איתמר בן גביר התפטר בשבוע שעבר מתפקיד השר לביטחון לאומי בעקבות פרישת סיעת עוצמה יהודית מהקואליציה, אך הבהיר מראש כי ישוב לתפקיד אם וכאשר המלחמה תתחדש. גם מחליפו, השר חיים כץ, מתייחס למינויו כזמני.
אולם, גם אם בן גביר לא ישוב לתפקידו, ניתוח העובדות ושיחות עם קציני משטרה לשעבר מעלים כי השינויים שביצע במשטרה והשפעתם על תפקודה יימשכו עוד זמן רב. כל יוזמה לביטול או תיקון מהלכיו צפויה להימשך זמן רב ולהיות כרוכה בהשקעה משמעותית.
תת־ניצב ערן קמין, לשעבר ראש חטיבת החקירות במשטרה ומפקד יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה), אומר: "בן גביר לא באמת עזב את המשרד. כל הסגל – או רובו – נותר בעינו, כולל חנמאל דורפמן, המנכ"ל רפאל אנגל, הדובר ישכר זלמנוביץ' ועוד.
"ייתכן מאוד שבן גביר עצמו יחזור בקרוב, ובינתיים – הסגל פועל לפי הנחייתו ורוחו וידווח לו על כל סטייה. הנזקים שעשה למשטרה ישפיעו עליה עוד זמן רב"
"ייתכן מאוד שבן גביר עצמו יחזור בקרוב, ובינתיים – הסגל פועל לפי הנחייתו ורוחו וידווח לו על כל סטייה. הנזקים שעשה למשטרה ישפיעו עליה עוד זמן רב. הוא השאיר אחריו אדמה חרוכה".
השר (אולי) הלך, אך חוק בן גביר נשאר
אחד השינויים המשמעותיים בהתנהלות המשטרה, שיזם בן גביר עוד לפני כניסתו לתפקיד, נותר בעינו גם לאחר שהתפטר: התיקון לפקודת המשטרה, שאושר בכנסת ב־28 בדצמבר 2022. התיקון שינה את שם המשרד והשר מ"ביטחון פנים" ל"ביטחון לאומי" והרחיב משמעותית את סמכויות השר.
התיקון קובע:
"השר (לביטחון לאומי) יתווה את מדיניות המשטרה והעקרונות
הכלליים לפעילותה, לרבות סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות […] תקציב, יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ורמת מוכנותה […] השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות".
התיקון, שכונה "חוק בן גביר", עורר סערה. משפטנים, קציני משטרה בדימוס ופוליטיקאים מהאופוזיציה טענו כי הוא סלל את הדרך להפיכת המשטרה ל"מיליציה" שתשמש לרדיפות פוליטיות ותפעל בהתאם לגחמות השר.
"משטרה המשתמשת בכוחה לקידום אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים של המחזיק בשלטון היא סממן לדיקטטורה, ותביא לאכיפה לא שוויונית ולפגיעה חמורה בזכויות האדם"
האגודה לזכויות האזרח, הוועד נגד עינויים והתנועה לטוהר המידות עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון. בעתירה נטען: "התיקון מכניס שיקולים פוליטיים להחלטות מקצועיות רגישות של המשטרה […] משטרה המשתמשת בכוחה לקידום אינטרסים פוליטיים ומפלגתיים של המחזיק בשלטון היא סממן לדיקטטורה, ותביא לאכיפה לא שוויונית ולפגיעה חמורה בזכויות האדם".
הדיון בעתירה נמשך שנתיים, ובמהלכן בג"ץ הוציא שורת צווי ביניים שאסרו על השר להתערב פוליטית בעבודת המשטרה, בעיקר בנוגע לטיפול בהפגנות. למרות זאת, בן גביר התעלם מהצווים והתערב במדיניות המשטרה שוב ושוב. הארגונים עתרו ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה להורות על פתיחת חקירה נגדו בגין הפרת הצווים, אך חקירה כזו לא נפתחה.
לבסוף, לפני כחודש, בג"ץ פסק כי החוק לא יבוטל, אך קבע כי יש לבטל את הסעיף המאפשר לשר להתוות מדיניות בתחום החקירות. לפי בג"ץ, סעיף זה פוגע בזכויות החוקתיות של חשודים ועלול להוביל לפוליטיזציה של החקירות.
בפועל, בן גביר לא המתין להכרעת בג"ץ. השר, שהורשע בעבר בפלילים ושדקויות החוק מעולם לא עניינו אותו, ביצע שינויים מעמיקים במשטרה.
