ג'אבר אבו עסא, חקלאי בן 57 מהכפר הבדואי הלא מוכר ואדי חליל בצפון הנגב, ניצב בשדה סמוך להריסות ביתו ומביט על מה שנותר מכפרו. אבו עסא התגורר בכפר מאז שנולד ועד מאי אשתקד, אז הגיעו שוטרי יחידת "יואב" (יחידת המשטרה לאכיפת מקרקעין בנגב) והרסו כמעט את כל 250 הבתים בכפר.
שטח הכפר זרוע פסולת בניין, שרידי רהיטים, כלי בית ומכשירי חשמל פזורים לכל עבר. מהמשטרה נמסר כי התושבים פינו את עצמם והרסו את הבתים בעצמם, אך התושבים טוענים כי השוטרים פינו אותם בכוח והרסו את הבתים. סרטונים שצילמו התושבים והפיצו ברשתות החברתיות מחזקים את טענותיהם.
"הודיעו לנו על הפינוי יום לפני ב־22:00 בלילה", מספר אבו עסא, "למוחרת הגיעו עם הבולדוזרים. נתנו שעה לארוז ולא הספקנו. הרסו את כל הדברים שלנו, הארונות עם הבגדים, הגנרטורים, הפנלים הסולריים.
"כרתו 70 עצי זית של המשפחה והרסו אותם. בלי סיבה, בניגוד לחוק. שחררו את הסוסים והכבשים, היינו צריכים לחפש ולתפוס אותם. מי שלא הסכימו להתפנות – דפקו להם מכות"
"כרתו 70 עצי זית של המשפחה והרסו אותם. בלי סיבה, בניגוד לחוק. שחררו את הסוסים והכבשים, היינו צריכים לחפש ולתפוס אותם. מי שלא הסכימו להתפנות – דפקו להם מכות. אחד התושבים, אחמד אבו עסא, חטף מכות בראש ודימם. אחרי הפינוי בנינו אוהלים, הגיעו שוב והרסו גם אותם".
משטרת ישראל פרסמה השבוע נתונים על הריסות בתים בשנת 2024. לפי הדיווח, נהרסו 3,746 דונם של שטח בנוי בשטחים המוגדרים כ"אדמות מדינה", חלקם בידי המשטרה וחלקם בפינוי עצמי של התושבים בלחץ הרשויות. מדובר בעלייה של 274% לעומת 1,366 דונם שנהרסו ב־2023. כמו כן, נהרסו 4,911 מבנים ב־2024 בשטחים שפונו, עלייה של 62% לעומת 3,037 מבנים ב־2023.
עוד עולה מנתוני המשטרה כי נהרסו אשתקד 32 מתחמי מבנים – עלייה של 400% לעומת שמונה מתחמים שנהרסו ב־2023. במתחמים הללו נהרסו 691 בתים מאוכלסים ו־1,299 מבנים לא מאוכלסים (מחסנים, אורוות ובתים שטרם אוכלסו), לעומת 403 מבנים מאוכלסים ו־641 מבנים לא מאוכלסים ב־2023.
במועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב טוענים כי מרבית הבתים שנהרסו, אם לא כולם, נהרסו מבלי שנבנו עבור התושבים מגורים חלופיים או שהוקצה להם מקום מוסדר לבנייתם. כתוצאה מכך, התושבים נותרו ללא קורת גג.
במועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב טוענים כי מרבית הבתים שנהרסו, אם לא כולם, נהרסו מבלי שנבנו עבור התושבים מגורים חלופיים או שהוקצה להם מקום מוסדר לבנייתם. כתוצאה מכך, התושבים נותרו ללא קורת גג
חלק מהתושבים הסכימו להתפנות במסגרת הסכמי הסדרה עם הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, אך לטענתם, היישובים והשכונות שיועדו להם עדיין חסרים תשתיות בסיסיות.
מנתוני מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב עולה כי הבדואים בכפרים הלא מוכרים קיבלו אשתקד רק 40 היתרי בנייה במסגרת הסכמי הסדרה, ולא חלה כל עלייה במספר ההיתרים וההסכמים במקביל לזינוק בהיקף ההרס.
מבט על ההרס בוואדי חליל
ממועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב נמסר בתגובה לנתוני המשטרה: "העלייה בהריסות היא עדות להתייחסות המדינה לאזרחיה הבדואים כאל אויבים, תחת שלטון הימין הקיצוני. הורסים באכזריות עתיד של אלפי ילדים שיגדלו עם עוינות למדינה, במקום להכיר בכפרים ולתת פתרונות חלופיים הוגנים וישימים".
בעבר נהגה המדינה להרוס רק חלק מהמבנים בכפרים, כדי להגביר את הלחץ על התושבים לחתום על הסכמי הסדרה, תוך מתן אפשרות למי שביתו נהרס להתגורר אצל קרובים ביישוב קיים. אולם, בשנה האחרונה נהרסו כמעט לחלוטין שני כפרים שלמים: ואדי חליל במאי ואום אל־חיראן בנובמבר, אחרי מאבק ארוך.
"העלייה בהריסות היא עדות להתייחסות המדינה לאזרחיה הבדואים כאל אויבים, תחת שלטון הימין הקיצוני"
נהרסו כליל גם שלוש שכונות: שכונת אלע'ול בערערה, שבה התגוררו 120 תושבים, נהרסה ביולי, ושכונות אלע'נאמי ואבו הלייל בכפר אום מתנאן, שבהן התגוררו כ־250 תושבים, נהרסו ביוני..
"אף אחד לא התנגד לעבור, אבל תנו חלופה"
תושבי ואדי חליל, בני משפחת אבו עסא, פונו מכיוון שבמקום מתוכנן לעבור כביש 6. לפני כשנתיים הם הגיעו להסכם הסדרה עם רשות הבדואים, לפיו יעברו ל"אל מתלי" – שכונה חדשה המתוכננת בתל שבע ומיועדת לבדואים הגרים בתוואי הכביש. אבל ב"אל מתלי" טרם נבנו תשתיות כלשהן שיאפשרו מגורים.
לא רק #ואדי_חליל. 240 מבני משפחות אלענאמי ואבו הלייל באם מתנאן ליד אבו קרינאת, המתגוררת כחצי ק"מ זו מזו, נאלצו להרוס בימים האחרונים את בתיהם וכל המבנים הנלווים, *על אדמותיהם ההיסטוריות*, תחת לחץ אגרסיבי מצד פקחי רמ"י ואנשי יחידת יואב של המשטרה, שאיימו לבצע הריסה גדולה מחר. אתמול… pic.twitter.com/y6hztTesbM
— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) June 3, 2024
בינתיים, טוענים תושבי ואדי חליל ומועצת הכפרים הלא מוכרים כי רשות הבדואים הפרה את הסכם ההסדרה והורתה להם להתפנות לכפר אום בטין. בכפר מתגורר ענף אחר של משפחת אבו עסא, ותושבי ואדי חליל טוענים כי תושבי אום בטין מתכננים לבנות בתים חדשים בדיוק בשטח שאליו הם מיועדים להתפנות.
לדברי ד"ר יעלה רענן, מנכ"לית מועצת הכפרים הלא מוכרים: "'אל מתלי' מיועדת לקום בשטח ששייך כיום למועצה האזורית בני שמעון, וכדי להקים אותה צריך להעביר את השטח לתל שבע. לשם כך צריך חתימה של שר הפנים משה ארבל, והוא מעכב אותה. במקום זה, החליטו פתאום להעביר את תושבי ואדי חליל לשטח שיש עליו תביעה סותרת מתושבים אחרים".
"אף אחד אצלנו לא התנגד שנעבור. אנחנו יודעים שצריך לסלול את הכביש. הצעירים היום כבר לא רוצים לחיות כמו שחיינו כאן, רוצים הסדרה. גם אני רוצה. אבל תנו פתרון חלופי"
במשרד הפנים מכחישים: "ככל הידוע לנו, הסדרת ההתיישבות מיועדת להתבצע בשכונת 1 באום בטין, והעברה אליה אינה דורשת שינוי גבולות, ולפיכך אינה תלויה בהחלטת שר הפנים. הפינוי והמעבר קיבלו אושרו בבית המשפט".
לדברי אבו עסא: "אף אחד אצלנו לא התנגד שנעבור. אנחנו יודעים שצריך לסלול את הכביש. הצעירים היום כבר לא רוצים לחיות כמו שחיינו כאן, רוצים הסדרה. גם אני רוצה. אבל תנו פתרון חלופי. למה למהר? מה כל כך דחוף לפנות אותנו כבר עכשיו? מישהו התחיל לסלול את הכביש?
"הסכמנו אפילו לעבור זמנית ל'אל מיתלי', בלי פיתוח, כדי לא לריב עם אף אחד. אבל אל תעבירו לשטח עם תביעה נגדית! הקרובים שלנו באום בטין גרים שם ורוצים להתפתח ולבנות. בצדק, מצדם. הרשות (לפיתוח הבדואים) מסכסכת בינינו. ניסינו לדבר עם הרשות ולא הצלחנו, כל השיחות דרך עורך הדין.
"עושים לנו דווקא. הם מונעים מגזענות ושנאה. [השר לביטחון לאומי איתמר] בן גביר רצה פינויים, רצה להרוס כמה שיותר בתים, הוא מתגאה בזה. המשטרה שלחה את 'יואב', יחידה שהקימו במיוחד להיכנס בבדואים, עם שוטרים פשיסטים, חלקם נערי גבעות מהשטחים. רוצים להשאיר אותנו חסרי בית. הם כאילו נהנים מזה. איזו אכזריות".
"המשטרה שלחה את 'יואב', יחידה שהקימו במיוחד להיכנס בבדואים, עם שוטרים פשיסטים, חלקם נערי גבעות מהשטחים. רוצים להשאיר אותנו חסרי בית. הם כאילו נהנים מזה. איזו אכזריות"
הפינוי אושר בבתי המשפט בטענה שאתם לא בעלי הקרקע, והממשלה יכולה להחליט לאן לפנות אתכם לפי ראות עיניה.
"נכון. זאת אכזבה גדולה. חשבנו שיש שופטים בירושלים, שיהיה צדק. גרנו כאן יותר מ־100 שנה. אבא שלי בנה שם את הבית שגדלתי בו. איך אפשר להגיד שאין לי כאן זכויות? ואם לפנות – בסדר, אבל למה לא לחכות שיהיה לאן?"
רוב התושבים עזבו עם הפינוי, חלקם לבתי קרובים וחלקם לדירות שכורות. אחדים נשארו באוהלים שהקימו בין הריסות בתי הכפר. לטענתם, המשטרה הרסה גם את האוהלים והם הקימו אותם מחדש שוב ושוב. בן דודו של ג'אבר, נאסר, גר באוהל שהקים בין ההריסות.
בצעירותו, נאסר שירת כלוחם בצה"ל. "שירתי בגבעתי וביחידה הבדואית (יחידת הסיור המדברי), ארבע שנים, שלוש בסדיר ושנה בקבע", מספר נאסר. "הייתי בלבנון, ביהודה ושומרון, בגוש קטיף. היום, כשזה היחס שאני מקבל, אני מצטער ששירתי. הרבה מאלה שהיו כאן בצבא מתביישים בזה היום, לא מספרים".
בכפר נותרו שני בתים. לאחת מבנות הכפר היה אח שנרצח בידי מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר. לדברי ג'אבר אבו עסא: "כיבדו את המצב שלה ונתנו לה ארבעה חודשים לעזוב. אז עכשיו היא חיה בבית שלה בתוך כפר הרוס". בית נוסף נשאר על תילו, כנראה, בשל טעות של השוטרים.
אבו עסא מציין: "אין שום פיצוי כספי על ההרס הזה. רק המגרשים החלופיים. ולא כולם יקבלו – מי שמתחת לגיל 25 לא מקבל מגרש חלופי, גם אם היה לו בית".
בכפר אום מתנאן פונו שתי שכונות לטובת ההרחבה המתוכננת של אזור התעשייה רמת בקע, למרות עיכובים במעבר מפעל תעש מערכות, המפעל המרכזי באזור
"אנחנו לא מאחז שהוקם לפני חודשיים בשטחים"
בכפר אום מתנאן פונו שתי שכונות לטובת ההרחבה המתוכננת של אזור התעשייה רמת בקע, למרות עיכובים במעבר מפעל תעש מערכות, המפעל המרכזי באזור. התושבים מדגישים כי הם מעוניינים בהסדרה, אך רשות הבדואים דורשת מהם לעבור לכפר אבו קרינאת הסמוך, שלטענתם אין בו מקום בשבילם.
בני משפחת אלע'נמי טוענים כי הוצע להם לעבור לשכונה באבו קרינאת, שעליה תובעת בעלות משפחה אחרת שמתכוונת לבנות במקום, והם חוששים מסכסוך אלים בין המשפחות. לבני משפחת אבו הלייל הוצע לעבור לשטח הכולל 16 מגרשים בלבד, בעוד שבשטח שבו התגוררו באום מתנאן היו 30 מגרשים.
רסמיה אבו עסא, דודתו של אוסמה אבו עסא שנרצח ליד רעים ב-7 באוקטובר, צופה בהרס ביתה.#ואדי_חליל pic.twitter.com/U22p6vJxYI
— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) May 8, 2024
משטרת ישראל מסרה כי התושבים הרסו בעצמם את שתי השכונות באבו קרינאת, אך התושבים טוענים כי המשטרה היא שביצעה את ההריסות. סרטונים שהופצו ברשתות החברתיות מחזקים את טענותיהם, לצד עדויות ראייה לפיהן השוטרים הרסו מכלי מים, מיגוניות ואף עקרו עצים במהלך הפינוי.
התושבים הקימו לעצמם אוהלים ופחונים זמניים ונשארו במקום, אך לדברי התושבים, המשטרה המשיכה להגיע שוב ושוב ולהרוס כל מבנה ארעי שניסו להקים. ביום הפינוי דווח באתר "דבר" כי בזמן הריסת הכפר התקיים בכנסת דיון בתוכנית ריפמן להסדרת התיישבות הבדואים, ובמקביל, בוועדת התכנון המחוזית דנו בתוכנית להקמת קרוואנים לשיכון תושבי הכפרים הלא מוכרים.
שכונת אלע'ול בערערה נהרסה כדי לפנות מקום להרחבת שכונות אחרות בעיירה. לדברי רענן: "אלע'ול מוקפת בשכונות אחרות בערערה. אני לא יכולה להבין למה הרסו אותה"
שכונת אלע'ול בערערה נהרסה כדי לפנות מקום להרחבת שכונות אחרות בעיירה. לדברי רענן: "אלע'ול מוקפת בשכונות אחרות בערערה. אני לא יכולה להבין למה הרסו אותה, אפילו כתירוץ ולשיטתם של אלה שרוצים לייהד את הנגב". ברשות הבדואים דורשים מתושבי אלע'ול לעבור לשכונה אחרת בערערה, "שכונה 8".
השכונה המדוברת היא יישוב לא מוכר שבו תושביה, כמו תושבי אלע'ול, מתגוררים בבתים שנבנו ללא הסדרה. אף שהשטח אושר לבנייה, המדינה לא הכירה בבעלות המשפחה הגרה בו. במועצה טוענים כי עיריית ערערה וארגון "במקום" הציעו פשרה, שלפיה שכונת אלע'ול תוסדר ותהפוך לחלק מהשכונה הסמוכה, "שכונה 10", במקום להיהרס.
בסרטון הראשון רשמים מביקור בשכונת אלע'ול בערערה, שנהרסה לפני חודשיים וחצי, אף שהשטח בבעלות המשפחה; שהוא מתוכנן ממילא לשכונת מגורים; ושהמועצה המקומית מבקשת לפתח אותה לטובת תושביה הנוכחיים. על הרקע הזה, היתה בסמוך לפני ההריסה נכונות ברשות הבדואים להגיע להבנות, אך לדברי תושבי השכונה… pic.twitter.com/kWHt80aG2Q
— המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים בנגב (@rcuvnegev) September 26, 2024
לטענת מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, רשות הבדואים דחתה את ההצעה. התושבים עתרו לבתי המשפט בבקשה לאשר את הפשרה, אך עתירותיהם נדחו, כולל בבג"ץ. תושבי אלע'ול טוענים כי הניסיון להעבירם ל"שכונה 8" גרם לסכסוך קשה בינם לבין תושבי השכונה, וכי המעבר לשם "יסכן את חייהם".
