בפוסט הקודם שלי הזכרתי שדונלד טראמפ חתם, כבר בימיו הראשונים כנשיא, על הרבה צווים נשיאותיים. עבר כחודש מאז שהוא נכנס לבית הלבן הוא ממשיך לחתום על צווים בקצב גבוה. ניתן לקשר את הפעילות הגבוהה הזו ועוד הרבה מהתהליכים שהוא התניע בארצות הברית לתוכנית פעולה שמרנית הנקראת "פרויקט 2025".

אבל לפני שנדבר על הפרויקט הזה, תרשו לי לחפור רגע על צווים נשיאותיים. צו נשיאותי הוא הוראה רשמית שמוציא נשיא ארה"ב, המחייבת את סוכנויות הממשל הפדרלי לבצע מדיניות מסוימת. הצו אינו דורש אישור של הקונגרס, אך הוא כפוף לביקורת משפטית ויכול להתבטל אם בית המשפט קובע שהוא אינו חוקתי. נשיאים משתמשים בצווים נשיאותיים כדי לקדם מדיניות במהירות, במיוחד כאשר יש קשיים בהשגת תמיכה חקיקתית בקונגרס.

צו נשיאותי לא דורש אישור קונגרס, אך כפוף לביקורת משפטית ויכול להתבטל אם נקבע שאינו חוקתי. נשיאים משתמשים בצווים כאלה לקידום מדיניות במהירות, בעיקר בעת קושי בהשגת תמיכה חקיקתית בקונגרס

בתחילת המאה ה-20, צווים נשיאותיים היו פופולריים במיוחד בשל ההתרחבות גדולה מאוד של הממשלה הפדרלית. בתקופה זו, ממשלת ארצות הברית החלה לקחת חלק פעיל יותר בניהול הכלכלה, ברגולציה של תעשיות וביצירת מדיניות חברתית, דבר שהוביל נשיאים כמו תאודור רוזוולט (1081 צווים) ופרנקלין דלאנו רוזוולט (3721 צווים) להשתמש בצווים נשיאותיים כדי לבצע רפורמות במהירות וללא צורך באישור הקונגרס.

השפל הגדול ומלחמות העולם דרשו תגובה ממשלתית זריזה, מה שהפך את הצווים לכלי משמעותי בניהול המשברים. בתקופה זו לא היו חוקים משמעותיים שמגבילים את השימוש בצווים נשיאותיים, מה שאפשר לנשיאים להפעיל סמכות רחבה ללא ביקורת משמעותית.

בחצי השני של המאה העשרים, עקב חקיקה והגברת הביקורת של בתי המשפט והקונגרס, נטו נשיאים להשתמש פחות בצווים. הם נטו יותר להעביר חקיקה ראשית דרך בתי הקונגרס, מה שדרש זמן רב ופשרות לא קטנות. בשנים האחרונות גדל הקיטוב בין הצדדים הפוליטיים בארה"ב, מה שמאוד הקטין את שיתוף הפעולה בבתי הנבחרים. מעבר לכך, טראמפ לא אוהב תהליכים ארוכים, הוא רוצה למשול ולעשות דברים מהר.

"פרויקט 2025" הוא יוזמה רחבת היקף בהובלת קרן הריטג', שהושק בשנת 2022, במטרה להכין אסטרטגיית ממשל ומדיניות מפורטת לממשל השמרני הבא של ארה"ב. רק במקרה הממשל הזה הוא של טראמפ, רק במקרה.

בשנים האחרונות גדל הקיטוב בין הצדדים הפוליטיים בארה"ב, מה שמאוד הקטין את שיתוף הפעולה בבתי הנבחרים. מעבר לכך, טראמפ לא אוהב תהליכים ארוכים, הוא רוצה למשול ולעשות דברים מהר

פרויקט 2025 שואף לרכז את סמכויות הרשות המבצעת בידי הנשיא ולצמצם את עצמאותן של סוכנויות ממשלתיות כגון משרד המשפטים והוועדה הפדרלית לסחר. בנוסף, ישנה כוונה לשנות את סיווגם של אלפי משרות במגזר הציבורי כדי לאפשר החלפת עובדי קריירה פדרליים באנשים המזוהים עם מדיניות הנשיא. בכלל לא דומה למה שקורה בארץ, בכלל לא.

פרויקט 2025 פועל לגייס ולהכשיר אנשים המזוהים עם האידיאולוגיה השמרנית, על מנת לאייש תפקידי מפתח בממשל. למעשה הפרויקט חותר להחזיר עטרה ליושנה ולהטות את יחסי הכוחות בממשל לטובת הנשיא. הוא מתאים לטראמפ כפפה ליד.

