באחד האתמולים פרצתי מחדרי מלא זעם קדוש. שקר חדש הופץ לציבור על ידי שרי הרבבה שבירושלים ושופרותיהם. מחוץ לחדרי נתקלתי באינטלקטואל מסדרונות מצוי והקדשתי זמן להתלונן על אותו שקר ושקרים אחרים המוטחים בנו ללא הפסק.
"מה אתה מתרגש?" חרץ אינטלקטואל המסדרונות המצוי, "כולם משקרים כל הזמן, אלו שקרים בוטים וגסים וכולנו מזהים אותם בקלות". ככל שניסיתי לא הצלחתי לבקע את חומת שלוותו. ממורמר וגם עייף חזרתי לחדרי. העובדות ברורות, אנחנו מוצפים ללא הפסק בשקרים בוטים. אנחנו יודעים שמשקרים לנו. אז למה ממשיכים המשקרים לשקר? למה השקרים כל כך בוטים וגדולים? ומה אנחנו יכולים לעשות?
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.
ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").
החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.
"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בחברה שהיא דתית ברובה, כמו החברה היהודית בישראל המאבק אבוד. אנשים דתיים מקבלים עליהם סמכות עליונה, שאיננה קיימת. אנשים דתיים מקבלים את עליונותו של מתווך, רב, כומר, חכם דת מוסלמי שמתווך לדעתם בינם לבין אותה סמכות עליונה. ברגע שאתה מקבל את עליונותם של סוחרי ועסקני דת, אתה מקבל כל דבר משום שחברה דתית דורשת ממאמיניה ציות מוחלט להוראות הדת. וכאשר אתה מערער אתה כופר "במופלא ממך אל תחקור" משום שהעזת לפקפק בהוראה ששמה "צידוק הדין". והבחירה הפוליטית כמובן, איננה נתונה לך, משום שאתה מצביע בהתאם למה שהמתווך הדתי אומר לך להצביע שנאמר "והיו עיניך רואות את מוריך, ממני ראו וכך תעשו" מכך, עד לבחירה בשלטון שמבוסס על שקרים מלא-מלא הדרך קצרה מאוד.