לקראת העשור האחרון של האלף הקודם נכנסתי לראשונה למעבדת הוראה בכימיה אורגנית. שש שעות ארוכות כל שבוע בסמסטר א' של שנה ב' של לימודי הכימיה. באחת המעבדות הראשונות הראה לנו פרופסור ארנון שני איך לבנות מערכת זיקוק. זה די פשוט, אבל עד היום אני לא חובב גדול של כימיה אורגנית.
בתחתית כלי מבעבע התוצר של ריאקציה, נוזל חום ועכור שיש בו הכול, מגיבים שלא הגיבו, תוצרי לוואי, זפת, ואיפשהו בפנים גם מולקולת המטרה. מחממים בעדינות. האדים מטפסים במעלה הזכוכית, פוגשים שרוול כפול שבו זורמים מים קרים, מתעבים, ובצד השני נאספות טיפות שקופות של חומר נקי. זיקוק לא ממציא דבר, הוא רק מפריד. מה שלא היה בכלי לא יופיע בבקבוק האיסוף.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהפרופסור הנכבד שכח כנראה שתהליך הזיקוק של תערובות של תרכובות נוזליות בעלות טמפרטורות רתיחה (ולחצי אדים) שונים שמדבר עליו מבוסס על ריפלקס ( ולא "ריפלוקס" ) של הרכבים שהולכים ומועשרים בתרכובות הפחות נדיפות ( טמפרטורות רתיחה גבוהות יותר) נאספות בכלי ההזנה שבתמונה שסיפק ונשפכות כפסולת, בעוד התרכובת הנדיפה ( טמפרטורת רתיחה נמוכה) עוברת לכלי התזקיק ונשמרת לשימוש . תהליך הזיקוק הפוליטי האלגורי שהביא בתערובת מרץ / מפלגת העבודה עשה בדיוק את אותו הדבר : התקבל תזקיק של מרץ / פוסט ציונים / שונאי דתיים שאין בינם לבין הערכים של מפלגת העבודה ומפא"י ההיסטורים דבר וחצי דבר ומפלגת העבודה נשפכה לכיור, ואת התזקיק הרעיל הזה שמו בבקבוק עם תווית "דמוקרטית" .