למרות שטראמפ ניסה להתנער בהתחלה מהפרויקט במהלך הקמפיין שלו, ממשלו אימץ כמה מהמלצותיו המרכזיות. למעשה, יותר מ-60% מהמדיניות שהוחלה בתחילת כהונתו השנייה של טראמפ תואמת את התוכניות של פרויקט 2025, כולל רפורמות במבנה השירות הציבורי, הטיפול במהגרים, נסיגה ממדיניות ירוקה, צמצום וכנראה סגירה של משרד החינוך הפדרלי ושינויים משמעותיים במדיניות הפנים והחוץ של ארה"ב. שיסוי אילון מאסק וקבוצת העובדים שלו בשירות הציבורי הוא ממש דף מתוך הגדרות פרויקט 2025.

בעוד שתומכי התוכנית רואים בשינויים אלה תיקון הכרחי למערכת הנחשבת לדעתם כפוגעת בסמכויות הנשיא ובדמוקרטיה, מבקריה מעלים חששות מהותיים. הביקורת העיקרית היא ששינוי אגרסיבי בשירות הציבורי עלול להוביל לפוליטיזציה של מוסד, המתאפיין במתודולוגיה מבוססת כישורים.

פרויקט 2025 שואף לרכז את סמכויות הרשות המבצעת בידי הנשיא, לצמצם את עצמאות סוכנויות ממשלתיות, ולהחליף עובדים פדרליים במגזר הציבורי באנשים המזוהים עם מדיניות הנשיא

כאשר הדגש יושם על נאמנות פוליטית והערכת ביצועים המיועדת להתאים לאג'נדה הנשיאותית, קיימת סכנה שהפיטורים, הקידומים והחלטות הגיוס יהפכו לכלים לרווח פוליטי במקום לשיקוף כישורים מקצועיים או איכות השירות. הדמיון לתהליכי הקעקוע של השירות הציבורי בארץ ובעוד ארצות החוות שחיקה דמוקרטית, איננו מקרי.

נקודה נוספת במחלוקת היא האפשרות להיחלשות של מערכות האיזונים והבלמים הקיימות. הדגשת התוכנית על צמצום תהליכי הערעור הממושכים והגבלת העצמאות של גופים מנהליים עלולה להחליש מנגנונים קריטיים שמטרתם להגן על עובדי הממשלה מפני פעולות שרירותיות או שמונעות ממניעים פוליטיים, ובכך להבטיח שמירה על תהליך משפטי הוגן כאשר מפטרים או שוכרים עובדים. אם הגנות אלה יופחתו, מבקרים מזהירים מהסיכון להרחבת סמכויות הנשיא, מה שעלול לשבש את האיזון בין רשויות השלטון.

באופן לא מפתיע, התחילו גורמים בממשל טראמפ לתקוף את מערכת המשפט.  סגן הנשיא ואנס כתב ב-X לפני מספר ימים שלשופטים אין סמכות לשלוט בכוח הלגיטימי של הרשות המבצעת. משפטים שאינם זרים לאוזניים ישראליות. אותן מטרות שסומנו בארץ מסומנות גם בארה"ב, מערכת המשפט, השירות הציבורי, ה-FBI, המהגרים והלהט"ב.

יתרה מזאת, ריכוז הסמכויות בענף המבצע – כאשר סמכות נרחבת מועברת לנשיא – עלול להטות את האיזון לטובת הסמכות הנשיאותית בלבד. בעוד שתומכי התוכנית טוענים כי זהו שחזור הסדר החוקתי, בהתבסס על העיקרון שהחוקה מעניקה את "כוח הביצוע" לנשיא, מתנגדים חוששים כי הדבר עלול ליצור מערכת בלתי מאוזנת, שבה הפיקוח על סמכויות הנשיא ייחלש בצורה משמעותית.

לפי סגן הנשיא, לשופטים אין סמכות לשלוט בכוח הרשות המבצעת. משפטים שאינם זרים לאוזניים ישראליות. אותן מטרות שסומנו בארץ מסומנות גם בארה"ב, מערכת המשפט, השירות הציבורי, ה-FBI, המהגרים והלהט"ב

ריכוז סמכויות כזה עשוי לייעל את קבלת ההחלטות וביצוע המדיניות בטווח הקצר, אך עלול להשפיע לאורך זמן על האחריות הדמוקרטית והיציבות המוסדית. לנו בישראל, אחרי שנתיים של מאבק במהפכה משטרית, הפעולות של טראמפ ופרויקט 2025 צריכים להישמע נורא מוכרים ונורא מפחידים.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.