ביום חמישי הקרוב ייכנס לתוקף חוק איסור המגעים עם אונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של פליטי פלסטין, גוף של האו"ם), שאושר בכנסת לפני 90 ימים. החוק, המורכב משני חלקים, נחקק כשנה לאחר אירועי טבח שבעה באוקטובר, שבמהלכם השתתפו רבים מעובדי אונר"א בביצוע הזוועות בעוטף עזה.
לאחר הטבח הציגה ישראל בפני האו"ם הוכחות על מעורבותם של עובדי אונר"א באירועים, כולל תיעוד מצולם של חטיפת גופתו של הצעיר יונתן סמרנו. כמו כן, ישראל חשפה את השימוש הנרחב שנעשה בעזה בבתי ספר, מתקנים ורכבים של אונר"א להסתרת טרוריסטים ומלאי תחמושת. אחד מהחטופים ששבו מעזה בסוף נובמבר 2023 סיפר כי הוחזק בביתו של מורה מאונר"א.
ב־5 באוגוסט 2024 פרסם האו"ם דוח עם ממצאי חקירתו על אונר"א, שבמסגרתו הודיע על פיטוריהם של תשעה מעובדי הסוכנות. עם זאת, האו"ם המשיך להעניק גיבוי כולל לאונר"א, גוף שהפך, לטענת ישראל, לחלק אורגני מחמאס. טענותיה של ישראל נגד אונר"א נרחבות אף יותר מההשתתפות בטבח, וכוללות ביקורת על תפיסת אונר"א כגוף המנציח את מעמד הפליטות.
החקיקה בכנסת כללה שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, הפסקת פעילות אונר"א בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, והשני, איסור על מגע של רשויות ישראליות ואישים ישראלים בתפקידים ציבוריים עם הארגון
החקיקה בכנסת כללה שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, הפסקת פעילות אונר"א בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, והשני, איסור על מגע של רשויות ישראליות ואישים ישראלים בתפקידים ציבוריים עם הארגון. שני המרכיבים ייכנסו לתוקף ב־30 בינואר, כאשר לא ברור מי יחליף את הארגון במתן שירותים לציבורים פלסטינים הנשענים עליו, כגון בתי ספר ושירותי רווחה אחרים.
בשבועות האחרונים מתקיימים בכנסת דיונים בנושא יישום החוק. בוועדת חוץ וביטחון התקיים לפני כמה ימים דיון סגור. בפתח הדיון, העניק יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, לקובי סמרנו, אביו של יונתן ז"ל, את האפשרות לשאת דברים פומביים. גופתו של יונתן עדיין מוחזקת בעזה.
סמרנו אמר: "אני נמצא בימים הקשים בחיי, מצד אחד אושר גדול על אלה שחוזרים, ומצד שני המחשבה על מי שנשאר שם. לאונר"א הייתה ועדיין יש את היכולת להשיב את הבן שלי, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת. אונר"א הוא ארגון טרור שעובדיו לקחו חלק בזוועות שבעה באוקטובר, ומדינת ישראל לא יכולה לאפשר מעקף לחוק שעבר".
אתמול (שני) קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון בנושא היישום הפיננסי של החוק. במהלך הדיון ציין נציג משרד האוצר, יורי מצלאוי, כי יישום החוק יוביל לביטול פטורים שונים שהוענקו לאונר"א במשך השנים.
אף שחלפו 90 ימים מאז אישור החוק, במשרד המשפטים ובשאר הרשויות, כולל בנק ישראל, עדיין בוחנים אם הניסוח חל גם על אחזקת חשבונות בנק של אונר"א בבנקים ישראליים
לפי הפרשנות של משרד האוצר, ביטול הפטורים לאונר"א אינו דורש הוצאת צו הצהרתי נוסף. עם כניסת החוק לתוקף, הפטורים והטבות המיסוי שניתנו לאונר"א, כגון מע"מ, מכס, בלו ומסי קנייה, יופסקו אוטומטית. זאת בשל האיסור על עובדי האגפים השונים במשרד האוצר להתכתב עם נציגי אונר"א או לקיים עמם קשר כלשהו.
ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, שהובילה את חקיקת החוק וכיום דוחפת את הביקורת הפרלמנטרית על יישומו, טענה בדיון כי משרד האוצר צריך לפרסם צווים ישירים המורים על איסור תקשורת עם אונר"א. לדבריה, אין להסתפק בעצירת המגעים באופן פסיבי בלבד.
שאלה נוספת שעלתה בדיונים נוגעת לפעילות הבנקים המסחריים בישראל מול אונר"א. לשון החוק מתייחסת לניתוק מגע עם "רשויות המדינה, לרבות גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".
עם זאת, אף שחלפו 90 ימים מאז אישור החוק, במשרד המשפטים ובשאר הרשויות, כולל בנק ישראל, עדיין בוחנים אם הניסוח חל גם על אחזקת חשבונות בנק של אונר"א בבנקים המסחריים הישראליים.
נציגת המפקח על הבנקים, מירי רוזנשטוק, אמרה כי אף שהמערכת הבנקאית כולה מכירה את חוק אונר"א, עדיין מתקיימים דיונים בנוגע לפרשנות החוק ותחולתו
נכון להיום, לפחות שניים מהבנקים הגדולים בישראל מנהלים חשבונות עבור אונר"א. הבנקים טרם קיבלו הנחיה מבנק ישראל כיצד לנהוג — האם עליהם לסגור את החשבונות או להמשיך לספק שירותים בנקאיים לארגון.
במהלך הדיון אתמול אמרה נציגת המפקח על הבנקים, מירי רוזנשטוק, כי אף שהמערכת הבנקאית כולה מכירה את חוק אונר"א, עדיין מתקיימים דיונים בנוגע לפרשנות החוק ותחולתו. ח"כ מלינובסקי דוחפת ליישום מהיר וברור יותר על הבנקים המסחריים.
לאחר החקיקה פנתה מלינובסקי למפקח על הבנקים בנושא, ואתמול בדיון אמרה: "אם אין כסף, אין טרור… תשובת המפקח על הבנקים אינה מקובלת. היה להם שלושה חודשים להיערך. הבנתי מהמפקח שהם מבינים את גודל האירוע, ואני מצפה שיעבירו הנחיות ברורות לבנקים כיצד להתנהל. לא ייתכן שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, והכסף ימשיך לזרום לארגון".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הוסיף בדיון כי הוא מבין שלשון החוק חלה גם על הבנקים. "ממה שהבנתי מלשון החוק, זה חל גם על הבנקים. החוק אומר זאת במפורש. אני לא מסכים שבנק ישראל לא יהיה (מעורב) בעניין", אמר גפני.
אונר"א מספקת שירותים משמעותיים לתושבים הפלסטינים במזרח ירושלים, שנמצאים בתחום אחריות עיריית ירושלים. החל מיום חמישי, לא ברור מי יחליף את אונר"א בניהול בתיה"ס ובמתן שירותים נוספים
היבט נוסף שקשור לכניסת החוק לתוקף השבוע לא עלה לדיון אתמול, אך הוא מהותי. אונר"א מספקת שירותים משמעותיים לתושבים הפלסטינים במזרח ירושלים, שנמצאים בתחום אחריות עיריית ירושלים. החל מיום חמישי, לא ברור מי יחליף את אונר"א בניהול בתי הספר ובמתן שירותים נוספים. נכון לעכשיו, עיריית ירושלים אינה ערוכה להתמודד עם המצב.
במשך חודשים ארוכים ישראל נמנעת מהצעת חלופה או פתרון למילוי החלל שיוותר לאחר יציאת אונר"א ממזרח ירושלים. נוסף על כך, בשטחי הגדה המערבית, אונר"א אינם מחויבים להפסיק את פעילותם, שכן מדובר באזורים שאינם תחת ריבונות ישראל. עם זאת, סגירת חשבונות הבנק של הארגון ואיסור על מגעים כלשהם עמו עלולים להקשות על המשך תפקודו.
באשר לפעילות אונר"א בעזה, גם שם ישראל לא הציעה חלופה, והיחסים המדרדרים בין ישראל לאו"ם מונעים מהארגון למלא את החלל שנוצר. כתוצאה מכך, סגירת פעילות אונר"א בעזה עלולה אף לחזק את חמאס, שכן הם ורק הם יהיו אחראים על הפצת הסיוע ההומניטרי באזור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם