JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ׳ אלון קורנגרין: מדור המתחרטים | זמן ישראל

מדור המתחרטים

שלט בהפגנת מחאה נגד הממשלה: נגמר הארבה? (צילום: אלון קורנגרין)
אלון קורנגרין
שלט בהפגנת מחאה נגד הממשלה: נגמר הארבה?

באחד מערבי האתמול ישבתי בבית, עצמתי את עיניי וניסיתי להחליט האם להוציא קודם את הכלים מהמדיח או את הכלבה לטיול. בעודי פוסח על הסעיפים, צלצל הטלפון. שיחה לא מזוהה. עוד סקר בחירות או הלוואה בתנאים נוחים.  נאנחתי עמוקות ועניתי.

"הלו, הלו, אפשר לדבר עם פרופסור קורנגרין?" אמר קול במבטא ערבי כבד. זה שלל מייד את סקר הבחירות. הזדקפתי במקומי ועניתי בנימוס המתבקש:
"פרופסור קורנגרין מדבר, עם מי יש לי הכבוד לשוחח?"

"הלו, הלו, אפשר לדבר עם פרופסור קורנגרין?" אמר קול במבטא ערבי כבד. זה שלל מייד סקר בחירות. הזדקפתי עניתי בנימוס: "פרופסור קורנגרין מדבר, עם מי יש לי הכבוד?" "אהלן, פה זה יחיא סנוואר מדבר"

"אהלן וסהלן, פה זה יחיא סנוואר מדבר".

– אתה, אתה לא מת?

"וואללה מת לגמרי, אבל נשארו לי דקות בחבילה וחברת הסלולר לא מוכנה לתת לי החזר. הייתי אצלם בממתינה שעה עד שוויתרתי".

– נשמע שקיבלת תנאים טובים. איך 72 הבתולות?

"אין בתולות ואין בטיח, שמו אותי אחראי מנהרות בגיהינום. כל היום אני חופר ובלילה סוגרים אותי במדור המתחרטים".

– מדור המתחרטים? לא נשמע כל כך נורא.

"בחייאת דינאק, זה עינוי נורא, אני לא מצליח לישון דקה".

– אני לא מבין.

"יא פרופסור, תראה, במדור הזה שמים את כל אלו שהתחרטו על כך שניסו להשמיד את היהודים".

– לדוגמה?

"יש פה פרסי אחד עם שם משפחה 'הרשע', פרעה מצרי עם מים בריאות ואיזה רומאי אחד עם יתוש באוזן ועוד כאלו. אתה מתחיל להבין, פרופסור?"

– מתחיל.

"יש פה גם איזה מצרי כחוש בשם נאצר. כל ערב הוא פורץ בדמעות ולועס לנו את הראס עם אותו סיפור עלוב. במשך שנים הוא צפה ביאהוד. הם נראו לו אומה על סף התמוטטות עצבים, כל הזמן עסוקים באינטריגות פוליטיות ומריבות, אומה במיתון כלכלי וירידה גדולה מהארץ. אז הוא ניפח את חזהו, סגר את מיצרי טיראן וחיכה שהיהודים ישברו בבכי".

"יש פה גם איזה מצרי כחוש בשם נאצר. כל ערב הוא פורץ בדמעות ולועס לנו את הראס עם אותו סיפור עלוב. שנים הוא צפה ביאהוד. הם נראו לו אומה על סף התמוטטות עצבים, כל הזמן עסוקים באינטריגות ומריבות"

– ואז מה?

"כאן הוא מתחיל לייבב ולקלל. הוא טוען שהיאהוד הטעו אותו במתכוון. לפני שהספיק למצמץ יצאו שמשון ושבעים הגיבורים ואת שאר ששת הימים הוא לא זוכר. ואללה, כל הלילה הוא מייבב, מה עשיתם לאיש המסכן, יא יאהוד?"

– מי עוד אתך?

"לא מזמן הגיע לכאן החבר הלבנוני שלי חסן. הוא התחרט פעם אחת ב-2006, שכח, ועכשיו הוא מתחרט באבו אבוהא. הוא אחד השקטים פה במדור, כל עוד אף אחד לא עושה לידו 'ביפ ביפ'".

– אני מתחיל לקלוט את התמונה, וכל היום אתה חופר מנהרות?

"כן, זה לא כזה נורא. יש פה צוות גדול ומיומן מחמאס. אני, איסמעיל הנייה, מוחמד דף (ברובו) ועוד מהג'מעה מתקדמים די יפה. חבל שהמנהרה מתמלאת מעצמה כל יום ואנחנו צריכים להתחיל מחדש. בהר לידינו יש איזה יווני שכל יום דוחף סלע. דוחף סלע וצוחק עלינו. ואללה מג'נון, גם הבחור הנחמד שמצייר על קירות המנהרה צריך לצייר הכול מחדש כל יום".

– מישהו מצייר על קירות המנהרה שלכם?

"כן. בחור מוזר עם שפם קטן ושער מסורק יפה לצד אחד. לא מדבר בכלל אבל כל פעם שמזכירים אתכם היהודים הוא נתקף התקפת זעם, נתקעת לו יד אחת למעלה, ויוצא לו קצף מהפה. אני אומר לך פרופסור, יש פה ממש מוזרים במדור המתחרטים".

– אתה משתלב במדור?

"בטח. גם אותי רימיתם יא שדים. שנים אני מסתכל עליכם, רבים על השמפניה והסיגרים של ביבי, רבים על הדמוקרטיה, בוכים על יוקר המחייה (אותו טריק שעשיתם לנאצר – אין בושה). אבל הייתי זהיר. לפני שנתיים עליתם מדרגה, יריב לוין ושמחה רוטמן התחילו להתעסק עם הרכב ועדה, אנא עארף, משהו שולי עם שופטים. בשביל איזו ועדה משעממת יצאתם להפגין ברחובות, כתבתם מלא מאמרי דעה חמוצים לעיתון 'הארץ', איימתם לעזוב את הארץ (שוב אותו טריק משנות השישים – אין, אין שום בושה) וערוץ 14 התעסק בשקמה ברסלר.  וואללה, אמרתי, דחיפה אחת קטנה ואתם קורסים. אז דחפתי, חזק. שאר השנה מעט מעורפלת לי, איך שדחפתי דחפתם בחזרה חזק. ככה עושים? איך אפשר לסמוך עליכם? תגיד לי פרופסור, הא? ככה עושים?"

"גם אותי רימיתם יא שדים. שנים אני מסתכל עליכם, רבים על השמפניה והסיגרים של ביבי, רבים על הדמוקרטיה, בוכים על יוקר המחייה (אותו טריק שעשיתם לנאצר – אין בושה). לפני שנתיים עליתם מדרגה"

הוא המשיך להתלונן ולהתלונן. קולו נשמע יותר ויותר קצוב ולא מובן.  פתחתי את עיני וראיתי את הכלבה יושבת על השטיח, ראשה מוטה לצד אחד ובעיניה המבט הזה ששואל אם כבר החלטתי להוציא מהמדיח או להוציא אותה לטיול. נאנחתי עמוקות ויצאתי איתה למדוד מדרכות ולאסוף גללים.

  • נכתב בהשראת טורו של אפרים קישון "יא-אחי אפרים"  שפורסם ב-21 ביולי 1967 בעיתון "מעריב".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מאמר נחמד מאוד. השאלה הגדולה היא האם החרטה על כך שניסו שוב להשמיד את ישראל, ולא הצליחו, בפעם המי יודע כמה, תדריך מעתה את מעשיהם של הפלשטנאצים בעזה והמוסלמונאצים בלבנון, או שבעוד כמה שני... המשך קריאה

מאמר נחמד מאוד. השאלה הגדולה היא האם החרטה על כך שניסו שוב להשמיד את ישראל, ולא הצליחו, בפעם המי יודע כמה, תדריך מעתה את מעשיהם של הפלשטנאצים בעזה והמוסלמונאצים בלבנון, או שבעוד כמה שנים הם יקומו מתוך ההריסות וינסו שוב? להערכתי הם ינסו שוב, כי כמו במשל העקרב והתנין, הם לא יכולים אחרת.

עוד 709 מילים ו-1 תגובות
סגירה