עו"ד קייס נאסר אל־חמדי, שייצג את תושבי אלע'ול בעתירות, התראיין ל"הארץ" ביולי ואמר: "מעבירים את תושבי אלע'ול כדי ללחוץ באמצעותם על התושבים ב'שכונה 8' ולערער את תביעת הבעלות שלהם". ובינתיים, חלק מתושבי אלע'ול אינם עוזבים, אלא נשארים בין ההריסות.
"אחרי שהרסו הכול ביולי, בנינו כמה בתים. בניתי שני בתים קטנים לנו ולילדים שלנו. חזרנו לכאן, התחלנו להתאקלם מחדש. אז באו והרסו גם אותם. עכשיו אנחנו גרים בשקי שינה"
חאמד (שם בדוי), תושב אלע'ול, מספר: "אחרי שהרסו הכול ביולי, בנינו כמה בתים. בניתי שני בתים קטנים לנו ולילדים שלנו. חזרנו לכאן, התחלנו להתאקלם מחדש. אז באו והרסו גם אותם. עכשיו אנחנו גרים בשקי שינה. אדם יכול להתאקלם בכל מצב.
"אני חי כאן באדמה שסבא שלי היה בה. עד שנות ה־80 גרנו באוהלים, מאז אנחנו בבתים. מאז שהתחתנתי אני חי בבית שהרסו עכשיו. אנחנו לא מאחז שבנו לפני שבוע בשטחים, אז למה אותנו הורסים ואותם לא? יש בנגב מספיק מקום לכולם. השטח שאנחנו דורשים הוא אולי 3% מהנגב, למי זה מפריע?"
זה 20% מהשטח בנגב שאפשר לגור בו.
"בסדר. אז 80% לא מספיק לכולם? יהודים רוצים להתיישב דווקא באמצע ערערה? יכולים לבוא כמה יהודים שרוצים, וגם מפעלים, וצבא, ושמורות טבע, וכבישים. הסכמנו להתפנות, אבל תנו פתרון. בן גביר רצה לראות דם. הכהניסטים נותנים היום את הטון במדינה.
"היינו כפר של לוחמים. דוד שלי, אח של אימא, נלחם ונהרג באינתיפאדה השנייה, בגיל 23, כששמר על גוש קטיף. ועכשיו באים אלה ששמר עליהם ומגרשים אותנו".
כ־500 תושבי אום אל־חיראן נאבקו נגד הפינוי. בתי המשפט דחו את עתירות התושבים נגד הפינוי בטענה כי יוכלו להתגורר ביישוב החדש "חירן" לכשייבנה, טענה שהייתה רלוונטית לפני חקיקת חוק ועדות הקבלה
אום אל־חיראן, כפרה של משפחת אבו אלקיעאן, הוקם בשנת 1956 בהוראת המושל הצבאי בנגב. בני המשפחה, שרבים מהם שירתו כלוחמים בצה"ל, הועברו בכפייה מחירבת זובאלה, שבה הוקם קיבוץ שובל, לשטח שבו הוקם הכפר. עם זאת, הכפר מעולם לא הוכר. בשנת 2004 הוחלט לפנות את אום אל־חיראן ולהקים במקומו יישוב יהודי בשם "חירן", ששמו שונה בהמשך ל"דרור".
חלק מתושבי אום אל־חיראן עברו מרצונם לעיירה חורה, אך כ־500 תושבים נותרו בבתיהם ונאבקו נגד הפינוי. בתי המשפט – השלום, המחוזי, ובסופו של דבר בג"ץ בשנת 2015 – דחו את עתירות התושבים נגד הפינוי. זאת בטענה כי יוכלו להתגורר ביישוב החדש "חירן" לכשייבנה, טענה שהייתה רלוונטית לפני חקיקת חוק ועדות הקבלה, המאפשר ליישוב החדש לסרב לקבלם.
ב־2017 החלה המשטרה בפינוי אום אל־חיראן. לקראת הפינוי, תושבים ופעילים פוליטיים איימו להתנגד לו באלימות. בבוקר הפינוי ירו שוטרים ביעקוב אבו אל־קיעאן, מורה תושב הכפר שנסע לעברם והם חשבו אותו בטעות למחבל. אבו אל־קיעאן נפצע מהירי, איבד שליטה על רכבו ודרס את אחד השוטרים שנפצע. לאחר מכן, אבו אל־קיעאן מת מפצעיו.
המשטרה והממשלה פרסמו הודעה שקרית כי ניסה לבצע "פיגוע דריסה". הריגתו חוללה סערה ציבורית, שעיכבה את הפינוי – עד לפני חודשיים. התושבים היו אמורים לעבור לחורה, אך למעשה, השטח שאליו הופנו כבר אוכלס על ידי תושבים אחרים.
לפי מה שפורסם, רשות מקרקעי ישראל והרשות לאכיפה במקרקעין דרשו מתושבי אום אל־חיראן להרוס את בתיהם בעצמם, אחרת יצטרכו לשלם למדינה פיצויים
לפי מה שפורסם, רשות מקרקעי ישראל והרשות לאכיפה במקרקעין דרשו מתושבי אום אל־חיראן להרוס את בתיהם בעצמם, אחרת יצטרכו לשלם למדינה פיצויים. חלק מהתושבים עברו לבתי קרובים וחלקם נשארו בשטח, באוהלים רעועים ושקי שינה.
ההרס שבוצע עד כה עשוי להיות רק ההתחלה. לפי צווי הריסה שחילקו רשות מקרקעי ישראל והרשות לאכיפה במקרקעין, שהגיעו לידי מועצת הכפרים הלא מוכרים, מתוכננים להיהרס במהלך השנתיים הקרובות 11 כפרים ושכונות: אל־בוקיעה, כרכור, אלסיר, דחייה, אם אלבדון, עתיר, אום רתאם, תל עראד, ראס ג'ראבה והשכונה המערבית בכפר אלבאט.
לפי מועצת הכפרים הלא מוכרים בנגב, במקום ארבעה מהיישובים המיועדים להריסה מתוכננים לקום יישובים ושכונות חדשים המיועדים ליהודים. הכפר עתיר ממוקם בשטח שבו מתוכנן היישוב "יתיר", אום רתאם בשטח שבו מתוכנן היישוב "טליה", וראס ג'ראבה בשטח שבו מתוכננת שכונת "רותם" בדימונה.
הכפר תל עראד שוכן, על פי מועצת הכפרים הלא מוכרים, בשטח שבו מתוכננים לקום היישובים הכלולים בתוכנית "מבואות ערד". תוכנית זו, שיזמה הממשלה בשנת 2011, מיועדת להקמת חמישה יישובים ליד ערד שיכללו יחד 3,000 דירות – ארבעה מהם "לציבור הכללי", כלומר ליהודים, ואחד לבדואים.
מלבד הפגיעה בבדואים, הארגונים מזהירים כי הקמת יישובים סביב ערד עלולה להחליש את העיר ולפגוע בטבע המדברי שסביבה
ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה המליצה במרץ האחרון לאשר את תוכנית "מבואות ערד", למרות התנגדות מצד ארגונים סביבתיים וחברתיים. מלבד הפגיעה בבדואים, הארגונים מזהירים כי הקמת יישובים סביב ערד עלולה להחליש את העיר ולפגוע בטבע המדברי שסביבה.
"הייתי מעדיף לחיות בלי שום מדינה"
לג'אבר אבו עסה תשעה ילדים, שישה מהם נישאו והקימו משפחות משלהם. חלקם נשארו בכפר, ישנים על מזרנים בין ההריסות, ואחרים עזבו ושוכרים דירות בעיירות כמו תל שבע ושגב שלום.
ג'אבר עצמו עזב וגר אצל גיסו באחד היישובים באזור. הוא ממשיך בעבודתו כפועל חקלאי במושב ערוגות, בניגוד לתושבים אחרים, כמו בן דודו נאסר, שנאלצו להתפטר מעבודתם אחרי הפינוי.
"לא חסר אנשים טובים במדינה, אבל המערכת הפוליטית אטומה. אף אחד לא סופר אותנו. גם הפוליטיקאים הערבים בכנסת על הפנים – דואגים לפלסטינים בשטחים במקום לנו"
לדבריו: "המעסיקים שלי כעסו על מה שעשו לנו, אבל מה הם יכולים לעשות? לא חסר אנשים טובים במדינה הזאת, אבל המערכת הפוליטית אטומה. אף אחד לא סופר אותנו. גם הפוליטיקאים הערבים בכנסת על הפנים – דואגים לפלסטינים בשטחים במקום לנו. חסר בעיות אצלנו?
"הייתי מעדיף לחיות בלי שום מדינה, לבנות בעצמי – רק שלא יהרסו לי. מה אני מקבל מהמדינה? במקום שאני גר עכשיו כל הזמן שומעים יריות. יש שם תחנת משטרה, רק שהשוטרים לא יוצאים ממנה. אבל כשרוצים לפנות אותי מהבית? באים מאות שוטרים מ'יואב' בכל הכוח.
"הילדים והנכדים שלי סובלים מהמצב. עד שהרסו את הכפר הם למדו כולם ביחד, עכשיו הם עברו בתי ספר וכל אחד נוסע למקום אחר".
שלושת בנותיו הצעירות של ג'אבר הן סטודנטיות במכללת "ספיר". לדבריו: "כל בוקר, כל התואר שלהן, אני מסיע אותן ללימודים. זה הכי חשוב. עם כל הבלגן, המלחמה, טילים, עבודה, גם אחרי שהרסו את הכפר, הן ממשיכות להגיע ללימודים. שיבנו עתיד, שלא יישארו במצב שאנחנו נמצאים. זה לא חיים"
"עם כל הבלגן, המלחמה, טילים, עבודה, גם אחרי שהרסו את הכפר, הן ממשיכות להגיע ללימודים. שיבנו עתיד, שלא יישארו במצב שאנחנו נמצאים. זה לא חיים"
רשות הבדואים: "המגרשים מפותחים וממתינים למשפחות"
מרשות הבדואים נמסר בתגובה: "הרשות פועלת להסדרה ופיתוח התיישבות הבדואים בנגב על ידי יצירת פתרונות מגורים לכ־2,000 מקבצי התיישבות בדואית הפזורים ברחבי הנגב. הרשות חותרת לפיתוח פתרונות המותאמים לפזורות, לצד שמירה על שלטון החוק שאינו מאפשר קיום פזורות לא חוקיות. יודגש כי הרשות אינה גוף אכיפה ולא מבצעת הריסות.