קצינים מקצועיים הלכו, קצינים נאמנים נשארו
המהלך המרכזי שבאמצעותו התבצעה ההשתלטות הפוליטית היה מינויים. לדברי ראש אגף מבצעים לשעבר במשטרה, ניצב אמנון אלקלעי: "בן גביר השחית את כל המערכת באמצעות מינויים, קודם של המפכ"ל ואחר כך של רבים מתחתיו.
"קצינים רבים קודמו והתמנו לתפקידים לא בשל מקצועיותם או התאמתם לתפקיד, אלא כאתנן על נאמנותם. זה פגע במשטרה פעמיים: מונו קצינים לא מתאימים, מה שפגע בתפקוד המקצועי; ונוצרה אווירת טרור"
"קצינים רבים קודמו והתמנו לתפקידים לא בשל מקצועיותם או התאמתם לתפקיד, אלא כאתנן על נאמנותם. זה פגע במשטרה פעמיים: מונו קצינים לא מתאימים, מה שפגע בתפקוד המקצועי; ונוצרה אווירת טרור הגורמת לציות לכל גחמה של השר והמפכ"ל".
טרור?
"כן. ביזו אנשים שלא התיישרו עם השר, השפילו אותם בפומבי בדרכים הכי נלוזות. תראה מה עשו ליועמ"ש המשטרה דדו זמיר ולעמי אשד (מפקד מחוז תל אביב לשעבר). קרו דברים כאלה גם בדרגים נמוכים יותר. מזמינים שוטרים שעבדו קשה לטקס הענקת דרגות, והם מגלים בטקס שאחרים קיבלו דרגה והם לא".
הצצה לרזומה ולהליך המינוי של רבים מאלה שמונו לתפקידים בכירים בתקופת בן גביר ממחישה את דברי אלקלעי.
מפכ"ל המשטרה דני לוי הוא שוטר ותיק שהתגייס ב־1985, אך עד למינויו ב־2024 הגיע לדרגת ניצב בלבד. ב־2019, בעת ששימש מפקד מרחב ירקון, עלה לכותרות בעקבות הפגנת המחאה על הירי בסלומון טקה, שבמהלכה נעצר הצלם ערן ורד שסיקר את האירוע – ללא עילה סבירה ובאלימות.
ב־2021 מונה לוי לסגן מפקד מחוז ירושלים ובאוגוסט למפקד מחוז חוף. לפי פרסומים שונים, בתקופת כהונתו חלה עלייה של כ־77% במקרי הרצח במחוז – העלייה החדה ביותר במשטרה כולה. מנגד, בהפגנות המחאה בקיסריה הוא הנחה לפעול באגרסיביות ואף והתעמת בעצמו עם מפגינים.
ב־2021 מונה דני לוי לסגן מפקד מחוז ירושלים ובאוגוסט למפקד מחוז חוף. לפי פרסומים שונים, בתקופת כהונתו חלה עלייה של כ־77% במקרי הרצח במחוז – העלייה החדה ביותר במשטרה כולה
בספטמבר אשתקד, פחות מחודש לאחר מינויו, ביצעו לוי ובן גביר סבב מינויים שעורר ביקורת חריפה מצד קצינים לשעבר ופעילים למען שלטון החוק.
בין השאר, ניצב פרץ עמר, ששימש מפקד מחוז תל אביב והתבלט בטיפול הברוטלי במחאה לאחר שהחליף את עמי אשד שסירב לכך, מונה בסבב המינויים לראש מנהלת ההגנה האזרחית וצפוי להתמנות השנה לסגנו של לוי.
אמיר ארזני, שכיהן כממלא מקום מפקד מחוז ירושלים, מונה בסבב המינויים למפקד הקבוע והועלה לדרגת ניצב. הוא החליף את ניצב דורון תורג'מן, שהתפטר במאי. בתשעה באב האחרון, בעת ששימש כממלא מקום, אישר ארזני לראשונה תפילה ולימוד של יהודים בהר הבית – צעד ששינה את הסטטוס קוו במתחם.
לפי דיווחים שונים, קידומו של ארזני נבלם ב־2022 בעקבות דוח של נציבות תלונות השוטרים, שבו צוין כי הוא "שינה, שלא לומר זייף" ראיונות עם שוטרים.
ניצב משה פינצ'י, ששימש כמזכירו הביטחוני של בן גביר ונחשב למקורבו, מונה בסבב המינויים למפקד מחוז ש"י (שומרון ויהודה). בעבר קיבלה נציבות קבילות השוטרים תלונה נגדו, שלפיה הדיח שוטר מתפקידו ללא עילה חוקית, זאת לאחר שהשוטר העביר ביקורת על התנהלותו בקבוצת ווטסאפ סגורה. והמינויים הללו הם רק חלק מהדוגמאות.
"בן גביר משאיר אחריו מפכ"ל בצלמו ובדמותו, שלא מתאים ולא ראוי לתפקידו, שקודם למרות כישלונו בטיפול בפשיעה, כפרס על טיפולו במחאה ונאמנותו לשר"
לדברי קמין: "בן גביר משאיר אחריו מפכ"ל בצלמו ובדמותו, שלא מתאים ולא ראוי לתפקידו, שקודם למרות כישלונו בטיפול בפשיעה, כפרס על טיפולו במחאה ונאמנותו לשר. המשטרה היא ארגון היררכי מאוד, והמפכ"ל הוא דמות מרכזית בעיצוב מדיניותה ותפקודה.
"בנוסף, בתקופת בן גביר ובהוראתו מונו עשרות – אם לא מאות – קצינים, שיודעים שביצועיהם המקצועיים לא משנים – רק הנאמנות לשר. ככל שעולים בסולם הדרגות מוצאים יותר כאלה. הם גורמים לנורמות הפסולות לחלחל למטה: גם הם מקדמים את מי שנאמן להם, אז גם קצינים בדרגי הביניים יודעים שנאמנות היא מטבע טוב יותר ממקצועיות, ומתנהלים בהתאם".
בכתבה שפורסמה ב"הארץ" צוטטו קצינים שהתראיינו אצל בן גביר לקראת אפשרות קידומם – לעיתים בביתו – וסיפרו כי נשאלו שאלות כגון: "האם תהיה נאמן?", "כיצד תיישם את המדיניות שלי?", "האם תענה לשיחות טלפון ממני?" ו"כיצד תנהג בהפגנות שמאל?" חלקם טענו כי בן גביר אף בדק את עמודי הפייסבוק שלהם.
קמין סבור כי למינויים הללו תהיה השפעה לטווח ארוך: "לעובדה שבן גביר השאיר אחריו פיקוד בכיר שסדר העדיפויות שלו מבוסס אך ורק על נאמנות תהיה השפעה מתמשכת על המשטרה, גם אם באמת יעזוב".
"המשטרה הזניחה את תוכניות העבודה. השר, הסגל והפיקוד הבכיר התעלמו מהן לגמרי. הקשב הארגוני, המשאבים, התקציבים, כוח האדם והחשיבה הלכו לנושאים הפוליטיים והביטחוניים שעניינו את השר"
קמין ואלקלעי, לצד קצינים בדימוס נוספים, טוענים כי מהלכיו של בן גביר בצמרת המשטרה הסבו נזק ממשי ומשמעותי לתפקודה בשטח. לדבריהם, תיקון הנזק יהיה קשה וממושך.
לדברי אלקלעי: "למהלכי בן גביר יש השפעה ישירה על האזרחים. ביצועי המשטרה מושפעים מאוד מאיכות הקצינים ותפישת התפקיד שלהם. ברגע שאתה מתמרץ קצינים על נאמנות ולא על מקצועיות – זה מחלחל למטה, והשוטרים מבינים שלא כדאי להיות מקצועי.
"המשטרה הזניחה את תוכניות העבודה. השר, הסגל והפיקוד הבכיר התעלמו מהן לגמרי. הכול עבד לפי הגחמות שלהם. הקשב הארגוני, המשאבים, התקציבים, כוח האדם והחשיבה הלכו לנושאים הפוליטיים והביטחוניים שעניינו את השר, על חשבון הטיפול היומיומי בפשיעה, באלימות, בתאונות.
"זה בזבוז של הזדמנות היסטורית לשינוי במשטרה. הרי הוא קיבל תוספת תקציב של מיליארדים, שבוזבזו".
לדברי קמין: "בנתוני הפשיעה ל־2023 (שפורסמו רק לאחרונה, שערורייה בפני עצמה), רואים עלייה בתיקי הפשיעה האלימה ובפשיעה המדווחת, לעומת ירידה במספר פתיחות התיקים וכתבי האישום, ובמה שנקרא 'עבירות חשיפה' – כאלה שהמשטרה צריכה להתאמץ כדי לגלות אותן, כמו ייבוא סמים, הונאות, שחיתות".
איך מהלכי בן גביר השפיעו על כך?
"קודם כל, כשיש מפכ"ל כושל שלא יודע להתמודד עם הפשיעה וחסר אסטרטגיה, זה בוודאי משפיע. התחנות מתרוקנות, שוטרים מתפטרים בגלל תנאי העבודה והדימוי. במשטרה הפסיקו למדוד ביצועים לתחנות, אז לשוטרים יש פחות תמריצים לעבוד".
"אם מדברים על תפקוד המשטרה בשבעה באוקטובר, כדאי לציין שעד היום היא לא באמת תחקרה את עצמה. לא תוחקרו העובדה שהמשטרה לא הזרימה כוחות גדולים דרומה; לא הובהר מה עשה השר באותו יום"
בן גביר קיבל תוספות תקציבי וכוח אדם, והירידה במספר השוטרים נבלמה בתקופתו. איך זה מסתיישב עם טענתך שהתחנות התרוקנו?
"המשאבים הדלים נשאבו למשמר הלאומי. כשיש ארגון ישן, עם תדמית חבוטה, ולעומתו ארגון חדש ונוצץ עם משימות קרביות, לאן יעדיף ללכת צעיר יוצא יחידה קרבית? אז שוטרים ותיקים מתפטרים, וחדשים מתגייסים למשמר (הלאומי)".
במשטרה טוענים שכוח האדם נשאב למשימות הביטחוניות שיוצרת המלחמה, ושאם יהיה משמר לאומי הוא יטפל בהן. מקורבי בן גביר טוענים שאם היה משמר לאומי בשבעה באוקטובר, הוא היה עוצר את הטבח מוקדם יותר.
"אם מדברים על תפקוד המשטרה בשבעה באוקטובר, כדאי לציין שעד היום היא לא באמת תחקרה את עצמה.
"לא תוחקרו העובדה שהמשטרה לא הזרימה כוחות גדולים דרומה; לא תוחקרה התנהלות המטה, הפיקוד והמחוז בזמן האירוע; לא הובהר מה עשה השר באותו יום. זה מדאיג מאוד. היו שוטרים גיבורים שחירפו את נפשם ושילמו מחירים. גם להם וגם לנו מגיעות תשובות מעמיקות וברורות יותר לשאלות הללו".
השר דיבר, העבריינים עשו
הנתונים על המצב בשטח מאששים את טענות קמין ואלקלעי. היקף הפשיעה נמצא מאז מינוי בן גביר בעלייה חדה. הביטוי הבולט ביותר לכך הוא הזינוק במספר מקרי הרצח.
הנתונים על המצב בשטח מאששים את טענות קמין ואלקלעי. היקף הפשיעה נמצא מאז מינוי בן גביר בעלייה חדה. הביטוי הבולט ביותר לכך הוא הזינוק במספר מקרי הרצח
ב־2023 נרצחו בישראל בנסיבות הקשורות לפשיעה פלילית (ולא לטרור לאומני) 299 בני אדם – כפול מב־2022. לפי מעקב ארגון "יוזמות אברהם", ב־2023 נרצחו בישראל 233 אזרחים ותושבים ערבים בנסיבות הקשורות לפלילים, לעומת 109 ב־2022. ב־2024 נרצחו, לפי "יוזמות אברהם", 230 ערבים בנסיבות פליליות.
בחברה היהודית נרצחו ב־2023 באירועים פליליים 66 בני אדם, לעומת 38 ב־2022. עד כה לא פורסמה סטטיסטיקה רשמית של נרצחים יהודים וזרים ב־2024. מבדיקה שערכנו לפי פרסומים שונים עולה כי מינואר עד נובמבר אשתקד נרצחו לפחות 35 יהודים, קרוב למספר הנרצחים היהודים ב־2022.
שיעור פענוח מקרי הרצח בחברה הערבית עמד בשנים 2023–2024 על כ־12%, לעומת כ־20% ב־2022, ולעומת כ־80% בחברה היהודית.
הזינוק במספר הנרצחים הערבים החל בעשור שעבר. שיעור הפשיעה בחברה היהודית ירד בעשורים האחרונים באופן דרמטי, הודות לעבודה מקצועית ושיטתית של המשטרה. במקביל, בחברה הערבית הוא נסק.
לפי השנתון, בשנת 2023 נגנבו 19,785 מכוניות – עלייה של 21% בהשוואה ל־2022, אז נגנבו 16,319 רכבים, ושל 126% לעומת 2020, שבה נגנבו 8,748 מכוניות
במאה שעברה נרצחו בישראל בנסיבות פליליות בממוצע כ־20 ערבים בשנה, ובעשור הראשון של המאה הנוכחית עלה מספרם לכ־60 בשנה. ב־2019 מספרם זינק ל־94 וב־2021 ל־126. ב־2021 הופעלה תוכנית רב מערכתית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית וב־2022 מספר הנרצחים ירד מעט. אבל בן גביר הפסיק את שיתוף הפעולה של משרדו עם התוכנית ולמעשה עצר אותה.
