"היינו זקוקים להנהגה נשית שתישיר מבט למציאות ותכיר בכאב, לא תכחיש ולא תשקר. שתילחם על החיים ולא על הפוליטיקה […] ואם היו לנו יותר נשים במוקדי ההחלטות, כבר היינו מקבלים בחזרה את כל החטופים […] לאורך הדרך הזאת פגשתי נשים אמיצות שקמות ומתנגדות לגורל שהממשלה גוזרת עלינו, אמהות שנאבקות עד הקצה – ואפילו מעבר לו […] תמו הזמנים בהם משתיקים אותנו, אנחנו לא מחכות יותר שמישהו יכריע את גורל הילדים שלנו".
את הדברים מעוררי ההשראה נשאה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, בהפגנה ליד הקריה, ב-8 במרץ – יום הנשים הבינלאומי. דבריה החשובים והכואבים משקפים באופן אינטואיטיבי את התובנה אשר לה בסיס מחקרי ועיגון משפטי ובינלאומי – הסיכוי להסכם מדיני וביטחון אזורי גדל, כאשר נשים מכל קבוצות האוכלוסייה הן חלק מרכזי בהובלת תהליך המו"מ וההחלטות הפוליטיות.
דבריה עינב צנגאוקר משקפים אינטואיטיבית תובנה אשר לה בסיס מחקרי ועיגון משפטי ובינלאומי – הסיכוי להסכם מדיני וביטחון אזורי גדל, כשנשים מכל קבוצות האוכלוסייה הן חלק מרכזי בקבלת ההחלטות הפוליטיות
בשנה זו ימלאו עשרים וחמש שנה להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה כי על מדינות החברות באו"ם לפעול להשתתפות שוויונית של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בכל מוקדי קבלת ההחלטות. זאת בדגש על פורומים של ניהול מו"מ מדיני וקבלת החלטות בנושאי שלום ובטחון, הגנה על נשים מפני כל סוגי האלימות, והטמעת זווית ראייה מגדרית, המביאה בחשבון צרכים של מגוון נשים בהחלטות ובהסדרים מדיניים.
מחקרים מראים כי כאשר נשים שותפות לתהליכי שלום, הסיכוי של ההסכמים להחזיק מעמד יותר מ־15 שנה גדל ב־35%. נשים מביאות לשולחן הדיונים נקודת מבט אחרת, ניסיון חיים וצרכים ייחודיים, המאפשרים גיבוש פתרונות יצירתיים ומקיפים יותר. נשים יכולות להוות גשר בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולהביא להבנה טובה יותר של הצד השני.
יותר מזה, מחקרים כבר הראו באופן ברור שגיוון במוקדי קבלת ההחלטות מוביל לפתרונות ולתוצאות טובות יותר – זאת, מפני ששילוב מיטב המוחות מנקודות מבט שונות, מבטיח איגום כישרונות ויותר יצירתיות בחשיבה על תרחישים ופתרונות אפשריים. אולם האמת הזאת לא חלחלה עדיין להנהגה בישראל.
מדינת ישראל הייתה הראשונה לאמץ רכיבים מתוך החלטה 1325 בחקיקה כבר בשנת 2005, ואף התחייבה בהחלטת ממשלה היסטורית בשנת 2014 לאמץ תכנית פעולה ליישומה, כפי שעשו למעלה ממאה מדינות. אולם עד היום, שנת 2025, ההחלטה לא יושמה, אלא להפך: קיימות עשרות דוגמאות לכך שקולן של נשים מושתק והן מודרות מפורומים של קבלת החלטות.
מחקרים מראים כי כשנשים שותפות לתהליכי שלום, סיכוי ההסכמים להחזיק מעמד יותר מ־15 שנה גדל ב־35%. נשים מביאות לשולחן הדיונים נקודת מבט אחרת, ניסיון חיים וצרכים ייחודיים, המאפשרים גיבוש פתרונות יצירתיים
דוגמה בולטת במיוחד ראינו במשבר הקורונה, כאשר הממשלה מינתה צוות מומחים להתמודדות עם המשבר, שמנה 23 מומחים, בתוכם 0 נשים (!). בעקבות העתירה שהגישו ארגוני חברה אזרחית, נעשה צעד פורץ דרך, כאשר המטה לביטחון לאומי מינה ועדת מומחים חדשה, שבראשה אישה, עם רוב של נשים ובו אישה ערביה ואישה חרדית.
דוגמה נוספת כולנו חווים בימים אלה, כשמדינת ישראל נמצאת במצב של מלחמה, ובקבינט המדיני-בטחוני בן 11 החברים יש רק אישה אחת. ההדרה הזו לא רק פוגעת בשוויון אלא גם מחלישה את האפקטיביות של המדיניות בנושאי שלום וביטחון.
בעוד 59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה, ומיליוני בני אדם באזורנו מחפשים את הדרך לשיקום, אנו נחרדות מכך שלממשלת ישראל יש תכניות לחזור ללחימה במקום לקדם ברצינות הסדר מדיני. נראה שהשלכות המלחמה המתמשכת על האוכלוסייה האזרחית באזורנו והאסון שהיא מביאה על שני העמים החיים כאן אינם נלקחים בחשבון כלל בשיקולים לקבלת החלטות. שילוב נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה במוקדי קבלת ההחלטות, יספק ראייה רחבה יותר של השלכות המלחמה ויאפשר להגיע לפתרונות הטובים ביותר לאתגרים המורכבים העומדים בפנינו.
ברחבי העולם זה כבר הוכח – כשיש יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות, יש יותר שלום וביטחון לכולנו. על הממשלה לשתף נשים במוקדי קבלת ההחלטות באופן שוויוני, להגדיר מטרות ויעדים מדיניים, הלוקחים בחשבון צרכים של נשים מכל קבוצות האוכלוסייה, ולפעול, בכל הדרכים העומדות לרשותה להשגתם, לטובת כל יושבי ויושבות הארץ.
בימים אלה, כשישראל במצב של מלחמה, בקבינט המדיני-בטחוני בן 11 החברים יש רק אישה אחת. ההדרה הזו לא רק פוגעת בשוויון אלא גם מחלישה את האפקטיביות של המדיניות בנושאי שלום וביטחון
קידום נשים במוקדי קבלת החלטות זוהי אחת המשימות שלנו כחברה, זו האחריות שלנו כמשפטניות וכמגינות זכויות אדם, וזו היא חובתה של ממשלת ישראל. שנת 2025 חייבת להיות שנת שינוי לעבר יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.
אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי, היא עורכת דין ופעילה פמיניסטית, אשר כיהנה במגוון תפקידים במגזר הציבורי ובחברה האזרחית. אלה מובילה משנת 2019 את העמותה, המקדמת שוויון וצדק לנשים עבור נשים הסובלות מאפליה כפולה מסיבות חברתיות, גיאוגרפיות, לאומיות, אתניות וכלכליות.
חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם