העברית קושרת את דורות העם היהודי בקשר מיוחד.

היהודי שכתב וקרא את התורה לפני אלפי שנים, זה שלמד אותה בחדרים ודרש בה במשך מאות בשנים, וזה שקורא בה היום, יכולים להסכים על משמעות רוב רובן של המילים.

זהו רצף זמן מדהים.

גם היהודי הקורא את התורה בקצה אחד של העולם ויהודי שיקרא אותה בקצה השני של העולם, יוכלו להסכים על משמעות רוב רובן של המילים.

זהו רצף זמן וגאוגרפיה מדהים.

העברית היא סממן בולט ויסודי בהגדרה שלנו כעם. העברית גם כוללת בתוכה כפל משמעויות שמאפשר לוויכוח ולפלפול היהודי האופייני להמשיך ולחיות גם היום

כך ניתן לומר, שהעברית היא סממן בולט ויסודי בהגדרה שלנו כעם.
העברית גם כוללת בתוכה כפל משמעויות שמאפשר לוויכוח ולפלפול היהודי האופייני להמשיך ולחיות גם היום.

ההמנון שלנו הוא דוגמא יפה לכך:

כל עוד בלבב, פנימה
נפש יהודי הומיה
ולפאתי מזרח קדימה
עין לציון צופיה.

עוד לא אבדה תקוותנו
התקווה בת שנות אלפיים
להיות עם חופשי בארצנו
ארץ ציון וירושלים

שנים חשבתי שמזרח וקדימה אינן אלא מילים נרדפות המציינות את כיוון המזרח אליו נשואות עיני היהודי מגלותו שבאירופה.

עד שקראתי את ספרם המרתק של עמוס עוז ובתו פניה עוז זלצברג (יהודים ומילים).

קדימה יכול להיות גם מלשון מבט לעתיד – מבט קדימה. ובאותה מידה גם מלשון עבר, קֶדֶם.

האם כשבחרה המדינה שבדרך, הציונות, את המנונה, התייחסה לקדימה כמילה נרדפת למזרח או כהיפוך ההיסטוריה של עמנו מעם המביט לקֶדֶם (לאחור) ולקֶדֶם (מזרח) לעם המביט קדימה (לעתיד) ולקִדְמָה (להתחדשות)?

וקדימה יכול גם לסמן קִדְמָה, התחדשות.

האם כשבחרה המדינה שבדרך, הציונות, את המנונה, התייחסה לקדימה כמילה נרדפת למזרח או כהיפוך ההיסטוריה של עמנו מעם המביט לקֶדֶם (לאחור) ולקֶדֶם (מזרח) לעם המביט קדימה (לעתיד) ולקִדְמָה (להתחדשות)?

השאלה הזו עמדת לפתחנו גם היום.
(חיים ומוות ביד הניקוד)

עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.

נגע הסמים הסינתטיים מכה בדרום תל אביב. תושבים קוראים לפעולה והרשויות מגלגלות אחריות

בשבוע האחרון תשומת לב יתרה מופנית (שוב) כלפי דרום תל אביב ושוב בהקשרים בעייתים. מכת הסמים הסינתטיים, המשקפת תופעות התמכרותיות קשות, תקפה את האיזור ותושבי השכונות מיואשים.

צירוף מקרים אומלל של שני גורמים עיקריים יצר את התופעה. פעילות נדל"נית ענפה שהחלה באיזור התחנה הישנה, העירה את הנרקומנים מרבצם והביאה אותם למצוא מקלט בחדרי המדרגות, גני משחקים וספסלים של שכונות דרום העיר. בה בעת ומזה כמה שנים, ייצור ומכירת סמים סינתטיים זולים מתחת לראדר מתרחשים כמעט באין מפריע ומהווים מלכודת לאנשים קשי יום, המוצאים את עצמם מכורים עם תופעות התמכרות להירואין – מסמי פיצוציות.

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון"

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון".

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה. גם הסם הזה מאוד זול וממכר ועשוי להביא את המשתמש להתנהלות והתנהגות סכיזופרנית קשה.

התוצאה בפועל היא עשרות רבות של אנשים זרוקים ברחובות דרום תל אביב, עושים את צרכיהם בחדרי מדרגות ומשתקעים בגינות. מעבר למטרד הברור, מדובר גם בפגיעה בבטחונם האישי של התושבים. 

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה

אמש פנתה ח"כ מירב מיכאלי בנושא לשר ארדן בשאלה איך המשטרה מתמודדת עם המצב. הוא טען כי חלה עלייה באכיפה באיזור, אך גם ש"לא כל הפתרונות במשטרה" והפנה את התושבים לראש העיר. עירית תל אביב מצידה לוקחת אחריות חלקית ואת היתר – מגלגלת לפתח המשטרה.

העניין יכול היה אולי היה להיפתר אם היתה קיימת רשות למלחמה בסמים, אך זו נסגרה בשנה שעברה לפי החלטת השר ארדן, ובמקום הוא הורה להקים רשות לטיפול במלחמה בסמים בתוך המשרד לביטחון פנים. אולי זה הגוף שאמור לקחת אחריות?

*  *  *

כך או כך לאור המצב המחריף, השבוע התושבים החליטו לנקוט צעד ולאגד את פעילותם בקבוצת פייסבוק ששמה "דרום תל אביב בקריז". הקבוצה הוקמה על ידי תושבי האזור במטרה לפעול אקטיבית למיגור התופעה. 

בקבוצת "דרום תל אביב בקריז" מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות. הזוי כמה שהרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות

הם מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על ספסלים ועל המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות ומציאות בלתי נסבלת. המצב רע מאד וחייבים לטפל בזה. מצד שני, זה ממש הזוי כמה הרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות.

משטרת ישראל יכלה להשקיע 20 מיליון שקלים בפרשת טלגראס, אבל לא בתחומי אחריותה העובדה שנגע סמים אמיתי ומסוכן לאין שיעור מציף את הרחובות וגוזל חיי אדם. אני תמהה מה הופך את הקנאביס עבורם לכזה ששווה להשקיע כל כך הרבה משאבים למיגורו, שעה שמעבדות כימיות ביתיות של סמי פיצוציות וקריסטל עובדות חופשי. 

אולי כדאי לשאול את השר ארדן את אותה שאלה רק הפוך – מה כן נמצא בתחומי אחריותה של משטרת ישראל, והאם לא ראוי למנות מפכ"ל קבוע, מינוי שנעדר מהמסיבה מזה כשנה?

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

רעיון ההדחה חסרת התקדים של ראש ממשלה מכהן, יחד עם התיקו במערכת הפוליטית, יוצרים משבר חוקתי בישראל. המתח הפוליטי הוא גבוה, ורבים חוששים מהסיכון של אלימות פוליטית.

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רה"מ מכהן בצל הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, צוות החשיבה היוקרתי ביותר בישראל, אין ספק שראש ממשלה מכהן היושב תחת צלה של הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר.

לאנשים שישראל יקרה ללבם יש אחריות להשמיע את קולם ולעמוד מול כל ניסיון לפגוע בלגיטימיות של המערכת המשפטית. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין במיוחד שההחלטה מעלה שאלות לגבי סמכותו של הנשיא לתת את המנדט להקים ממשלה לנתניהו.

אין להשאיר החלטות לגבי עתידו הפוליטי של ראש הממשלה בידי המערכת המשפטית בלבד. לנשיא יש שיקול דעת במידה מסוימת, ויש לו תפקיד מרכזי במציאת פתרון. השמועות הרווחות בירושלים אומרות שהנשיא עשוי להטיל וטו אפילו על האפשרות לבקש מנתניהו להקים ממשלה ו/או להעניק לו חנינה לפני תחילת המשפטים שלו, בעסקה בסגנון ניקסון שתחסוך לאומה מערכת בחירות שלישית, במה שמסתמן כהתקפה על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון.

לדברי הפרופ' למשפט ציבורי יואב דותן, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של הפרקליטות, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, וכי דעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי ביה"מ העליון

לדברי יואב דותן, פרופסור למשפט ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של פרקליטות המדינה, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, ושדעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי בית המשפט העליון. אם ראש הממשלה, הליכוד, הכנסת, הפרקליטות והנשיא לא יכולים לפתור בעיה זו בהקדם – דבר שלא סביר – אזי בית המשפט העליון יתבקש לפתור אותה. כיצד הוא יכריע?

למעשה שני משפטים מתנהלים. אחד הוא ההדחה הפורמלית נגד ראש הממשלה בגין הונאה, הפרת אמונים ושחיתות. אם הוא לא יתפטר בגלל ההאשמות הללו, רוב הסיכויים שהעניין יגיע לבית המשפט העליון.

לפי העיקרון המשפטי הקיים של טוהר מידות ואמון הציבור המתואר בהמשך, יתכן שבית המשפט העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגד נתניהו מתנהל בבית המשפט של דעת הקהל. כאן התומכים שלו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט ונגד מה שמכונים בפיהם פרקליטות ותובע ציבורי חזקים מדי, ובית משפט עליון אקטיביסטי מדי.

אין אלא להצטער על עד כמה הליכוד בראשות נתניהו התרחק מן הליכוד של מנחם בגין, עם הכבוד שהוא רחש לשלטון החוק ולעצמאותו של בית המשפט העליון, כפי שמשתקף באמירתו המצוטטת, "יש שופטים בירושלים."

לפי העיקרון המשפטי של טוהר מידות ואמון הציבור, יתכן שביה"מ העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגדו מתנהל בביה"מ של דעת הקהל. כאן תומכיו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט

פרופסור דותן טוען שרוב הציבור רואה את הניסיונות לפגוע בלגיטימיות של בית המשפט העליון ומערכת המשפט. החלטות בית המשפט בתחום של טוהר מידות נהנות מתמיכה ציבורית גורפת. בית המשפט נדמה בעיני הציבור כלוחם חסר פניות ואמיץ נגד שחיתות ממשלתית. החלטות בית המשפט בתחום זה מדגישות את ההתנהגות שאינה משביעה רצון ואת השחיתות בקרב עובדי ציבור בכירים ושל פוליטיקאים, ומחזקות את התדמית והעוצמה של בית המשפט כמגינה על זכויות הציבור, ונגד ניצול הכוח של מנהיגיו.

לגבי שימוע אפשרי של בית המשפט העליון בעניין ההדחה, פרופסור דותן מסביר שבית המשפט העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע את מינוים של שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס העקרונות של טוהר המידות ואמון הציבור.

החלטות מוקדמות של בית המשפט היו מבוססות על ההאשמות של עברות פליליות חמורות על ידי הממונים. בית המשפט הרחיב את זה לכלול מקרים בהם התנהגותו של הנאשם נתפסה כלא מוסרית, גם אם לא לגמרי פלילית, כגון הטרדה מינית ואפליה.

לגבי שימוע אפשרי של ביה"מ העליון בעניין ההדחה: ביה"מ העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע מינוי שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס עקרונות טוהר המידות ואמון הציבור

במספר מקרים יותר עכשוויים, ממונים בכירים בצה"ל הגיעו לבית המשפט על יסוד ביטויים של המועמד במדיה, שנראו בעיני העותרים כפוגעים באידאלים של זכויות אדם או זכויות חוקתיות בסיסיות אחרות. למרות שרוב עתירות אלה נכשלו, בכולן בית המשפט שב והדגיש את תפקידו בלהבטיח שממונים בכירים יענו על דרישותיו לסטנדרטים מוסריים גבוהים בשרות הציבור.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה, ואחרי שפרקליט המדינה הודיע שהוא יתקשה להגן על מנויים אלה בבית המשפט.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה

לדברי פרופסור דותן שלושה מקרים אלה במיוחד מנבאים רעות בשביל נתניהו. במקרה אייזנברג (1992), בית המשפט פסק שחבר בכיר לשעבר בשירותי בטחון הפנים (יוסי גינוסר), שהיה מעורב בכיסוי והריגה של שני מחבלים אחרי שנשבו, ושקיבל חנינה מהנשיא, לא יוכל להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון מפני שעברו מכתים את טוהר מידות.

במקרה זה המנוי החדש נמנע, ובכך יש תמיכה לטיעון המשפטי שעל הנשיא להימנע מלמנות אדם לנסות ולהרכיב ממשלה, אם טוהר מידות הוכתם על ידי האשמה בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית. אם נתניהו יקבל חנינה לפני המשפטים שלו, יתכן שחוק זה ימנע ממנו מלבקש משרה בכירה גם בעתיד.

דותן מסביר שבמקרה דרעי (1993), בית המשפט פסק שראש הממשלה רבין היה מחויב לפטר את שר השיכון דאז, אריה דרעי, אחרי שהוא הואשם בשחיתות. בית המשפט טען ששר המואשם בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית הפר את הדרישה לטוהר מידות ואמון הציבור. מאז 1993 זהו החוק לשרים נאשמים, וזהו התקדים שקרוב לוודאי יביא לידי התפטרותו של נתניהו.

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש לעקרון המוביל של טוהר המידות ולחשיבותו של אמון הצבור. לכל הפחות אמון הציבור מחייב שאדם המואשם בעברה רצינית לא יוכל לכהן במשרה הבכירה ביותר במדינה.

המקרה השלישי הרלבנטי הוא זה של שלושה ראשי עיר מערים מרכזיות (רוכברגר, 2013). פחות מחודש אחד לפני הבחירות העירוניות, פרקליט המדינה הודיע שבכוונתו להגיש להם כתבי אישום בגין שחיתות.

ראשי ערים נבחרים בבחירות ישירות, אבל בית המשפט אמר, כפי שיטען נתניהו, שהטיעון של דמוקרטיה ייצוגית לא מהווה טיעון מספיק טוב כדי שבית המשפט יפטור את ראשי הערים מהעיקרון של טוהר המידות. לבית המשפט לא היה את הכוח למנוע מראשי הערים להתמודד בבחירות, אך כתב אישום עדיין יוכל למנוע את מינויו של עובד ציבור נבחר אחרי הבחירות, במידה וייבחר.

