העברית קושרת את דורות העם היהודי בקשר מיוחד.

היהודי שכתב וקרא את התורה לפני אלפי שנים, זה שלמד אותה בחדרים ודרש בה במשך מאות בשנים, וזה שקורא בה היום, יכולים להסכים על משמעות רוב רובן של המילים.

זהו רצף זמן מדהים.

גם היהודי הקורא את התורה בקצה אחד של העולם ויהודי שיקרא אותה בקצה השני של העולם, יוכלו להסכים על משמעות רוב רובן של המילים.

זהו רצף זמן וגאוגרפיה מדהים.

העברית היא סממן בולט ויסודי בהגדרה שלנו כעם. העברית גם כוללת בתוכה כפל משמעויות שמאפשר לוויכוח ולפלפול היהודי האופייני להמשיך ולחיות גם היום

כך ניתן לומר, שהעברית היא סממן בולט ויסודי בהגדרה שלנו כעם.
העברית גם כוללת בתוכה כפל משמעויות שמאפשר לוויכוח ולפלפול היהודי האופייני להמשיך ולחיות גם היום.

ההמנון שלנו הוא דוגמא יפה לכך:

כל עוד בלבב, פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה.

עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים

שנים חשבתי שמזרח וקדימה אינן אלא מילים נרדפות המציינות את כיוון המזרח אליו נשואות עיני היהודי מגלותו שבאירופה.

עד שקראתי את ספרם המרתק של עמוס עוז ובתו פניה עוז זלצברג (יהודים ומילים).

קדימה יכול להיות גם מלשון מבט לעתיד – מבט קדימה. ובאותה מידה גם מלשון עבר, קֶדֶם.

האם כשבחרה המדינה שבדרך, הציונות, את המנונה, התייחסה לקדימה כמילה נרדפת למזרח או כהיפוך ההיסטוריה של עמנו מעם המביט לקֶדֶם (לאחור) ולקֶדֶם (מזרח) לעם המביט קדימה (לעתיד) ולקִדְמָה (להתחדשות)?

וקדימה יכול גם לסמן קִדְמָה, התחדשות.

האם כשבחרה המדינה שבדרך, הציונות, את המנונה, התייחסה לקדימה כמילה נרדפת למזרח או כהיפוך ההיסטוריה של עמנו מעם המביט לקֶדֶם (לאחור) ולקֶדֶם (מזרח) לעם המביט קדימה (לעתיד) ולקִדְמָה (להתחדשות)?

השאלה הזו עמדת לפתחנו גם היום.
(חיים ומוות ביד הניקוד)

עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.