בקצרה

• תוכנית חמאס לתקוף את ישראל, שיצאה לפועל בטבח ב-7 באוקטובר 2023, החלה להיבנות כבר ב-2016.
• אחת המטרות המרכזיות של מתקפת חמאס, אולי החשובה ביותר מבחינתו, הייתה למנוע את הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
• נשיא איחוד האמירויות הזהיר את נתניהו מפני המתקפה והטבח.
• ישנן הערכות לפיהן אויבי ישראל ראו במאבק הפנימי סביב ההפיכה המשטרית חולשה והזדמנות לתקוף, אך מתקפת חמאס תוכננה הרבה קודם.

בישראל רווחת הדעה שהמחלוקת העזה – או אף הפילוג – סביב ההפיכה המשטרית ("הרפורמה המשפטית") ב-2023 היא זאת שעוררה את ארגון הטרור חמאס לפתוח במתקפה בה ביצע את הטבח ב-7 באוקטובר.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

אחת מתאוריות הקונספירציה המסוכנות שהתפתחו בישראל אודות הטבח ב-7 באוקטובר 2023 היא "הבגידה מבפנים".

ישראלים רבים מאמינים כי בוגדים מבפנים סייעו לארגון הטרור חמאס לבצע את הטבח או הפריעו לצה"ל לעצור אותו, למרות שלא נמצא לכך כל בסיס. הסיפור, שנולד כשיח שוליים ברשתות החברתיות, הופץ והועצם על ידי דוברי הממשלה וכלי תקשורת התומכים בה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בקצרה 

• הזרוע המבצעית של חמאס נפגעה קשות במלחמת "חרבות ברזל"; ארגון הטרור איבד את היכולת לפעול כצבא סדור וחזר להתנהל כארגון טרור וגרילה.
• בינואר הצהיר נתניהו כי ישראל "בפתחו של השלב הבא – פירוק החמאס מנשקו ופירוז עזה". הוא הציג את היעד כמשימה עתידית – והוא עדיין כזה.
• מסמך היישום שהציגה "מועצת השלום" לחמאס במרץ קבע מסלול מדורג לפירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. המסלול טרם יושם.
• לפי דיווח AP, הערכת המודיעין הישראלית היא כי נכון לאוגוסט 2026 חמאס ממשיך להתחמש, לגייס לוחמים ולבנות מחדש יכולות צבאיות.

ישראל לא השיגה עד ספטמבר 2026 את אחת המטרות המרכזיות של המלחמה – חיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס. בינואר 2025 דיווח הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, כי חמאס עבר ממסגרת צבאית סדורה לארגון טרור וגרילה, אבל שנה לאחר מכן, הגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מעל בימת הכנסת את פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה כ"שלב הבא" הנדרש להשלמת מטרות המלחמה.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.

ה-7 באוקטובר היה כשל מערכתי. – מודיעיני, מבצעי, תפיסתי ומדיני. צה"ל, אמ"ן, שב"כ ופיקוד הדרום כשלו במשימתם להתריע בזמן, להיערך לאיום ולהגן על יישובי הדרום. אבל הכשל הצבאי אינו סוף הדיון באחריות – אלא תחילתו.

במשך שנים, בתקופת ממשלות ישראל ובראשן בנימין נתניהו ב-13 מתוך 14 השנים שקדמו לטבח, אפשרה ישראל לחמאס להתעצם מכוח טרור לצבא בעל יכולות חדירה ופלישה. ישראל הסתמכה במידה רבה על הרתעה, מודיעין, מכשול וטכנולוגיה במקום לבנות הגנה שאינה תלויה בכך שהמודיעין לעולם לא יטעה.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

ממרץ 2023 ועד ערב ה-7 באוקטובר קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו שורה ארוכה של התרעות על סכנות ביטחוניות.

הרמטכ"ל דאז, הרצי הלוי, ושר הביטחון דאז, יואב גלנט, הזהירו מפגיעה בכשירות צה"ל; אמ"ן התריע על היערכות של אויבי ישראל ועל אימונים של חמאס לפשיטה; ראש שב"כ דאז רונן בר הזהיר ממלחמה; חזבאללה בחן את הגבול; בכיר בחמאס הצהיר על הכוונה לתקוף; לפי דיווחים, המודיעין המצרי התריע גם הוא.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

מאז הטבח ב-7 באוקטובר 2023, מקפיד נתניהו להתחמק מאחריותו לשרשרת ההחלטות והמחדלים שאפשרו את האסון ומטיל אותה על הדרג המבצעי. אבל לאדם שעמד, ועדיין עומד, בראש הפירמידה יש אחריות כבדה.

במשך רובם של שני העשורים האחרונים נתניהו כיהן כראש ממשלת ישראל וקיבל שרשרת של החלטות אסטרטגיות שהיו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את מתקפת חמאס: הקטנת צה"ל, העברת כוחות מעוטף עזה ליו"ש, חיזוק אחיזתו של חמאס בעזה ופגיעה בלכידות החברתית של ישראל.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג את שתי המערכות מול איראן כניצחון "מזהיר והיסטורי". נתניהו אף הכריז כי שני איומים קיומיים, הגרעין האיראני והטילים הבליסטיים שלה, "הוסרו לדורי דורות". המלחמה הוצגה כהימור נועז שהשתלם.

במציאות, המלחמות כללו, אמנם, הישגים צבאיים מרשימים, אך מבנה ההחלטות שמאחוריהן שונה מהתמונה שנתניהו הציג. הן נשענו במלואן על ארה"ב, יעדיהן לא הושגו, איראן אמרה את המילה האחרונה, והיה להן גם מחיר כבד, שהושמט מהסיפור על "ניצחון".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.