בעוד מספר שבועות יצמידו לכתפות הדרגה של אלוף אייל זמיר שתי פיסות מתכת קטנות שיסמלו את העובדה שהוא הופך מאלוף לרב אלוף, הרמטכ"ל של צה"ל.

במרחק לא רב מהמקום בו יערך הטקס במחנה מטכ"ל בתל אביב, או ליתר דיוק מתחתיו, מצוי "הבור" של צה"ל, אחד מהמקומות שכשל ב-7 באוקטובר.

המשקל של פיסת המתכת הנוספת על כתפיו של הרמטכ"ל קטן. המשקל שיוטל על כתפיו מרגע זה הוא עצום, אדיר, למעשה ללא תקדים בתולדות מדינת ישראל. זמיר יצטרך למעשה לבנות מחדש את צה"ל. להבטיח שמחדל כזה לא יקרה שוב.

המשקל של פיסת המתכת הנוספת על כתפי הרמטכ"ל הנכנס קטן. המשקל שיוטל על כתפיו מרגע זה הוא עצום, אדיר, חסר תקדים בתולדות המדינה. זמיר יצטרך לבנות מחדש את צה"ל. להבטיח שמחדל כזה לא יקרה שוב

הוא יצטרך להיות בכל מקום, הוא יצטרך לטפל בהחלפת שדרה פיקודית שלמה, הוא יצטרך לשנות נוהלים, הוא יצטרך להעלים מונחים כמו "הדממה" של יחידות ועוד מונחים שמתאימים לצבא זר במדינה שלא חוותה מלחמה ושקיים רק לצורך מצעדי יום עצמאות.

המלחמה שלו תהיה כפולה – בתוך צה"ל וגם מול פוליטיקאים אפסים שמתערבים בענייני  הצבא.

הוא יצטרך לדאוג ששום פוליטיקאי, גם אם יש לו תואר פיקיטיבי כמו "שר במשרד הביטחון", לא יוכל לתת לו הוראות, כמו למשל להעביר יחידות מהגבולות לשמירה על סוכה או מדורת ל"ג בעומר בהיאחזות ביהודה ושומרון.

הוא יצטרך להיות חזק, החלטי, להסביר לכולם בצבא שהוא זה שקובע נהלים, ומי שזה לא מתאים לו שיניח את הדרגות וילך הביתה. זה לא יהיה פשוט – המחדל הנורא חשף בגדול את תרבות "הסמוך" בצה"ל. כלומר יש נוהל, יש פקודה, אבל בשטח חושבים שהם יכולים לבצע חלקית או בכלל לא.

ובכלל אני מציע לו פעם בחודש להודיע לראש הלשכה שלו שיש לו משהו פרטי לסדר ושהוא ייעדר להמשך היום. הוא ירד לחניון ויורה לנהגו לנסוע לאחת היחידות בצה"ל. כך איש לא יוכל לתת ליחידה הזו התראה מוקדמת "לסייד את העצים", כלומר להכין מצג שווא. הוא יגיע לעמדת הש"ג ויבקש להזעיק את מפקד היחידה ואז אתו הוא יבדוק קיום נהלים, טיפול במחסני ציוד לשעת חירום ועוד נושאים. הידיעה על ביקורת פתע כזו תתפשט בצה"ל תוך שניות ויידעו שמשהו השתנה.

הוא יצטרך לדאוג ששום פוליטיקאי, גם אם יש לו תואר פיקיטיבי כמו "שר במשרד הביטחון", לא יוכל לתת לו הוראות, כמו למשל להעביר יחידות מהגבולות לשמירה על סוכה או מדורת ל"ג בעומר בהיאחזות ביהודה ושומרון

הרמטכ"ל החדש חייב גם לדאוג שצה"ל יקבל את כל מה שדרוש לו. גיוס חרדים לא תלוי בו, אבל "השלמות ציוד" בהחלט כן.

זמיר מגיע מלשכת מנכ"ל משרד הביטחון, הוא יודע כמה תכניות רכש לפני המחדל נדחו בגלל שלא היה תקציב. הוא גם יודע שיש כסף, אבל הוא הולך למקומות הזויים כמו עוד התנחלויות בשטחים.

צה"ל זקוק לעוד תקציבים. חלקם אושרו בהליך מהיר בחודשים האחרונים כדי למלא מלאים שהתרוקנו, אבל צה"ל זקוק לעוד, והוא יהיה חייב להילחם עם סכין בין השיניים בפוליטיקאים שיושבים על הקופה ומוצצים אותה למטרות הזויות.

רב אלוף זמיר יצטרך לקבוע נהלים שיכינו את צה"ל למתקפת פתע של האויב בכל שנייה. כלומר כוננות שיא נמשכת ביחידות קריטיות. זה לא יהיה פשוט אחרי תרבות רבת שנים של הדממות סופי שבוע וכיוצא באלה נוהלים, שנוצלו היטב על ידי האויב ב-7 באוקטובר.

כאמור, לא פשוט לשנות תרבות קלוקלת שהשתרשה במשך שנים מתוך הרגשה ש"אח שלי הכל בסדר".

אבל לרב אלוף זמיר לא תהיה ברירה. ישראל תמשיך להיות מאוימת גם על ידי ארגוני טרור כמו חמאס וחזבאללה, שלא נעלמו אלא מצויים כרגע בהתארגנות חדשה, וגם על ידי מדינות כמו איראן וגם מדינות אחרות שהגבול השקט אתן יכול להטעות.

זמיר יצטרך לבנות את הצבא לתגובה מיידית ועוצמתית בכל דקה משעות היום, כל יום, כל השנה.

הרמטכ"ל החדש לא צריך לחכות לוועדת חקירה, שכן גם עשר כאלה לא יצליחו להסביר מה קרה ב-7 באוקטובר. איך עננת טמטום וזחיחות שנבנתה במשך שנים היכתה בנו. הוא מבין שהמערכת התקלקלה במשך השנים תחת מעטה של קונספציה ופעילות של ממלאי תפקידים יהירים ולא מתאימים.

הרמטכ"ל החדש לא צריך לחכות לוועדת חקירה – גם עשר כאלה לא יצליחו להסביר מה קרה ב-7 באוקטובר. איך עננת טמטום וזחיחות שנבנתה במשך שנים היכתה בנו, ואיך המערכת התקלקלה תחת מעטה הקונספציה

אז לסיכום, המשא שיוטל על כתפיו של רב אלוף אייל זמיר יהיה כזה שלא הוטל מעולם על כתפיו של רמטכ"ל צה"ל. מדובר בביצוע מהפכה רב שכבתית, שתדרוש עוצמה ונחישות לא מתפשרת מול גורמים בתוך הצבא ומחוצה לו.

בהצלחה לו, לטובת כולנו.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.