שבועות עמוסים עוברים על אתרי המורשת בשטחים. חוקרים מהעולם הפנו אליהם את מבטם והכנסת דנה שוב בסיפוח הארכיאולוגי. הקואליציה הקשיבה לכאורה לרשות העתיקות והציעה כי במקום להכניס את הרשות לגדה, תוקם מנהלת מורשת אשר תפעל מתוקף החוק הישראלי. אבל בסוף בסוף, כמו תמיד, מי שקובע עובדות בשטח הם המתנחלים.

בר כוכבא

לפני כחודש נכנסו עשרות מתנחלים לשתי שורות קרוואנים על שטח אתר מורשת עולמי של אונסק"ו, צמוד לעיירה הפלסטינית בתיר. בתמונות שפרסמו המתנחלים וראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, אפשר לראות בבירור את הפגיעה בשטח האתר. את השבילים שנסללו. את האדמה שנפצעה ואת שינוי פני השטח.

בהודעה שניסח, מנה רוזנטל את כל השותפים למהלך הפגיעה באתר, בהם – ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר בצלאל סמוטריץ' ותנועת המתנחלים אמנה. בגלל הקרדיט הנדיב חשוב לציין – שום תכנית לא הופקדה ולכן ממילא גם לא ניתן היה להתנגד לה. אדוני הארץ עושים בה כבשלהם, דברים שלא יכלו לעשות לו היו בשטח מדינת ישראל.

בהודעה שניסח, מנה רוזנטל את שותפיו לפגיעה באתר, בהם – נתניהו, סמוטריץ' ותנועת המתנחלים אמנה. בשל הקרדיט הנדיב חשוב לציין – שום תכנית לא הופקדה ולכן ממילא גם לא ניתן היה להתנגד לה

מי שמכהן כראש המועצה היום, ניהל לפני כעשור מאבק מרשים נגד גדר ההפרדה שהייתה אמורה לקום באזור, יחד עם שותפים רבים, בהם גם פלסטינים וארגוני סביבה ושמאל ישראליים. המאבק המוצלח סבב לא מעט על ערכי סביבה, נוף ומורשת, וגדר ההפרדה לא קמה בסופו של דבר באזור.

אלו ימים בהם המדינה וקברניטיה אינם רואים עצמם מחויבים לעמוד בהתחייבויות או לעמוד מאחורי אמנות שעליהן חתומה המדינה. אבל בניגוד לאלה, מראש מועצה ששימש כמנהל בית ספר שדה אפשר היה לצפות שלא לדרוס אתר שזכה להכרה של אונסק"ו.

אז לצפות אפשר תמיד, ובכל זאת אין באמת מקום להיות מופתעים. עבור המתנחלים – מורשת וסביבה הם מושגים שבהם משתמשים בעיקר כדי להתפשט, לדחוק את הפלסטינים ולהשתלט על שטחים. אבל ככל ששימור המורשת או הגנה על הסביבה יגבילו אותם, ברגע אחד אלה יהפכו למטרד מיותר וחסר חשיבות. מבחינתם, אפילו אתר מורשת עולמי אפשר לדרוס, תרתי משמע, כדי להתנחל בצמוד לבתיר.

ועוד דבר אחד. ההתנחלות החדשה זכתה לשם בר כוכבא, המתכתב עם המסורת שמזהה בבתיר ובאתר הארכיאולוגי, חירבת אל יהוד, את ביתר. העיר שבה הסתיימה דרכו של בר כוכבא, אשר המרד הכושל שהוביל נגד הרומאים הסתיים בתבוסה מהדהדת. תבוסה ממנה לקח לעם היהודי אלפי שנים להתאושש.

עבודות להקמת ההתנחלות, צילום: עמק שווה

הנשיא

בשבוע שעבר נערך הכנס הבינלאומי הראשון לארכיאולוגיה וקרנפים ביהודה ושומרון, אותו קידם משרד המורשת, כחלק מהניסיון לטשטש את הגבול המובחן בין הארכיאולוגיה בישראל לארכיאולוגיה בגדה. נושא שעליו כתבתי בהרחבה.

אלו ימים בהם המדינה וקברניטיה אינם רואים עצמם מחויבים לאמנות שעליהן חתומה המדינה. אבל מראש מועצה, ששימש כמנהל בית ספר שדה, אפשר היה לצפות לא לדרוס אתר שזכה להכרה של אונסק"ו

לכנס שלח נשיא המדינה יצחק הרצוג ברכה מצולמת. זה אותו נשיא שבחר לא להתערב באופן נחרץ בהפיכה המשפטית, נמנע מעמדה ברורה בסוגיית החטופים, ואף שקל לאחרונה לשחרר אסירים ביטחוניים יהודים כמחווה מאזנת לשחרור מחבלי חמאס. מי שבמקרה עדיין לא הבין, בראש המדינה עומד קרנף.

יום אחרי הברכה של הנשיא התקיים בכנסת דיון נוסף בתיקון המוצע לחוק של חה"כ עמית הלוי, להחיל את חוק העתיקות הישראלי על שטחי הגדה המערבית, שהוא למעשה צעד של סיפוח.

נניח רגע בצד את השאלות הפוליטיות סביב הסיפוח. כל אנשי המקצוע שנכחו בדיון היו תמימי דעים כי מדובר בצעד חסר היגיון שעלול ליצור שתי מערכות חוקים שיתנגשו זו עם זו, וההשלכות שלו יפגעו באזרחים ישראלים, פלסטינים ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל.

עם תחילת הדיון הבהירו הפוליטיקאים שלהצעה יש תמיכה נחרצת של הממשלה. נציגי הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון והמשפטים הציגו את הבעייתיות והאנומליות שעלול ליצור החוק, אך מיד לאחר כל ביקורת מיהרו הפוליטיקאים לשאול: "ומהי עמדת השר?"

כאשר פרופ' יונתן אדלר מאוניברסיטת אריאל הביע את התנגדותו להצעה, הלוי כלל לא ניסה להתמודד עם הטיעונים, אלא תקף את אדלר חזיתית. כי זה כל מה שיש לממשלת החורבן להציע – מתקפה אגרסיבית על כל מי שאינו צייתן.

לצד השאלות הפוליטיות סביב הסיפוח, אנשי המקצוע היו תמימי דעים כי מדובר בצעד חסר היגיון שעלול ליצור שתי מערכות חוקים מתנגשות, והשלכותיו יפגעו באזרחים ישראלים, פלסטינים ובמעמדנו המדיני

אתם מוזמנים לצפות איך נראה יקום קרנפי אשר קורס אל תוך עצמו.

החוק השלישי

כשמתעלמים מחוקי המשחק, חוקי הפיזיקה נכנסים לפעולה. החוק השלישי של ניוטון קובע, שכאשר גוף מפעיל כוח על גוף אחר, הגוף השני יגיב בכוח שווה אך מנוגד. כך קרה גם כאן – הניסיון של ממשלת ישראל לנקוט צעדים חד צדדיים כדי לעקוף את כללי המשחק של האקדמיה והחוק הבינלאומי, נתקל בתגובה חריפה.

הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (PEF), אחד הגופים הוותיקים והמוערכים בעולם הארכיאולוגיה, קרן שפעילה באזורנו מעל 150 שנה, פרסמה יום לאחר פתיחת הכנס הודעת גינוי חריפה:

"הפרויקטים המוצגים בכנס כוללים מחקרים ונתונים מפרויקטים ארכיאולוגיים המפרים את חוקי המשפט הבינלאומי, המסדירים חפירות באתרים ארכיאולוגיים בשטח כבוש ואת חובותיו של כוח כובש. הדבר כולל הפרה של אמנת האג ופרוטוקוליה משנת 1954 והמלצות ניו דלהי משנת 1956.

לנוכח הדיווחים המדאיגים על התגברות פעילותם של מתנחלים באזור, לעיתים באלימות, וכן על הכוונה להרחיב את סמכויות רשות העתיקות הישראלית כך שיחולו גם על הגדה המערבית – כנס זה מנרמל פעילויות אקדמיות המפרות את החוק הבינלאומי".

אם המטרה של הכנס הייתה לגרום לאוניברסיטאות בארץ ולמחקר בעולם לקבל את החפירות הישראליות בשטחי הגדה, כפי שהצהירו קצין מטה ארכיאולוגיה ומנכ"ל משרד המורשת, הרי שהם השיגו את המטרה ההפוכה.

ברגע שהגבול הברור המתקיים בין ישראל לגדה, שמאפשר לארכיאולוגיה הישראלית להיות חלק מהעולם האקדמי, טושטש – נפגעה מבחינת עולם המחקר גם הלגיטימיות של הארכיאולוגיה הישראלית בתוך הקו הירוק. ויהיו לכך עוד השלכות על האקדמיה הישראלית כולה.

ברגע שטושטש הגבול הברור בין ישראל לגדה, שמאפשר לארכיאולוגיה הישראלית להיות חלק מהעולם האקדמי – נפגעה מבחינת עולם המחקר גם הלגיטימיות של הארכיאולוגיה הישראלית בתוך הקו הירוק

לצערנו, במקום לעצור ולחשב מסלול מחדש, משרד המורשת והמתנחלים שדוחפים אותו מאחור ממשיכים לדהור קדימה כדי להפיל את כולנו איתם.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".