מבול התחקירים על אירועי השבעה באוקטובר שירד בשבוע שעבר על הציבור הישראלי יצר הרגשה שמרוב עצים לא רואים את היער.

הצלילה לפרטי פרטים בקרבות ביישובי העוטף, עד רמת תנועה של כל חייל וטנק, לצד ניסוחים מעורפלים של תהליכי קבלת החלטות מודיעיניות ומבצעיות, לא ממש ביארו לציבור הישראלי מה קרה באמת.

אולם, ספק אם אי פעם תינתן תשובה חד-משמעית נחרצת בעניין הזה – ממש כמו הוויכוח שלא נגמר סביב מחדל מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

בחינה מדוקדקת של התחקירים שפורסמו עד כה, ובמיוחד השוואה בין תחקירי צה"ל לאלה של שב"כ, שופכת מעט יותר אור על הקבעון שבו לקתה מערכת הביטחון בתפיסת חמאס במהלך השנים האחרונות ובמיוחד מאז מבצע "שומר חומות".

בחינה מדוקדקת של התחקירים שפורסמו עד כה, ובמיוחד השוואה בין תחקירי צה"ל לאלה של שב"כ, שופכת מעט יותר אור על הקבעון שבו לקתה מערכת הביטחון בתפיסת חמאס במהלך השנים האחרונות

המבצע הזה, במאי 2021, מוגדר בכל התחקירים כנקודה ארכימדית בתפיסת ישראל את ארגון חמאס. כאן, לדעת כולם, היה הרגע שבו חמאס עבר מרעיון – לבניית תוכנית מבצעית. ומשם החל העיוורון הישראלי.

פלסטינים במעבר ארז אחרי כניסת מחבלי חמאס לישראל. 7 באוקטובר 2023 (צילום: Atia Mohammed/Flash90)

בתמצית, תחקיר שב"כ שפורסם ביום חמישי מעלה נקודה מעניינת בכל הקשור למציאות שאחרי "שומר חומות". שב"כ טוען כי בניגוד לצה"ל, הוא זיהה את הפער בין מה שאגף המודיעין, פיקוד הדרום וחלק מהמטכ"ל סיפרו לעצמם, לבין מה שבפועל קרה מבחינת חמאס. התחקיר של שב"כ מתייחס לזה בפסקה קצרה:

"שב"כ ראה ב'שומר חומות' ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות (רונן בר) לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה, נכתב לדרג המדיני בין השאר כי 'אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי – סמוכת גבול ברצועת עזה'".

כלומר, שב"כ חלק על האופוריה של ישראל אחרי המבצע. על גודל הפער הזה אפשר ללמוד מהדברים הבאים של הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בנאום שלו בסוף מאי 2021 מיד אחרי מבצע "שומר חומות":

"צה"ל נטל את היוזמה והפתיע את האויב פעם אחר פעם בסדרת מהלומות שהוציאו אותו משיווי המשקל ושללו ממנו יכולות ונכסים משמעותיים".

השאלה היא מדוע שב"כ לא הפך שולחן בעניין הזה מול הדרג המדיני וגם מול אגף המודיעין בצ"הל. הסתירה הזו בין שב"כ לצה"ל גם לא מבוארת בתחקירים. לכן חייבת להישאל כאן השאלה, האם בדיונים המשותפים בין הארגונים בכלל אותגרו התפיסות המנוגדות הללו?

השאלה היא מדוע שב"כ לא הפך שולחן בעניין הזה מול הדרג המדיני וגם מול אגף המודיעין בצ"הל. הסתירה הזו בין שב"כ לצה"ל גם לא מבוארת בתחקירים

הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בהערכת מצב בחאן יונס, 11 בדצמבר 2023 (צילום: דובר צה"ל)

השוני הזה חייב להיבחן לעומק, שכן מכאן גזר כל אחד מהארגונים את תוכנית העבודה שלו.

צה"ל חש שחמאס מורתע ומעוניין לשמר את השקט לאורך הגבול בתמורה להטבות כלכליות, ולכן התרחיש המחמיר ביותר שאליו התכוננו בדרום היה פשיטה נקודתית על מוצב או יישוב, לא למלחמה

צה"ל חש שחמאס מורתע ומעוניין לשמר את השקט לאורך הגבול בתמורה להטבות כלכליות, ולכן התרחיש המחמיר ביותר שאליו התכוננו בדרום היה פשיטה נקודתית על מוצב או יישוב, לא למלחמה. הנחת העבודה הייתה כי תהיה התרעה וצה"ל ידע להתכונן היטב לפשיטה מוגבלת.

גם בנקודה הזו מתגלים פערים בין שב"כ לצה"ל, על מי מוטלת האחריות להתריע על מלחמה. שב"כ רומז כי זה לא תחום האחריות שלו:

"חלוקת האחריות בין שב"כ לבין צה"ל לא הותאמה להשתנות האיום: היה צורך לחדד את היתרון היחסי של שני הארגונים, באופן ששב"כ אחראי על סיכול טרור ועל התרעות לפיגועי טרור וצה"ל אחראי על התרעה למלחמה לאורך הגבול".

במילים אחרות, שב"כ מבקש לשרטט כאן קו מאוד ברור של הייעוד שלו, כפי שהוא תפס את עצמו לפני ה-7 באוקטובר: סיכול טרור ולא התראה למלחמה.

ראש שב"כ רונן בר נואם בטקס יום הזיכרון. 13 במאי 2024 (צילום: צילומסך)

ההגדרה הזו מעניינת, משום שהיא מצביעה על כשל נוסף של מערכת הביטחון כולה במהלך השנים: העיתוי. מתי זיהו את המעבר של חמאס מארגון טרור בעל יכולות מוגבלות לצבא טרור שיכול להכריע את צה"ל בנקודת זמן ספציפית?

ההגדרה הזו מצביעה על כשל נוסף של מערכת הביטחון כולה במהלך השנים: העיתוי. מתי זיהו את המעבר של חמאס מארגון טרור בעל יכולות מוגבלות לצבא טרור שיכול להכריע את צה"ל בנקודת זמן ספציפית?

בשב"כ מבקשים לחדד את הנקודה הזו, של השתנות חמאס מארגון טרור לצבא. יש כאן גם אמירה ביקורתית כלפי הארגון פנימה, שמדגישה כי סל הכלים לא הותאם לכך:

"אי התאמת תפיסת הסיכול המשולב להתמודדות עם איומי טרור לאיומים צבאיים ומתן משקל יתר למענים מתחום סיכול הטרור, מענים שאינם מותאמים לאויב המתנהג כצבא".

אין ספק שהמעבר הזה של חמאס מארגון לטרור לצבא יעסיק את ועדת החקירה הממלכתית, אם וכאשר זו תוקם. זו נקודת הכשל המרכזית, לכן לא מן הנמנע ואולי גם מתבקש שהמסקנות יביאו להגדרה מחדש של הייעוד של הן של אגף המודיעין בצה"ל והן של שב"כ.