"בנוגע למקבצים שפונו במסגרת הליך אכיפה ומצוינים בפנייתך: ההסדרה עבור מקבצים אלו מיועדת להיות במגרשים מפותחים הממתינים למשפחות. הנושא נדון במסגרת עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד הפינוי ונדחתה פה אחד. בג"ץ קבע כי המדינה עשתה כל מאמץ להגיע להסכם עם המשפחות.
"בכל מקבץ שפונה הוצעו למשפחות פתרונות הסדרה ותמורות הכוללות מגרשים מפותחים ביישובים הקיימים ומענקים כספיים. לצערנו, למרות המאמצים הללו, ניסיונות ההסדרה לא צלחו עקב התנגדויות המשפחה וחוסר שיתוף פעולה. לאחרונה נחתמו עשרות הסכמי הסדרה עם המשפחות נשואי הפנייה והן מיועדות לעבור למגרשי הקבע בשכונה.
"ב־2025, גופי האכיפה מתכוונים לפעול כנגד סרבני הסדרה נוספים, שגם להם ממתינים מגרשים מפותחים לטובת מעבר ובניית בית באופן חוקי. משפחה שכנגדה תופעל אכיפה לפינוי תאבד את הזכויות שהוצעו לה. על כן, אנו קוראים לכל המשפחות המתגוררות במקבצים לא חוקיים לממש את פתרונות ההסדרה המוצעים להם ולקבל את סל התמורות הנרחב.
"ב־2025, גופי האכיפה מתכוונים לפעול כנגד סרבני הסדרה נוספים, שגם להם ממתינים מגרשים מפותחים לטובת מעבר ובניית בית באופן חוקי"
"בנוגע ליישובים המצוינים בפנייתך ושעתידים להתפנות כביכול, ברשות ההסדרה לא מכירים שכונות ויישובים אלו. בנגב קיימות שש מועצות מקומיות, עיר אחת ושתי מועצות אזוריות המונות תשעה יישובים".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לטענות על התנהלות השוטרים בפינוי היישובים: "מדובר בטענות שקריות. בכלל המקומות שצוינו בפנייתכם היו הריסות של התושבים באופן עצמאי וכמובן על פי חוק. לא היה שום חיכוך כזה או אחר בין משטרה לאזרחים, הכל מצולם ומתועד. המשטרת מסייעת לרשות מקרקעי ישראל, מנהל האכיפה וגופי אכיפה אזרחיים באכיפת צווים שיפוטיים".
מרשות מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עכשיו ובימים אלו הרשות להסדרת התיישבות הבדואים , מתנגדת למעבר משפחת אלבדור לשכונה 10 בישוב ערוער בנגב . למרות שרצון המשפחה להתגורר באותה שכונה . ומצד שני כופה עליהם לעבור לשכונה 12 באותו ישוב , שכונה שאינה מפותחת ,אין בה תשתיות ואף לא ניתן להשיג היתר בנייה . מה גם שהיא שכונה מסוכסכת .
הרשות להסדרה , עומדת על רגליה האחריות , ללא שום סיבה . ושני אנשים ברשות הזו רוצים לקבוע לאוכלוסיה הבדואים , איפה ואיך להתגורר .
הוגשה עתירה לבית משפט ונקבע דיון . והשאלה הנשאלת , מדוע הרשות להסדרה מתנגדת למעבר בני המשפחה לשכונה 10 ? מדוע עומדים עלכן שיגררו בשכונה 12 שאינה מפותחת ומסוכסכת ?
התשובה לכך היא יחידה , כנראה טוב לרשות הבדואים ריבו הסיכסוכים בין הבדואים לבין עצמם .
לא מצאתי סיבה המצדיקה התעקשותם זו .
לא זו אף הם הרשות העבירו מכתב לרשות האכיפה במקרקעין לאכוף הריסת בתי בני משפחת אלבדור .
מדובר במשפחה המונה מעל 100 נפשות .
צווי ההריסה עוכבו עד ליום 22/01/25. ונקבע דיון ליום 30/01/25 באם להכשיר צווי ההריסה או לעכבם עד שהרשות תתעשט על עצמה , ותסכים לפנות את בני המשפחה למגרשים בשכונה 10 בערעור.
הדיון בעתירה במחוזי ב"ש קבוע ליום 25/03/25 .
שוב שאלת המאה , מדוע מתעקשים לא להעבירם לשכונה 10 ,למרות שהרשות הפעילה אכיפה להעבירם לשכונה 10 ? שכונה מתוכננת , אין התנגדות, ניתן להתאכלס באופן מיידי .
לצערי ישנם עשות אם לא מאות מקרים כגון אלו שאינן נחשפות לתקשורת .
לדעתי צריך לקיים פאנל ציבורי בהשתתפות נציגי הרשות ונציגי ציבור , לדיון בנושא ההתעקשות והאכיפה .
על הרשות להסדרה להפסיק העברת מכתבים לרשויות האכיפה לקדם תיקי הריסות בתים , ומצד שני כאשר פונים אליהם , אומרים שאנו לא מתערבים ,ואין לנו שליטה על רשויות האכיפה .
הבדואים הם אזרחים שווי זכויות , ויש להתייחס אליהם בהתאם לכך .