בצל העלייה במספר הרציחות, בן גביר ודוברות המשטרה פתחו בקמפיין תקשורתי שהציג, לכאורה, ירידה בעבירות אחרות. באחת ההודעות נמסר, למשל, כי מספר גניבות הרכב ירד ב־2023 בכ־21% בהשוואה ל־2022. בן גביר נופף בנתונים הללו והצהיר: "קיבלתי משטרה בקריסה, הוספתי שוטרים, חיזקתי, עשיתי דברים שלא נעשו שנים".
אולם פרסומים שהתבססו על השנתונים הסטטיסטיים של המשטרה ועל הודעותיה בעבר חשפו תמונה שונה לחלוטין. לפי השנתון, בשנת 2023 נגנבו 19,785 מכוניות – עלייה של 21% בהשוואה ל־2022, אז נגנבו 16,319 רכבים, ושל 126% לעומת 2020, שבה נגנבו 8,748 מכוניות. עוד עולה מהנתונים כי מספר גניבות הרכב ב־2023 היה גבוה פי עשרה מהנתון שפורסם בהודעות המשטרה.
ב־2024 נגנבו בישראל 18,076 כלי רכב – ירידה של 7% בהשוואה ל־2023, בעיקר בשל הסגר שהוטל על השטחים בעקבות המלחמה. עם זאת, לפי השנתון, מספר תיקי עבירות הרכוש עלה ב־2023 בכ־10%, מספר התקיפות גדל בכ־17%, ומספר תיקי המרמה רשם עלייה של 9%.
"פעם היו כאן המון שוטרים, כל הזמן. היום אין, והם גם לא באים כשקורה משהו. וכל הזמן קורה – שוד, מכות, סמים"
אחת הסיבות האפשריות לעלייה בפשיעה הקלה היא הירידה בנוכחות המשטרתית באזורים מוכי פשיעה. כך, למשל, בשכונת שפירא בדרום תל אביב נראו בעבר שוטרי סיור כמעט בכל רחוב, אך כיום, במרבית הרחובות, רוב הזמן אין נוכחות משטרתית. לעיתים חולף פטרול של לוחמות מג"ב חמושות בנשק כבד, ולעיתים נדירות נראה שוטר סיור בודד רכוב על קטנוע.
לדברי שמריהו יוסף חיים, סוחר המחזיק בבעלותו שבע חנויות במתחם התחנה המרכזית בשכונה: "פעם היו כאן המון שוטרים, כל הזמן. היום אין, והם גם לא באים כשקורה משהו. וכל הזמן קורה – שוד, מכות, סמים. זה לא מעניין אותם בכלל. תתקשר אליהם, הם ישאלו: 'זה פח"ע?' ואם זה לא פח"ע הם מנתקים".
הנתונים מצביעים גם על הזנחת הטיפול באלימות במשפחה, דווקא בתקופת המלחמה, שהביאה לגאות באלימות הביתית. לפי נתוני משרד הרווחה, מאוקטובר 2023 עד מרץ 2024 התקבלו בשירותי הרווחה 4,565 פניות בגין אלימות במשפחה – עלייה משמעותית לעומת 2,760 פניות בתקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת, מספר קרבנות האלימות במשפחה שהמשטרה הפנתה לשירותי הרווחה דווקא ירד בכ־30%.
גם מספר תאונות הדרכים זינק. לפי נתוני עמותת "אור ירוק", בין אמצע נובמבר 2023 לאמצע נובמבר 2024 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 430 בני אדם, זאת לעומת 365 הרוגים ב־2019, 364 ב־2021, 351 ב־2022 ו־361 ב־2023.
"ההתדרדרות הייתה תהליך ארוך, שבן גביר החמיר. הייתה החלשה תקציבית וארגונית של המשטרה במשך שנים, וגם מהלך מכוון של פגיעה באמון הציבור, מאז שהחלו החקירות הגלויות נגד נתניהו"
העלייה בקטל בדרכים החלה לפני עידן בן גביר. משנות ה־70 ועד תחילת העשור הקודם חלה ירידה במספר ההרוגים, שעמד בשנת 2000 על ממוצע של כ־400 לשנה. זאת, בזכות הסברה, שיפור בבטיחות המכוניות והכבישים, תגבור מערכי החילוץ ושיפור הטיפול בפצועים. אנשי המקצוע אומרים כי המהלכים הללו נעצרו, ומאז המצב התדרדר – בזמן שהמצב במרבית העולם דווקא המשיך להשתפר.
אנשי מקצוע מעריכים כי העלייה בתאונות הדרכים השנה קשורה למלחמה, שהובילה למחסור באנשי הצלה, לתקלות ב־GPS, לשיבושי תנועה, לפגיעות בכבישים בעקבות ירי רקטות ולעלייה במתח הנפשי של הנהגים. עם זאת, המשטרה לא נקטה צעדים משמעותיים לבלימת המגמה.
