JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של פרופ' אלון קורנגרין | זמן ישראל
פרופ' אלון קורנגרין
הזמן של
פרופ' אלון קורנגרין

פרופ' אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הזמן של
פרופ' אלון קורנגרין

זריחת ירח, הרננדז, ניו מקסיקו

תמונת נוף של עיירה קטנה בניו מקסיקו. בחזית התמונה רואים שורות של צלבים בבית הקברות המקומי. קצת מעליהם בתי העיירה ופסגות מושלגות. שמיים שחורים לגמרי ממלאים את רוב החלק העליון של התמונה ובהם משובץ ירח כמעט במרכז התמונה.

זוהי אחת התמונות המפורסמות של הצלם האמריקאי אנסל אדאמס. בעודו במסע צילום בניו מקסיקו הוא ראה מרכבו את זריחת הירח מעל העיירה הרננדז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
היום ניתן כבר בעת צילום המקורי, לצלם בחשיפות שונות, איזון ללבן, שינויי רגישות ובחירת סרט/י הצילום שהמצלמה מדמה. כדי לקבל הרבה צילומי מקור. ובהמשך לבחור בבית את הצילום הקרוב ביותר לזה שר... המשך קריאה

היום ניתן כבר בעת צילום המקורי, לצלם בחשיפות שונות, איזון ללבן, שינויי רגישות ובחירת סרט/י הצילום שהמצלמה מדמה. כדי לקבל הרבה צילומי מקור. ובהמשך לבחור בבית את הצילום הקרוב ביותר לזה שראית והרגשת (באמת או בדמיון) בעת הצילום, אפילו מבלי לגעת בתוכנית עריכה ו/או בינה מלאכותית כלשהי.

וגם אם שלח פתק למעבדה… זו החלטה/בחירה. אל לנו לשים גבולות. גבול כמו זכרון הוא גמיש ומשתנה. וטוב שכך. בסוף זו האיכות, האם זה עובד, האם זה טוב? וגם זה נתון לזמן, למקום וכאלה. אז בבקש... המשך קריאה

וגם אם שלח פתק למעבדה… זו החלטה/בחירה.
אל לנו לשים גבולות.
גבול כמו זכרון הוא גמיש ומשתנה.
וטוב שכך.
בסוף זו האיכות, האם זה עובד, האם זה טוב?
וגם זה נתון לזמן, למקום וכאלה.
אז בבקשה, עזבו את הגבולות.

לפוסט המלא עוד 1,301 מילים ו-3 תגובות

הצורך במסוגלות

בחודשים האחרונים אני עובד כמעט כל יום על אותו פרויקט מדעי המנסה לתת ביטוי חישובי חדש לזרמים החשמליים הזורמים דרך ממברנת תא העצב. זהו פרויקט שלפני שנה לא הייתי מנסה בכלל לבצע והוא מתקדם בקצב מהיר מאוד הודות לעבודה שלי עם כלי הבינה המלאכותית החדשים.

אבל ישנם רגעים (לא מעט) בהם אני לא מבין מה קלוד וצ'אט אומרים לי. הם פשוט חכמים יותר ממני ואני נאלץ לבקש מהם להסביר לי בשפה פשוטה מה לעזאזל הם אומרים. לא נעים ופוגע בתמונת העולם שלי כמומחה. מסתבר שאני לא לבד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,309 מילים ו-5 תגובות

כל כך קל לא ללמוד

חלק גדול מלימודי התואר הראשון שלי בכימיה היה מעבדות. החלק המעצבן של המעבדה היה הדוח שהיה עליי להגיש כשבוע לאחר המעבדה. שעות רבות הייתי יושב בסופי השבוע, מכין גרפים ומנסח את הדוח.

להפתעתי גיליתי שרבים מחבריי וחברותיי הקדישו הרבה פחות זמן למטלה זו. הם השיגו דוחות של אותן מעבדות משנים קודמות, העתיקו קטעים ארוכים, שינו מספר ערכים בגרפים וצלחו את המטלה מהר ולעיתים גם בציון טוב יותר משלי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
יפה כתבת אלון. המשפט שאהבתי וצריך לשנן זה שלמידה טובה כמעט תמיד דורשת קושי. זה נכון בכל גיל! אחת הבעיות עם הai הינו אותו בעיה שהיה בזמנו עם גוגל. למה ללמוד, אם התשובה נמצאת במקום נגיש. ... המשך קריאה

יפה כתבת אלון. המשפט שאהבתי וצריך לשנן זה שלמידה טובה כמעט תמיד דורשת קושי. זה נכון בכל גיל! אחת הבעיות עם הai הינו אותו בעיה שהיה בזמנו עם גוגל. למה ללמוד, אם התשובה נמצאת במקום נגיש. לדעתי התשובה לזה היא שחייבים סט ידע בסיסי, curated בחשיבה מושכלת, שאותו צריך ללמד לעומק. כי ללא סט הידע הבסיסי המוצק הזה, לסטודנטים, ואז לאנשים שהם הופכים להיות, לא יהיה את הכלים לדעת כיצד לשפוט מידע מai. ולא ידעו בכלל מה לשאול, או גרוע מכך, שבכלל צריך לשאול, כמו הבן מסדר פסח "שאינו יודע לשאול". במדעי החיים והמדויקים, צריך להתעמק בתהליכי החשיבה, למשל לעקוב אחר מחקר בנושא חשוב וידוע, מתחילתו ועד הגילוי הסופי, מהמאמר הראשון ועד האחרון. אולי, כמו שהעירו כאן אחרים, צריך פחות עומס ויותר זמן שיוכלו לעבוד קשה על הנושא, כדי באמת להטמיע, וכדי באמת ללמוד.

מסכים עם מה שכתוב בעיקר כי אני מרגיש את זה על עצמי כסטודנט, אבל מה אתה מציע כאשר בסמסטר יש כ-8-10 קורסים? לא ניתן להשקיע בכולם את כמות הזמן שאתה מתאר, במיוחד כשסטודנטים צריכים גם לעבוד ... המשך קריאה

מסכים עם מה שכתוב בעיקר כי אני מרגיש את זה על עצמי כסטודנט, אבל מה אתה מציע כאשר בסמסטר יש כ-8-10 קורסים? לא ניתן להשקיע בכולם את כמות הזמן שאתה מתאר, במיוחד כשסטודנטים צריכים גם לעבוד כדי לממן את הלימודים או להשקיע בזמן בחיים האישיים שלהם שלא עוצרים. כמו כן, כיצד אתה מציע לגשת ללמוד קורסים שהם עיוניים בלבד? ללא מטלות בית או דרכים רישמיות מטעם מרצה הקורס לבחון את הידע שלנו?
תודה רבה, קריאה מהנה מאוד.

זה נושא מורכב. בכל אופן, עוד לפני שאנחנו מאשימים את ה-ai, חשוב לומר שהאקדמיה כבר הרבה שנים אינה באמת מלמדת - אלא בעיקר דוחפת חומר לראש, כמו במשאבת אופניים, תוך דרישה ברורה מהסטודנטים לש... המשך קריאה

זה נושא מורכב. בכל אופן, עוד לפני שאנחנו מאשימים את ה-ai, חשוב לומר שהאקדמיה כבר הרבה שנים אינה באמת מלמדת – אלא בעיקר דוחפת חומר לראש, כמו במשאבת אופניים, תוך דרישה ברורה מהסטודנטים לשכוח הכל יום לאחר המבחן (כדי לפנות מקום לקורס הבא). למידה היא תהליך איטי, שמחייב התעניינות אמיתית בנושא מסויים, ושכנוע עצמי, למשל, מדוע חוק נרנסט הוא נכון, ומה עבר במוחו של נרנסט כאשר בחר לנסח את החוק כך. למידה היא לא חמש דקות של הסבר פשטני ואז תרגילים, כי בסוף לא התכנסנו כאן כדי לדבר על חוק נרנסט, אלא כדי לעבור את המבחן.

