עם יד על הלב – מה הכי ריגש אתכם בים הגילויים האחרונים מחדרי חקירות תיקים 2000 ו-4000? מה מכל ההקלטות והווצאפים עשה לכם את זה? זו בחירה קשה, אני יודעת, אבל בכל זאת – מה הכי הארד סטאף (או סנאף)?

• הרומן ביבי-נוני נמשך לא מערכת בחירות אחת, אלא ארבע ("עשינו את זה. כבר היינו בסרט הזה. זאת מערכת הבחירות הרביעית שלנו: 96', 99', 2009 ועכשיו." – כמאמר נוני)?
• העורך הראשי של וואלה, אבי אלקלעי פוטר יען כי השאיר כתבה על מני נפתלי יותר מדי שעות בדף הבית?
• כל מה שעניין את נתניהו זה לפטר את יגאל סרנה?
• נתניהו, האיש שאין לו מחשב ואין לו סלולארי ולא מסוגל לעשות דבר באופן עצמוני כי בשביל זה יש עבדים מרצון, הקליט בעצמו את אחת השיחות עם נוני?

אני אישית מתפעלת מהמערך הלוגיסטי המפואר. כמה אנרגיה וכמה זיעה בשביל להפעיל את כל האופרציה הזו שכל פרט מתוכה מפעיל סביבו עוד מעגל קרנפים וחבלנים. כמה יצירתיות וכושר אבחנה חודר כליות ולב צריך כדי לבחור את המושחת הנכון למקום הנכון.

אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.

לפני שבוע פורסם ריאיון שערכו טובה צימוקי ויובל קרני עם חבר הכנסת שמחה רוטמן במוסף ידיעות אחרונות. מאז כבר הספיקה המציאות להתהפך במהירות והריאיון כמעט נשכח.

עם זאת, אני מקדיש לריאיון עם רוטמן את הפוסט הזה, כדי לבחון כמה מהאמירות שהועלו בו מול העובדות בשטח. במיוחד כעת, כשהעסקה לשחרור החטופים נחתמה רק שבוע לאחר פרסום אותו ריאיון.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לעניינים "כבדים" לוקח זמן להתברר לעומק. בייחוד כך כאשר הם גם נמצאים במצב של שינוי מתמשך. בסיפורה של מדינת ישראל יש שני נושאים עם חשיבות מרכזית לעצם קיומה, כאלו שהצלחה בהם לא יכולה להיות ברורה מלכתחילה.

הראשון הוא הצלחת השתלבותה של המדינה החדשה במזרח-התיכון, בו היא ממוקמת (מעבר ובנוסף ליכולת ההישרדות הפיזית שלה במלחמות בתחילת דרכה). אי אפשר להיות "נטע זר" לנצח.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.