מנתונים שפרסמה בספטמבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מספר הדיווחים על תאונות דווקא ירד. לפי הנתונים, בשנתיים האחרונות חלה ירידה של כ־12% בדיווחים על תאונות עם נפגעים. אנשי מקצוע מסבירים כי תאונות קלות אינן מדווחות כיום לרשויות כיוון שהמשטרה לא מצליחה להגיע אליהן. אלקלעי: "משטרת התנועה במצב נוראי. הנוכחות שלה בכבישים בשפל מוחלט".
גיוס השוטרים בתקופת בן גביר לא הוסיף לה תקנים?
"אם כן, זה לא מורגש בשטח".
קמין מאשר כי הבעיות במשטרה החלו הרבה לפני בן גביר. לדבריו: "ההתדרדרות הייתה תהליך ארוך, שבן גביר החמיר. הייתה החלשה תקציבית וארגונית של המשטרה במשך שנים, וגם מהלך מכוון של פגיעה באמון הציבור, מאז שהחלו החקירות הגלויות נגד נתניהו.
"השר אוחנה פגע במשטרה כשמינה (למפכ"ל) את קובי שבתאי. שבתאי היה לוחם וקצין מג"ב מצטיין, אבל אין לו מושג במשטרה ה'כחולה' בהתנהלות מול פשיעה. הוא נתן לשרים לתת את הטון, וזה היה נוח לנתניהו ולאוחנה"
"המשטרה נשענת על לגיטימציה ציבורית, וכשהממשלה מנהלת קמפיין נגדה, שהיא, כביכול, תופרת תיקים ובודה ראיות, ברור שזה פוגע בלגיטימציה, שמערערת את עבודתה בשטח והארגון הפנימי שלה.
"גם האירועים סביב מגפת הקורונה פגעו בה. אחר כך, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה פגע בה כשמינה (למפכ"ל) את קובי שבתאי. שבתאי היה לוחם וקצין מג"ב מצטיין, אבל אין לו מושג במשטרה ה'כחולה' בהתנהלות מול פשיעה. הוא נתן לשרים לתת את הטון, וזה היה נוח לנתניהו ולאוחנה.
למה בן גביר לא האריך את כהונת שבתאי?
"כי שבתאי לא היה נאמן 'על מלא'. למשל, הוא ביצע את תפקידו ובלם את ההפגנות האלימות של 'צו 9' נגד הסיוע לעזה, בניגוד לרצונו של בן גביר. אז בן גביר החליף אותו בדני לוי, והמצב התדרדר עוד יותר".
חלק מהשוטרים בשטח מרוצים
נראה כי "מורשת בן גביר" תמשיך להדהד במשטרה גם בקרב השוטרים הזוטרים. שוטרים וקצינים לשעבר עימם שוחחנו מספרים כי חלק מהשוטרים הזוטרים מעריכים – ואף מעריצים – את בן גביר, למרות ההתדרדרות בביצועי הארגון בפועל.
"המשטרה התחילה להתדרדר מאז שהתחילו למדוד לנו ביצועים. נוצר מצב ששוטר שדפק הרבה דוחות חניה קיבל בונוסים וקידום, ושוטר שתפס שודדים קיבל פידבקים שליליים, כי העלה את סטטיסטיקת מקרי השוד"
ג' מהדרום שירת כשוטר סיור וכבלש במשך יותר מעשור. הוא התפטר לפני כמה שנים משום שמאס בהתנהלות המשטרה. לדברי ג': "המשטרה התחילה להתדרדר מאז שהתחילו למדוד לנו ביצועים. נוצר מצב ששוטר שדפק הרבה דוחות חניה קיבל בונוסים וקידום בלי מאמץ וסיכון, ושוטר שתפס שודדים לפעמים קיבל פידבקים שליליים, כי העלה את סטטיסטיקת מקרי השוד.
"זה הוביל גם לטיוח פשעים גדולים וניפוח פשעים קטנים, כדי לשפר את הגרפים. אז אנחנו, שוטרים עם מוטיבציה לעבוד, שנקרעים, הרגשנו שהמערכת לא סופרת אותנו ואיבדנו אמון. לזה נוספו השכר הנמוך, העומס, והעובדה שכל פעולה שלך גם עלולה להפוך לתלונה במח"ש. אז בסוף אתה שואל את עצמך, בשביל מה לעבוד קשה ולהסתכן? לכן הפשיעה עלתה.