ולכן האקדמיה מעודדת (ומתגמלת) בדיוק את האנשים הלא נכונים: האנשים שיודעים לבלוע הרבה מאוד חומר בזמן קצר, להקיא אותו במבחן, ולשכוח הכל לקראת המבחן הבא. זה כמובן סוג של כישרון בפני עצמו; אבל הוא עומד בסתירה לכישרון של הבנה איטית ומעמיקה (הרי אי אפשר לבצע את שניהם יחד) ובדרך כלל גם לזיכרון ארוך טווח של הנושא (קשה מאוד לזכור באמת את x, אם יש לך באותו סמסטר גם מבחן על y ועל z). ובכלל, מבחן הוא מדד בעייתי מאוד; הדרך הנכונה לבדוק מקצועיות של אדם היא פשוט לנהל איתו שיחה בנושא, ולשאול אותו לעומק ולא על יישום (פתירת תרגילים). משום שעומק מגיע מההבנה, ויישום מגיע מהתרגול. מבחינה זו, הפקולטה היחידה שאולי עושה זאת, היא הפקולטה לפילוסופיה.

כפרופסור, אתה יודע היטב – גם אם אינך מודה בכך – שהסטודנטים המצטיינים לתואר ראשון אינם בהכרח מצטיינים גם במחקר. בדיוק להיפך. תכונות כמו: התעניינות אמיתית והבנה מעמיקה של החומר, יצירתיות, חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה – אינן רצויות באקדמיה, משום שמי שניחן בהן יקבל ציון בינוני מינוס בתואר הראשון, ולא מצטיין. אני יודע זאת, כי הייתי בעצמי סטודנט כזה. אבל התכונות הללו בדיוק הן שעזרו לי להיות מצטיין במחקר מאוחר יותר, ולהתפרנס למחייתי מתיכנות בחברת הייטק גלובלית.

וכאן נשאלת השאלה, מה בדיוק אתה מציע? אז אענה כך: אני הייתי מציע להפחית משמעותית את קושי הקורסים בתואר ראשון (מטרתם היא לגרום לסטודנט להתעניין בנושא מסויים, לא ללמד אותו לפתור תרגילים. בין כה וכה אני מבטיח לך שהוא לא יזכור זאת בעוד שנה); לעבור למבחנים שעיקרן שאלות הבנה ולא תרגילים ("תסביר לי את חוק נרנסט במילים פשוטות". או "תסביר לי מהו מקדם מסיסות, מה היחידות שלו, ומה הוא מייצג. מדוע נבחר להיות דווקא ביחידות האלה?"). באופן כללי עליך לשנן לעצמך שאתה בוחן אדם על רמת ההבנה שלו ולא על שעות התירגול שלו. וברמה הכלל אוניברסיטאית – יש להגדיל את היצע הקורסים שהם 101 בהגדרה, ואולי גם לעבור למודל האמריקאי שבו תואר ראשון הוא תמיד תואר כללי.

בעיניי, האקדמיה נמצאת במצב כה גרוע, עד שה-ai יכול רק להועיל לה. הוא לפחות יכריח אותה להתמקד בהבנה ולא בצד הטכני של החומר.

לפוסט המלא עוד 1,111 מילים ו-3 תגובות

הכימיה האורגנית של הפוליטיקה הישראלית

לקראת העשור האחרון של האלף הקודם נכנסתי לראשונה למעבדת הוראה בכימיה אורגנית. שש שעות ארוכות כל שבוע בסמסטר א' של שנה ב' של לימודי הכימיה. באחת המעבדות הראשונות הראה לנו פרופסור ארנון שני איך לבנות מערכת זיקוק. זה די פשוט, אבל עד היום אני לא חובב גדול של כימיה אורגנית.

