מערכת  היחסים בין הרשות הפלסטינית לישראל מאז חתימת הסכם אוסלו בשנת 1993 והקמת הרשות הפלסטינית בשנת 1994, התאפיינה בתנודתיות ובקשיים רבים.

פעמים רבות היחסים היו מתוחים מאוד, בעיקר סביב סוגיות הקשורות לירושלים ולמסגד אל-אקצא, למדיניות הסיפוח, להתרחבות ולהתנחלות בגדה המערבית. לעיתים, היחסים היו חיוביים במידה מסוימת, אך לרוב, התיאום הביטחוני נותר גורם מרכזי ששמר על המשכיות הקשר בין הצדדים, כפי שתיאר אותו יו"ר הרשות אבו מאזן, כ"קדוש מבחינת הרשות הפלסטינית".

פעמים רבות יחסים הרשות הפלסטינית וישראל היו מתוחים מאוד, אך לרוב, התיאום הביטחוני שמר על המשכיות הקשר בין הצדדים, כפי שתיאר אותו אבו מאזן – "קדוש מבחינת הרשות הפלסטינית"

אירועי 7 באוקטובר, לצד המדיניות של בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, ובמיוחד בנוגע לרשות הפלסטינית ולכספי המסים שלה, הציבו אתגר גדול להמשך קיומה של הרשות. סמוטריץ' מנע העברת כספי מסים המיועדים לרשות, מה שהוביל לחשש מפני קריסת הרשות. גורמים אמריקאים ואף השב"כ הישראלי הזהירו כי מדיניותו של שר האוצר סמוטריץ' עלולה לגרום לקריסת הרשות הפלסטינית והכלכלה הפלסטינית, במיוחד על רקע הפסקת היחסים הכלכליים והמסחריים בין הבנקים הישראליים והבנקים הפלסטיניים.

בשלושת השבועות האחרונים מנהלת הרשות הפלסטינית מבצע צבאי במלוא עוצמתה במחנה הפליטים ג'נין, תוך שימוש בכלי נשק שונים ובהשתתפות מספר רב של אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים, במטרה להשתלט על המחנה ולמגר את "גדוד ג'נין".

השאלה המרכזית היא: מדוע בחרה הרשות הפלסטינית להוציא לפועל מבצע צבאי במחנה ג'נין דווקא עכשיו? האם המבצע הצבאי בוצע לבקשת ישראל? האם המבצע הוא תוצאה של כישלון צה"ל במאבק מול "גדוד ג'נין"? האם מטרת המבצע היא לרצות את נתניהו או את דונלד טראמפ? או שמא נובעת מחשש מהשפעת המתרחש בסוריה על שטחי הרשות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים?

נתניהו, בעת שהחל את המבצע הקרקעי בעזה, הצהיר: "לא חמאסטן ולא פתחסטן" – כלומר, הוא לא יאפשר לחמאס לשוב לשלוט בעזה, אך גם לא יאפשר לרשות הפלסטינית לשוב לשם.

כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית מצאה עצמה מחוץ למשוואה ולסידורי הפוליטיקה האזורית שנוהלו על ידי טראמפ ונתניהו.

המבצע במחנה ג'נין הוא, למעשה, ניסיון של הרשות להוכיח את קיומה ואת היותה שחקן מרכזי במזרח התיכון, ולנסות להבטיח לעצמה תפקיד בעזה.

היא מדוע בחרה הרשות לצאת למבצע צבאי במחנה ג'נין דווקא עכשיו. האם הוא בוצע לבקשת ישראל? האם הוא תוצאה של כישלון צה"ל במאבק מול "גדוד ג'נין"? האם הוא נועד לרצות את נתניהו או את טראמפ?

זוהי לא הפעם הראשונה שבה הרשות מבצעת מבצע צבאי במחנה ג'נין. בשנת 2021 יצאה הרשות למבצע דומה, אך הנסיבות הנוכחיות מורכבות הרבה יותר. סקרי דעת קהל מראים כי הרשות הפלסטינית ואבו מאזן איבדו חלק ניכר מהתמיכה בהם, הן בקרב תנועת פתח והן בציבור הפלסטיני הרחב. ישנו גם חשש גובר מפני התחזקותם של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בגדה המערבית, ובעיקר במחנה ג'נין.

למרות שלושה שבועות של לחימה, המבצע הצבאי של הרשות בג'נין לא הצליח למגר את ההתנגדות במחנה. במקום זאת, הוא הוביל לשפיכות דמים בקרב כוחות הביטחון הפלסטיניים ובקרב "גדוד ג'נין".

הרשות נכשלה בשכנוע הציבור הפלסטיני שמדובר במאבק נגד פשע מאורגן או פורעי חוק. תושבי המחנה ראו ב"גדוד ג'נין" חלק מההתנגדות הפלסטינית נגד הכיבוש הישראלי, והמבצע נתקל בהתנגדות נרחבת מצד הציבור וההנהגה הפלסטינית.

הכישלון המבצעי בג'נין חיזק את טענת נתניהו שהרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לקחת אחריות על רצועת עזה. בנוסף, המבצע רק הגביר את התמיכה בחמאס ובג'יהאד האסלאמי בגדה, והעמיק את הקרע הפנים-פלסטיני.

סירובו של אבו מאזן להשתתף בוועדה החברתית בין חמאס לפתח, שנקבעה במסגרת הסכם בקהיר, מעיד שאין התקדמות ממשית באחדות הלאומית הפלסטינית, ושהמשא ומתן בין הצדדים נותר בגדר הצגה תקשורתית בלבד.

הכישלון המבצעי בג'נין חיזק את טענת נתניהו שהרשות אינה מסוגלת לקחת אחריות על רצועת עזה. בנוסף, המבצע רק הגביר את התמיכה בחמאס ובג'יהאד האסלאמי בגדה, והעמיק את הקרע הפנים-פלסטיני

המצב האזורי והבינלאומי הנוכחי, לצד ההתפתחויות בסוריה ובמזרח התיכון, מצביעים על כיוון חדש שבו חמאס מאמצת אסטרטגיה המבוססת על משא ומתן לשותפות פלסטינית בתוך אש"ף, על בסיס החלטות בינלאומיות והחלטות מועצת הביטחון של האו"ם.

ד"ר עלי אל-אעור הוא המנהל הכללי של מכון אל קודס ללימודי ישראל. מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.