על ראשי הרשויות ומנהגים בשטח וחברי כנסת להיות מעורבים יותר .
תיקון החלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל פרק 6.4 העוסק בבדואים . חובה לקיים דיון ושנות סעיפים הפוגעים פגיעה קשה באוכלוסיה הבדואית .
פניה לראשי רשויות הבדואים , מדוע אין נציגים מטעמכם בועדת הפשרות שמתעללת בבדואים בהחלטותיה . לדוגמה, עיר כמו רהט , בושה שאין נציג מטעמה בועדת הפשרות , ו/או כל ועדה אחרת ברשות להסדרת התיישבות הבדואים ,ששם מתקבלות ההחלטות לעניין היישובים הבדואים ולתושביה .
גם אל לנו לשכוח , איך מתנהלת קבלת קהל ברשות להסדרת התיישבות הבדואים :
כאילו מגיעים למתקן צבאי , פשוט השפלה . אין לי עוד מילים ,למרות שיש הרבה מה להגיד .
מטומטמים מפגריםםם , הם יושבים על האדמה הזאת עוד לפני קום המדינה !
לא ביקשו דבר מלבד לחיות על אדמות אבותיהם , מדובר בבדואים , לא בחמאסססס , מה לא מובן ? בא לכם ליצור עוד קבוצה של שבטים שרק תהפוך לאויב כי לא נתנו להם לחיות בשקע על אדמות שהסבא רבה רבה שלהם הבטיח להם ? הרבה לפני קום המדינה ????? קצת כבוד לאחר זה המינימום האנושי !!! ואם אין לכם את זה אז אתם לא באמת יהודים ואין לכם נשמה או לב
בחורף ????? מאות ילדים בלי קורת גג בחורףףףףף ????? אני מתבייש במדינה שלי חסרת הלבבבב והמוסר ! מי נתן כת הצו הזה באמצע החורף ????? הוא צריל לשבת בכלא בגין פשעים כנגד אנוש !!!!
אוכלוסיה שאין לה כלוםםםם , המתגוררת בפחונים בלי תשתיות ובתי ספר ורפואה בסיסית … ! מי נתן את הפקודה לזרוק למדבר משפחות במאות ואלפים בלי הודעה מראש ??? בלי אפשרות לאסוף את החפצים , השמיכות , הבגדים , הכלים …..
זאת בושה ומכה קארמתית לעם היהודי בכללותו ! כולנו נשלם על המעשים הללו בעתידדדד ! שלכ יהיה לכם ספקקקק
כתבה מסולפת ,שנים צועקים על בניה בלתי חוקית וסוף סוף שהורסים אתם מציגים את זה שהשתלט על הקרקע כקורבן..
לכו תראיינו עוד אנשים שהרסו להם את הבתים בדרום תל אביב או בשטחים.
ואף אחד לא הודיע להם על פינוי שעה לפני ,הם בחרו להתעלם מהצווים לפינוי
משמח מאוד. כל דבר שגורם לארגוני זכויות האדם להצטעק, סימן שדבר טוב קורה. (כשקורה דבר רע באמת, הם שותקים, כי זה לא באג'נדה.) תודה על כתבה שנותנת תחושה שסוף סוף יש קצת משילות בנגב ולא רק מערב פרוע. גם אזרחי ישראל הבדואים צריכים להתנהג לפי החוק, ולא רק לקבל זכויות לפי החוק. מסופקני כמה מקוראי האתר נוסעים בנגב ורואים מה הולך שם. (ומה הולך איפה שרחוק מהכביש, יותר גרוע).
לא מאמינה שהכתב הנבזה מצדיק את הבדואים…
לא מאמינה שבתגובות חלק מהאנשים חסרי הידע מצדיקים את הבדואים…
לא מאמינה שעדיין יש בדווים ששירתו בצבא ושהם גם אנשי חוק המצדיקים את כלל הבדואים… ולא מבינים שמשפחותיהם ושאר משפחות הפשע האחרות, מוציאות להם שם רע, ובמקום להתנער מהם – הם צועקים חמס. (לא חמאס, אלא צורת ביטוי ל-גזלו לי, אכלו לי, שתו לי)
בקיצור, בן גביר הוא היחיד שסוף סוף עושה משהו, ואז מוצאים איזו עמותת שמאל שתעזור ל"נדכאים" ה"מסכנים" במסווה של עזרה, כאשר המטרה העיקרית זה לתקוע גלגלים בכל דבר שהממשלה הימנית עושה ולשמר את מצב האנדרלמוסיה הקיים בנגב עם הפרוטקשן והאלימות, אפילו בתוך תוכם.
כל זאת, בלי להתייחס לכל מה שכתבו פה האחרים בתגובות, לגבי מגרשים שהבדווים מקבלים למרות שלא מגיע להם, אבל בינתיים מפנים התיישבויות חוקיות של יהודים.
ודובר פה על אום אל חיראן וכו', אבל לי יש שאלה שאף אחד לא מתייחס אליה פתאום. פשוט ירד מהכותרות:
ותגידו לי דבר אחרון, מה עם היישוב הכי בעייתי של הבדואים- אל חאן אל-אחמר?
תקראו בויקיפדיה על המעורבות הבינלאומית שם ותנסו להסביר לי בבקשה – מה נסגר?
