איימי קורצווייל מעולם לא פגשה את סבהּ ניצול השואה, אך לאחרונה ניהלה עימו שיחות באמצעות צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית. "אצליח להכיר אותו או אולי אפילו לאהוב אותו, אף שחיינו מעולם לא הצטלבו?" תהתה בקול בהרצאת TED על הפרויקט.

באמצעות הזנת 600 עמודים של מכתבים, הרצאות וכתבים נוספים של סבהּ למחשב, יצרה קורצוויל צ'אטבוט "בררני". במילים אחרות, הבוט הדינמי תוכנן להשיב על שאלות תוך הסתמכות על המידע שנכלל בכתבי סבהּ. "אם נשדך את הבינה המלאכותית לכתבי סבי, נוכל לבנות צ'אטבוט שיכתוב בקולו של סבי", הסבירה קורצווייל.

בצעירותו הצליח פרדריק קורצווייל להימלט מאוסטריה בזכות אישה אמריקאית שנכחה באחד מקונצרטי הפסנתר שלו והסכימה לחתום על חסות עבור אשרת הכניסה שלו. לאחר שהפך למורה למוזיקה בולט בארה"ב, נפטר קורצווייל בשנת 1970, בגיל 57.

"אני חושבת שלבינה מלאכותית יש תפקיד ייחודי במשימת הזיכרון", אמרה קורצווייל.      "[הבינה המלאכותית] יכולה לסייע במניעת מחיקה באמצעות הנפשת המורשת של משפחותינו ותרבותנו"

"רציתי לדבר עם סבי כי הוא, כמוני, היה אומן", אמרה קורצוויל, בתו של העתידן והסופר ריי קורצווייל. איימי קורצווייל פרסמה שני רומנים גרפיים על משפחתה, בהם תיעוד של סבתהּ בתקופת השואה ופרויקט משותף עם אימהּ.

"אני חושבת שלבינה מלאכותית יש תפקיד ייחודי במשימת הזיכרון", אמרה קורצווייל. "[הבינה המלאכותית] יכולה לסייע במניעת מחיקה באמצעות הנפשת המורשת של משפחותינו ותרבותנו", הוסיפה בהרצאתה למשתתפי TED.

"אנשים לא פשוט נעלמים כשהם מתים. בינה מלאכותית מערערת את תפיסת הזמן והמרחב שלנו. היא יכולה לערבב ולהרחיב את זהותנו", אמרה קורצווייל. כמו באומנות הקריקטורה, הבינה המלאכותית יכולה "לעזור לנו להעריך את עוצמת האנושיות, אם ניתן לה", הוסיפה.

עם זאת, בעוד הבינה המלאכותית מרחיבה את גבולות זיכרון השואה, ישנם כוחות זדוניים המנצלים את אותה הטכנולוגיה כדי לערער את זיכרון רצח העם שבו נרצחו שישה מיליון יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה.

"האיומים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית לשימור תיעוד השואה מגוונים, וכוללים מניפולציות על ידי גורמים עוינים, הכנסת שקרים או הפצת מידע מוטה, וכן שחיקה הדרגתית של אמון הציבור בתיעוד אותנטי"

ביוני פרסם אונסק"ו מסמך תחחת הכותרת "בינה מלאכותית והשואה: כתיבת ההיסטוריה מחדש? השפעת הבינה המלאכותית על הבנת השואה". במסמך זיהו החוקרים כמה טכנולוגיות בעייתיות המעמידות את זיכרון השואה בסכנה.

"האיומים הכרוכים בשימוש בבינה מלאכותית לשימור תיעוד השואה מגוונים, וכוללים מניפולציות על ידי גורמים עוינים, הכנסת שקרים או הפצת מידע מוטה, וכן שחיקה הדרגתית של אמון הציבור בתיעוד אותנטי", נכתב במסמך של אונסק"ו.

אילוסטרציה: הקרנה וירטואלית של ניצולת השואה אווה שלוס, המוצגת במיצג אינטראקטיבי בשם "ממדים חדשים בעדות" במוזיאון המורשת היהודית בניו יורק, 15 בספטמבר 2017 (צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)

בספרו החדש, "אתיקה של האלגוריתם: מדעי הרוח הדיגיטליים וזיכרון השואה", קורא טוד פרסנר לגבש נהלים להתמודדות עם חלק מהאיומים שזיהה אונסק"ו.

"אני לא פסימיסט או נביא זעם ביחס לטכנולוגיות החדשות הללו, אבל אני כן חושב שהומניסטים – כולל היסטוריונים, אתיקנים וחוקרי תרבות וחברה – צריכים לסייע בגיבוש נהלים ולעצב את האופן שבו הטכנולוגיות הללו ישמשו למחקר ולחינוך", אמר פרסנר לזמן ישראל.

פרסנר, פרופסור לשפות אירופיות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, אמר כי הבינה המלאכותית מתמזגת עם שיטות מחקר מסורתיות ליצירת תחום חדש־ישן המכונה מדעי הרוח הדיגיטליים. ספרו מסייע לדמיין את השילוב בין בינה מלאכותית לחקר השואה. לדוגמה, מערך הדמיות מבוססות נתונים מציג ניתוח של טונים וקצבים קוליים משותפים שניצולים השתמשו בהם בעדויות מוקלטות.

על מי שיוצרים את הקודים – או האלגוריתמים – שמאחורי הבינה המלאכותית, מוטלת האחריות להטמיע שיקולים אתיים בטכנולוגיות חדשות, אמר פרסנר

"אתיקה של האלגוריתם" מציב את האדם במרכז – הן כגורם הבעיה והן כגורם הפתרון. על מי שיוצרים את הקודים – או האלגוריתמים – שמאחורי הבינה המלאכותית, מוטלת האחריות להטמיע שיקולים אתיים בטכנולוגיות חדשות, אמר פרסנר.

"איך אנו מקבלים עדות? באילו דרכים היא מועברת? האם אנו מבינים אותה? כיצד אנו ניגשים אליה ומפרשים אותה? האם אנו משווים אותה? באילו כלים אנו משתמשים לנתח אותה? כיצד טכנולוגיות ואנשים מייצרים ומשנים אותה? כיצד אנו מעריכים אותה ומעניקים לה משמעות? – כל אלה סוגיות המחברות בין שאלות של שיטות לשאלות של אתיקה", כתב פרסנר.

הספר, שנכתב עבור קהל אקדמי אך נגיש לכולם, כולל עשרות הדמיות צבעוניות המתארות מחקרים שערכו פרסנר ותלמידי התואר השני שלו. לכל איור מצורף קוד QR המאפשר לקוראים לעיין במערכי נתונים או ללמוד עוד על הניסויים המבוססים על בינה מלאכותית.

פרסנר שותף להתלהבותה של קורצווייל מהפוטנציאל של הבינה המלאכותית בהעמקת זיכרון השואה. עם זאת, הוא מדגיש את הצורך שמפתחי האלגוריתמים ואנשי התחום הדיגיטלי יקבעו קווים מנחים אתיים, בהתאם להצעת אונסק"ו.

"בינה מלאכותית, כשעושים בה שימוש אחראי, יכולה להעמיק את ההבנה, ליצור ידע חדש ולאפשר לנו לעבד נתונים בקנה מידה שבעבר היה בלתי נתפס. עבורי, השאלה המרכזית נותרת בעינה: אותנטיות, דיוק ומקור דיגיטלי"

"בינה מלאכותית, כשעושים בה שימוש אחראי, יכולה להעמיק את ההבנה, ליצור ידע חדש ולאפשר לנו לעבד נתונים בקנה מידה שבעבר היה בלתי נתפס. עבורי, השאלה המרכזית נותרת בעינה: אותנטיות, דיוק ומקור דיגיטלי – או במילים אחרות, מהיכן מגיעים הנתונים והאלגוריתמים", אמר פרסנר.