הצעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתוכנית פינוי־בינוי בעזה תפסה את העולם המערבי בהלם. הרעיון להעברת אוכלוסייה – טרנספר בלשון הכללית – נראה בלתי הגיוני וקשה ליישום.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שישב לצד טראמפ בעת ההצהרה, נראה מרוצה מהשלכותיה המיידיות של התוכנית: השארת בצלאל סמוטריץ' בממשלה, החזרת איתמר בן גביר לקואליציה, שרידותו הפוליטית ופינוי רצועת עזה מתושביה.
ההצעה, שנתפסה עד כה כרעיון קיצוני השייך לשולי הימין, הפכה לפתע למדיניות שמקדם נשיא אמריקאי. טראמפ אף טען כי תושבי רצועת עזה כלל לא יבקשו לשוב אליה, וציין כי הוא רואה בעתיד הרצועה מקום המזכיר את הריביירה הצרפתית והאיטלקית.
בעוד שבמרבית הבירות בעולם התקבלה התוכנית בתדהמה, בביקורת ובזלזול, מסתבר כי בוושינגטון עמלו עליה במשך זמן רב יותר מכפי שהיה ידוע
בעוד שבמרבית הבירות בעולם התקבלה התוכנית בתדהמה, בביקורת ובזלזול, מסתבר כי בוושינגטון עמלו עליה במשך זמן רב יותר מכפי שהיה ידוע. עוד עולה כי פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון היה בקיא בפרטי התוכנית, שכן הוא זה שחיבר אותה והעביר אותה לאנשי טראמפ כבר ביולי 2024.
פרופסור ג'ו פלצמן, מומחה לכלכלה וליחסים בינלאומיים, העומד בראש מכון המחקר CEESMENA, היה זה שגיבש את תוכנית הטרנספר. לפי דיווחים שונים, טראמפ אף דן ברעיון עם נתניהו בסוף אותו חודש, אך הפרטים נותרו חסויים.
את הפרטים על תכניתו השנויה במחלוקת של פרופסור פלצמן חשף ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית ולגאו־אסטרטגיה, במהלך שיחה בפודקאסט "אמריקה בייבי" כבר באוגוסט 2024. ציוצו של ברדה על התוכנית זכה ללעג רב ברשתות החברתיות בזמן אמת, אך כאשר משווים בין המסמך שכתב פלצמן באנגלית לבין דבריו של טראמפ ב־4 בפברואר – הקווים מתחברים.
בריאיון שקיים פלצמן עם ברדה הוא סיפר כי העביר את התכנית לאנשי טראמפ במהלך קמפיין הבחירות. "חיברתי את המתווה מנקודת מבט של כלכלן, על איך ייראה 'היום שאחרי' בעזה", אמר פלצמן. "העברתי את המסמך לאנשי הקמפיין של טראמפ, והם גילו בו עניין רב.
פלצמן: "חיברתי את המתווה מנקודת מבט של כלכלן, על איך ייראה 'היום שאחרי' בעזה. העברתי את המסמך לאנשי הקמפיין של טראמפ, והם גילו בו עניין רב"
"בצעירותי הייתי מרקסיסט, אך עם השנים הפכתי לימני בדעותיי. אנשי מטה טראמפ שאלו אם יש לי רעיונות 'מחוץ לקופסה', ואני סברתי שהקונספציות הישנות שמסתובבות בוושינגטון כבר עשרות שנים – עבר זמנן".
אחד ההסברים שמציג פלצמן בשיחה הוא נטישת הגישה הכלכלית הרואה בנגישות לכלכלה הגלובלית תנאי להפיכתם של העזתים לשחקנים פעילים ומשולבים בה. לטענתו, כשם שהגישה הזו לא הצליחה בפתיחת שוקי הכלכלה הסיניים, כך היא אינה מתאימה למקומות נוספים, בהם עזה.
לשיטתו, הכלכלה העזתית הגיעה לנקודת שפל מוחלטת – גראונד זירו. לפי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2007–2022 הצמיחה השנתית הממוצעת של התמ"ג בעזה עמדה על 0.4%, בעוד שהתמ"ג לנפש ירד בשיעור של 2.5% בשנה, בשל ריבוי טבעי גבוה.
מצב זה משקף את הסגר הישראלי והמצרי מן היבשה, הים והאוויר, לצד שלטון חמאס, שהפנה את מרבית המשאבים הכלכליים לבניית תשתיות לוחמה. בעזה אין השקעות מצד גורמים פרטיים, והכלכלה מתבססת על סיוע ממדינות המערב, גופים בינלאומיים וקטאר. מרבית הכספים הופנו להקמת "עזה תחתית" – מערכת המנהרות המסועפת והמסוכנת.
לדברי פלצמן, אף גוף השקעות פרטי או בינלאומי לא ייכנס לעזה כל עוד רשת המנהרות המסועפת מתחת לקרקע לא תחוסל לחלוטין, עד למנהרה האחרונה
כתוצאה מהמלחמה, שפרצה בעקבות מתקפת חמאס על ישראל, ההרס ברצועת עזה כה נרחב עד שאינו בר־תיקון או שיקום. למעשה, לדברי פלצמן, אף גוף השקעות פרטי או בינלאומי לא ייכנס לעזה כל עוד רשת המנהרות המסועפת מתחת לקרקע לא תחוסל לחלוטין, עד למנהרה האחרונה.
לדבריו, הדרך היחידה להשיג זאת היא באמצעות פינוי כל הבטון ברחבי הרצועה ובנייה מחדש מהיסוד.
פלצמן מציג נתונים נוספים, המוכרים לציבור: נכון לשנת 2022, שיעור האבטלה בעזה עמד על 45%, ו־53% מהאוכלוסייה חיו מתחת לקו העוני, בהשוואה לכ־13% מתושבי הגדה המערבית באותה תקופה.
נכון ל־2025, כ־1.2 מיליון איש בעזה נותרו חסרי בית ובמצב של עוני מוחלט. נוסף על כך, 62% מהמבנים שנותרו עומדים ספגו נזקים כבדים שאינם מאפשרים מגורים, 90% מהכבישים הראשיים נהרסו ועוד.
"הפתרון המוצג בנייר המחקר שלי הוא להרוס את המקום ולהתחיל מההתחלה. לאחר הבנייה מחדש, יש לבסס את כלכלת עזה על שלושה תחומים מרכזיים: תיירות, חקלאות והייטק ברמה בסיסית. זהו מודל של סקטור משולש, אך יישומו מחייב שהמקום יהיה ריק לחלוטין, כך שניתן יהיה להשתמש בבטון ההרוס באופן ממוחזר – ובלבד שלא יוותר דבר מהבנייה האנכית לעומק האדמה".
"הפתרון המוצג בנייר המחקר שלי הוא להרוס את המקום ולהתחיל מההתחלה. לאחר הבנייה מחדש, יש לבסס את כלכלת עזה על שלושה תחומים מרכזיים: תיירות, חקלאות והייטק ברמה בסיסית"
בכל הנוגע לסוגיית הזזת האוכלוסין, פלצמן מציע לאפשר לצה"ל להנפיק תעודות ביומטריות לכל אדם ברצועה. כך, במעברים בתוך עזה ובגבולות, ניתן יהיה לקבל מידע מיידי על כל אדם המבקש לנוע. באמצעות הצלבת מערכות מידע עם מערכות זיהוי פנים, ניתן יהיה לזהות מי מהאוכלוסייה הוא אזרח ומי עוסק בטרור.
התכנית המלאה, שפורסמה באתר מכון המחקר, מתייחסת למודל BOT – מודל המיושם במדינות מתפתחות. על פי המודל, גופים אזרחיים פרטיים נכנסים לשותפות השקעתית עם יעדים מדיניים, כאשר הם מקבלים מהשלטון חכירה קניינית לתקופה של כ־50 שנה.
פלצמן פעל בעבר במסגרת USAID ובגופים נוספים על פיתוחים כלכליים בסין. שיטת BOT – או בתרגומה לעברית "בנה–הפעל–העבר" (Build-Operate-Transfer) – מבוססת על שותפות ציבורית־פרטית למימון פרויקטי תשתית גדולים.
במסגרת השיטה, גוף פרטי בונה ומפעיל את הפרויקט במשך 50 שנה, ובתום התקופה הקניין מועבר לידי גוף ציבורי. במהלך תקופת ההפעלה, הגוף הפרטי רשאי לגבות תשלומים על השימוש בתשתית. פלצמן מודע לעוני הקיצוני בעזה, ולכן בתכניתו הוא מדבר על הפקת רווחים בעיקר מתעשיית המלונאות, אך אינו מתבסס על הכנסות משכירויות למגורים.
על פי תכניתו של פלצמן, החלק המערבי של רצועת עזה יהפוך לרצועת תיירות, עם חופים ומלונות, בעוד שהחלק המזרחי, הסמוך לישראל, יוקצה לבנייה רוויה
על פי תכניתו של פלצמן, החלק המערבי של רצועת עזה יהפוך לרצועת תיירות, עם חופים ומלונות, בעוד שהחלק המזרחי, הסמוך לישראל, יוקצה לבנייה רוויה. במקביל, כל האזור יתבסס על תחבורת רכבות קלות, עם מינימום שימוש ברכבים פרטיים, לצד הקמת נמל ימי, שדה תעופה, מתקני חשמל ומתקני טיהור שפכים.
אחד מהתנאים הבסיסיים בתוכנית, בהנחה שכל אוכלוסיית עזה תוזז החוצה (ואולי חלקה ישוב בעתיד), הוא שינוי יסודי של מערכת החינוך. פלצמן טוען כי יש לייבא תכניות לימודים – מהגן ועד לאוניברסיטה – מהמודלים החינוכיים של איחוד האמירויות או ערב הסעודית, בהתאם לרפורמות העדכניות שם, על בסיס הזרם הסופי־סוני באסלאם.
בכל הנוגע להוצאת כלל האוכלוסייה העזתית – טרנספר – פלצמן היה משוכנע, בעת הריאיון באוגוסט 2024, כי אם ייבחר לנשיאות, טראמפ יוכל לשכנע את נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי, להסכים לכך בתמורה לסיוע בהתמודדות עם החוב הלאומי המצרי, שעמד באותה שנה על 155 מיליארד דולר.
"מצרים היא מדינה כושלת כלכלית, הם בפשיטת רגל ונאלצים לקבל סיוע מכל העולם", אמר פלצמן. "כל מה שהמצרים צריכים לעשות זה לאפשר לעזתים לעבור – ומשם לצאת לרחבי העולם, להישאר בסיני או לעבור לתוניסיה".
מבחינת ממשל עצמי, פלצמן סבור כי מבנה השלטון העתידי בעזה יצטרך להיות בסגנון "עיר־מדינה", עם מושל מקומי ובחירות מקומיות, אך ללא ריבונות מלאה, ללא צבא וללא יחסי חוץ
מבחינת ממשל עצמי, פלצמן סבור כי מבנה השלטון העתידי בעזה יצטרך להיות בסגנון "עיר־מדינה", עם מושל מקומי ובחירות מקומיות, אך ללא ריבונות מלאה, ללא צבא וללא יחסי חוץ. "זו תהיה עיר ענקית, מפורזת, מושתת על מערכת תחבורה עילית, חקלאות ירוקה, תיירות מתקדמת ומערכת חינוך שונה מזו הקיימת כיום", אמר פלצמן.
לדבריו, אין טעם לשתף פעולה עם שלטון חמאס שנותר ברצועה, ויש לחסל את כל אנשיו. "חמאס לעולם לא יוותרו – הם גנגסטרים השואפים לשליטה, ולא יכירו בישראל לעולם. אני מקווה שהחטופים יימצאו בחיים, ושיצליחו להיפטר מחמאס".
נייר המחקר של פלצמן עוסק גם בהערכות כלכליות בנוגע לעלות הפינוי והבנייה. על פי תחשיבו, העלות נאמדת בין 500 מיליארד דולר לטריליון דולר, ולוחות הזמנים צפויים לנוע בין חמש לעשר שנים.
הרעיונות המובעים בפרויקט של פלצמן עשויים להיראות לקוחים מעולם של אשליות, אך מרגע שנשיא ארה"ב הודיע כי זו כוונתו וזה היעד, המזרח התיכון כולו נכנס למרקחה. נכון לעכשיו, איש לא שאל את העזתים אם המהלך מקובל עליהם, ולאן בדיוק הם צפויים ללכת.
טראמפ ציין כי ניתן לפצל את האוכלוסייה לתריסר יעדים שונים בעולם, ורמז כי יש מדינות שמנהלות עימו שיחות פרטיות על האפשרות הזו. למרות ביטחונו הרב בתוכנית, קשה להאמין שניתן יהיה ליישמה
הדברים שאמר טראמפ במסיבת העיתונאים ב־4 בפברואר הצביעו על כוונה להוציא את העזתים ללא תכנון להחזירם. "למה שהם ירצו לחזור לשם? הכול הרוס. אני לא מכיר מישהו שירצה לחזור לשם", אמר טראמפ.
גם סוגיית המדינות המארחות נראית קלושה. טראמפ ציין כי ניתן לפצל את האוכלוסייה לתריסר יעדים שונים בעולם, ורמז כי יש מדינות שמנהלות עימו שיחות פרטיות על האפשרות הזו. למרות ביטחונו הרב של טראמפ בתוכנית, קשה להאמין שניתן יהיה ליישמה, אך בינתיים היא מעוררת שיח שונה ומורכב ברחבי מדינות האזור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם