מתחת לרדאר ישראל וטורקיה מחליפות ביניהן מהלומות מילוליות, כאשר כל צד ממתין לראות כיצד יתייצב המצב בסוריה.
ללא ספק, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן הוא המנצח הגדול של המהלך עד כה, בדגש על עד כה. מדוע? מאחר שלא ברור מה תהיה הגישה של המשטר שעדיין לא קם בסוריה, לאוטונומיה שהקימה טורקיה בצפון מזרח המדינה, בכדי ליצור רצועת ביטחון בתוך השטח הסורי.
שר החוץ גדעון סער, כנראה בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, סימן שלשום גבול ראשון מול טורקיה. בתדרוך לכתבים זרים, סער התייחס לתקיפות של המורדים (ללא ספק באישור טורקי) על הצבא הכורדי בעיר מנביג' בצפון מזרח סוריה.
"ההתקפות הללו חייבות להיפסק. הכורדים נלחמו בגבורה נגד גורמי דאעש והם גורם מייצב וחשוב לעתידה של סוריה", אמר סער.
הדברים הללו נאמרו אחרי שמשרד החוץ הטורקי גינה את כניסת כוחות צה"ל לאזורי החיץ ברמת הגולן ובחרמון וכינה את המהלך "מנטליות של כיבוש".
בתדרוך לכתבים זרים הבוקר במשרד החוץ הדגשתי חשיבות ההגנה על המיעוטים בסוריה. ההתקפות על הכורדים, כמו שראינו אתמול במנביג', חייבות להיעצר! אנו מדברים על כך עם חברינו בממשל האמריקני ובמדינות נוספות. לקהילה הבינ"ל יש מחויבות כלפי מי שנלחם באומץ נגד דעא"ש והוא גם גורם מייצב בסוריה! pic.twitter.com/HKl0wGx7Op
— Gideon Sa'ar | גדעון סער (@gidonsaar) December 9, 2024
מתברר שלא רק ישראל עוקבת בדריכות אחר המהלכים הטורקיים, גם ארצות הברית נמצאת עם האצבע על הדופק. ביום שישי אמור להגיע לאנקרה שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן כדי לדון עם מקבילו הקאן פידאן על המצב בסוריה.
פידאן היה במשך שנים ראש ה-MIT – המוסד הטורקי – שניהל את המאבק מול המחתרת הטורקית בגבולות המדינה ומחוצה לה במובלעת הכורדית בסוריה.
הצבא הכורדי, SDF, שפועל כיום בסוריה כחלק מהקואליציה הבינלאומית למיגור המדינה האסלאמית, הוא בן חסות של ארצות הברית, ומכאן הדאגה האמריקאית. בימים האחרונים מפציצים מטוסי קרב של פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) עשרות מטרות של דאעש בצפון סוריה.
ההקפדה האמריקאית היא על המינוח דאעש – ולא בכדי: בשלב הזה, כאשר עתידה של סוריה עדיין לוט בערפל, ארצות הברית מעדיפה ללכת על המוסכם ולא על השנוי במחלוקת ולהתעלם מהעובדה שחלק מכוחות המורדים שייכים בארגונים משורשרים לאסלאם הקיצוני.
ההקפדה האמריקאית היא על המינוח דאעש – ולא בכדי: בשלב הזה, כאשר עתידה של סוריה עדיין לוט בערפל, ארצות הברית מעדיפה להתעלם מהעובדה שחלק מכוחות המורדים שייכים לאסלאם הקיצוני
באחד הסרטונים שיצאו השבוע נראה אחד המורדים מסתיר בידו את הסמל של המדינה האסלאמית שהיה תפור לאפוד המגן שלו. כלומר, גם המורדים מבינים היטב שהתרחקות מהדימוי הדאעשי משרת את המטרה.
אפשר היה לראות את זה גם בדרך שבה נהגו המורדים באוכלוסייה ובצבא אסד: הם קראו לחיילים להניח את נשקם ולהיכנע, ובכך מנעו מראות של טבח, למרות שהיו מקרים בהם נראו "מראות דאעש" בעיקר נגד בעלי תפקיד בצבא הסורי או במשטר אסד.
מי שהלך רחוק יותר מהבחינה הזו היה מפקד CENTCOM, הגנרל מייקל קורילה, שאמר בתחילת השבוע: "מי שיאפשר שליטה או התערבות כזו או אחרת של גורמים מהמדינה האסלאמית בסוריה, ארצות הברית תראה בו אחראי". לא נאמרה המילה טורקיה, לא הוזכרו המורדים, אבל הרמז כאן ברור גם לארדואן וגם למנהיג המורדים, אבו אחמד אל-ג'ולאני.
בינתיים המורדים לא מגיבים לתקיפות הישראליות של הימים האחרונים. בפועל, הצבא הסורי כפי שהכרנו אותו לפני שבועיים כבר לא קיים יותר. ישראל מייצרת בסוריה מצב של "טבולה ראסה" – שולחן ריק. מי שירצה לבנות עכשיו כוח צבאי משמעותי יצטרך לעשות זאת מהתחלה.
הצבא הסורי כפי שהכרנו אותו לפני שבועיים כבר לא קיים יותר. ישראל מייצרת בסוריה מצב של "טבולה ראסה" – שולחן ריק. מי שירצה לבנות עכשיו כוח צבאי משמעותי יצטרך לעשות זאת מהתחלה
התקווה הישראלית היא שזה מה שיצמח שם זה כוח מתון שיתבסס על ארצות הברית או לחילופין ערב הסעודית והמדינות הסוניות הפרגמטיות, ולא טורקיה. השאלה היא האם ארדואן, לנוכח הצלחתו, יסתפק בהמלכת שלטון סוני או ימשיך לנסות לממש את החזון הנאו-עות'מאני שלו.
במאמר מנומק על המניעים הטורקים להפלת אסד שפרסם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS), הוא טוען שקווי העצירה של ארדואן לא לחלוטין לא ברורים.
"כמי שמחשיב עצמו ניאו-עות'מאני מובהק, ארדואן מחובר לעבר ואילו חי אותו. כלומר, הוא שואף לעליונות הסונה על השיעה במזרח התיכון. במלחמת צ'אלדיראן, האימפריה העות'מאנית הצליחה לבלום את הפלישה של האימפריה הספווית השיעית-איראנית אל אנטוליה. וכך הניצחון העות'מאני-סוני דאז עיצב את דמותו של המזרח התיכון של ימינו.
"באותו המומנטום, שנתיים אחרי צ'אלדיראן, העות'מנים כבשו ב-1516 גם את אזור סוריה כולו והחזיקו בטריטוריה הזאת עד לסוף מלחמת העולם הראשונה. העבר הרחוק הזה נמשך עד עצם היום הזה בשיקוליה של טורקיה ומהווה למעשה את הסיבה המרכזית למעורבות הטורקית בסוריה".
"העות'מנים כבשו ב-1516 את אזור סוריה והחזיקו בטריטוריה הזאת עד לסוף מלחה"ע הראשונה. העבר הרחוק הזה נמשך עד עצם היום הזה בשיקולי טורקיה ומהווה למעשה את הסיבה המרכזית למעורבותה בסוריה"
ארדואן, כמו שאר מנהיגי האזור, מבין שהמציאות במזרח התיכון מתעצבת בימים אלה מחדש, לא מעט בעקבות המהלך שלו עם המורדים. אבל גם הוא מבין שבינואר נכנס לבית הלבן נשיא אחר, כזה שיכול להיות פחות סובלני לשאיפות טריטוריאליות שעלולות לערער עוד יותר את המצב במזרח התיכון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המצב בסוריה לא התייצב בשנים הקרובות מה שעלול לגרום לתקיפות לעבר שטח ישראל מהמליציות השונות בדומה לעזה ולבנון .גם במידה ויהיה שם דיל בין הארגונים שהם לא חובבי ציון, ונשיא טורקי מנצח על המקהלה .מצב בעייתי .
ציר הרשע של ה-City of London, וותיקן, שווייץ – הוא שבישל את הסכם סייקס-פיקו, כדי לעשות הפרד ומשול – פיצול שבטים/עדות/זרמים דתיים למדינות שונות, וקיבוץ גורמים עוינים זה לזה באותן מדינות.
הוא גם שהפיל את הצאר ומימן וניהל את המהפכה הבולשביקית, והפיל את האימפריה העות'מנית באמצעות "התורכים הצעירים", שעורך עיתונם היה הבונה החופשי ולדימיר ז'בוטינסקי.
אותו הציר העלה את השאה, ואחר-כך הפיל אותו והעלה את חומייני. העניין הדתי הוא קרדום לחפור בו עבור הכוחות שמשחקים בעולם כבלוח שחמט ומתכננים מהלכים לטווח של דורות.
בניין הפרלמנט האיראני מסמל את הבונים החופשיים (כמו גם בניין ביהמ"ש העליון בירושלים), ואין בו שום זכר לאיסלאם השיעי.
כשעולים מספיק גבוה בהיררכיה, אותם גורמים מנהלים את כל הצדדים. מישהו מאמין שלא ידעו בישראל? הרי ישראל היא אחד הגורמים הישירים למה שקורה בסוריה. ובאיזו מהירות ויעילות ההתארגנות בגבול סוריה, וגם בתוכה.
אבל לא ידעו מה קורה בעזה, ולא חשבו אפילו לפזר את מסיבת הנובה ברעים – שאסור היה לאשר את קיומה במקום כזה מלכתחילה? ולא נתנו לאף תצפיתנית ולאף קשב מאופקים לקלקל להם את התכניות.
ייתכן שהניסיון של ארדואן לחדש את האימפריה העות'מנית, הוא חלק מהתכנית להעביר את העולם לסדר עולמי רב קוטבי (multipolar world order) בדרך לסדר עולמי חדש
(new world order) – ממשלה טיראנית עולמית אחת. האו"ם ומוסדותיו והאירגונים הבלתי ממשלתיים למיניהם – NGO נועדו לכך מלכתחילה.