"בן גביר משנה את זה מהיסוד. פתאום הגיע שר שאכפת לו מהמשטרה. הוא הוסיף תקנים ותקציבים, נלחם להעלות משכורות. הוא מגבה שוטרים, דואג שלא יסתבכו בעניינים משפטיים. חילק נשק לאזרחים, שיוכלו להגן על עצמם".
אבל הפשיעה בתקופתו עלתה בהרבה.
"בעיקר במגזר הערבי. הם הורגים אחד את השני, ויש מי שיגידו שהם עושים לנו את העבודה".
יש עלייה בפשיעה גם בחברה היהודית.
"המלחמה שואבת שוטרים. סבלנות. בן גביר יחזור וישלים את העבודה".
"שוטרים פשוטים משבחים את בן גביר בגלל חלוקת הנשק. מבחינתם, זה מיקור חוץ מוצלח. אזרחים שקיבלו נשק נותנים מענה מהיר באירועי פח"ע שיכלו להיגמר רע, מצילים חיים וחוסכים למשטרה עבודה"
לדברי דיוויד "שדו" חליווה, איש ביטחון ומאמן אמנויות לחימה שמעביר הכשרות ואימונים לשוטרים: "שוטרים פשוטים משבחים את בן גביר בגלל חלוקת הנשק. מבחינתם, זה מיקור חוץ מוצלח. אזרחים שקיבלו נשק נותנים מענה מהיר באירועי פח"ע שיכלו להיגמר רע, מצילים חיים וחוסכים למשטרה עבודה".
כיצד השוטרים המרוצים הללו מתייחסים לעבודה שהפשיעה ממשיכה לעלות?
"אני לא מגדיר אותם כשוטרים מרוצים. הם שיבחו את בן גביר על הנקודה הספציפית הזאת. על נושאים אחרים הם מקפידים לא לדבר. יש מצב שיש להם גם ביקורת, אבל הם מפחדים לומר אותה, בגלל האווירה במשטרה.
"הקצינים לא מבסוטים ממנו. הם אומרים שהתערב בהחלטות, יצר סכסוכים ובלגנים ופגע בהיררכיה המשטרתית. גם היחס שלהם לחלוקת הנשק פחות חיובי, חלקם חוששים מאירועי לקיחת החוק לידיים".
לדברי אלקלעי: "אני מדבר עם המון שוטרים מהשורה. חלקם מרוצים מבן גביר וחלקם מאוד לא. אלה שמרוצים, מרגישים שהגיע שר שאכפת לו מהמשטרה. שלפחות מדבר על השוטרים והמשטרה ומבטיח לתת גב, תקנים ושכר. זה שקר גס, הוא פשוט מסובב אותם בדמגוגיה, אבל בייאושם, חלקם קונים את זה".
"אלה שמרוצים, מרגישים שהגיע שר שאכפת לו מהמשטרה. שלפחות מדבר על השוטרים והמשטרה ומבטיח לתת גב, תקנים ושכר. זה שקר גס, הוא פשוט מסובב אותם בדמגוגיה, אבל בייאושם, חלקם קונים את זה"
איך ניתן לתקן את הנזקים שבן גביר חולל?
"זה לא יהיה קל. הנזק הגיע לכל מקום, אין במשטרה אף נקודה בריאה. כדי לתקן את מה שעשה יהיה צורך בשינויים פרסונליים בכל צמרת הארגון. זה ייקח הרבה זמן, תקציב, כוח אדם ובעיקר קשב. כרגע זה לא נראה באופק".
"זה עובד, הנשק מציל חיים"
מלשכת יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, נמסר בתגובה: "התיקון לפקודת המשטרה היה נחוץ לאור העבודה שהשרים לביטחון פנים, עד לתקופת בן גביר, עסקו בעיקר בגזירת סרטים ותו לא.
"בן גביר הגיע למשרד כדי לשנות, ואכן, אחרי שנתיים אפשר להגיד שנעשתה מהפכה ממש. השר מינה מפכ"ל, נציב שב"ס ו־18 ניצבים שאכן מונו לאור עקרונות המדיניות שהתווה: ריבונות, משילות, נחישות, ומקצועיות.
"השר סבור כי מפכ"ל המשטרה דני לוי הוא מינוי מעולה שמוכיח את עצמו ופועל בנחישות ובתקיפות מול הפשיעה במגזר הערבי, משפחות הפשע והאתגרים הרבים של המשטרה.
"בתחנות המשטרה לא היה כוח אדם עד שהשר הגיע, נלחם בתקציב והעלה משכורות לשוטרים ולסוהרים. רק בשנה האחרונה הצליחה המשטרה לגייס 3,499 שוטרים חדשים.
