ממצאי המחקר של TIMSS, שחשפו את ההידרדרות החמורה במערכת החינוך בישראל לשפל חסר תקדים, לא הצליחו לטלטל את הציבור. רבים מההורים הסתפקו בצקצוק לשון או בגלגול עיניים בנוסח "מה כבר אפשר לצפות?"
מבחינת אותם הורים, כל עוד בית הספר מתפקד כ"שמרטף" המאפשר להם ללכת לעבודה בראש שקט, אז הכול בסדר. הילדים כבר "איכשהו יסתדרו" בעתיד, כפי שגם הם הסתדרו.
אולי הבעיה האמיתית טמונה במיתוג המשבר. אם רק היו ממקמים את הקריסה במערכת החינוך בין איומי הגרעין האיראני להתפוררות החברה הישראלית, ייתכן שהציבור היה מבין שמדובר באיום קיומי ולא "רק" בבעיה של משרד החינוך.
אם היו מסבירים לציבור שבמהלך העשור הקרוב אותם מדענים ומהנדסים שפוצצו את הביפרים של חזבאללה יוחלפו בכוח אדם שלא מסוגל לתפעל אפילו ביפר פשוט, ייתכן שחומרת המצב הייתה מובנת יותר
אם היו מסבירים לציבור שבמהלך העשור הקרוב אותם מדענים ומהנדסים שפוצצו את הביפרים של חזבאללה יוחלפו בכוח אדם שלא מסוגל לתפעל אפילו ביפר פשוט, ייתכן שחומרת המצב הייתה מובנת יותר. אולי אז היה ברור שישראל צועדת במהירות לעבר אסון כלכלי, ביטחוני וחברתי.
הירידה בהישגים במערכת החינוך אינה תופעה מבודדת, אלא חלק ממגמה חברתית ומדיניות ממשלתית רחבה המאיימת על השגשוג הכלכלי של ישראל בטווח הארוך – ואולי אף על עצם הישרדותה.
תעשיית ההייטק, למשל, מהווה חלק בלתי פרופורציונלי מהתמ"ג והייצוא של ישראל, ומושכת השקעות משמעותיות ממקורות מקומיים ובינלאומיים.
על פי מחקר שפרסמו השנה יעל מלצר ואיל קמחי ממוסד שורש, סיפור ההצלחה של ההייטק הישראלי הגיע לצומת קריטי: מחסור גובר בכוח אדם מיומן ובעל השכלה גבוהה, המסוגל לעמוד בביקוש ההולך וגדל למקצועות כמו פיתוח תוכנה, ניתוח נתונים והנדסה.
הנתונים מצביעים על מאגר מצטמצם של עובדים המסוגלים לעמוד בדרישות המתפתחות של התעשייה, מצב שעלול להוביל להאטה בחדשנות ולירידה בפריון
על פי המחקר, למחסור הזה יש שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא הקשיחות המובנית במערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית, המתבטאת בקשיים בהגדלת כיתות, גיוס כוח אדם, שיפור איכות ההוראה ותשתיות אקדמיות. הסיבה השנייה נוגעת לירידה בהישגי התלמידים במערכת החינוך כבר בשלבים מוקדמים, מה שמשפיע ישירות על היצע הבוגרים המיומנים החיוניים לתעשיית ההייטק.
קמחי ומלצר מצאו כי הציון הפסיכומטרי הממוצע של המתקבלים למקצועות המדע והטכנולוגיה נמצא במגמת ירידה. הם מצביעים על כך שייתכן שמדובר בכישלון של מערכת החינוך בישראל בהכנת תלמידיה ללימודים אקדמיים בתחומים אלו.
כך או כך, הנתונים מצביעים על מאגר מצטמצם של עובדים פוטנציאליים המסוגלים לעמוד בדרישות המתפתחות של התעשייה, מצב שעלול להוביל להאטה בחדשנות ולירידה בפריון.