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם.

באותה תקופה בית הנבחרים ניסה להפחית את כוחו של המלך שהיה עדיין כל יכול. ההדחה הייתה דרך להעמיד במבחן את סמכותו של המלך. בית הנבחרים (הגוף העליון הפרלמנטרי בממלכה המאוחדת) ישב בתור בית משפט וניסה להעניש את הנאשם.

מלכים ומלכות ערערו על נוהג זה והשיבו מלחמה בכך שלא קראו לבית הנבחרים בחזרה. היה אפשר להדיח שרים רק בזמן שבית הנבחרים ישב. אחרי שבית הנבחרים האנגלי גבר על המלך נוהג זה דעך, אך הוא חודש על ידי החוקה האמריקאית, שם הוא נתפס כחלק אינטגרלי של הפרדת הכוחות ושל האיזונים והבלמים בין נשיא ארה"ב, הקונגרס ובית המשפט העליון. היסטורית, הדחה הובילה ליותר מחויבות ושקיפות.

יש הטוענים כי בית המשפט העליון בישראל גזל את הכוח של הרשות המחוקקת והלך מעבר למנדט האקסקלוסיבי שלו לפרש את החוקים שנחקקו על ידי הכנסת. בכל זאת, מאז ייסודו בתקופת הבריטים, ניתנה לבית המשפט סמכות שיפוטית רחבה לשמוע ולהכריע בעניינים "שחיוני להכריע בהם כדי שייעשה צדק".

חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזו על ידי מורשת ישראל"

בתי משפט קיבלו הוראה ליישם את החוק האנגלי המקובל ואת עקרונות ההגינות במקרים של בעיות שלא נפתרו על ידי החוק העות'מאני או החקיקה החדשה. מושג ה"לקונה" – מילוי הפער – עודד יצירתיות משפטית השוואתית לפי מיטב המסורות של החוק האנגלו-אמריקני.

ב-1980, כאשר בוטלו פורמאלית כל הקשרים לחוק האנגלי המקובל, נולד חוק מקובל חדש ייחודי ישראלי. חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזה על ידי מורשת ישראל".

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד בית המשפט העליון של מדינת ישראל היא נסיון לשים סוף לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל.

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד ביה"מ העליון היא נסיון לשים סוף  לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל

גם אחרי הרשעתם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל הנשיא משה קצב, ורשימה ארוכה של פוליטיקאים בכירים בגין עברות פליליות, הכנסת לא הצליחה לפעול בהתאם להמלצות ועדת שמגר (2008). הוועדה הכינה קוד מוסרי עבור שרים, בכוונה לקדם התנהגות ראויה על ידי חברי כנסת, שהם נאמני הציבור, על מנת לקדם רווחה כללית, שקיפות וממשל תקין.  הקוד המוצע דורש מחברי כנסת לקיים, בין השאר, ערכים כגון יושר, מנהיגות, נאמנות לערכי המדינה, ועבודת צוות.

הכנסת לא עשתה דבר. בית המשפט העליון נאלץ לפעול בתוך הקשר זה של אפתיה, כדי לעורר סטנדרטים של מנהיגות, כי הכנסת לא פעלה. חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום בו בית המשפט פיתח סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה.

חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום, שבו פיתח ביה"מ העליון סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה

האם עלינו לצפות לפחות ממנהיגינו הפוליטיים? בית המשפט עושה את הדבר הנכון בכך שהוא קבע סטנדרטים מוסריים גבוהים עבור מנהיגינו. לציבור יש את הזכות לדרוש את זה. לבית המשפט ניתנה הסמכות לפרש את החוקים וזה צריך להיעשות בדרך שמקדמת מנהיגות טובה יותר ושמכבדת טוהר המידות ואמון הציבור. קביעת סטנדרטים מוסריים גבוהים למנהיגים שלנו היא היסוד של טוהר המידות, אמון הצבור ומשילות טובה יותר בישראל.

ממשלת האחדות הרצויה והחיונית צריכה להתחייב  ליישם באופן מידי את הקוד המוסרי לשרים שהומלץ על ידי ועדת שמגר (2008). עד אז "יש שופטים בירושלים".

הדיון המלא על מקרה החוק הנדון

סיימון פינק חי בישראל, נולד וגדל במלבורן, אוסטרליה. למד משפטים, פוליטיקה וכלכלה ומתעניין במדיניות ציבורית. עבד עבור ממשלות ישראל ואוסטרליה וכרגע עובד בבנק בישראל.