ח"כ בן גביר גאה מאוד בהישגיו ולולא העסקה המופקרת היה ממשיך לעשות עוד הרבה למען השוטרים והאזרחים במדינת ישראל"
"חלוקת הנשק לאזרחים מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. עד הגעת השר למשרד חולקו כ־8,000 רישיונות לשנה, כתוצאה ממדיניות בן גביר חולקו מעל 200 אלף רישיונות בשנה. בזירות פיגוע שנמצאים בהם אזרחים ואזרחיות הם שולפים נשק ומחסלים את המחבל. זה עובד, הנשק מציל חיים! כשהשר הגיע היו כיתות כוננות בודדות, היום יש למעלה מ־1,000.
"המשמר הלאומי הוקם ופועל, ואכן זה פרויקט דגל של בן גביר. מאות שוטרים בכל הארץ נלחמים בפשיעה החמורה, מסתובבים בכפרים הערבים. אגב, השר השקיע גם ביחידות סהר, ביחידות בנייה בלתי חוקית, ביחידת יואב ובימ"מ.
"מהנתונים עולה כי השר בן גביר עשה במשרד בשנתיים מה שלא נעשה ב־30 שנה. ח"כ בן גביר גאה מאוד בהישגיו ולולא העסקה המופקרת היה ממשיך לעשות עוד הרבה למען השוטרים והאזרחים במדינת ישראל".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב דניאל לוי, הינו קצין מוכשר ומפקד עתיר זכויות, אשר מילא אינספור תפקידי פיקוד משמעותיים במרוצת שנות שירותו למען הציבור והמדינה ולא בכדי נבחר לפקד על משטרת ישראל ולהובילה.
"משטרת ישראל הינה גוף א־פוליטי מובהק הפועל במקצועיות וללא משוא פנים. כל ניסיון לצבוע את השוטרים בגוון פוליטי חוטא לאמת"
"המפכ"ל פועל לילות כימים לטובת אזרחי ישראל – לראיה, מכניסתו לתפקיד, המשטרה החלה במערכה כוללת ובלתי מתפשרת לאכיפת החוק ופירוק ארגוני הפשיעה, במסגרתה התקיים לפני שבוע מבצע לאומי משולב בהובלת המשטרה והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה יחד עם רשויות אכיפה, רגולטורים ומשרדי ממשלה שתוצאותיו חשובות ומשמעותיות.
"כמו כן, מאז כניסתו של המפכ"ל החל מבצע 'בלימת חירום'. מתחילת המבצע ועד היום פועלים מאות שוטרים ויחידות מיוחדות ברחבי הארץ, בוצעו אלפי חיפושים, נעצרו ועוכבו מעל אלף חשודים ונתפסו מאות פרטי אמל"ח קטלניים המהווים סכנה לציבור ומשמשים את גורמי הפשיעה, בהם בין היתר רובים, אקדחים ורימונים מסוגים שונים, זאת לצד הריסת מבנים של מחוללי פשיעה מרכזיים.
"אשר לטענה בדבר התערבות גורמים פוליטיים במשטרה נציין כי משטרת ישראל הינה גוף א־פוליטי מובהק הפועל במקצועיות וללא משוא פנים. כל ניסיון לצבוע את השוטרים בגוון פוליטי חוטא לאמת, פוגע בקיומו התקין של שלטון החוק ובמשילות גופי האכיפה.
"אשר להליך המינויים, נדגיש כי הליך המינויים במשטרת ישראל מתנהל באופן סדור, בטרם קידום קצינים בכירים. לתפקידים בכירים אלה נבחרים הקצינים המתאימים ביותר, זאת בין היתר בשים לב למקצועיותם וניסיונם המצטבר.
כל ניסיון לייצר מצג שווא של השפעה פסולה על הליך מינויים הינו שגוי ומקומו להידחות על הסף.
"לתפקידים הבכירים נבחרים הקצינים המתאימים ביותר, זאת בין היתר בשים לב למקצועיותם וניסיונם המצטבר"
"אשר למשמר הלאומי, נדגיש כי הקמת המשמר הלאומי הינה תולדה של הפקת לקחים מ'שומר חומות' וקיבלה משנה תוקף ב'חרבות ברזל'. התקנים החדשים של המשמר הלאומי, שהוקם, הינם תוספת תקינה ולא במקום/על חשבון תקינת יחידות האחרות.
"נדגיש כי המשאב הארגוני החשוב ביותר שנותן שירות לציבור הוא המשאב האנושי. השוטרים והשוטרות הפועלים במסירות ובכל ימות השנה לביצוע מגוון המשימות שלפתחה של המשטרה ולמען הציבור, ופיקוד המשטרה ימשיך לדאוג לביטחונם, צרכיהם ורווחתם של כלל המשרתים בחיל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם