ביום קריר של פברואר, מאגר גלעד נראה כמו מובלעת קטנה של שווייץ בלב המזרח התיכון. מקווה המים שברמות מנשה מוקף במדרונות ירוקים, שמיים מעוננים ושקט, המון שקט. אנחנו משקיפים על המים ומזריקים קצת שלווה לוורידים.
ואז נשמע קול ניסור. "הם מעלינו", אומרים האקולוג עידן שפירא והפקח של מועצה אזורית מגידו אור גולן, ומצביעים על שלושה צעירים, רכובים על טרקטורונים, שגולשים במדרון לעבר המאגר תוך נהמות עזות של המנוע.
הם חגים בדרכי העפר ואחר כך באפיק נחל רז, משחררים כמויות של זיהום לאוויר ולמים תוך כדי השמעת מוזיקה מחרישת אוזניים. מהבועה הפסטורלית ששררה כאן רק לפני כמה דקות לא נותר זכר.
המעמד של המועצה כריאה ירוקה קיבל תוקף רשמי כשב־2011 הוכרה על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. המשמעות: כל מהלך שמתבצע בשטח המועצה, כל פרויקט, כל תשתית וכל תוכנית, עוברים דרך פילטר סביבתי
מועצה אזורית מגידו היא אחת היפות בארץ. המרחב הירוק הנדיב שכולל, בין השאר, את עמק השלום, נחל השופט ופארק רמות מנשה הוא שכיית טבע שבחודשי האביב והחורף – אפילו חורף שחון כמו השנה – מספקת נופים מרחיבי לב. וכל זה קורה רק שעה מלב גוש דן. "אנחנו כמו בלון חמצן אחד שצריך לספק אוויר לשני מיליון אנשים", אמר לי פעם תושב האזור.
המעמד של המועצה כריאה ירוקה קיבל תוקף רשמי כשב־2011 הוכרה על ידי אונסק"ו כמרחב ביוספרי. המשמעות של ההגדרה: כל מהלך שמתבצע בשטח המועצה, כל פרויקט, כל תשתית וכל תוכנית, עוברים דרך פילטר סביבתי צפוף שבוחן את השפעתם על המערכות האקולוגיות ומשאבי הטבע.
במועצה פועל צוות מתאם שמתכנס מדי חודש ובוחן כל מהלך מבעד למשקפיים הירוקים. גופי התכנון והתשתיות מכירים במעמד הזה ומוכנים לעשות כאן פשרות שבמקומות אחרים קשה יותר לחלץ מהם. אם בישראל שטחים פתוחים נתפסים בדרך כלל כמו שטחים שאין בהם כלום, אומר האקולוג שפירא, כאן שטחים פתוחים הם הדבר החשוב הזה שצריך לשמור עליו.
וזו לא משימה פשוטה. כשגיל לין, ראש המועצה ותושב משמר העמק, נכנס לתפקידו לפני כשנה, הוא הבין שהאתגר הגדול שהוא צריך להתמודד איתו הוא ניהול השטחים הפתוחים. הממשק עתיר הקונפליקטים והדילמות שבין טבע למטיילים, בין נוף לנופשים.
הממשק הזה כולל הגנה על מערכות אקולוגיות עדינות כמו נחלים וצמחים מפני בריונים על גלגלים, ובמקביל – התמודדות עם ההסתערות של עם ישראל, בעיקר בסופי שבוע
הממשק הזה כולל הגנה על מערכות אקולוגיות עדינות כמו נחלים וצמחים מפני בריונים על גלגלים, ובמקביל – התמודדות עם ההסתערות של עם ישראל, בעיקר בסופי שבוע. "במלחמה המדינה התכווצה עוד יותר מהרגיל", אומר לין, "אי אפשר היה לטייל לצפון או לדרום, אז כולם הגיעו אלינו". אלה צרות טובות, אבל כידוע גם צרות טובות הן צרות.
האתר המטויל ביותר באזור הוא נחל השופט הממוקם בטבורו של עמק השלום. אחרי שהחניון והדרכים המובילות אליו הפכו בשנים האחרונות לפקק ענק בסופי שבוע, קק"ל יצאה לפרויקט מושקע של תכנון מחודש של המרחב והגישה אל הנחל. התוצאה מרשימה, אם כי גם היום הביקור במקום מומלץ הרבה יותר בימי חול.
נחל השופט הוא אתר קומפקטי ולקק"ל יש סמכויות לנהל אותו. אבל איך מנהלים 170 אלף דונם, קל וחומר כשמדובר במועצה שמספר משלמי הארנונה בה שקול לשני רחובות בתל אביב? (במגידו יש פחות מ־13 אלף תושבים).
הדילמות מציצות בכל עיקול. שנאמר – מרבה נכסי טבע, מרבה דאגה: המדרונות המובחרים ביותר במרחב רמות מנשה חרוצים בפסים מכוערים שנוצרו באדיבות צמיגיהם של טרקטורונים ורכבי 4X4 שהפכו את המקום לאתר ספורט אקסטרים.
זו לא הפינה היחידה בישראל שבה מתחבטים בדילמות הללו. בקיץ שלפני המלחמה, שקלו במועצה האזורית גליל עליון לסגור את גדות הירדן, הבניאס ושאר הנחלים ולגבות תשלום ממי שאינם תושבי המועצה
זו לא רק פגיעה בטבע ובנוף, החיכוך בין רכבים משתוללים להולכי הרגל מסוכן. למשפחות שמגיעות לטייל בטבע מגיע לצעוד בלי לחשוש שהילדים יחוו מפגש חזיתי עם טרקטורון.
זו לא הפינה היחידה בישראל שבה מתחבטים בדילמות הללו. בקיץ שלפני המלחמה, שקלו במועצה האזורית גליל עליון לסגור את גדות הירדן, הבניאס ושאר הנחלים ולגבות תשלום ממי שאינם תושבי המועצה. התעוררה סערה רבתי, תושבי קריית שמונה איימו במחאה נוסח "האסי", השאלה למי הטבע שייך שוב עלתה במלוא עוזה.
לין לא רוצה ליפול לפינה הזו. "זה לא רק שלנו, זה של כולם", כתב לאחרונה בטור השבועי שהוא שולח לתושבי המועצה. "אנחנו צריכים לדעת להנגיש ולפתוח לציבור הישראלי, ויחד עם השמירה על הטבע יש לנו גם רצון אמיתי להפוך את מגידו לפנינת תיירות". אבל האם זה באמת יכול ללכת יחד?
אחת הדרכים לווסת את הקהל היא לייצר עוד מוקדי עניין ומשיכה שהמטיילים יתפזרו ביניהם. מוקד חדש כזה הן שורה של בריכות מקסימות, במפלסים מדורגים, שממוקמות לא רחוק מבית העלמין של קיבוץ עין השופט.
על אף יופיו המסחרר של האזור, אי אפשר להחמיץ את השלכות הבצורת. המפל של נחל רז–תנינים, ששוצף בחורפים רגילים, יבש לחלוטין השנה
באשר לרכבים המשחיתים, המועצה נמצאת בעיצומו של פרויקט נרחב להצבת מעקות בטיחות בצידי הדרכים ובולדרים שימנעו ירידה מהדרכים הראשיות ופגיעה במקורות המים ובשבילים המיועדים להולכי רגל. הניסיון מלמד שמדובר במאבק לא קל שמזמין ונדליזם. המזהמים לא ממהרים לוותר, אבל זו מלחמת אין ברירה.
על אף יופיו המסחרר של האזור, אי אפשר להחמיץ את השלכות הבצורת. המפל של נחל רז–תנינים, ששוצף בחורפים רגילים, יבש לחלוטין השנה. הכלניות כאן, אבל דלילות ועצובות יחסית לחורפים האחרונים, שופעי המים.
את חוויית הטיול משדרגות עגלות הקפה שצצות כמו פטריות אחרי הגשם שלא היה. כמו "יאנק", על שם בנו של הבעלים, שהתמקמה מול הנוף ליד עין השופט. מתמחים כאן בהמבורגרים, ויש גם בגרסה טבעונית מוצלחת. אם תרצו, מדובר בהמבורגר הביוספרי הראשון בישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
היינו ביום שישי בשבוע שעבר וחווינו מקרוב הן את הטבע והנופים המהממים ומרחיבי הלב כפי שנכתב וגם לצערנו את הונדליזם המוטורי והבריונות האקוסטית.
מאחלים המון בהצלחה למועצה וכמובן שתומכים בכל פתרון שיישם את כיבוד הטבע והאדם.