקרטי, טוענת הפרקליטות כי "הבקשה נעדרת כל נימוק מדוע נדרשת סגירת דלתיים", וכן את העיקרון הנושן שלפיו "נאשם מיוצג פונה לבית המשפט באמצעות בא כוחו", והבקשה אינה מפרטת כל סיבה לסטות מעיקרון זה.

הרכב השופטים במשפטו של בנימין נתניהו – עודד שחם (מימין), רבקה פרידמן פלדמן ומשה בר-עם – בבית המשפט המחוזי ירושלים, 25 ביוני 2023 (צילום: אורן בן חקון/פול)

עד כאן אפשר היה לראות בדברים מעין התנצחות מקובלת בין התביעה להגנה במשפט פלילי. אבל לא סנגור כחדד ייתן לפרקליטות את המילה האחרונה לפני שהשופטים יפסקו. ולכן מיהר אתמול להגיש תגובה משלו לתגובת הפרקליטות. כאן העניינים מתחילים להיות מוזרים באמת, לפחות מבחינת נטילת הבעלות על ערך השוויון.

"המאשימה [הפרקליטות] מרימה על נס את העובדה המוסכמת שהכול שווים בפני החוק. אלא שהמאשימה לא מחפשת שוויון, להיפך. התנהלותה מלמדת שהיא עושה שימוש בערך השוויון כדי להפלות לרעה את ראש הממשלה במטרה לפגוע בהגנתו פגיעה קשה.

"המאשימה מרימה על נס את העובדה המוסכמת שהכול שווים בפני החוק. אלא שהמאשימה לא מחפשת שוויון, להיפך. התנהלותה מלמדת שהיא עושה שימוש בערך השוויון כדי להפלות לרעה את ראש הממשלה"

"קשה להלום את טענת השוויון בפני החוק כאשר מה שהמאשימה מבקשת הוא בדיוק ההיפך הגמור משוויון. להאיץ בראש הממשלה מעבר לכל היגיון ומעבר למקובל, והכול במטרה לפגוע בהגנתו".

ואת זה כותב הסנגור שבמסמכים שהוא מגיש לבית המשפט הפלילי בשם לקוחו, הנאשם מס' 1 בתיק, הוא מקפיד לכנותו "ראש הממשלה".

עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מגיע לבית המשפט המחוזי לדיון בתיק האלפים, 13 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אם עו"ד חדד מבקש לרענן את זיכרונו באשר למובן האמיתי של המונח "שוויון בפני החוק", כדאי לו לעיין בפסק דינו של השופט ניל הנדל משנת 2020, שעסק בהליך ה"בדיקה המקדימה" ובעקרון השוויון הנדרש בהליכים פליליים שבהם מעורבים נבחרי ציבור:

"עקרון השוויון קשור קשר הדוק בעקרון שלטון החוק. אכיפה שוויונית והוגנת של החוק, הכרחית. טיפול בכפפות של משי בעבריין מפורסם, בעוד רעהו האלמוני חשוף למלוא עוצמתו של מכבש ההליך הפלילי, חותר תחת עקרון השוויון בפני החוק.

"לפיכך, הנחת המוצא היא שיש לאמץ 'עיוורון מעמד' בניהול ההליך הפלילי, ולהתעלם ממקומו של החשוד במדרג החברתי-ציבורי. דין אחד לאזרח מן השורה ולנושא משרה ציבורית בכירה".

שופטי האלפים לא התבלבלו. בקשתו של נתניהו לצמצם את ימי העדות נדחתה. בקשתו לקצר את ימי הדיונים התקבלה באופן סמלי, כך שימי עדותו של נתניהו יחלו בשעה 10 בבוקר ויימשכו שש שעות (במקום שש וחצי במקור).

שופטי האלפים לא התבלבלו. בקשתו של נתניהו לצמצם את ימי העדות נדחתה. בקשתו לקצר את ימי הדיונים התקבלה באופן סמלי, כך שימי עדותו של נתניהו יחלו בשעה 10:00 ויימשכו שש שעות (במקום שש וחצי)

"לא מצאנו טעם משכנע לסטות מהחלטות קודמות, דומות, באותו עניין, והטעמים שפורטו שם, בנוגע לאינטרס הציבורי בקידום ההליך, עומדים בעינם", כתבו השופטים. בכפוף להפתעות של הרגע האחרון, נראה כי הכול מוכן לתחילת הפרק העיקרי של משפט ראש הממשלה.