בתחתית כלי מבעבע התוצר של ריאקציה, נוזל חום ועכור שיש בו הכול, מגיבים שלא הגיבו, תוצרי לוואי, זפת, ואיפשהו בפנים גם מולקולת המטרה. מחממים בעדינות. האדים מטפסים במעלה הזכוכית, פוגשים שרוול כפול שבו זורמים מים קרים, מתעבים, ובצד השני נאספות טיפות שקופות של חומר נקי. זיקוק לא ממציא דבר, הוא רק מפריד. מה שלא היה בכלי לא יופיע בבקבוק האיסוף.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הפרופסור הנכבד שכח כנראה שתהליך הזיקוק של תערובות של תרכובות נוזליות בעלות טמפרטורות רתיחה (ולחצי אדים) שונים שמדבר עליו מבוסס על ריפלקס ( ולא "ריפלוקס" ) של הרכבים שהולכים ומועשרים ... המשך קריאה

הפרופסור הנכבד שכח כנראה שתהליך הזיקוק של תערובות של תרכובות נוזליות בעלות טמפרטורות רתיחה (ולחצי אדים) שונים שמדבר עליו מבוסס על ריפלקס ( ולא "ריפלוקס" ) של הרכבים שהולכים ומועשרים בתרכובות הפחות נדיפות ( טמפרטורות רתיחה גבוהות יותר) נאספות בכלי ההזנה שבתמונה שסיפק ונשפכות כפסולת, בעוד התרכובת הנדיפה ( טמפרטורת רתיחה נמוכה) עוברת לכלי התזקיק ונשמרת לשימוש . תהליך הזיקוק הפוליטי האלגורי שהביא בתערובת מרץ / מפלגת העבודה עשה בדיוק את אותו הדבר : התקבל תזקיק של מרץ / פוסט ציונים / שונאי דתיים שאין בינם לבין הערכים של מפלגת העבודה ומפא"י ההיסטורים דבר וחצי דבר ומפלגת העבודה נשפכה לכיור, ואת התזקיק הרעיל הזה שמו בבקבוק עם תווית "דמוקרטית" .

לפוסט המלא עוד 1,047 מילים ו-3 תגובות

שובו של הקאמבק

בסוף השבוע מצאתי את עצמי חוזר אל "הקאמבק", סרטו התיעודי המצוין של איתי אשר מכאן 11, שליווה את מסע הבחירות של בנימין נתניהו בסתיו 2022. עצרו הכול וצפו בו. לא מתוך נוסטלגיה, אלא משום שזה הקדימון לשובו של הקאמבק, בדרך לבחירות של 27 באוקטובר, הראשונות מאז השבעה באוקטובר.

היופי בסרט הוא דווקא במה שלא הצליח בו. אשר ביקש להתלוות לקמפיין מבפנים, ונדחה שוב ושוב. "אנחנו לא מכניסים עיתונאים לבטן הרכה שלנו", הסביר לו טופז לוק, והסירוב הזה הוא הממצא המרכזי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הקשבתי להמלצתך וצפיתי בסרט. הרגשה של גועל לכל אורכו. מהנוכל, על שקריו והסתותיו, מאישתו החזירה, מעדת הלקקנים שסביבו, מקהל הביביסטים הקנאים הבבונים המטומטמים. אבל לא הנוכל אשם. זו המדינה ... המשך קריאה

הקשבתי להמלצתך וצפיתי בסרט. הרגשה של גועל לכל אורכו. מהנוכל, על שקריו והסתותיו, מאישתו החזירה, מעדת הלקקנים שסביבו, מקהל הביביסטים הקנאים הבבונים המטומטמים.
אבל לא הנוכל אשם. זו המדינה שלנו. אלה האנשים פה. הוא רק רוכב עליהם בדרך לבריחה מהכלא, וכדי לסדר לאשתו תור במספרה ושמפניות ורודות, לעצמו סיגרים, ולבנו, הפטריוט הידוע ממיאמי, אבטחה לכל החיים.
ופרט להימלטות מהכלא, הוא רוצה לנסות לכתוב בעצמו את הפרק על כהונתו הכושלת. הכי כושלת שיכולה להיות. הרס המדינה.
כן כן. זה אתה ביבי הנוכל. אתה זה שהרס את המדינה הזו. תראה איזה מפלצות גידלת והאכלת.

