באחד האתמולים פרצתי מחדרי מלא זעם קדוש. שקר חדש הופץ לציבור על ידי שרי הרבבה שבירושלים ושופרותיהם. מחוץ לחדרי נתקלתי באינטלקטואל מסדרונות מצוי והקדשתי זמן להתלונן על אותו שקר ושקרים אחרים המוטחים בנו ללא הפסק.

"מה אתה מתרגש?" חרץ אינטלקטואל המסדרונות המצוי, "כולם משקרים כל הזמן, אלו שקרים בוטים וגסים וכולנו מזהים אותם בקלות". ככל שניסיתי לא הצלחתי לבקע את חומת שלוותו. ממורמר וגם עייף חזרתי לחדרי. העובדות ברורות, אנחנו מוצפים ללא הפסק בשקרים בוטים. אנחנו יודעים שמשקרים לנו. אז למה ממשיכים המשקרים לשקר? למה השקרים כל כך בוטים וגדולים? ומה אנחנו יכולים לעשות?

ממורמר ועייף חזרתי לחדרי. העובדות ברורות, אנחנו מוצפים ללא הפסק בשקרים בוטים. אנחנו יודעים שמשקרים לנו. אז למה ממשיכים המשקרים לשקר? למה השקרים כל כך בוטים וגדולים? ומה אנחנו יכולים לעשות?

יש משפט המיוחס ליוזף גבלס, אחד מהתועמלנים הרעילים ביותר של המאה ה-20, אם כי כנראה מקורו של המשפט בכתביו של אדולף היטלר:

"אם תספר שקר מספיק גדול ותמשיך לחזור עליו, אנשים בסופו של דבר יאמינו לו".

מחקרים קוגניטיביים גילו עוד בשנות השבעים של המאה העשרים שיש אמת רבה במשפט נורא זה. אכן, יש לנו נטייה להאמין למידע שיקרי אם הוא מוצג לנו שוב ושוב. תופעה זו ידועה בשם "אפקט האמת המדומה" (Illusory Truth Effect). זו תופעה פסיכולוגית שבה חזרה על מידע, אפילו אם הוא שקרי, מגבירה את הסיכוי שאנשים יאמינו בו.

אפקט האמת המדומה מבוסס על הנטייה האנושית לקשר בין תחושת מוכרות לבין אמינות. כאשר אנו שומעים מידע שוב ושוב, אפילו אם אנחנו יודעים שהוא שקרי, הוא הופך למוכר יותר, והמוח שלנו נוטה לפרש תחושה זו כאמת.

תהליך זה מתרחש בעיקר כאשר אנו לא מפעילים חשיבה ביקורתית או כשאנחנו עסוקים בנושאים אחרים, מה שמקל על קליטת המסר החוזר כעובדה. אנחנו מעבדים עשרות אלפי "עובדות" ביום. אין לנו אנרגיה וזמן מספיקים כדי להתייחס באופן מודע לכל פיסת מידע אותה אנו צורכים.

לכן המוח שלנו משתמש ביוריסטיקות המבוססות על מידע השמור בזיכרוננו על מנת להגיב לרוב הקלט החושי שלנו. רק חלק קטן מהקלט עובד עיבוד מודע וביקורתי יותר, הדורש השקעת מאמצים. מחקרים רבים, כולל אלו של חתן פרס הנובל פרופ' דניאל כהנמן, חקרו את מערכות החשיבה המהירות והאיטיות של המוח שלנו.

אפקט האמת המדומה מבוסס על הנטייה האנושית לקשר בין תחושת מוכרות לבין אמינות. כשאנו שומעים מידע שוב ושוב, אפילו אם אנו יודעים שהוא שקרי, הוא הופך למוכר יותר, ומוחנו נוטה לפרש תחושה זו כאמת

אפקט האמת המדומה פועל גם כאשר המידע הוא ניטרלי וגם כאשר הוא טעון רגשית. עם זאת, כאשר מדובר במידע שמעורר רגשות חזקים, כמו פחד, כעס או תקווה, אפקט האמת המדומה מתחזק עוד יותר. רגשות אלה מגבירים את הנטייה של אנשים להאמין למידע, שכן הם חווים אותו כמשמעותי יותר מבחינה אישית.

תעמולה פוליטית מודרנית עושה שימוש רב באפקט זה באמצעות כלי תקשורת כמו טלוויזיה, רדיו, ורשתות חברתיות. מסרים שקריים יכולים להתפשט במהירות עצומה בפלטפורמות דיגיטליות, והחזרה עליהם ממספר רב של מקורות מגבירה את תחושת הלגיטימיות שלהם. התוצאה היא יצירת נרטיבים שלמים המבוססים על שקרים, המתקבלים על ידי הציבור כאמת בלתי מעורערת.

תופעת הפייק ניוז היא אחת הדוגמאות הבולטות לאפקט האמת המדומה. במהלך קמפיינים פוליטיים אנו רואים כיצד מסרים כוזבים על מועמדים או נושאים בוערים זוכים לתפוצה רחבה. המסרים הללו מחלחלים לציבור, ורבים נוטים להאמין להם פשוט משום שהם שומעים אותם שוב ושוב.

מערכת הבחירות של ארה"ב סיפקה לנו שלל פייק ניוז מרתק החל מהטענה שהממשל הדמוקרטי מציף את המדינה במהגרים כדי להטות את הבחירות ועד לטענה שמהגרים אוכלים חיות מחמד.

אצלנו נולדה לאחרונה ליאיר גולן בת (יש לו רק בנים) ומייד סירבה לשרת בצה"ל. שרים וחברי כנסת נשבעים שהדבר הכי חשוב ביקום הוא פיטורי היועצת המשפטית לממשלה ועל הניצחון המוחלט לא נרחיב. אם כל אחד מאתנו היה מקדיש את הזמן לבדוק את העובדות היינו חושפים את השקר בקלות.  אבל אין לנו זמן וכוח.

מחקרים הראו שאפילו כאשר אנשים מקבלים הוכחות לכך שמידע מסוים הוא שקרי, הם עדיין עלולים לשמר אמונה בו, במיוחד אם הוא חוזר על עצמו בצורה מתמשכת. תופעה זו מעוררת דאגה, במיוחד בעידן שבו מידע מופץ במהירות ללא סינון מספק. כדי לצמצם את ההשפעה המזיקה של האפקט, חשוב להטמיע חשיבה ביקורתית בקרב הציבור.

מסרים שקריים יכולים להתפשט במהירות בפלטפורמות דיגיטליות, והחזרה עליהם ממקורות רבים מגבירה את תחושת הלגיטימיות שלהם. התוצאה היא יצירת נרטיבים שלמים המבוססים על שקרים

בזמן מלחמת העולם השנייה כתב הפסיכיאטר וולטר לנגר פרופיל של אדולף היטלר עבור המשרד לשירותים אסטרטגיים (ממנו נולדה סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב). בין יתר הדברים מפרט לנגר את גישת השליטה בהמונים לפי הצורר הנאצי: לעולם אל תאפשרו לציבור להתקרר; לעולם אל תודו בתקלה או בטעות; לעולם אל תסכים לומר שייתכן שיש טוב באויבך; לעולם אל תשאיר מקום לחלופות; לעולם אל תיקחו את האשמה עליכם; להתרכז באויב אחד בכל פעם ולהאשים אותו בכל מה שמשתבש; אנשים יעדיפו להאמין בשקר גדול מאשר בשקר קטן; ואם תחזור על זה לעתים קרובות מספיק אנשים יאמינו בזה במוקדם או במאוחר. ממש קורס יסוד לכל דמגוג מתחיל.

עכשיו כשסידרתי את מחשבותיי ונרגעתי, אני הולך לחפש את אינטלקטואל המסדרונות המצוי כדי להסביר לו שהוא חייב להיות ביקורתי. האמירה "כולם משקרים, אין מה להתייחס", גורמת לנו לעבד מידע באופן אוטומטי ולכן גדל הסיכוי שנושפע מהשקר. רק בדיקת עובדות וערנות מתמידה תציל את אינטלקטואל המסדרונות המצוי מהאמת המדומה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.