מה הקשר בין האמירה הנוראה של השר ניר ברקת, כשנשאל אם ראה את הריאיון עם אלי שרעבי והשיב: "היו לי דברים חשובים יותר לעשות", לבין תחקירי צה"ל. לכאורה אין קשר, אבל בפועל יש כזה, וזה מפחיד.
תחקירי צה"ל התפרסמו בשבוע שעבר. הם לא חידשו דבר, רק עשו סדר כרונולוגי בדברים – בעיקר במחדלים. וכמו שאמרתי, אפילו אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית או עשר ועדות כאלה – לא נקבל תשובה ברורה, חדה ומדויקת לגבי מה שקרה בשבעה באוקטובר.
הכישלון כל כך גדול שלא ניתן להסבירו. פשוט כך.
תחקירי צה"ל רק עשו סדר כרונולוגי במחדלים. אפילו אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית או עשר ועדות כאלה – לא נקבל תשובה ברורה, חדה ומדויקת לגבי מה שקרה ב-7 באוקטובר. הכישלון כה גדול שלא ניתן להסבירו
דבר אחד לא היה בתחקירים וגם אין בראשיהם של אלה שמרכיבים את הממשלה ואת מה שמכונה הקבינט הביטחוני – אין תשובות למה יש לעשות כדי שמחדל כזה או גדול יותר, לא יקרה בעתיד. זה לא מקרי – תשובות אמתיות תזעזענה את העולם הסגור בו הם חיים, מנותקים מכל מציאות, נהנים ממנעמי השלטון העלוב.
אני לא רוצה להבהיל אבל חייב לומר – אירוע כזה בהיקף גדול יותר או קטן יותר יכול לקרות מחר, בעוד שנה או בעוד עשר שנים.
אתם מרימים גבה? אז אני אסביר. ראשית העובדות. חמאס יישאר בעזה, כל התכניות לחיסולו הם פטפוטי סרק של פוליטיקאים עלובים. גם חזבאללה במצב צבירה כזה או אחר, יישאר בלבנון.
שני הגופים האלה ימשיכו לקבל סיוע מאיראן, ישתקמו ויכינו תכניות לחיסולה של ישראל. הפתרון – ניתוק מוחלט מהרצועה והקמת "אזור הרג" בינינו לבין עזה, אשר כל מי שנמצא בו הוא רוצח בפוטנציה. זה נכון גם לגבי חזבאללה בלבנון או איך שלא יכנו את הגוף שיתפוס את מקומו.
אבל הבעיה אינה רק שם, הגבול הפרוץ עם ירדן גם הוא פוטנציאל לפשיטה כזו של מחבלים. דבר לא נעשה. הצבת כמה גדודים של צה"ל לאורך הגבול שאפילו לא מסומן בחוט תיל חלוד היא אקט סמלי ומתכון למחדל נוסף. מדי יום כמעט מוברחים מהגבול הזה לתוך ישראל אמצעי לחימה רבים שמקורם באיראן. השטף הזה לא ייעצר עד שלא יהיה גבול של ממש עם ירדן ולא חוט תיל חלוד במקרה הטוב.
הבעיה אינה רק בעזה ובלבנון, הגבול הפרוץ עם ירדן גם הוא פוטנציאל לפשיטה כזו של מחבלים. דבר לא נעשה. הצבת כמה גדודי צה"ל לאורך הגבול שאפילו לא מסומן בחוט תיל חלוד היא אקט סמלי ומתכון למחדל נוסף
ואני מגיע לצה"ל. כאן הבעיה העיקרית. אין ספק שלוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים עשו ועושים מעל ומעבר מול המצב אליו נקלעה המדינה גם בגלל המחדלים של הצבא. הבעיה היא בפיקוד. חד וחלק, אם לא יוחלף כל הפיקוד הבכיר של צה"ל ומייד, שום בעיה לא נפתרה.
משיחות עם קצינים בעבר הבעיה ברורה – מי שחושב אחרת מהמפקד הבכיר מסכן את קידומו, ולכן הוא שותק גם כאשר הוא חושב שהמפקדים טועים. זה קרה לפניה-7 באוקטובר וזה קורה ממש עכשיו, וזה יקרה בעתיד. זו תרבות קלוקלת שהשתרשה בצה"ל.
העובדה שבצבא נשארו קצינים בכירים שהיו חלק מהסיבות למחדל וחלקם אף קודם, מצביעה על חוסר הבנת הבעיה או חמור יותר, התעלמות ממנה במודע.
הרמטכ"ל החדש ינסה ללא ספק לשנות, אבל ללא החלפת המפקדים בדרגי הביניים המאמץ הזה ישיג רק תוצאות חלקיות, וזה פוטנציאל לאסון נוסף. עוד עובדה ידועה בצה"ל – כאשר פקודה יורדת מהמטכ"ל ליחידות צה"ל – ברוב המקרים היישום חלקי ואין בקרה.
ישראל היא אי קטן מוקף אוקיינוסים שורצי כרישים טורפים. כל הקונספציה חייבת להשתנות, אבל כרגע אין בה שינוי.
הכישלון הוא קולוסלי, לא רק בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר, אלא בגלל הטיפול או חוסר הטיפול באיומים גדולים יותר, כמו איראן שעוסקת כבר בהרכבת ראשים קרביים גרעיניים לטילים הבליסטיים שלה.
הכישלון הוא קולוסלי, לא רק בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר, אלא בגלל הטיפול או חוסר הטיפול באיומים גדולים יותר, כמו איראן שעוסקת כבר בהרכבת ראשים קרביים גרעיניים לטילים הבליסטיים שלה
ממשלתו של בנימין נתניהו, שכשלה בכל הקשור להבנת הכוונות האמתיות של חמאס – נכשלה גם בכל הקשור לאיום האיראני. שום דבר ממשי לא נעשה כדי להסיר את האיום. וחמור מכך, שום דבר לא נעשה גם כיום.
ואיך כל זה קשור לאמירה הנוראה והעלובה של השר ברקת? פשוט. נתניהו הקיף את עצמו באנשים שרובם לא ראויים לתפקיד. אלו אנשים שרק רוצים לעלות במדרגות הפוליטיות, שכן כשהם עומדים עליהן – מקשיבים להם, אם הם לא יהיו שם הם ייעלמו, כי הם אפסים.
כשראש הממשלה מפוחד, נראה תלוש, מתפרץ בזעם בבית המשפט, כל אלה שמקיפים אותו ומתהדרים בתארים שאין בהם דבר, לא מסוגלים לקבל החלטות של ממש איך לתקן את המצב הנורא אותו תיארתי קודם.
עם ממשלה כזו לא ניתן יהיה לתקן את הסיבות שהובילו למחדל הנורא ולכל אלה שבאו אחריו. עם ממשלה כזו יהיה קשה למדינה להבטיח שלא נחיה כאן באיום תמידי ללא יכולת להגן על עצמנו.
הבעיה חמורה עוד יותר, שכן גם האופוזיציה היא בדיחה גרועה. אבל ממש גרועה. גרוטסקה של אופוזיציה.
אז מה יהיה? יהיה רע. אם פיקוד צה"ל לא ייבנה מחדש, אם לא תקום כאן ממשלה של אנשים שלא חושבים רק על טובת עכוזם בכורסאות חדרי הישיבות של הממשלה – אנחנו נמשיך לחיות באיום יומיומי שרק יתגבר.
האם יש סיכוי שהמצב ישתפר? כרגע לצערי הרב לא.
אז מה יהיה? יהיה רע. אם פיקוד צה"ל לא ייבנה מחדש, אם לא תקום כאן ממשלה של אנשים שלא חושבים רק על עכוזם בכורסאות חדרי הישיבות של הממשלה – אנו נמשיך לחיות באיום יומיומי שרק יתגבר
עכשיו קל יותר להבין את האמירה של השר ברקת. שרי הממשלה חיים בעולם דמיוני שמורכב בעיקר מאלמנטים של "איפה אהיה בממשלות עתידיות". מצב מייאש? בהחלט.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אריה , לטעמי מה שקרה הוא פועל יוצא של ביביזם הרסני ששנים טיפח אנשים לא מוכשרים כאשר התנאי היחיד נאמנות , צה"ל הוא בבועה של מה שקורה בכל השרות הציבורי ובהנחיית מכוון מלמעלה . עד שפגע הזה לא יעלם מחיינו הציבוריים מצבנו יורע . לכן העיניים על הכדור הוצאתו מחיינו הפוליטיים
1. הצורך בשינויי כוח אדם כבר מוביל לשינויים.
אבל, במדינה קטנה אין מאות אנשים מקצועיים, איכותיים, חכמים, מסוגלים,
שרוצים לשרת בעת מלחמה,
תחת דרג מדיני דורסני בחברה מפולגת.
איוש באנשים יותר טובים לא בהכרח אפשרי.
2. הצעות לגבי מכשול כזה או אחר לא משנות כמעט כלום לגבי אתגרים אסטרטגיים. לדוגמה, היציבות והיכולות של המשטר בירדן חשובים הרבה יותר ממכשול בבקעה. כך גם במדינות סמוכות אחרות.
3. ובעיקר, 7 מיליון יהודים לא יכולים לשלוט ב7 מיליון ערבים בין הנהר לים-
צבא האבטחה ליהודה עם עשרות גדודים שם לא יכול למקד במאמצים בגזרות אחרות.
כמו כן, הגדרת תכלית של מצב תוצאתי שכולל הסדרה וגם שחרור המילואים ממאות ימי שירות, הצבא המותש והמדינה המבודדת יסתבכו יותר ויותר במלכודת אסטרטגית ללא תוחלת.