לפוסט המלא עוד 1,018 מילים ו-2 תגובות

מדינה בתדר גבוה

כשהייתי סטודנט לתואר ראשון והרווחתי קומץ שקלים כעוזר מחקר, נהגתי לבדוק את מצב חשבון הבנק שלי פעם בחודשיים-שלושה. לשמחתי, בכל פעם שבדקתי היה בו אותו סכום כסף.

שנים לאחר מכן, בזמן מגפת הקורונה, התמכרתי למשך תקופה מסוימת לאתרים שדיווחו על כמות החולים והתעדכנו אפילו כמה פעמים ביום. במבט לאחור, הייתי צריך כנראה לדגום את חשבון הבנק שלי בתדירות גדולה יותר ואת מספר חולי הקורונה בתדירות נמוכה יותר.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 996 מילים ו-2 תגובות

בחזרה אל השחף

לאבי ז"ל היה קרוב משפחה רחוק, נדמה לי בן דוד מדרגה שנייה של סבתי מצד משפחת ליפשיץ, בשם אריה (לובה) אליאב. כילד זכורים לי מספר ביקורים של לובה.

הוא ואשתו היו יושבים עם הוריי על הדשא, שותים קפה של עלית או תה של ויסוצקי, מתמודדים בגבורה עם עוגות החנק של אימי ומשוחחים על ענייני דיומא. שניהם היו אנשי מפלגת העבודה. אבל אבי היה "נץ", ולובה היה "יונה". שעות היו מתווכחים ביניהם על הדשא שלנו.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 834 מילים

הבהלה לבינה

באחד האמשים, קצת לפני חצות הליל, הרמתי את עיני הטרוטות ממסך המחשב. הבית היה שקט, כולם ישנו. טופי הכלבה הרימה את ראשה מהכרית שלה ומבטה כאילו אמר "טוב שזזת, לא הייתי בטוחה שאתה בחיים".

כבר שעות עבדתי על סימולציה לבעיה שמעניינת אותי, אבל לא כתבתי ולו שורת קוד אחת. כבר שעות שהתכתבתי עם כלי בינה מלאכותית והם ייצרו קוד. בשנה האחרונה, ובמיוחד בחודשים האחרונים, השתנתה לחלוטין שיטת העבודה שלי. לראשונה מזה מעל ארבעים שנה אני לא כותב קוד מחשב. אני מתכתב עם קלוד, צ'אט או ג'מיני והם מייצרים לי קוד. הרבה קוד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מרתק. תודה. בעניין העיניים הטרוטות: אשמח להציע לך מערכת מבוססת AI הכוללת זוג מסכי 8k בגודל "75 כ"א, עכשיו במחיר מבצע שלא יחזור שנית (מקבלים ביטקוין). להזמנות ומידע נוסף: www.shekerkolsh... המשך קריאה

מרתק. תודה.
בעניין העיניים הטרוטות:
אשמח להציע לך מערכת מבוססת AI הכוללת זוג מסכי 8k בגודל "75 כ"א, עכשיו במחיר מבצע שלא יחזור שנית (מקבלים ביטקוין).
להזמנות ומידע נוסף:
www.shekerkolshehu.com

לפוסט המלא עוד 1,106 מילים ו-4 תגובות

גמר גביע

ביום ראשון שעבר, קצת לפני שנורווגיה הדיחה את ברזיל במשחקי המונדיאל, יצאתי במונית לשדה התעופה. עוד לפני שהספקתי לבדוק בפעם העשרים שהדרכון בתיק, כבר שאל אותי הנהג מתי אני חוזר.

"בעוד שבוע", עניתי.
"טוב מאוד", הוא אמר, "זה לפני סיום המונדיאל".
הסתקרנתי. "למה זה חשוב?"
"כי איך שיסתיים המונדיאל, ביבי וטראמפ יחזרו להיות חברים ויחזרו להפגיז באיראן".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
ועוד בדיחה לא מצחיקה בכלל: מחר, יציינו בגלי צה״ל 20 שנה למלחמת לבנון השניה. איך הזמן טס כשנהנים. ועכשיו הסבר ארוך ומפותל, ממש כמציאות הכאוטית עצמה - בתחנה שהשלטון של הדיקטטור, ראש ארגו... המשך קריאה

ועוד בדיחה לא מצחיקה בכלל: מחר, יציינו בגלי צה"ל 20 שנה למלחמת לבנון השניה. איך הזמן טס כשנהנים. ועכשיו הסבר ארוך ומפותל, ממש כמציאות הכאוטית עצמה – בתחנה שהשלטון של הדיקטטור, ראש ארגון המחבלים, הצורר, הבוגד ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו בכלל סגר, אבל ממשיכה לשדר רק בצו ביניים של בג"ץ, הגוף המשפטי העליון שהשלטון רוצה להשמיד, מציינים 20 שנה למלחמה אחת, בעוד מלחמת לבנון השלישית מתנהלת לה בעצימות משתנה כבר יותר מ-1000 ימים. וגם זו הפקה מרובת דמים פרי יצירתו של הבוגד ביבים שקרניהו.

לפוסט המלא עוד 649 מילים ו-2 תגובות

בחינת הבגרות של ישראל

בדצמבר האחרון פסק בג"ץ, שהממשלה אינה רשאית לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. תוך שעה כבר נשמעו שרים הקוראים להתעלם מהפסיקה.

כפי שניתן להבחין, בישראל מכהנת ממשלה, המורה למדינה להתעלם מבית המשפט של עצמה.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי וחוקר מוח באוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
הכשלונות המתמשכים של נתניהו והאשליה הגוברת שניתן לטאטא את הבעיה הפלשתינאית אל מתחת לשולחן מחייבים החלפת הממשלה. הניצחון יכול לבוא רק על ידי גיוס הכעס, הזעם והחרדות מהעתיד. אין ניצחון פו... המשך קריאה

הכשלונות המתמשכים של נתניהו והאשליה הגוברת שניתן לטאטא את הבעיה הפלשתינאית אל מתחת לשולחן מחייבים החלפת הממשלה. הניצחון יכול לבוא רק על ידי גיוס הכעס, הזעם והחרדות מהעתיד. אין ניצחון פוליטי רק על יסוד תקווה לאחדות מזויפת.

כבר היה מי שאמר שהימין רוצה לנצח בוויכוח, והשמאל רוצה למנוע אותו. ישנן כאן טענות רבות שכולן ראויות לדיון. אממה? מבחינת הכותב הטענות האלה הן נקודת המוצא של הדיון, ולא עמדות שעליהן ראוי ל... המשך קריאה

כבר היה מי שאמר שהימין רוצה לנצח בוויכוח, והשמאל רוצה למנוע אותו.
ישנן כאן טענות רבות שכולן ראויות לדיון. אממה? מבחינת הכותב הטענות האלה הן נקודת המוצא של הדיון, ולא עמדות שעליהן ראוי לקיים וויכוח ענייני עם מי שאינו מסכים איתן.

למי אתה כותב את זה. לנו? אנחנו לא צריכים את השיעור הזה. מספיק סובלים גם ככה. לך ונסה לחנך את הבבונים חסרי המוח. את המשיחיים. את הטפילים. את כל ה'מסורתיים'. את אנשי שלושת הכפ'ים. לא אותנ... המשך קריאה

למי אתה כותב את זה. לנו? אנחנו לא צריכים את השיעור הזה. מספיק סובלים גם ככה. לך ונסה לחנך את הבבונים חסרי המוח. את המשיחיים. את הטפילים. את כל ה'מסורתיים'. את אנשי שלושת הכפ'ים. לא אותנו.

לפוסט המלא עוד 1,231 מילים ו-3 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.