מאות עגורנים נכנסו לארץ בלי בדיקה תוך סיכון חיי עובדים ועוברי אורח

מעקב זמן ישראל בין 2010 ל-2020 נכנסו לישראל מאות עגורנים ללא בדיקות שיוודאו כי מדובר בדגם שעליו הצהירו היבואנים בחו"ל ● מנהל הבטיחות ממשיך לסמוך על מכון התקנים שיבצע את הבדיקות, למרות שבפועל זה לא קורה ● כך, עובדים שתפעלו, הרכיבו ופירקו את העגורנים, היו נתונים בסיכון משמעותי ● מכון התקנים מכחיש ● משפחתו של הרוג מאסון קריסת המנוף ביבנה: "התעודות לא שוות את הנייר שעליו הן כתובות"

האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019

גם שנת 2024 הסתיימה בכמה עשרות הרוגים בתאונות עבודה בישראל, כמו בכל אחת מהשנים האחרונות. אמנם חלה ירידה קלה במספרים, אך ניתן לייחס אותה לאיסור הכניסה של עובדים פלסטינים ולהשבתת פעילות התעשייה והבנייה באזורים נרחבים בצפון ובדרום. על ההפקרות במניעת התאונות ואוזלת היד של המדינה בפיקוח, אפשר ללמוד גם מהסיפור הבא.

בעשור שבין 2010 ועד 2020 נכנסו לישראל מאות עגורנים ללא בדיקות זיהוי בשטחי הארץ. הקבלנים הצהירו על עגורן מסוים שכביכול נבדק על ידם בחו"ל ואיש לא וידא שאכן מדובר בכלי המסוים הזה עם כניסתו לארץ. המשמעות היא שחברות העגורנים יכלו לייבא לארץ כלים ישנים שאסורים לשימוש ונרכשו בזול בחו"ל.

יתרה מכך, העובדים שהרכיבו ופירקו את העגורנים, לא יכלו לדעת בוודאות מה סדר הפעולות הנדרש כדי לבצע את העבודה ובכך סיכנו את חייהם. התופעה הזו ידועה מזה כמה שנים וקיבלה אישור לאחרונה, במסגרת דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעת פיצויים של אמו ואלמנתו של סרגיי סמיונוב, אחד מארבעה עובדים שנהרגו בפירוק של מנוף שקרס ביבנה.

באותה תאונה התברר שהדגם שעליו הצהיר היבואן היה שונה מזה שהגיע לארץ בפועל ושגם צורת הפירוק שלו הייתה אחרת, וזה מה שהכשיל את העובדים ששילמו בחייהם

באותה תאונה התברר שהדגם שעליו הצהיר היבואן היה שונה מזה שהגיע לארץ בפועל ושגם צורת הפירוק שלו הייתה אחרת, ובסופו של דבר זה מה שהכשיל את העובדים ששילמו בחייהם. ככל שזה מקומם, הפרקליטות סגרה את התיק גם הודות להמלצת מכון התקנים שנמצא בניגוד עניינים מול היבואנים. המכון ושניים מעובדיו שנתבעו באופן אישי הם אלה שהיו אמורים לוודא את זיהוי המנוף בארץ.

אילוסטרציה: האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש90)
האתר שבו קרס המנוף ביבנה, 19 במאי 2019 (צילום: פלאש90)

המנהל מסתמך על מכון התקנים

אלא שבתגובה שהגישו לבית המשפט המחוזי בדצמבר, מכון התקנים טען שלא הוזמן על ידי היבואן לבדוק את המנוף בהגעתו לארץ. הם ציינו שאין להם תעודות על בדיקות זיהוי שנעשו בין השנים 2010 עד 2019 וגם לא על בדיקות רטרואקטיביות שנעשו לאחר התאונה.

עוד הם טענו, כי באותה תקופה שבה יובא העגורן מהתאונה הזו לארץ (יולי 2014), לא הייתה דרישה לזהות את מספרי השילדה של כל מרכיב בנפרד אלא רק מספר סידורי אחד של העגורן. עם זאת, כבר ב-2013 מנהל הבטיחות התריע על החלפת לוחיות זיהוי בלפחות מקרה אחד של ייבוא עגורן ישן לארץ, כזה שאסור היה להשתמש בו.

במכתב נוסף מ-2015, המנהל הבהיר שוב שאסור לייבוא עגורנים שיוצרו לפני יותר מעשור והתריע מחדש על החלפת הלוחיות. המנהל דרש לבצע בדיקת תאימות למספרים סידוריים של שבעה חלקים בכל עגורן. ואולם, רק ב-2020 המנהל הוציא נוהל מסודר והפעם דרש שהבדיקה תתבצע עם הגעת העגורן לארץ, כפי שמחייב השכל הישר.

בתגובה לבית המשפט נציגי המדינה הכחישו שעצמו עין מהתופעה והציגו את המכתבים והנוהל שבהם דרשו להקפיד על בדיקות אך הם מסתמכים על האישור ממכון התקנים

בתגובה שהגישו לבית המשפט בדצמבר, נציגי המדינה הכחישו שעצמו עין מהתופעה והציגו לראייה את אותם מכתבים והנוהל שבהם דרשו להקפיד על הבדיקות. לטענתם, המנהל לא צריך לרכז את מסמכי הבדיקות ומסתפק באישור על כך שהם התבצעו על ידי מכון התקנים. עוד הוסיפו, כי משרד התחבורה חידד את הנהלים והרישיון לכלים ניתן רק אחרי הצגת אישורי הבדיקות.

חזי שוורצמן, ראש מנהל בטיחות. אין שוט שמחייב ארגונים לדווח על תאונות
חזי שוורצמן, ראש מנהל בטיחות

ממנהל הבטיחות נמסרה התגובה הבאה: "למיטב ידיעתנו מכון התקנים מבצע את בדיקות הזיהוי לאחר הגעת העגורן לארץ. קבלת רישיון צמ"ה לעגורן במשרד התחבורה תלויה בהצגת תעודה של מכון התקנים, אחרת לא יקבל רישיון".

במילים אחרות, אנשי המנהל, בראשות חזי שוורצמן, סומכים על מכון התקנים שיבצע את הבדיקות ולכל היותר דגמו בעצמם כמה עגורנים בשנים האחרונות.

בתשובה לשאלה מדוע לא ביצעו בדיקות זיהוי לעגורנים בכניסתם לארץ, ממכון ממכון התקנים נמסרה התגובה הבאה: "העולה משאלתך, כאילו המכון לא ביצע זיהויים בעשור שמסתיים ב-2020 אינו נכון עובדתית.

"התביעה בגין האירוע המצער נידונה בימים אלו בערכאות משפטיות. מכון התקנים ידגיש כי אין לו כל קשר לאירוע ולתוצאותיו המצערות. מכון התקנים מנוע מלפרט פרטים נוספים באמצעי התקשורת".

עו"ד ישראל אסל
עו"ד ישראל אסל

"אישורים למראית עין"

עו"ד ישראל אסל שמייצג את משפחת סמיונוב ז"ל, מסר את ההתייחסות הבאה: "אסון יבנה חשף שבמשך עשר שנים מנהל הבטיחות בעבודה ידע על תופעות זיוף עגורנים, ידע שלא מבוצעות בדיקות זיהוי וחרף זאת הפקיר את שערי מדינת ישראל פרוצים ליבוא עגורנים מזויפים.

"זאת, משום שאף גורם במנהל הבטיחות לא וידא שהעגורנים שהוצהר עליהם במסמכי הייבוא הם העגורנים שאכן יובאו בפועל ולא כלים אחרים. בעקבות מחדל זה נהרגו ארבעה עובדים באסון יבנה. על פי נוהל הייבוא של מנהל הבטיחות הייתה חובה להמציא ביחס לכל עגורן שיובא ארצה בדיקת זיהוי. בדיקות אלו לא בוצעו לא על ידי מכון התקנים ולא על ידי משרד העבודה.

"מדובר במחדל ענק של הממונה על תחום כלי הרמה טעוני בדיקה במשרד העבודה, שנתן רישיונות ייבוא ולא ביצע מעקב האם ביחס לכל רישיון ייבוא שנתן התבצעה בדיקת זיהוי בהתאם לדרישת נוהל ייבוא עגורני צריח. חמור מכך, בעקבות אסון יבנה התחיל מכון התקנים להעביר למשרד העבודה תעודה בגין בדיקת זיהוי.

"ללא תצלומים השוואתיים וצילום של נציג מכון התקנים שהתצלומים זהים אסור למנהל הבטיחות לקבל את הבדיקות. אם המנהל לא יתקן את המחדל נתלונן למבקר המדינה"

"אך תעודות אלו מועברות למראית עין ואינן שוות את הנייר עליו הן כתובות משום שהבדיקות לא מועברות עם לוח תצלומים מפורט. חלק בלתי נפרד מבדיקת הזיהוי חייב להיות השוואה בין לוח התצלומים עם המספרים הסידוריים שהוגש בבדיקה המקדימה שבוצעה בחו"ל לבין התצלומים בבדיקות זיהוי שבהם מצולם גם נציג מכון התקנים שמבצע הזיהוי לאחר שהעגורן הגיע ארצה.

"זאת, כדי לוודא שאכן מדובר באותם מספרים סידוריים לעגורן. ללא לוחות תצלומים השוואתיים והצהרה וצילום של נציג מכון התקנים שהתצלומים זהים אסור למנהל הבטיחות לקבל את בדיקות הזיהוי. ככול שמפקח עבודה ראשי לא יפעל לאלתר לתקן מחדל זה נפנה בתלונה למבקר המדינה".

עוד 844 מילים
סגירה