לא פחות משנה שלמה לקח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' למנות יו"ר קבוע לרשות שוק ההון. במהלך השנה הזו נחשפה הונאת הכספים הגדולה ביותר שבוצעה במוסד פיננסי מפוקח בתולדות המדינה.
בין היתר, התברר כי חברת סלייס, שבמרכז הפרשה, השתמשה בכספי עמיתים חדשים כדי לשלם לעמיתים קיימים – בדפוס פעולה המזכיר לכאורה הונאת פונזי. כמו כן, החברה היוותה פלטפורמה להשקעת כספי הפנסיה של עמיתיה בקרנות זרות עלומות – שמהן הכספים פשוט "נעלמו".
כתוצאה מכך, היקף ההפסדים לחוסכים הפנסיוניים מוערך בכ־890 מיליון שקל – סכום חסר תקדים. חומרת הפרשה אינה טמונה רק בהיקף הכספי האדיר ש"התאדה", אלא גם בעובדה שהונאה כזו התרחשה בתוך מוסד פיננסי מפוקח, תחת עינה של רשות שוק ההון, שאמורה להבטיח את ביטחון כספי החוסכים.
אוזלת היד של רשות שוק ההון היא לא משהו שסמוטריץ' יכול לטעון כי לא ידע עליו, לא שמע או לא נאמר לו – וגם לא ניתן להטיל את האחריות על הרמטכ"ל או ראש אמ"ן
ואם לא די בכך, מתברר שבמהלך השנתיים שבהן כיהן סמוטריץ' כשר האוצר, התקבלו שוב ושוב תלונות על הנעשה ב"סלייס". ח"כ מירב כהן מיש עתיד חשפה כי בשנת 2023 לבדה, רבע מכלל התלונות לרשות שוק ההון עסקו בחברה. ממלא מקום יו"ר הרשות עמית גל ראה את התלונות אך התמהמה זמן יקר לפני שפעל – ובינתיים, עוד ועוד חוסכים איבדו את כל כספי הפנסיה שלהם.
אוזלת היד של רשות שוק ההון היא לא משהו שסמוטריץ' יכול לטעון כי לא ידע עליו, לא שמע או לא נאמר לו – וגם לא ניתן להטיל את האחריות על הרמטכ"ל או ראש אמ"ן. בינואר 2024 סמוטריץ' קיבל לידיו את דוח מבקר המדינה, שהתריע על תפקודה הלקוי של הרשות. הדוח נכתב ללא קשר לפרשת סלייס.
"המחסור במשאבים מעלה חשש כי תשומות הרשות לא יתאימו לכל תחומי הפעילות הנדרשים ממנה ויפגעו ביכולתה לפקח ביעילות על כספי החוסכים בחיסכון ארוך טווח", כתב מבקר המדינה, כאילו צפה מראש את מה שעתיד להתרחש.
המבקר הטיל את האחריות על משרד האוצר לגיבוש תקציב שיחזק את רשות שוק ההון. אך סמוטריץ' לא רק שלא יישם את מסקנות הדוח – הוא אף מינה ליו"ר הקבוע את עמית גל, שכשל בטיפול בפרשת סלייס.
לפי מבקר המדינה, תהליכי העבודה וניהול הביקורות ברשות שוק ההון מתבצעים בצורה לקויה. הוא מצא כי תהליך ביקורת ממוצע ברשות נמשך לא פחות משלוש שנים
למרות זאת, יש לומר ביושר: תחת רשות שוק ההון מוזנחת וחסרת אמצעים, כפי שהייתה בתקופתו של סמוטריץ', לא בטוח שזהות העומד בראשה הייתה משנה – בין אם זה עמית גל או אפילו סופרמן. התוצאה, ככל הנראה, הייתה נותרת עגומה באותה מידה.
לפי מבקר המדינה, תהליכי העבודה וניהול הביקורות ברשות שוק ההון מתבצעים בצורה לקויה. הוא מצא כי תהליך ביקורת ממוצע ברשות נמשך לא פחות משלוש שנים. האם זה מפתיע, אם כך, שהתגובה למעילת הענק בכספי הפנסיה של סלייס לקחה כל כך הרבה זמן מאז שנחשפה?
ח"כ כהן הגישה בשבוע שעבר לסמוטריץ' שתי שאילתות: הראשונה – מה עמדתו לגבי הענקת ערבויות מדינה לכספים שנגנבו מהחוסכים בסלייס; והשנייה – אילו לקחים הופקו במשרד האוצר בעקבות הפרשה?
תגובתו של סמוטריץ' לשאילתות סימנה שפל חדש, אפילו ביחס לסטנדרטים הנמוכים שהציב במהלך כהונתו כשר האוצר. "אני לא מתכנן שהמדינה תערוב לכספים", השיב. הסיבה, לדבריו: "אלה לקוחות שנטלו סיכונים. אי אפשר לרצות לנהל את הכספים בעצמך ואז לבוא למדינה בטענות שהמדינה תערוב. הכספים שלי לא מושקעים ככה".
הם לא לקחו סיכונים מיותרים, כפי שטוען סמוטריץ' – לא השקיעו בקריפטו תנודתי ולא בקרן גידור ממונפת. הם פשוט נשדדו לאור יום, וכספם התאדה. ככה פשוט
אין דרך אחרת לנסח זאת: סמוטריץ' בחר להכתים ולהקריב ציבור שלם על מזבח ההונאה – רק כדי להצדיק את חוסר המעש שלו. החוסכים ב"סלייס", כמו כל אזרחי ישראל העובדים, חויבו על ידי המדינה להפריש את כספם לחברות פנסיוניות מפוקחות. הם לא לקחו סיכונים מיותרים, כפי שטוען סמוטריץ' – לא השקיעו בקריפטו תנודתי ולא בקרן גידור ממונפת. הם פשוט נשדדו לאור יום, וכספם התאדה. ככה פשוט.
אם סמוטריץ' היה טורח להעמיק, הוא היה מגלה שרבים מהחוסכים כלל לא היו מודעים לסיכון – ורבים מהם נוצלו בשל מצוקות כלכליות. חלקם לא מבינים דבר בשוק ההון והסתמכו על סוכני הביטוח שהבטיחו להם שהכול בטוח. לפי עדויות, עצם העובדה שמדובר היה בחברה מפוקחת עם רישיון מהמדינה הרגיעה אותם ויצרה אצלם תחושת ביטחון – שהתבררה כאשליה.
סמוטריץ' לא דאג לפיקוח אפקטיבי על "סלייס" ודומותיה. הגופים שטיפלו בכספי החוסכים ניצלו את מחדל הפיקוח כדי לבצע הונאה רחבת היקף. כך הועברו כספי המבוטחים לקרנות זרות, שרשות שוק הון מתפקדת הייתה פוסלת עוד לפני שהדולר הראשון היה מגיע אליהן.
איך סמוטריץ' הגיע למסקנה שהחוסכים הם האשמים? רק אלוהים יודע. עוד רגע הוא גם יאשים את תושבי עוטף עזה בטבח 7 באוקטובר, בטענה שלקחו סיכון כשבחרו להתיישב על גבול עזה.
סמוטריץ' מכהן כשר האוצר של הממשלה הכי גדולה והכי בזבזנית, אך כשזה נוגע לאלפי חוסכים שהופקרו – הוא פתאום הופך לחובב השוק החופשי
באשר להפקת הלקחים, השיב סמוטריץ': "כאיש ימין כלכלי, אני מאמין במינימום רגולציה וביורוקרטיה. האם בגלל שהתממש סיכון ב'סלייס' נחנוק את השוק ונדרוש שהרגולטור צריך לאשר השקעה בכל קרן?"
סמוטריץ', שלא מהסס לחלק בנדיבות את כספי המיסים של כולם לחרדים, נזכר פתאום שהוא איש ימין כלכלי. זאת על אף שאפילו סטלין של ברית המועצות הקומוניסטית היה נחרד לגלות ששר האוצר שלו מחלק כספי מדינה לסתם אנשים שלא עובדים.
סמוטריץ' מכהן כשר האוצר של הממשלה הכי גדולה והכי בזבזנית, אך כשזה נוגע לאלפי חוסכים שהופקרו – הוא פתאום הופך לחובב השוק החופשי. במילים אחרות: "כלכלת אני אתנער מכם, ואתם תתפללו לשם שיעזור לכם".
מעניין שהקפיטליסט הגיבור של השוק החופשי נעלם כשצריך לסגור את שיבר התקציבים למשרד המורשת, משרד המסורת, משרד התפוצות והמשרד לשירותי דת. אילו היה סוגר את המשרדים המיותרים הללו, היה לו די כסף להשיב את כל כספי המעילה לחוסכים ב"סלייס" – ועוד היה נשאר לו עודף לפצות את החוסכים הבאים, שייפגעו מהכשל הבא שבמשמרת שלו.
אף שבפרשת סלייס נגנבו פי שלושה מכספי המעילה של אתי אלון בבנק למסחר, לסמוטריץ' זה לא מזיז במיוחד. מעבר להבעת הזדהות חסרת ערך עם החוסכים שאיבדו את כספם, הוא פשוט מפנה להם את הגב
אף שבפרשת סלייס נגנבו פי שלושה מכספי המעילה של אתי אלון בבנק למסחר, לסמוטריץ' זה לא מזיז במיוחד. מעבר להבעת הזדהות חסרת ערך עם החוסכים שאיבדו את כספם, הוא פשוט מפנה להם את הגב – ובפועל, מפנה את הגב לכולנו.
המסר של סמוטריץ' ברור: אין כיום פיקוח אפקטיבי על כספי הפנסיה. במקרה של מעילה, הסיכוי לראות את הכסף חזרה קלוש. האשמים לא נדרשים לתת דין וחשבון לרגולטור, לא נחקרים במשטרה ולא נשלחים למאסר – ובסופו של דבר, אפשר תמיד להאשים את החוסכים בכך ש"לקחו סיכון".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם