"כשהגענו לפתח תקווה לא האמנתי כמה אנשים צופרים בצמתים", אומרת עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה. "בכל סיבוב של הרמזור היו חמש, שש, שבע צפירות. אנשים פשוט התרגלו לצפור. תחשוב על אנשים שגרים מעל הצומת, זה מה שהם שומעים כל היום".
סילמן ואנשי משרדה הגיעו לפתח תקווה, העיר החלוצה בפרויקט "ערים שקטות". במסגרת הפרויקט מותקנות בצמתים מרכזיים מצלמות עם גלאי רעש, המאפשרות לעירייה להטיל קנסות על נהגים שצופרים ללא סיבה מוצדקת. ובפתח תקווה, מתברר, היו רבים מאוד כאלה.
השבוע סיכמו בעירייה ובמשרד להגנת הסביבה את נתוני המחצית השנייה של 2024, ומסתמן שהאכיפה משיגה את יעדה: אם במהלך חודש יולי קלטו המצלמות 4,141 צפירות (ממוצע של 133 צפירות ביום), בנובמבר עמד המספר רק על 2,963, ירידה של 28%. זה עדיין לא מחזיר את פתח תקווה לימיה כאם המושבות, אבל זה בהחלט מרסן את מפלס הרעש הבלתי נסבל.
שליחת הקנסות אינה אוטומטית כמו במצלמות שאוכפות נתיבי תחבורה ציבורית. שני מפקחים מטעם העירייה, שעברו הכשרה מקצועית, עוברים על ה"אירועים" שהמערכת סימנה ומחליטים איזה מהם מהווה עבירה
"ברגע שהתחילו לתת דוחות נוצר בעיר באזז שהכניס את האנשים שעוברים שם באופן קבוע לתודעה שפה זה נאכף", אומר רועי גוטליב, מנהל אגף מניעת חשיפה לרעש במשרד להגנת הסביבה.
את הפיילוט בפתח תקווה, שבמסגרתו הותקנו מצלמות בשני צמתים סואנים (גיסין/משה סנה והעצמאות) מימנה העירייה בליווי מקצועי של המשרד, ואת המצלמות הציבה חברת Noize (רעש). מדובר במצלמות שקוראות את לוחית הרישוי של הרכב ומתריעות כשבוקעת ממנו צפירה.
שליחת הקנסות אינה אוטומטית כמו במצלמות שאוכפות נתיבי תחבורה ציבורית. שני מפקחים מטעם העירייה, שעברו הכשרה מקצועית במשרד להגנת הסביבה, עוברים על ה"אירועים" שהמערכת סימנה ומחליטים איזה מהם מהווה עבירה ומצדיק שליחת קנס על סך 245 שקל.
רכב שצופר כדי למנוע תאונה או כדי להזהיר מפני סכנה פטור מקנס, כמו גם כמובן רכבי חירום והצלה. מבין 4,141 אירועים בחודש יולי, למשל, נשלחו 1,218 דוחות, פחות משליש.
ההכנסה של קנס מסוג חדש לחייהם של תושבי העיר לא עברה חלק. על אף פרסום אינטנסיבי בפלטפורמות של העירייה ובעיתונות המקומית, המשלוחים הראשונים של הקנסות גררו מחאה עזה מצד הנהגים
ההכנסה של קנס מסוג חדש לחייהם של תושבי העיר לא עברה חלק. על אף פרסום אינטנסיבי בפלטפורמות של העירייה ובעיתונות המקומית, המשלוחים הראשונים של הקנסות גררו מחאה עזה מצד הנהגים.
"אנשים טענו שהם לא ידעו, הייתה היסטריה", אומרת דגנית טל, מנהלת אגף איכות הסביבה בעיריית פתח תקווה. "הגיעו אליי קב"טים של חברות אוטובוסים, הם היו בשוק.
"מתברר שהיו נהגי אוטובוס שקיבלו שמונה דוחות, וגם היה נהג אחד שקיבל דוח פעמיים באותו יום – הוא עשה קו, צפר כשעבר בצומת אחד ואחר כך עבר בצומת השני ושוב צפר. הם חסרי סבלנות, רוצים לסיים מהר את הקו וברגע שיש מכונית לפניהם ברמזור הם צופרים.
"זה בעיקר עניין תרבותי, הייתי לא מזמן בגרמניה ואף אחד לא צפר. את הרעש הכי גרוע מייצרים מערבלי בטון ומשאיות עם צופרי אוויר. אם צפירה של מכונית רגילה מגיעה ל־70 דציבלים בערך, צפירה שלהם מגיעה ל־85".
בגבור המחאה החליט ראש העירייה, רמי גרינברג, לקחת צעד לאחור, לבטל את הדוחות הראשונים ולצאת לעוד סיבוב של יידוע והסברה לציבור. "אנחנו לא באים לעשות קופה"
בגבור המחאה החליט ראש העירייה, רמי גרינברג, לקחת צעד לאחור, לבטל את הדוחות הראשונים ולצאת לעוד סיבוב של יידוע והסברה לציבור. "אנחנו לא באים לעשות קופה", אומרת טל, "אנחנו באים לחנך. כשהגבייה חזרה אף נהג כבר לא יכול להתלונן שהוא מופתע, ואכן מספר הצפירות ירד".
פתח תקווה, כאמור, הייתה הסנונית הראשונה. במשרד להגנת הסביבה מרוצים מהתוצאות, והחליטו להמשיך להפיץ את בשורת הצמתים השקטים ברחבי הארץ. המשרד פרסם קול קורא בהיקף 10 מיליון שקל לערים המבקשות לקבל מימון להתקנת מצלמות בצמתים כנגד מאצ'ינג מצד העירייה.
כעת מפרסם המשרד את רשימת תשע הערים שזכו בקול הקורא: ירושלים ותל אביב יקבלו שני מיליון שקל כל אחת, ראשון לציון 1.5 מיליון, פתח תקווה, אום אל־פחם, אשדוד, עכו, בת ים ונהריה – 750 אלף כל אחת.
"בסך הכול מדובר ב־43 צמתים", אומר רועי גוטליב, "הרשימה של הצמתים תיקבע בהחלטה משותפת של העיריות ושלנו. מבחינת הקול הקורא המערכת חייבת להיכנס לפעולה בתוך 14 חודש לכל היותר, אבל אנחנו מקווים שזה יהיה הרבה לפני. כבר בשבוע הבא אנחנו יושבים עם העיריות ונספק להם את כל ההסברים איך זה הולך לעבוד".
"כשזה יתחיל להיכנס ליותר ערים עוד רשויות ירצו להיכנס כי יראו שזה פועל וגם עובר את מבחן בית המשפט. ברגע שהציבור יודע שיש מצלמות זה מייצר הרתעה"
43 צמתים זה יפה אבל במדינה עם אלפי צמתים וכבישים זו טיפה בים. אתה באמת מאמין שככה המדינה תהפוך ליותר שקטה?
"גם את רומא לא בנו ביום אחד. זו התחלה, אני מאוד מקווה שזה יגדל ואני חושב שרשויות יבינו שגם בלי התמיכה של המשרד זה משתלם. קריית אונו עשתה עכשיו הסכם עם יזם להתקנת מצלמות בלי התמיכה שלנו.
"כשזה יתחיל להיכנס ליותר ערים עוד רשויות ירצו להיכנס כי יראו שזה פועל וגם עובר את מבחן בית המשפט. ברגע שהציבור יודע שיש מצלמות זה מייצר הרתעה, מה עוד שאפשר לנייד את המערכת מצומת לצומת. זה מעלה את המודעות ומשנה הרגלים".
חלק מהצפירות נובעות מהעובדה שהנהג במכונית שלפניך עסוק בטלפון ולא מחובר למה שקורה בכביש. עבירה אחת נגזרת מעבירה אחרת.
"אי אפשר להצדיק עבירה אחת בעבירה אחרת. נשאיר למי שצריך לאכוף את העבירה השנייה לעשות את העבודה שלו.
"באופן אישי, כשאני נתקל בכזה דבר אני עושה הכול כדי לא לצפור, אם זה להבהב אורות וגם קורה שאני קורא לנהג שלפניי דרך החלון".
כשהשרה סילמן מדברת על הנושא היא נשמעת נלהבת. אפשר להבין אותה. הרעש במרחב הציבורי בישראל הוא אחד המפגעים הפחות מדוברים, אבל בכל סקר עולה שהציבור מאוד מוטרד ממנו ומייחס לו פגיעה משמעותית באיכות חייו.
סילמן רוצה רפורמת שקט משלה: זה נושא לא פוליטי, יש עליו קונצנזוס ולא צריך להתקוטט עליו עם האוצר. גם ראשי הערים מזהים תשוקה לשקט בקרב התושבים, וכך נוצר שיתוף הפעולה
זה לא רק עניין של איכות חיים – סביבה רועשת מייצרת שלל בעיות בריאותיות. גלעד ארדן, בשבתו כשר להגנת הסביבה, זיהה את זה בתחילת העשור הקודם והצליח להוציא מחוץ לחוק את אזעקות המכוניות ואת מפוחי העלים.
עכשיו סילמן רוצה רפורמת שקט משלה: זה נושא לא פוליטי, יש עליו קונצנזוס ולא צריך להתקוטט עליו עם האוצר. גם ראשי הערים מזהים תשוקה לשקט בקרב התושבים, וכך נוצר שיתוף הפעולה. "כדי להתקין את המצלמות ולאכוף העיריות צריכות לשנות את חוק העזר העירוני", אומרת סילמן, "ויותר ויותר עיירות פונות אלינו ומבקשות את הנוסח של החוק.
"הבוקר הייתי בנוף הגליל והם עובדים על זה ואמרו שהם ממש חייבים מצלמות. בראשון לציון הייתה הפגנה של תושבים נגד רעש של צפירות והעירייה נכנסה עכשיו לקול הקורא. נעשה תו תקן של עיר שקטה, ככה אנשים יידעו שיש מצלמות בצמתים ושכדאי לשמור על השקט".
אחרי שהתקינה מצלמות בשני צמתים על חשבונה, כאמור, פתח תקווה זכתה בקול הקורא ותתקין בקרוב מצלמות בשלושה צמתים נוספים. "כבר עשינו ישיבה כדי לבחור אותם", אומרת דגנית טל.
"אני מקבלת הרבה פניות מתושבים מכל מיני מקומות בעיר שמבקשים שנתקין מצלמות גם ליד הבית שלהם. הצפירות זה מטרד מעצבן ומרגיז, אחד מהמטרדים הכי שכיחים בתלונות של תושבים"
נהגים עדיין מתלוננים על הקנסות?
"בתקופה האחרונה אני מקבלת דווקא תגובות הפוכות – הרבה פניות מתושבים מכל מיני מקומות בעיר שמבקשים שנתקין מצלמות גם ליד הבית שלהם. הצפירות זה מטרד מעצבן ומרגיז, אחד מהמטרדים הכי שכיחים בתלונות של תושבים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הכבוד!
במקביל לאכיפה, צריך להשקיע באיך לפתח התחשבות באחר בקרבנו גם ללא עונש. כמו שתואר בכתבה שבאירופה לא צופרים למרות שאין מצלמות. כי לא הכל בחיים נוכל/ נרצה לאכוף- צפירות בכבישים שלא התקנו בהם מצלמה/ זריקת זבל/ עקיפה בתור/ הפעלת מוזיקה בפארק/ שימוש בפטור מתור גם כשאתה לא מרגיש צורך וכו'