הנה ההתחלה:
] ב-1 במאי ביקשה הממשלה מבג"ץ להפסיק לקצוב זמנים לפינוי חאן אל אחמר והתחייבה לעשות את הדבר כאשר תמצא לנכון, וזאת לאור שיקולים הקשורים ליחסי החוץ של המדינה אותם נמנעה מלפרט.[25] בג"ץ קיבל את עמדת המדינה, והחליט להפסיק לעקוב אחר יישום ההחלטה על הפינוי.[26]
מעורבות בין-לאומית
תפסיקו לבלבל את השכל
הם קיבלו מגרשים מסודרים עם תשתיות בכלום כסף מה שאנחנו היהודים צריכים לשלם מיליונים הם מקבלים כמעט בחינם. הבעיה היא שיש שבטים שטוענים שהקרקע שייכת להם וכל מי שרוצה לבנות על השטחים שהמדינה נתנה לו כחוק מסתכן בקבלת כדור בראש מהשבט שחושב,שהשטח שלו. קרבות של חמולות שמנסים להשתלט על שטחי מרעה. חייבים להסדיר את הפשיעה הזאת! וכן הם צריכים לשלם מיסים וארנונה כמו כולם עבור,התשתיות! שמאלנים מטומטמים נמאסתם!!!
אני מתביישת שזו המדינה שלי. כמה רוע וטיפשות! במו ידינו אנו הורסים במקום לבנות. עוול משווע – כבשת הרש! והתגובות פה רק מראות עד כמה נהיינו לא אנושיים. האנשים האלה גרו פה לפנינו ויש להם זכויות. הם חיים בעוני מחפיר והזנחה מתמשכת של המדינה ששוללת מהם זכויות יסוד ומונעת מהם שנים שירותים בסיסיים. חלקם שירתו בצבא וכך אנו גומלים להם והופכים אוהב לאויב. במקום לפתח, לשקם, לבנות יחסי שלום אנו זורעים הרס ושנאה. בושה וחרפה!
אתם לא מתביישים לעשות כתבה 30 עמודים על אנשים שפשוט לקחו אדמות מדינה ובנו את ביתם
לעומת זאת אנשים ששירתו את המדינה ומשלמים מיסים שילמו ארבעים וחמישה מליון על מגרשים ומדינת ישראל מסרה את המגרשים למועצה להעביר אותם למי ששילם על הפיתוח ולא קיבלו את המגרשים כבר 6 שנים.
היגיע הזמן שהחוק וסדר יתקיים בצורה שווה בן כלל אזרחי ישראל כמו שלא מאפשרים היתישבות בלתי חוקית ליהודים צריך לא לאפשר לכול גורם אחר להיתישב בשום מקום בשיתחי מדינת ישראל ולאסוף את זה בכוח על פי החוק
הבדואים, בניגוד לשאר ערביי ישראל, משרתים בצהל ואינם רוצים בהשמדת המדינה. מדינת ישראל גומלת להם על כך ביחס מחפיר שדוחף אותם לעוני ופשע. ממשלות ישראל מדגימות בכך שאין תוחלת לערבים בלרצות לחיות לצידנו בדו קיום, הם תמיד יהיו אזרחים סוג ז במדינה היהודית, והנתיב היחיד שנותן להם עתיד של חיים וכבוד הוא שמדינת ישראל תיעלם. כל הכבוד לממשלות ישראל לדורותיהן על הנצחת הסכסוך וליבוי הטרור.
הגיע הזמן וטוב מאוחר מאשר בכלל לא
לאזרחי המדינה במרכז על בנייה של חדר לא חוקי מייד צווי הריסה
להם זה נמשך 100 שנה עד שבן גביר החליט להראות להם מה זה חוק
חוץ מזה גם צריך לעשות סדר איתם על נושא לא פחות חשוב וכואב פרוטקשיין
כתב משקר במצח נחושה, מהדהד את השקרים של עבריינים, זה טיב העיתונות פח אשפה הנפוצה בישראל, מה השקרים של הכתב? שהבניה הלא חוקית נהרסה בהתראה קצרה, לא חולקו צווים? לא היו דיונים בבתי משפט? לא נתנו התראות מעל שנה וחצי? כאמור מחלקת הקרקעות של רמי"י עובדים על הוראת היועצים המשפטיים של רשות מקרקעי ישראל, דהיינו על פי הדין הישראלי, הכתב פח אשפה בחר להשחיר את ישראל בשקרים נוסח דעא'ש.
אדמות מדינה זה אדמות מדינה!!! לעבור על החוק מבחינת הבדואים זה כמו לשתות כוס מים במקרה בניתימפרגולה לפני 20 שנה חרגתי ב15סמ בגודל שלא הפריע לאף אחד
קיבלתי זימון לבית משפט וקנס 2500ש
וצו הריסה חוק גם לבדואיםמולכל פורעי חוק
כתבה מגמתית, אבל לפחות מישהו מביא לידעתנו ידיעות משמחות כאלה
איזה יופי, טיפה של אור לטיפול באוכלוסייה הסופר בעייתית הזאת
תודה של לבטחון פנים, שאני מקווה שיחזור לתפקיד שמקדם אכיפה של הבעיה הגדולה הזו
כך נראית מדינה גזענית ופשיסטית. לצערי, אני לא חושב שמפלגות האופוזיציה, ברובן, בעלות אג'נדה שונה.
מי שמתנהג כך לאזרחים, פועל כטרוריסט נגד אוכלוסיה אזרחית רק בשל לאומיות ודת אחרות, שלא יטען שהוא פועל בשם הדמוקרטיה רק מפני שזכה בבחירות.