ואם לא די בכך, קבוצת האוכלוסייה בעלת קצב הגידול המהיר ביותר, החרדים, בוחרת להדיר את עצמה – בתמיכת המדינה – מהשכלה כללית מודרנית עבור ילדיה, שיכולה להכשירם לעולם הטכנולוגי.
רשות החדשנות דיווחה כי הפריון בענפי ההייטק בישראל כמעט כפול מזה של כלל המשק. לפי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, תעשיית ההייטק אחראית לכ־65% מסך הכנסות המדינה ממיסים
פער השכלתי כזה מתורגם למציאות כלכלית מאתגרת. לפי מלצר וקמחי, זהו פער שאינו בר־קיימא בטווח הארוך, שכן הוא מטיל נטל כבד ולא פרופורציונלי על פלח האוכלוסייה המיומן ביותר – אותו פלח שאמור לשאת כמעט לבדו את התמיכה ברשת הביטחון החברתית ובשירותי הממשלה בישראל.
רשות החדשנות דיווחה כי הפריון בענפי ההייטק בישראל כמעט כפול מזה של כלל המשק. לפי האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, תעשיית ההייטק אחראית לכ־65% מסך הכנסות המדינה ממיסים, אף ששיעור המועסקים בענף מהווה רק 10% מכוח העבודה.
שאר 90% מהמועסקים מציגים פריון נמוך יותר, מתחת לממוצע ה־OECD. מחצית מהאוכלוסייה אינה משלמת מיסים כלל, כיוון שאינה מגיעה לרף המס.
בהתחשב בכך שלאותו פלח אוכלוסייה מיומן יש הזדמנויות לעבור למשרות מפתות בחו"ל, בתנאי מחיה ומיסוי נוחים יותר, קיימת סכנה שישראל לא רק תתמודד עם מחסור בכוח אדם צעיר ואיכותי בעתיד, אלא שגם כוח האדם הוותיק יעזוב אותה עוד קודם לכן.
בסופו של דבר, קיומה של "אומת הסטארט־אפ" – מדינת ישראל – אינו נשען רק על מצטייני האוניברסיטאות, אלא על רמת החינוך של כלל התלמידים, החל מבית הספר היסודי.
כדי למנוע את ההידרדרות, יש צורך בשינוי עומק בסדרי העדיפויות: תקציבים, תגמול מורים, וייעול מערכת החינוך. עם זאת, מבט על הממשלה הנוכחית חושף הנהגה שמתמקדת בשימור הבורות באוכלוסיות לא יצרניות
בלעדיהם, המשק יאבד את הקטר המרכזי שלו והמדינה עלולה להידרדר למעמד של מדינת עולם שלישי. מדינה כזו לא תוכל לתמוך כלכלית וטכנולוגית בצבא ברמה של עולם ראשון, מה שיביא לאובדן יתרונו מול צבאות האזור, וסופה של המדינה עלול להיות קרוב.
כדי למנוע את ההידרדרות, יש צורך בשינוי עומק בסדרי העדיפויות: תקציבים, תגמול מורים, וייעול מערכת החינוך. עם זאת, מבט על הממשלה הנוכחית חושף הנהגה שמתמקדת בשימור הבורות באוכלוסיות לא יצרניות ובהבטחת שליטתה בעמדות המפתח – על חשבון הזנחת מערכת החינוך כולה.
קשה להיות אופטימיים במצב כזה, אך אולי הממשלה הבאה תסיק את המסקנות ותצליח להציל את הספינה רגע לפני ההתנגשות בקרחון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינה ש"ההנהגה" שלה מבוססת תרבות שקר,
שחיתות, בוּרוּת, ביריונות,
אמונות ולא עובדות רציונליות,
מקורבים במקום אנשי מקצוע ישרים,
והעדפת אינטרסים צרים וכתות פונדמנטליסטיות,
מביאה לקץ היתרון האיכותי.
בלי יתרון איכותי,
בלי יתרון מוסרי,
בלי ערבות הדדית,
בלי מדע ואמת,
בלי דמוקרטיה,
יהודה תקרוס לנוכח האתגרים שלפניה.
קונספציה, ממש עכשיו.