ממשל טראמפ אינו מוכן להמשיך לשלם את המחיר על הגנת אוקראינה והיבשת ומצפה מבנות בריתה של ארה"ב לשאת בנטל. עבור אירופה הגישה של דונלד טראמפ עוד עשויה להתברר כברכה במסווה, שתחזק את יכולות ההגנה העצמיות של היבשת. עבור ישראל, כשותפה אסטרטגית לארה"ב ונכס ביטחוני לאירופה, חשוב לראות בהשתנות הזדמנות לחזק את נכסיותה לשני הצדדים ולהעמיק קשריה עם מוקדי הכוח באירופה מול ארה"ב.

*  *  *

בספטמבר 2017 נשיא צרפת עמנואל מקרון נשא נאום באוניברסיטת סורבון בפריז, שלימים עוד עשוי להיזכר בתור רגע מכונן בתודעה הביטחונית של אירופה. באותו נאום, מקרון טבע את המונח "אוטונומיה אסטרטגית" לאירופה, מסר שבשבועות האחרונים משווק מחדש בצל בקעים ביחסים הטרנס-אטלנטיים.

בספטמבר 2017 נשא מקרון נאום, שלימים עשוי להיזכר כרגע מכונן בתודעה הביטחונית של אירופה. הוא טבע שם את המונח "אוטונומיה אסטרטגית" לאירופה, מסר שבשבועות האחרונים משווק מחדש

עבור מנהיגים באירופה, בשבועות האחרונים אסימונים רבים נופלים – החל מניהול המשא ומתן האמריקאי-רוסי בריאצ' ללא מעורבותה סביב השולחן, דרך כוונות אמריקאיות להטיל מכסים בגובה 25% על האיחוד האירופי, וכלה בהיערכות ארה"ב להסיג את עשרות אלפי הכוחות שהציבה באירופה לאחר הפלישה הרוסית.

הקצב, החדות והעוצמה בהם גדלים הסדקים בקיר המחנה המערבי מייצרים רגע של חשבון נפש עבור אירופה. הם מביאים את היבשת לשקול מחדש את החזון שמקרון הציג בנאומו בסורבון ולעשות בקרת נזקים פנימית למניעת בקיעים נוספים עם ארה"ב.

המובילות המסורתיות של אירופה, ה-E3 (בריטניה, גרמניה וצרפת) מובילות גם את העיצוב מחדש של נוסחת הביטחון האירופית. קנצלר גרמניה המיועד, פרידריך מרץ, כבר הצהיר על תוכנית להשקעה ביטחונית בסך 500 מיליארד יורו ועקף את תקרת החוב כדי לאפשר זאת. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הכריז גם הוא על הגדלת תקציב הביטחון הבריטי ל-2.5% החל מאפריל 2027, וכינס בלונדון פסגת מנהיגים מברית נאט"ו במטרה להוביל קואליציה לערבויות ביטחוניות אירופיות לאוקראינה. מקרון הצהיר כי מוכן לדון באפשרות עתידית למטרייה גרעינית אירופית אם מדינות אירופה תעשנה צעדים משמעותיים לבניין כוח צבאי, תוכנית שקיבלה תמיכה של מנהיגי גרמניה, פולין ודנמרק.

לצידם, גם נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, אורסולה ון דר ליין, מקדמת נמרצות את השאיפה להרחבת ההסתמכות העצמאית האירופית והשיקה את תוכנית "ReArm Europe" להשקעה בביטחון בסך 800 מיליארד יורו.

הקצב, החדות ועוצמת התרחבות הסדקים במחנה המערבי מייצרים רגע של חשבון נפש לאירופה. הם מביאים אותה לשקול מחדש את החזון של מקרון ולבצע בקרת נזקים פנימית למניעת בקיעים נוספים עם ארה"ב

במקביל, עיניים רבות באירופה נשואות למארק רוטה, מזכ"ל נאט"ו כיום וראש ממשלת הולנד לשעבר. רוטה, שנכנס לתפקיד באוקטובר אשתקד, נחשב במידה רבה למי שיכול לשאת ולתת עבור אירופה מול ארה"ב בשל חיבה אישית שרוחש לו טראמפ עוד מימי כהונתו הראשונה בבית הלבן בין 2017-2021. יש לו חלק מרכזי בשמירת ארה"ב מעורבת ומחויבת לנאט"ו, בייחוד ככל שגוברות התבטאויות של בכירים בממשל על חוסר נכונות לסבול אי-שוויון בנשיאת הנטל של חוזה הביטחון הטרנס-אטלנטי שקיים מימי המלחמה הקרה.

רוטה מבין את קו המסרים של הממשל האמריקאי החדש ודורש בשבועות האחרונים מההנהגות באירופה לעשות יותר כדי לשאת בנטל הביטחוני של נאט"ו. בוועידת מינכן לביטחון, רוטה ציין כי "חברות נאט"ו יידרשו להגדיל את הוצאות הביטחון שלהם הרבה מעבר ל-3% מהתמ"ג", והעיד כי ב-40 השנים האחרונות בנות הברית של ארה"ב בנאט"ו לא שילמו מספיק עבור ביטחונן. רוטה גם טוען כי ארה"ב דורשת בצדק איזון מחדש של ההוצאות, בשעה שבשיחה האחרונה בין רוטה לטראמפ (27 בפברואר), הנשיא האמריקאי תיקף את מחויבות ארה"ב לברית.

אמירות של רוטה וטראמפ באות לבטא דבר חשוב עבור עתיד הברית הטרנס-אטלנטית בין אירופה לארה"ב. השאיפה של מנהיגי אירופה להתחמש, להתחזק, ולהיערך מחדש ביטחונית היא אינטרס אירופי כמו שהיא אינטרס אמריקאי. מזה שנים שמנהיגים אמריקאים דוחפים את אירופה להשקיע יותר בביטחון ולשאת בנטל ההגנה על היבשת, כדי שארה"ב להסיט קשב לאזור ההינדו-פסיפי להתמודד עם האיום הסיני .

כמו כן, על אף חיכוכים נקודתיים, מנהיגי המדינות החזקות באירופה – בריטניה, צרפת, גרמניה, ובפרט חביבת הבית הלבן ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, מקיימים כולם שיח חיובי וידידותי עם טראמפ. אירופה משמשת נכס עבור ארה"ב לא רק כאזור השפעה וכשותפה ביטחונית גלובלית חשובה אלא גם לשרשראות אספקה ויחסים כלכליים, היסטוריים ותרבותיים עמוקים, כך שקשה לדמיין את ארה"ב מאבדת לחלוטין עניין בשמירת הביטחון של היבשת.

אמירות של רוטה וטראמפ מבטאות דבר חשוב לעתיד הברית הטרנס-אטלנטית בין אירופה לארה"ב. שאיפת מנהיגי אירופה להתחמש, להתחזק, ולהיערך מחדש ביטחונית היא אינטרס אירופי כמו שהיא אינטרס אמריקאי

העת הזאת של שינויים מהותיים בתפיסה ובמערך הביטחון האירופי מהווה הזדמנות חשובה עבור ישראל. כשותפה אסטרטגית של ארה"ב ובעלת זיקה כלכלית, מדינית, טכנולוגית ותרבותית למחנה המערבי ולאירופה, חשוב מתמיד לחזק את מיצובה כנכס ביטחוני, צבאי וטכנולוגי – הן כלפי וושינגטון והן כלפי מוקדי הכוח האירופיים, ולשמש גשר בין הצדדים.

אילי ירון לוי, ראש התכנית המעצמתית במיינד ישראל. חוקר טרנדים גאו-פוליטיים במערכת הבינלאומית ובעל רקע במערכת הביטחון. בעל תואר ראשון ושני ביחסים בינלאומיים.

רון פרידמן, חוקר אירופה במיינד ישראל. בעבר עסק בסוגיות גלובליות במערכת הביטחון, ומומחה לדיבייט ודיבור מול קהל. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים בדגש על אירופה.